הבנקים חותמים עוד שנה מוצלחת - אך ספק אם יוכלו לשחזר את ההצלחה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים חותמים עוד שנה מוצלחת - אך ספק אם יוכלו לשחזר את ההצלחה

מדד מניות הבנקים טיפס ב-18% ב-2016, הרווחיות עלתה למרות הריבית הנמוכה והפסדי האשראי ירדו ■ עם זאת ב-2017 יתמודדו הבנקים עם שורת אתגרים: יישום המלצות ועדת שטרום וחוק הגבלת שכר הבכירים, הצורך להתייעל וחקירות רשויות המס בארה"ב

תגובות
הסניף הדיגיטלי של הפועלים. בלאומי ישיקו בקרוב בנק דיגיטלי ללא סניפים
עופר וקנין

1. הבנקים התגברו על המכשולים והציגו תוצאות טובות

2016 היתה שנה טובה נוספת למגזר הבנקאות בישראל. מדד מניות הבנקים עלה בכ-18% - מהעליות החדות ביותר בין מדדי הבורסה השונים. הבנקים נסחרים כיום לפי מכפיל הון (היחס בין שווי השוק להון העצמי) ממוצע של כ–0.85, ואנליסטים שמסקרים את הענף סבורים כי מניות הבנקים כבר אינן זולות, דבר המעלה תהיות בדבר יכולתם של הבנקים לשחזר את התוצאות השנה.

מנכ"ל הפועלים לשעבר,
ציון קינן
עופר וקנין

מצד שני, הבנקים התמודדו ב-2016 עם סביבת ריבית ואינפלציה נמוכה, הפוגעת בהכנסות המימון, ועם סביבה כלכלית ורגולטורית מאתגרת, כמו הדרישה להגדיל את הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון). למרות זאת, הם הצליחו להניב רווחיות גבוהה, שבאה לידי ביטוי בתשואה להון (היחס בין הרווח הנקי להון העצמי) של כ–9%–10% בתשעת החודשים הראשונים של 2016 (הדו"חות הכספיים לרבעון האחרון יפורסמו בפברואר 2017).

התוצאות החיוביות הושגו בין היתר באמצעות הגדלת מרווחי האשראי (הפער בין הריבית שמשלמים הבנקים ללקוחותיהם על הכסף המופקד אצלם, לריבית שהם גובים מהלקוחות על האשראי הניתן להם), בעיקר בתחומי המשכנתאות ומשקי הבית. הדבר סייע לגידול בהכנסות המימון, באמצעות הבלימה בגידול בהוצאות שכר, מימוש נדל"ן, אג"ח ומניות, המשך הקיפאון במתן האשראי העסקי וההאטה בחלוקת הדיווידנדים.

נתונים בכתבה

בנוסף, הבנקים נהנים כבר תקופה לא מבוטלת מהוצאות בגין הפסדי אשראי (לשעבר סעיף הפרשה לחובות מסופקים), ברמה נמוכה מאוד ולא מייצגת של 0.05%-0.1% מתיק האשראי לציבור. בבנק הפועלים ובלאומי נרשמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה אף הפרשות שליליות, שנבעו בעיקר מגביית חובות מלקוחות גדולים.

כל אלה סייעו לכך שכל הבנקים, לרבות הפועלים ולאומי, עומדים כיום בדרישות ההון שלהם. הדבר צפוי להגביר את התחרות על מתן אשראי, לאחר שב-2016 עיקר הגידול באשראי היה בבנקים הבינוניים - דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי.

מערכת הבנקאות ניצבת כיום בתקופה של שינויים שאינם טריוויאליים, ובשלב זה הבנקים אינם יודעים לכמת אותם ולהיערך אליהם במלואם. כך למשל, מלבד חוסר הוודאות לגבי השלכות החוק להפרדת חברות האשראי מהבנקים (חוק שטרום), הבנקים נערכים לשינויים טכנולוגיים החלים בענף, שאמורים להשפיע עליו בעתיד.


סמדר ברבר-צדיק
מוטי מילרוד

כל אחד מהבנקים עושה זאת בדרך שונה; בעוד לאומי פעיל מאוד בתחום הטכנולוגיה והדיגיטל, ומשיק בימים אלה את פפר (Pepper) - בנק דיגיטלי ללא סניפים, שאמור לתת מענה בעיקר ללקוחות צעירים - מזרחי טפחות ממשיך להקדיש מאמצים לקשר האנושי עם הלקוחות, ופועל לפתיחת סניפים חדשים.

