המספר הסופי: מה עשה הכסף שלכם ב-2016 - ובית ההשקעות שהכפיל עצמו בתוך שנה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המספר הסופי: מה עשה הכסף שלכם ב-2016 - ובית ההשקעות שהכפיל עצמו בתוך שנה

בית ההשקעות אילים הכפיל את הכספים בקרנות הנאמנות ל-9.6 מיליארד שקל, בזכות ביצועים ותשואות עודפות ■ גם מור ואנליסט צמחו ■ בלטו לרעה: אקסלנס והראל, שהקרנות שלהם התכווצו בכ-30%

14תגובות

"תפישת העולם האסטרטגית שלנו היא לא להציע ריבוי קרנות, אלא להציע בכל קטגוריה קרן אחת שתקבל את תשומת הלב הגדולה ביותר, ותניב את התשואה הכי טובה" — כך אומר קובי שגב, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אילים שמסכמת את 2016 כמגייסת הגדולה ביותר בקרנות.

קובי שגב
אילים קרנות נאמנו

2016 היתה מעולה למשקיעים בקרנות, כאשר כל האפיקים הניבו תשואות חיוביות. התשואה הממוצעת הכוללת היתה 3.1%. בלטו לחיוב האפיקים המנייתיים והקרנות הגמישות, שלמרות השנה הגדושה באירועי המאקרו (Brexit, בחירות בארה"ב, נפט, החלטות ריבית) הצליחו להניב תשואות ממוצעות גבוהות. בלט בכל הקטגוריות יתרונן של הקרנות המנוהלות על פני הקרנות המחקות, הן בתשואות והן בהעדפות המשקיעים. זאת, למרות סיכום שלילי במדדי המניות המובילים ת"א 25 (ירידה של 4%) ות"א 100 (ירידה של 3%).

סביבת הריבית הנמוכה הוסיפה לגרום לכספים לצאת מהקרנות הסולידיות, ולהביא להתכווצות זו השנה השנייה ברציפות בסך נכסי התעשייה. חלק מהכספים עברו לנכסי סיכון בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ובראשם קרנות אג"ח קונצרניות — מהלך שהיטיב עם המשקיעים מבחינת תשואה.

הנהנית הגדולה מתשואות גבוהות, שתורגמו גם לגיוסים הגדולים ביותר ב–2016, היא חברת אילים שבשליטת איש העסקים אמיר איל. אילים גייסה 4.7 מיליארד שקל ב–2016, ומנהלת כיום נכסים בהיקף של 9.5 מיליארד שקל, יותר מבתי השקעות ותיקים כמו אי.בי.אי למשל.

אילים הכפיל את הנכסים בתוך שנה

שגב החל את דרכו כמנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של יו בנק, וכשאמיר איל רכש את הקרנות מידי יו בנק ב–2008 הוא עבר יחד עם הקרנות לאילים. כיום עובדים תחתיו כ–40 איש, מתוכם 5 מנהלי השקעות המנהלים 18 קרנות. מדובר ביחס של מנהל השקעות לקרן הנמוך בתעשייה.

קובי שגב, איך אתה מסביר את הגיוסים?

"היועצים נותנים בנו אמון. האג'נדה שלנו חילחלה ליועצי ההשקעות — והם מצביעים בגיוסים. אם תראה מי גייס יחד איתנו (מור ואנליסט — א.ש) מדובר בבתי השקעות שמתמקדים בניהול כסף. ליועצים נמאס מריבוי קרנות, עם תנודתיות גבוהה בתשואות ועם טרנדים שונים. הם מחפשים קרנות נאמנות שמנוהלות בצורה טובה לאורך זמן. בנוסף החלטנו שדמי הניהול שלנו בכל הקרנות יהיו נמוכים מ–1%, ואנחנו שקופים. היועצים והלקוחות התחילו להעריך את אספקט ניהול ההשקעות יותר מאשר את השיווק. למעשה, זו חזרתו של מנהל ההשקעות לליבת העניינים — במקום מנהלי המכירות כפי שהיה עד היום.

"קח למשל לדוגמה את בנק הפועלים, שמערכת הדירוג שלו היא המובילה בשוק. הם כבר לא מציגים ביצועים של שנה, אלה מסתמכים על שלוש שנים וחמש שנים. זה שינוי שיעבור לכולם".

מה עשו הקרנות ב 2016- הגיוסים והפדיונות של קרנות הנאמנות, במיליארדי שקלים

ומה יקרה אם יהיה חודש גרוע של פדיונות?

"כאשר מסתכלים על תשואות לאורך זמן, אז היועץ אולי יהיה סבלני יותר לאורך זמן. מחשבים ניהול השקעות לאורך זמן, ומבחינתנו זה טוב כי זאת האג'נדה שלנו. לא להחליף מדיניות אלא לשמור על טראק־רקורד לאורך זמן".

איך אתם מנהלים את הקרנות?

