"כמה כסף אפשר עוד לעשות?" אפשר ועוד איך. ראיון מפתיע עם בכיר באמדוקס - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כמה כסף אפשר עוד לעשות?" אפשר ועוד איך. ראיון מפתיע עם בכיר באמדוקס

תעשיית הטלקום המתנוונת האטה את הצמיחה של אמדוקס ל-2% בלבד בשנה ■ למרות זאת, באמדוקס מתעקשים שהקשיים של החברות הוותיקות הם הזדמנות ■ אנתוני גונטילקה, מבכירי החברה: "החברות יודעות שהן צריכות להשתנות כדי לשרוד, ויש להן כיסים עמוקים"

14תגובות
אנתוני גונטילייקה
אייל טואג

אחת מאבני היסוד של חברות היי-טק היא הקידמה הטכנולוגית, והחברות מנסות למצב את עצמן כחדשניות. זאת כנראה אחת הסיבות לכך שבכניסה לחדר המבקרים החדש של אמדוקס, שמיועד לפגישות עם לקוחות החברה, מקדמות את פנינו הולוגרמות ועיצוב עדכני. החדר נותן רושם מנוגד לתדמית של אמדוקס, "ענקית הבילינג" שחוגגת בשנה הבאה 35 שנה להיווסדה. החברה נחשבת אמנם לאחת מספינות הדגל של תעשיית ההיי־טק הישראלית, אך ההימנעות שלה מחשיפה תקשורתית לצד תחום פעילות אפור יחסית הקנו לה דימוי, ככל הנראה מוצדק בחלקו, של חברה מיושנת.

בביקור, שארך שלוש שעות, היה נראה כי אמדוקס שלפה את כל ארסנל הכלים החדשניים - שוחחנו עם רובוט, צפינו בסרטונים במציאות מדומה ודיברנו על רשתות חברתיות ועל נטפליקס - לא בדיוק חשבוניות משעממות של לקוחות סלולר. כדי להשלים את התמונה, נראה שהקלילות של המרואיין, אנתוני גונטילקה (Anthony Goonetilleke), נשיא קבוצת המוצרים של אמדוקס, רחוקה מהניהול התאגידי והשמרני של החברה.

"אנחנו נמצאים בנקודת זמן מעניינת מאוד. חברת המוניות הגדולה בעולם היא אובר, אבל אין לה מוניות. רשת בתי המלון הגדולה בעולם היא Airbnb, בלי שיש לה חדרים. יש הצטלבות בין ביזנס לטכנולוגיה, ונוצר שינוי מהותי בהרבה שווקים. איך הדבר קשור לאמדוקס? יש עכשיו בארה"ב שש-שבע חברות טלקום שמבינות כי אי-אפשר להסתפק כיום בלהיות רק חברת טלפון. מספר הטלפונים בישראל גבוה ב-120% ממספר התושבים - כמה כסף עוד אפשר לעשות מזה?", מתאר גונטילקה את מצב השוק של הלקוחות של אמדוקס, חברות הטלקום. אמדוקס מספקת להן טכנולוגיות שמאפשרות להן בין השאר לנהל את החשבוניות והקשר עם הלקוחות.

בתוך השוק המאתגר הזה, אמדוקס צריכה להמשיך לצמוח. הכנסותיה צמחו מ-3.25 מיליארד דולר ב–2012 ל–3.7 מיליארד דולר בשנת הכספים שהסתיימה בספטמבר 2016 - זהו גידול שנתי ממוצע של 2.6% בלבד. בשנה האחרונה הצמיחה היתה איטית עוד יותר, 2%. הרווח הנקי החשבונאי של החברה גדל בחמש השנים האלה מ–391 ל–408 מיליון דולר, והרווח המתואם עלה מ–460 ל–540 מיליון דולר.