בנק הפועלים, לעומת זאת, משדר בלבול בתחום זה. מצד אחד, הבנק משקיע בפתיחת סניפים דיגיטליים יקרים, שבהם יש נוכחות פיזית של יועצים, ומדבר על שינויים טכנולוגיים הנחוצים לענף ועל חשיבות הקשר האנושי עם הלקוחות - ובמקביל הוא סוגר לא מעט סניפים.

דיסקונט והבינלאומי עושים מהלכים בתחום הדיגיטל, המצריכים השקעות לא מבוטלות, והם מבצעים אותם באופן זהיר.

חדוה בר ודרור שטרום
אמיל סלמן

2. ועדת שטרום - הצרכנים ייהנו מהורדת מחירים?

לאחר שורה של דיונים, שינויים, דרמות, כיפופי ידיים בין בנק ישראל למשרד האוצר ומקצי שיפורים שנמשכו כשנה וחצי - אושר לפני כשבועיים בוועדת הרפורמות בכנסת חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, לקראת אישורו בקריאה השנייה והשלישית.

המטרה המוצהרת של הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסים, שבראשותה עמד הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום, היתה הגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני, תוך החלשת שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - החולשים על נתח שוק של כ–60%.

מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר טופילסקי
עופר וקנין

החוק כולל יותר מעשרה סעיפים שונים ומסורבלים. כמו כן, הוא מעלה לא מעט סימני שאלה בנוגע לאפשרות שהצרכנים ייהנו ממנו בסופו של דבר, בעקבות הורדת מחירי האשראי הצרכני והוזלה של שירותים בנקאיים שונים.

הסעיף המרכזי בחוק מתייחס להפרדה של שתי חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט שבשליטת בנק הפועלים (99%) ולאומי קארד שבשליטת בנק לאומי (80%), תוך שלוש או ארבע שנים. מנגד - בעקבות רוח גבית שקיבלה מנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ומהמפקחת על הבנקים, חדוה בר - כאל, חברת כרטיסי האשראי השלישית בענף, תישאר בשליטת הבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) במשך ארבע שנים לפחות מרגע החלת החוק, שייכנס לתוקף בקרוב.

נתונים בכתבה

לאומי והפועלים מתחילים להיערך לקראת המכירה של חברות כרטיסי האשראי. מדובר בחברות תזרימיות, רווחיות ויציבות, המייצרות תשואות דו־ספרתיות להון העצמי שלהן, ושוויין הוא 4-2 מיליארד שקל כל אחת.

עבור הפועלים, הפרידה מישראכרט עלולה להיות כואבת יותר, שכן היא תורמת כ–35% להכנסות השנתיות של הבנק מעמלות וכ-300 מיליון שקל לרווח השנתי של הבנק (כ-8%), בעוד לאומי קארד תורמת לרווחים של לאומי כ-200 מיליון שקל בשנה (6%–7%).

מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר
תומר אפלבאום

בגלל מגבלות החוק לצמצום הריכוזיות במשק בכל הנוגע לאיסור באחזקות ריאליות ופיננסיות מהותיות, ובשל הקביעה כי גופים מוסדיים ישראליים לא יוכלו לרכוש שליטה בחברות כרטיסי אשראי, המועמדים העיקריים לרכישתן של חברות כרטיסי האשראי הם קרנות השקעה פרטיות (קרנות פרייבט אקוויטי), גופים סיניים, גופים פיננסיים־ טכנולוגיים בינלאומיים, שאליהם עשויים להצטרף גופים ישראליים כמו ביטוח ישיר, איילון, בתי השקעות כמו אי.בי.אי ואחרים.

מכיוון שמדובר בעסקות ענק, שהגופים הרוכשים יצטרכו להשיג מימון חיצוני עבורן, ובכדי להחזיר את ההלוואות לייצר תשואה נאה על ההון - ייתכן שייווצר מצב שבו הרוכשים דווקא יעלו את מחירי האשראי.

כך או אחרת, כל עוד בנק ישראל ומשרד האוצר לא יקבעו מה יהיה גובה העמלה הצולבת, העומדת כיום על 0.7%, הרוכשים הפוטנציאלים והבנקים המוכרים לא יוכלו להעריך את שוויין של ישראכרט ולאומי קארד.

העמלה הצולבת היא העמלה שחברת הסליקה משלמת לחברה שהנפיקה את כרטיס האשראי, והיא אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על רווחיותן של חברות כרטיסי האשראי, לצד פעילותן בתחום האשראי הצרכני. החשש של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי הוא כי בנק ישראל ייכנע ללחץ של חברי הכנסת להוריד את שיעור העמלה הצולבת לכ–0.3%.