"אנחנו מתעסקים בעיקר בבחירה סלקטיבית של אג"ח ומניות ובניהול סיכונים; כלומר בלגדר את הסיכונים בקרנות. יש לנו מדיניות פנימית של החזקה של עד 4% בנייר, אף שניתן להחזיק עד 10% לפי החוק. בנוסף אנחנו דואגים שאחזקות הגדולות שלנו יהיו בניירות נזילים, לפי מדיניות ניהול הסיכונים שלנו, כדי להוריד את רמות הסיכון בקרנות. הניהול שלנו הוא רוחבי, כלומר אם החלטנו למכור את האג"ח הארוכות ולעבור לקצרות — זה יחול על כל הקרנות".

אמיר אייל, יו"ר אילים
עופר וקנין

מה לגבי קופת גמל להשקעה?

"כאן מדובר ב'מוצר מתחרה'; אין ברירה אלא להיות טוב ומקצועי כדי שיאמינו בך ויבחרו בך. אם כולם היו משקיעים במדדים אז הבחירה היתה לפי דמי ניהול. אבל בגלל שאנחנו מתבססים על בחירה פרטנית של מניות ואג"ח, המשקיע יבחר את ביצועינו לאורך זמן".

מה אתה צופה לשנה הבאה?

"אנחנו מתנהלים בזמן אמת ולא מנסים לנחש את העתיד. את מה שנסחר מתחת לערכו הכלכלי אנחו קונים, ואת מה שמעל אנחנו מוכרים".

בדירוג היקף הגיוסים השנתי, אחרי אילים ניצב בית ההשקעות מור, המנוהל בידי אלי לוי, עם גיוסים של 4.2 מיליארד שקל. במקום השלישי ניצב בית ההשקעות הוותיק אנליסט, המנוהל בידי איציק שנידובסקי, עם גיוסים של כמיליארד שקל. מלבדם אף חברת קרנות לא גייסה.

הדרמה הגדולה שמורה דווקא לפודים הגדולים. הפודה הגדול ביותר השנה הוא בית ההשקעות הראל, שמנוהל על ידי סמי בבקוב, ופדה קרוב ל–7 מיליארד שקל. אחריו ניצב בית ההשקעות אקסלנס שפדה 6.3 מיליארד שקל. ואולם שיעור איבוד הנכסים הגדול ביותר שמור לאקסלנס, שאיבד כ–30% מנכסי הקרנות לעומת 27% אצל הראל.

סמי בבקוב, מנהל ההשקעות
הראשי בהראל
טלי מאייר

המקום השלישי בפדיונות שמור לבית ההשקעות הוותיק אלטשולר שחם, שפדה 3.4 מיליארד שקל. שיעור הפדיון השלישי בגודלו שמור לבית ההשקעות אי.בי.אי, שפדה 21% מנכסיו (2.6 מיליארד שקל) לעומת שיעור פדיון של 20% באלטשולר שחם.

סך נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בסוף 2016 היה 214 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 6.6% בסך הנכסים המנוהלים בהשוואה לתחילת השנה שעברה אז ניהלה התעשייה 229 מיליארד שקל. הירידה היא תוצאה של פדיונות במהלך השנה — בהיקף של 20 מיליארד שקל.

2016 היתה השנה השנייה ברציפות של התכווצות בסך הנכסים בתעשייה, שניהלה בשיאה 270 מיליארד שקל, באוקטובר 2014. מתוך 41 מיליארד שקל הנכסים שזרמו החוצה מהתעשייה בשנתיים אלה, 37 מיליארד שקל נפדו מהקרנות הכספיות. כמחצית מתוך 20 מיליארד השקלים שנפדו ב–2016 מהתעשייה — 9.3 מיליארד שקל — נפדו מהקרנות המסורתיות. מדובר בשיפור קל מהפדיון שנרשם ב-2015: 10.8 מיליארד שקל.

למרות הסנטימנט השלילי, שלושה אפיקים הצליחו לרשום השנה גיוס חיובי: האפיק הקונצרני גייס 2.7 מיליארד שקל, הקרנות הגמישות גייסו 1.8 מיליארד שקל, ואפיק מניות בארץ גייס 1.2 מיליארד שקל. קרנות אג"ח כללי, שגייסו בעשרת החודשים האחרונים של השנה סכום של 3.2 מיליארד שקל, סגרו את השנה בפדיון כולל של 1.6 מיליארד שקל. מדובר בשיפור לאחר שבחודשיים הראשונים של השנה סבל האפיק מפדיונות של 4.8 מיליארד שקל.