אלי גלמן, מנכ"ל אמדוקס
נתן דביר

בתקופה זו גם הכפילה המניה את מחירה. עם זאת, יש בכך משהו מתעתע, מכיוון שהמניה נסחרה ב–2012 במחיר נמוך לאחר המשבר של 2008. בעשר השנים האחרונות עלתה מניית אמדוקס ב-70%, ומאז ההנפקה ב–1998 הניבה המניה תשואה שנתית ממוצעת של 7.5%. זאת לעומת ממוצע של 7% במדד נאסד"ק וממוצע של 3.5% במדד S&P 500. מניית אמדוקס נסחרת כיום לפי מכפיל של 2 על ההכנסות הצפויות בשנת הכספים הנוכחית ומכפיל של 15 על הרווח הצפוי בשנה הבאה. החברה חילקה בשנה האחרונה דיווידנדים בסך 110 מיליון דולר, ורכשה מניות של עצמה בכ-410 מיליון דולר.

מנכ"ל אמדוקס בשש השנים האחרונות, אלי גלמן, עובד בחברה מאז שנותיה הראשונות כמעט באופן רצוף. מתוקף תפקידו הוא עומד בראש אחת המעסיקות הגדולות במשק הישראלי, עם 4,700 עובדים, שהם כחמישית מכלל המועסקים של החברה ברחבי העולם.

אמדוקס פועלת בשוק משתנה. בפני חברות הטלקום עומדים אתגרים רבים, והן מתמודדות עם שינויים במאפייני הצריכה של הקהל הרחב, ובמיוחד של הדור הצעיר. ההכנסות של חברות הסלולר משירותי הליבה שלהן ירדו בשנים האחרונות כתוצאה מירידת מחירים וממעבר לשירותי שיחות בחינם כמו סקייפ ו-ווטסאפ.

גם חברות הכבלים מתמודדות עם מעבר לצפייה באינטרנט, ולקוחות כבלים ולוויין מסתפקים בחבילות בסיסיות, לצד צריכה של תכנים באינטרנט לפי דרישה. שירותים של חברות טכנולוגיה, כמו נטפליקס, אפל ואמזון, מתחרים בשירותים של חברות הטלקום.

משרדי חברת אמדוקס רעננה

"אני אתן לך דוגמא משוק הטלוויזיה בכבלים", אומר גונטילקה. "לרוב האנשים יש ממיר ושלט, ערוצים ומדריך טלוויזיה. זאת הדרך שבה הם צופים בטלוויזיה, אבל זאת לא הדרך שבה הדור הצעיר צופה בה. אם קומקאסט, AT&T ושאר חברות הכבלים ימשיכו להשוות את עצמן זו לזו, הן ייעלמו. בזמן שבנטפליקס לומדים את הצופים ונותנים להם המלצות טובות במה לצפות, חברות הטלקום נותנות להם מדריך טלוויזיה. הן לא מכירות את הלקוחות. עכשיו הן מבינות שזאת התמודדות על תשומת הלב של הלקוחות, וההבנה הזאת יוצרת שינויים גדולים בתעשייה".

גונטילקה, יליד אוסטרליה שכיום מתגורר בארה"ב, הצטרף לחברה ב-1999, ובתפקידו האחרון היה נשיא חטיבת AT&T. לתפקיד הנוכחי נכנס בספטמבר 2016, ובאחרונה ביקר בישראל לרגל שבוע החדשנות של החברה.

לדבריו, אמדוקס אמנם מתמודדת עם החולשה של הלקוחות שלה, אבל ההבנה של חברות הטלקום כי עליהן להשתנות היא הזדמנות בעבור אמדוקס. היא יכולה להציע להן מוצרים ופתרונות נוספים, שיאפשרו להן לנתח מידע, להפיק רווח גבוה יותר מכל לקוח ולשפר את מעמדן בשוק.

האתגר: לשלב את כל המידע על הלקוחות

זלאטן איברהימוביץ'
Jon Super/אי־פי

כדי להבין כיצד אמדוקס מסוגלת לסייע ללקוחותיה, צריך להבין איך היא התפתחה ומה התפקיד שהיא ממלאת עבור לקוחותיה. אמדוקס הוקמה ב-1982 כחטיבת המחשוב של דפי זהב, ושש שנים לאחר מכן התפצלה ממנה ונהייתה חברה עצמאית. היא עברה לתחום מערכות חיוב לקוחות (בילינג) לחברות טלפוניה - ניהול של כל החשבוניות שמוציאות החברות ללקוחות. המערכת של אמדוקס מאפשרת לחברות כמו סלקום ופלאפון גמישות בתמחור החבילות ללקוח, גביית תעריפים שונים מארגונים גדולים או מלקוחות מועדפים, וכן התאמה אישית של חבילות.