במערכת הבנקאית מעריכים, על סמך ניסיון העבר, כי הפועלים ולאומי יידעו למנף את הקשרים ארוכי הטווח שלהם עם הלקוחות, ובעזרת מערכי שיווק והפצה ימזערו נזקים בהכנסה השוטפת בעקבות המכירה. לעומת זאת, מעל המודל העסקי של חברות כרטיסי האשראי המופרדות מרחפים סימני שאלה, ובעיקר בנוגע ליכולת שלהן לתפקד כגופים עצמאיים שיצטרכו לגייס מקורות מימון בריביות גבוהות יותר מאלה שהיו רגילים אליהן עד כה. שאלה נוספת היא כיצד הן יוכלו לספק את מסגרות האשראי הגבוהות של עשרות מיליארדי שקלים, שעד כה היו מספקים ללקוחות הבנקים ששולטים בהן.

נתונים בכתבה

3. התייעלות: הבנקים ייפרדו מכ–5,000 עובדים תוך חמש שנים

מאז כניסתה של בר לתפקיד המפקחת על הבנקים, לפני קצת יותר משנה, היא החלה ליישם תוכניות התייעלות בבנקים. לשם כך, היא פירסמה בתחילת השנה שעברה הנחיות ברורות לגבי הגשת תוכניות התייעלות חדשות עד סוף 2016. בתמורה לביצוע התוכניות הבטיחה המפקחת כי הבנקים יזכו להקלות בהון, כך שהן לא יפגעו בהלימות ההון שלהם, המשפיעה על יכולתם של הבנקים לצמוח במתן אשראי ולחלק דיווידנדים לבעלי המניות.

ב–2012–2015 ביצעו חמשת הבנקים הגדולים מהלכי התייעלות שונים, שהובילו לכך שמספר העובדים בהם קטן בכ–4,000 איש בסך הכל (ירידה של כ–8% במצבת כוח האדם), כך שבסוף 2015 עבדו במגזר הבנקאות 44.2 אלף איש.

מהלכי ההתייעלות כללו בין היתר תוכניות פרישה מרצון, פיטורים של עובדי מיקור חוץ, בלימת קצב הגיוס של עובדים חדשים וסגירת סניפים. המהלכים סייעו לכך שהגידול בהוצאות השכר של הבנקים נבלם ברבעונים האחרונים של 2016. עם זאת, יחס היעילות התפעולית (היחס בין הכנסות להוצאות תפעוליות) הממוצע של חמשת הבנקים הגדולים טוב פחות מהמקובל במדינות OECD - וגבוה מ–65%.

לאומי היה הראשון שפירסם בתחילת יוני תוכנית התייעלות חדשה, שבה הציע לעובדיו פרישה מרצון עד סוף 2016 תמורת פיצויים מוגדלים של כ–270%. עלות התוכנית מוערכת ב–550 מיליון שקל. בשל הפיצויים הנדיבים, התוכנית זכתה להיענות גבוהה, ותוך חודשים ספורים הגיע מספר הפורשים ל–700 (לאחר גיוס של כ–200 עובדים). בסך הכל, בחמש השנים האחרונות פרשו מלאומי יותר מ–2,000 איש, ובמהלך חמש השנים הקרובות צפויים לפרוש לגמלאות כ–700 עובדים נוספים בפרישה טבעית.

לפי תוכנית ההתייעלות החדשה של הפועלים, יפרשו מרצון מהבנק כ–1,500 עובדים בין 2017 ל–2020, בנוסף לפרישתם של כ–300 עובדים בתוכנית התייעלות קודמת, שפרשו מהבנק עד סוף 2016. בשל העובדה שהפועלים יישם בשנים האחרונות שלוש תוכניות פרישה גדולות קודמות, שהביאו לחיסכון גדול בהוצאות וליחס יעילות תפעולית של כ–60%, לא צפויה פרישה טבעית בהיקף גדול מעבר לתוכנית החדשה.

העלות המוערכת של תוכנית ההתייעלות החדשה בבנק הפועלים היא 1.2 מיליארד שקל, והיא צפויה להביא לחיסכון בהוצאות של כ–350 מיליון שקל לפני מס. חיסכון נוסף של כ–100 מיליון שקל לשנה לפני מס, ייווצר בעקבות השלמת תוכנית התייעלות קודמת, שיושמה עד סוף 2016, כך שמדובר בחיסכון שנתי עתידי של כ–450 מיליון שקל.

בנק דיסקונט, במסגרת תוכנית ההתייעלות המעודכנת שלו, הציע לכ–500 עובדים לפרוש מרצון בשנים הקרובות, ויותר מ–300 עובדים הביעו נכונות לפרוש תמורת פיצויים מוגדלים של עד 265%. עלות התוכנית מוערכת ב–510 מיליון שקל, והיא תיפרש על דו"חות הבנק במשך 12 שנה.