הקרנות המחקות יצאו מהאופנה

קטגוריות נוספת שבלטו בשנה החולפת בפדיונות היו הקרנות הסולידיות: קרנות כספיות (פדיון של 8.5 מיליארד שקל), אג"ח מדינה (7.4 מיליארד שקל) וקרנות שקליות (6.3 מיליארד שקל). הלהיט של 2015, הקרנות המחקות, סגרו את השנה בפדיון כולל של 2.2 מיליארד שקל, ורשמו בכך את השנה הגרועה בתולדותיהן, כעדות נוספת להעדפת המשקיעים את הניהול האקטיבי.

עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס
מוטי מילרוד

2016 היתה שנתן של הקרנות הגמישות, שהפכו מקטגוריה קטנה וזניחה יחסית לקטגוריה מובילה, הן בגיוסים והן בתשואות. הקטגוריה גייסה השנה קרוב ל–1.8 מיליארד שקל, והניבה תשואה ממוצעת גבוהה של 8.8%. לא מדובר בגיוס השנתי הגדול ביותר (את התואר הזה לקחה קטגוריית הקרנות הקונצרניות) ולא בתשואה הגבוהה ביותר (את התואר הזה נטלה קטגוריית מניות בארץ), אך מדובר בשילוב ייחודי של תשואה גבוהה וגיוס גבוה, שהניב יחדיו את הערך הגבוה ביותר למשקיעים. זאת — בניגוד לתשואה גבוהה וגיוס נמוך במניות בארץ, או גיוס גבוה ותשואה בינונית בקרנות הקונצרניות.

ההצלחה הגדולה של הקרנות הגמישות נובעת מהדינמיות בניהול ההשקעות, שאיפשרה לנצל את העליות בשוקי המניות בארץ ובעולם, ולשלב ניהול סלקטיבי באפיקי האג"ח כדי להכות את כל אחד מהאפיקים המנייתיים והאג"חים בנפרד.

הקרנות הקונצרניות רשמו ב–2016 את הגיוס הגדול ביותר בתעשייה, בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, והניבו למשקיעים בהן תשואה ממוצעת בגובה 3.2%. מדובר בתשואה הרביעית בגובהה מבין כל הקטגוריות, והראשונה בגובהה בהשוואה לכלל אפיקי האג"ח. כל הגיוסים בקטגוריה בוצעו לקרנות מנוהלות, בעוד הקרנות הקונצרניות המחקות רשמו פדיון של 50 מיליון שקל. פער זה, במיוחד בתעשייה המקומית, רוויית המדדים הקונצרניים, מדגיש פעם נוספת את חשיבות הניתוח הסלקטיבי של איגרות החוב, התמקדות בהמלצות ודירוגי מחלקות המחקר הפנימיות והתבססות על פרמטרים איכותיים כגון שימוש בבטוחות.

הכי הרבה גיוסים - לאג"ח חברות והמרה

קרנות מניות בארץ היו האפיק המניב ביותר בתעשייה ב–2016 עם תשואה ממוצעת של 9.4%, מעל הקרנות הגמישות ב–0.6%. למרות התשואה הגבוהה, הקטגוריה גייסה במהלך 2016 סכום של 1.2 מיליארד שקל בלבד. סכום זה מורכב מגיוסים של 1.3 מיליארד שקל בקרנות מנייתיות מנוהלות, ופדיון של 120 מיליון שקל בקרנות מנייתיות מחקות.

הקרנות המנייתיות בחו"ל הניבו גם הן תשואה חיובית גבוהה ב–2016 בשיעור ממוצע של 5.3%, וזאת למרות הטלטלות והחששות הרבים שליוו את המשקיעים במהלך השנה. ככל הנראה אירועי מאקרו רבים בשנה החולפת, ועליית סטיות התקן, העיקו על המשקיעים שבחרו במהלך השנה לצמצם את אחזקותיהם במניות בחו"ל — ולפדות 70 מיליון שקל.

קטגוריית אג"ח בארץ כללי — הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשיית הקרנות — רשמה כאמור פדיון שנתי כולל של 1.6 מיליארד שקל, וזאת תוך שונות גבוהה במגמה בין תחילת השנה לעיקרה. עיקר הגיוסים התמקדו בקרנות עם חשיפה מנייתית כלשהי, כאשר בלטו במיוחד קרנות 20/80 עם גיוסים של 800 מיליון שקל, וקרנות 10/90 עם גיוסים של 350 מיליון שקל. תשואת הקטגוריה הממוצעת כולה היתה חיובית בגובה 2.7%.

הקרנות הסולידיות בעלות התשואה הפנימית הנמוכה, קרנות אג"ח מדינה, קרנות שקליות וקרנות כספיות, פדו ב–2016 סכומים גבוהים שהסתכמו ב–22.2 מיליארד שקל. ההחלטה לעבור מנכסים סולידיים לנכסים מסוכנים יותר התבררה כהחלטה מושכלת של יועצי ההשקעות, לאור פערי התשואות בין האפיקים. ואולם גם משקיעים שנשארו בקרנות אלו נהנו מתשואות חיוביות בגובה 0.4%, 0.7% ו–0.06% בהתאמה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#