התחום איפשר לאמדוקס לצמוח במהרה. מ-1996 ועד 2000 היא הגדילה את ההכנסות השנתיות מ-200 מיליון דולר למיליארד דולר. ב-2001 החליטה החברה שלא להסתפק בחיוב הלקוחות, אלא להיות אחראית על כל ניהול הקשר עמם - מהשירות שהם מקבלים, דרך בעיות שחוזרות וצצות אצלם ועד שימורם בחברה. אמדוקס נכנסה לתחום ניהול קשרי לקוחות (CRM) באמצעות רכישתה של החברה הקנדית קלריפיי, תמורת 200 מיליון דולר.

מחטיבה בדפי זהב לשווי של 8.5 מיליארד דולר

בשנים האחרונות נהפך התחום למורכב יותר, בשל ריבוי ערוצי ההתקשרות עם החברות - טלפון, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות ועוד - ואחד האתגרים של אמדוקס וחברות הטלקום הוא שילוב של כל המידע שזורם אודות הלקוחות, ניתוחו והפקת תובנות ממנו. כיום, למשל, חברות מתקשות לעשות את החיבור בין התלונה של לקוח בפייסבוק או בטוויטר לבין מספר הפעמים שהוא דיבר עם הנציגים הטלפוניים, ואמדוקס מפתחת טכנולוגיה שתאפשר את זה. "אנחנו רואים בצורה הוליסטית את כל המסלול של הלקוח. המצב כיום הוא שאני יכול להתקשר לחברה במשך יומיים, הם לא יודעים למה התקשרתי אליהם אתמול, לא יודעים איך לעזור לי עם שינויים שעשיתי בשירות העצמי וגם לא שהתלוננתי בטוויטר", אומר גונטילקה.

מלבד המערכות לניהול כל הביורוקרטיה של החברות סביב הלקוחות, אמדוקס מספקת להן גם מערכות תמיכה תפעוליות (OSS) לניהול הרשת עצמה.

ואולם אמדוקס לא מסתפקת בפיתוח התוכנות, אלא לוקחת אחריות גם על הטמעתן. מאחר שמדובר במערכות מורכבות שטמון בהן סיכון גבוה אם יהיה צורך בהחלפתן, אצל חלק מהלקוחות נשארים גם עובדי אמדוקס שממשיכים לתפעל את המערכות.

"לפני שאנחנו הגענו, חברות חשבו על מוצר, לא על לקוחות. אמדוקס אמרה להן בעבר לא להסתכל על המוצרים, אלא על הלקוחות, ואז להתאים להם מוצרים. כיום יש לנו ניתוח של המידע על הלקוח - אנחנו יודעים מה הוא אוהב, איפה הוא היה, לאילו אתרי אינטרנט הוא נכנס - וזה מידע חשוב שמאפשר להתאים לו מוצרים ופרסומות", אומר גונטילקה.

באשר לתחרות, הוסיף גונטילקה: "החדשות הטובות וגם הרעות הן שהנוף התחרותי משתנה כל הזמן. לפני חמש שנים דיברנו על אורקל, וכיום התחרות מצדה חלשה יותר. כיום זה יותר שחקנים בנישות מסוימות, או חברות כמו נטפליקס, שנשענות על פיתוחים עצמאיים".

גונטילקה ממחיש את התרומה של אמדוקס ללקוחות שלה: "חברה אמריקאית, לקוחה שלנו, לא הבינה למה משתמשים רבים מתנתקים משירות הכבלים שלה. ניתחנו את כל המידע שלהם, וגילינו שהיה באג בממיר שגורם לאתחול של המכשיר באופן אוטומטי. הגענו למסקנה ברורה - הלקוחות התקשרו רק בפעם השלישית שזה קרה להם, הנציג שלח אותם לנתק את הממיר מהתקע, וזה עזר באופן נקודתי אבל לא פתר את הבעיה. גילינו ש–85% מהלקוחות עזבו את החברה אחרי שזה קרה להם בין שבע לתשע פעמים. אם זה קורה ללקוח בזמן פנדל בגמר המונדיאל, זה לא משנה לו שהפתרון הוא רק לנתק את המכשיר ולהחזיר אותו לחשמל".