בדיסקונט מצפים כי עד 2021 תקטן מצבת כוח האדם של הקבוצה (בעיקר במרכנתיל) בכ–1,000 עובדים נוספים (דרך פרישה מוקדמת וטבעית), מהלך שיביא לירידה של כ–2,000 עובדים בחברה בסך הכל - ירידה של כ–20% במצבת כוח האדם תוך שבע שנים.

הסכם השכר שנחתם לאחרונה עם העובדים בדיסקונט יקטין את תוספת השכר השנתית מ–3.5% ל–2.5%, ויחד עם צמצום כוח האדם יוביל לבלימה בהוצאות השכר. עם זאת, כדי שהבנק יוכל לשפר את יחס היעילות שלו, שהוא הגרוע במערכת - סביב 75% - עליו להציג שיפור נוסף גם בצד ההכנסות.

בבנק הבינלאומי אמורה לקטון מצבת כוח האדם ב–630 איש בחמש השנים הקרובות. במזרחי טפחות, צפויים לפרוש בחמש השנים הקרובות כ–300 עובדים, בעלות של כ–30 מיליון שקל, וצפוי גיוס של עובדים חדשים. הבנק, שיחס היעילות התפעולית שלו הוא הטוב במערכת, מתמקד בצמיחה מואצת, והוא גם הבנק היחיד שהציג השנה גידול בהוצאות השכר (4%).

יריד דירות
ניר קידר

4. חוק שכר הבכירים לא הביא לפרישה המונית של מנהלים

בהליך מהיר ובתמיכה גורפת של חברי הכנסת, עבר השנה החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות). את החוק, שייכנס לתוקף בתחילת 2017, יזם והוביל שר האוצר, משה כחלון. לפי החוק, עלות שכרו של בכיר בגוף פיננסי לא תוכל להיות גבוהה יותר מפי 35 מהשכר הנמוך ביותר באותה חברה. בנוסף, אם עלות השכר השנתית תהיה יותר מ–2.5 מיליון שקל, ההפרש לא יוכר לצורכי מס, והגוף הפיננסי ייאלץ לשלם הוצאות מס כפולות.

בשל חשש מפני פרישת מנהלים, הבנקים לאומי, הפועלים ודיסקונט ביצעו הפרשות בסכום מצטבר של 334 מיליון שקל בגין פיצויים אפשריים שידרשו מנהלים. ההפרשות נעשו במאזני הבנקים, ולא פגעו בשורת הרווח הנקי.

אלא שלאחר שהתברר כי זכויות העבר שצברו מנהלים שיחליטו לפרוש לא צפויות להיפגע, עיקר הפרישות נעשו בבנק הפועלים, הבנק עם רמות השכר הגבוהות במערכת, ובלאומי.

עם הבכירים שפרשו, או שהודיעו על פרישתם בבנק הפועלים, נמנים המנכ"ל לשעבר ציון קינן (שלפרישתו היו גם סיבות אחרות), ראש חטיבת בעלי העניין אפרת יעבץ, וראשי אגפים כמו מירב ספקטרובסקי־ששון, זיו בירון, אלי איזדורפר, אלי כהן ומרים גז. הפרישה הבולטת ביותר בלאומי היתה של פרופ' דני צידון, המשנה למנכ"לית, שממשיך לשמש כיו"ר לאומי פרטנרס וכדירקטור בלאומי ארה"ב.

מה קרה ומה צפוי לקרות במערכת הבנקאות, לפי הכתוב בכתבה

מתוכניות תגמול שפירסמו הבנקים, המותאמות לחוק השכר החדש, עולה כי עלות שכרם השנתי של המנכ"לים והיו"רים בבנקים הקטנים, כמו אגוד או ירושלים, יגיעו לכ–2.5 מיליון שקל - כמו זה של מנכ"לי הפועלים ולאומי, אריק פינטו ורקפת רוסק עמינח. גם ביתר הבנקים צפויים המנכ"לים לקבל שכר דומה, שלא יושפע במיוחד מגודלו של כל בנק. בעקבות זאת, פערי השכר בין המנכ"לים לסמנכ"לים בבנקים יצטמצמו מאוד.