מה החברה עשתה עם התובנה הזאת?

"אם היו שלושה ניתוקים, החברה שלחה להם באופן אוטומטי ממיר חדש ואמרה להם, 'אנחנו מצטערים, מצאנו באג בממיר, אנחנו שולחים לך אחד חדש' — והלקוחות התלהבו".

תוצאות אמדוקס

קשר צמוד עם AT&T

אחד התהליכים שמתרחשים כיום בענף הטלקום הוא "וירטואליזציה של הרשת" (NFV — Network Function Virtualization), שבו החברות עוברות לתוכנה בענן. הדבר מצריך מחברה כמו אמדוקס לפתח מוצרים מותאמים לכך, ולדברי גונטילקה, אמדוקס היתה מהחלוצות בתחום ("התחלנו להשקיע בתחום לפני ארבע שנים, ואנחנו לא מקבלים מספיק קרדיט על כך"). התוצאה בעבור חברות הטלקום היא חיסכון ניכר בעלויות הציוד ובעלויות התפעול, הודות לחיסכון בחשמל ובכוח עבודה.

מרבית המפעילות עדיין לא עשו את המעבר לענן, שאמור לפנות להן כסף להשקעות אחרות. מי שכבר נמצאת בשיאו של המעבר לתוכנה היא חברת AT&T, הלקוח הגדול ביותר של אמדוקס. לדברי גונטילקה, אמדוקס נמצאת בפיילוט עם שש חברות נוספות, ובחברה סבורים כי התהליך הזה יבשיל בתוך זמן קצר יחסית.

הירידה בהכנסות חברות הטלקום גרמה ללקוחות של אמדוקס להתרחב לתחומים נוספים, ולחבר בין טלוויזיה, אינטרנט וסלולר. חלקם עושים זאת באמצעות פיתוחים עצמאיים, וחלקם באמצעות מיזוגים ורכישות. כך למשל, AT&T הודיעה על רכישת טיים וורנר לפני כחודשיים, בעסקת ענק של 85 מיליארד דולר. טיים וורנר היא חברת הבידור והמדיה השלישית בגודלה בעולם במונחי הכנסות, לאחר וולט דיסני וקומקאסט, ובבעלותה ערוצי טלוויזיה כמו HBO ו-CNN, וכן אחת מחברות ההפקה הגדולות בעולם.

גם סלקום בישראל נכנסה לתחום הטלוויזיה כדי להגדיל את ההכנסות על ידי מתן שירותים נוספים. "התשתיות של החברות האלה גדולה מאוד, כך שהחברות לא יכולות להיות מוחלפות. תמיד תהיה תשתית, השאלה אם הן יישארו ספקיות רק של התשתית, שזה סחורה, או שיתנו שירותים נוספים. לכן הן מבצעות רכישות כאלה", מסביר גונטילקה.

"מבחינה היסטורית, מיזוגים ורכישות בשוק יוצרים לאמדוקס הזדמנות לטווח ארוך. עם זאת, הם כפופים לאישורים רגולטוריים, ולכן יכולים לעכב הוצאות של הלקוחות ברבעונים הקרובים. מוקדם לדעת כמה מהר זה יהיה, אבל אנחנו רואים את האבולוציה של חברות הטלקום שאנחנו רואים גם במדינות נוספות בעולם. השוק הולך לכיוון של מיזוגים נוספים".

עשרת הלקוחות הגדולים של החברה אחראיים ליותר מ–70% מהכנסותיה, ו–AT&T לבדה אחראית לכשליש מההכנסות. הקשר בין שתי החברות צמוד כבר שנים ארוכות, ולפרקים נראה שאמדוקס היא חטיבת פיתוח של החברה האמריקאית. בשנתיים האחרונות אמדוקס חידשה את החוזה עם כל ארבעת הלקוחות הגדולים שלה לחמש־שש השנים הקרובות, כך שלא נשקפת לה סכנה מאובדן של לקוח מהותי.

האם הדומיננטיות של AT&T בהכנסות שלכם לא מסוכנת?

"ההכנסות שלנו מ–AT&T מתפרשות על פני פעילויות וחטיבות רבות. אם אנחנו מסתכלים על העתיד, אנחנו ממשיכים לראות הזדמנויות לצמוח אצל AT&T, אבל אנחנו חייבים להיות ממוקדים במציאת דרכים להמשיך ולהביא ערך ללקוח החשוב הזה. אבל ההצלחה והצמיחה שלנו לא מוגבלות רק ל-AT&T. למעשה, כתוצאה מהשיעור הגבוה שבו אנחנו זוכים בחוזים בשנים האחרונות, אנחנו נמצאים עכשיו במהלך של פרויקטים גדולים לכמה מספקיות השירות הגדולות בעולם".

עולה בעקביות מאז המשבר העולמי
מניית אמדוקס

רוכשת סדרתית

אמדוקס לא מהססת לבצע רכישות, ועם השנים ביצעה רכישות רבות - לצרכים טכנולוגיים וכדי להיכנס לשווקים חדשים. רכישה מעניינת שביצעה, באפריל 2015, היתה של פעילות הבילינג של קומברס, תמורת 272 מיליון דולר במזומן. המניע העיקרי לרכישה היה הגעה ללקוחות קומברס, שהיו בשווקים שבהם אמדוקס לא היתה פעילה.

לפני כשלושה חודשים הודיעה אמדוקס על רכישת שלוש חברות - פונטיס הישראלית, Vindicia ו–Brite:Bill - בסכום כולל של 260 מיליון דולר. השלוש יתרמו בשנה הקרובה הכנסות בסך 60–70 מיליון דולר. הרכישות נועדו כדי להרחיב את היצע המוצרים לספקיות התקשורת, ולאפשר להן להיות חדשניות יותר. "היו אנשים בחברה שאמרו, 'למה לקנות את זה, אנחנו יכולים לפתח את זה בעצמנו'. אבל העולם מתקדם מהר מאוד, כך שאתה יכול לבנות מה שאתה יכול, ואם אתה יכול לקנות נכס טוב, תקנה אותו", אומר גונטילקה.

פונטיס מפתחת מערכת אוטומטית להמלצות שיווקיות שמותאמות ללקוח בזמן אמת. לקוחותיה הן חברות תקשורת, והיא מגיעה ליותר ממיליארד משתמשים ברחבי העולם. החברה העסיקה בזמן הרכישה כ–200 עובדים, כמחציתם בישראל. לאחר הרכישה פיטרה אמדוקס חלק מהעובדים. Vindicia היא ספקית מובילה בשוק לטכנולוגיות ניהול ותשלום עבור מנויים, במודל של "תוכנה כשירות". החברה מאפשרת לצרף לקוחות ולעבד תשלומים עבור תכנים דיגיטליים, מנויים באינטרנט ושירותים על פי דרישה, בצורה פשוטה.

החברה השלישית שנרכשה, Brite:Bill, עוסקת בתחום החשבוניות הדיגיטליות ללקוחות. באמדוקס הסבירו כי עיצוב אישי ואטרקטיבי של החשבונית מפחית אי־הבנות של לקוחות, ובכך מוריד את עלות המענה לפניות של לקוחות לספקיות התקשורת. גונטילקה אומר כי אנשי החברה "שילבו בין טכנולוגיה לפסיכולוגיה. הם הבינו שאנשים תופשים חשבונות כדבר רע כי זה מפחיד אותם, אף אחד לא אוהב את זה. אז הם שכרו פסיכולוג - ושינו את כל הקונספט".

איך מזהים את "בית הקלפים" הבאה?

"במשך שנים, ספקי השירות השוו את עצמם זה לזה. הם הסתכלו על הדירוג בינם לבין עצמם, אבל אני כלקוח משווה אותם לחוויה שלי אצל אמזון ונטפליקס", אומר גונטילקה בתשובה לשאלה על החדשנות של חברות הטלקום.

גונטילקה משווה בינן לבין נטפליקס: "ניקח למשל את הסדרה 'בית הקלפים'. כשהיוצרים הלכו להציג את הרעיון בפני אולפני הטלוויזיה, הם נדחו כי לא הם חשבו שדרמה פוליטית תצליח. הפגישה האחרונה באותו היום היתה עם נטפליקס, והמטרה לא היתה לשדר אצלם פיילוט, אלא לשדר אצלה את הסדרה במקביל לאחד מערוצי הטלוויזיה. סמנכ"ל הטכנולוגיות של נטפליקס יצא אליהם ואמר שהוא יקנה שתי עונות, וישלם 100 מיליון דולר לעונה.

"בעוד שהמנהלים של האולפנים הגדולים מסתמכים על תחושת בטן ועל הניסיון שלהם, לנטפליקס יש דאטה, והם ידעו כמה דברים שהערוצים לא ידעו: שהצופים מחפשים את קווין ספייסי בנטפליקס בתדירות גבוהה; שיש אוכלוסייה גדולה שמחפשת אשה כמודל לחיקוי; ושהיוצרים של 'בית הקלפים' אהודים מאוד בנטפליקס. כשהסדרה יצאה הם הכינו שלושה טריילרים - אחד לכל סוג של קהל. כשמדברים על שינוי משמעותי בשוק ועל התלהבות מאיפה שאנחנו נמצאים, זה הסיפור".

וחברות הטלקום מבינות שזאת הדרך שלהן לשמר את הלקוחות?

"לגמרי. זאת הסיבה ש-AT&T קונה את טיים וורנר. גם קומקאסט, וודאפון וטלפוניקה מבינות את זה, ואנחנו יכולים להמשיך ברשימה. החברות יודעות לאן אתה גולש, הן יושבות על כמות גדולה של מידע, לאן אתה הולך ומה אתה עושה - יותר מכל אחד אחר. אנחנו מדברים על זה הרבה זמן, אבל רק בחודשים האחרונים מתחילים לראות מיזוגים ורכישות בתחום. כל זה בגלל שצופים לא רוצים לשלם בעבור חבילת ערוצים בעוד שהם יכולים לראות כל מה שהם רוצים באינטרנט".

מה חברות הטלקום יכולות להציע ללקוח כדי שהחוויה שלו תהיה טובה יותר?

"חברות הטלקום יודעות הרבה על הלקוחות, והן צריכות לדעת לנצל את זה. בעתיד, הדרך להשאיר לקוחות תהיה התאמה של מוצרים והצעות ללקוח ספציפי. למשל, אם לקוח פונה לחברת הסלולר דרך פייסבוק כדי לבדוק איזו חבילה מתאימה לו לחופשה בחו"ל. אני יודע שהוא אוהד של קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד, כי הוא נוהג להזמין משחקים לצפייה, ואני יודע שבאותם ימים שהוא בחו"ל יש משחק של יונייטד. במקרה כזה אני יכול לתת לו חבילה חינם או בעלות מופחתת לצפות במשחק. אנחנו עוזרים להן לנתח את המידע ולהפיק ממנו תובנות".

אבל אם הן יציעו לצופים חבילה צרה, או לראות משחק כדורגל אחד בלבד, זה סיכון בעבורן. מרבית האנשים עדיין משלמים כי אין להם ברירה, ורק הדור הצעיר משתמש בשירותים כמו נטפליקס.

"השאלה היא כמה זמן הן עוד יוכלו להמשיך בכך. האופציות כבר מגוונות מאוד. כשאייטיונז של אפל יצאה אנשים אמרו לעצמם, 'למה שאני אקנה שיר אחד ב-99 סנט, אין מצב'. אבל כיום ככה אנשים צורכים את זה. אנשים מעדיפים לשלם 99 סנט מאשר לגנוב אלבום שלם. אז מה עדיף? אני חושב שהחברות הבינו שלא לעשות כלום זאת לא בחירה, אחרת הן יילכו בנתיב של בלאקברי ובלוקבאסטר. לכן אני נלהב מזה, אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה מעניינת. החברות הבינו שהן צריכות לעשות משהו כדי לשרוד, והחדשות הטובות הן שיש להם כיסים עמוקים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#