כל אחד מחמשת המנכ"לים בבנקים הגדולים הרוויח יותר מ–2.5 מיליון שקל בשנה עד חקיקת החוק, ונמצא בשלב שונה של הקדנציה, דבר שישפיע על מועד פרישתו העתידי. כך פינטו, 55, מונה למנכ"ל הפועלים רק באוגוסט האחרון, ולכן סביר להניח שיישאר בתפקיד לפחות בשנים הקרובות. פינטו יצטרך ללמוד להסתדר עם יו"ר הדירקטוריון החדש, עו"ד עודד ערן, שנכנס לתפקידו אתמול.

רוסק עמינח, 50, סוגרת בימים אלה 13 שנה בלאומי, ובמאי היא תציין חמש שנים לכהונתה כמנכ"לית הבנק. היא נהנתה ב–2015 מחבילת תגמול של כ–8 מיליון שקל, וגם בגין 2016 היא צפויה ליהנות מחבילת תגמול של כ–5 מיליון שקל (בין היתר בזכות הבונוסים שתקבל עבור ינואר־אוקטובר 2016, לפני יישום החוק). בעזרת שורה של מהלכים, רוסק עמינח הצליחה לייצב את הבנק, ולשפר את התוצאות שלו. ואולם בכדי לעשות צעד נוסף שיביא לשיפור התשואה על ההון לעומת הרמה הנוכחית של 7%–8.5%, על לאומי לבצע צעדים נוספים, ובעיקר לשפר את התוצאות בפעילות הליבה הבנקאית (במתן האשראי בתחומי הקמעונות ובמגזר העסקי), וכן לבצע מהלכי התייעלות נוספים.

לפני כשבועיים ביצעה רוסק עמינח סבב גדול של שינויים בהנהלת הבנק, וקידמה חלק ממקורביה. בסביבתה מציינים כי המהלך מאותת על כך שהיא לא מתכוונת לפרוש בקרוב מהבנק. ככל הנראה, היא תמתין להשקת פרויקט הדגל בקדנציה שלה, הבנק הדיגיטלי פפר, ולשיפור נוסף בתוצאות לאומי לפני שתפרוש.

מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק
עמינח
רון קדמי

אשר טופילסקי, 46, הגיעה לבנק דיסקונט בתחילת 2014. עוד לפני הגעתה, סבל הבנק מהרווחיות הנמוכה ביותר מפעילות בנקאית שוטפת בקרב הבנקים הגדולים, ומיחס היעילות התפעולית הגרוע במערכת. מהלכי ההתייעלות והגידול בפעילות שמובילה אשר טופילסקי עדיין לא הגיעו לידי ביטוי בצורה משמעותית בתוצאות דיסקונט, ולא שינו את היחס החשדני של שוק ההון כלפיו. לפיכך, הבנק ממשיך להיסחר לפי מכפיל ההון הנמוך מבין חמשת הבנקים הגדולים - סביב 0.64. בסביבתה של אשר טופילסקי טוענים כי הגבלת השכר לא תשפיע על תוכניותיה והיא לא מתכוונת לעזוב את הבנק לפני שיורגש בו שיפור ממשי. עם זאת, לא מן הנמנע כי בדומה למנכ"לים קודמים כמו גיורא עופר וראובן שפיגל, גם היא תתייאש בשלב מסוים ותמשיך לתפקיד הבא.

אלדד פרשר, 53, משמש מנכ"ל מזרחי טפחות מאז אוגוסט 2013. בזכות רוח גבית חזקה משוק המשכנתאות, שבו מזרחי טפחות הוא השחקן הבולט, הבנק מייצר את התשואה להון הגבוהה במערכת - יותר מ–10% - ונחשב לבנק היעיל ביותר בה. פרשר, שלא ידוע כיום מהן תוכניותיו לעתיד, שימש כראש החטיבה הפיננסית, ובמסגרת התפקיד היה אחראי גם על הפעילות הבינלאומית של הבנק בחלק מהשנים שבהן בוצעו לכאורה עבירות הנוגעות לסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמות מסים. עד כה הפריש מזרחי טפחות כ–43 מיליון דולר בגין החשיפה לסיכון בפרשה.

במארס 2017 ימלאו עשר שנים לקדנציה של מנכ"לית הבינלאומי, סמדר ברבר־צדיק, 53, והיא נחשבת למנכ"לית הוותיקה במערכת. עם ההודעה של יו"ר דירקטוריון הבנק, רוני חזקיהו, על מינויו לחשב הכללי במשרד האוצר, העריכו במערכת הבנקאות שבעל השליטה בבנק, צדיק בינו, ימנה את ברבר־צדיק ליו"רית הבנק, אך בינתיים מונתה לתפקיד דווקא הדירקטורית מהפועלים אירית איזקסון.

בחודשים הקרובים יתבהר כיצד תשפיע ההגבלה על שכר הבכירים בבנקים על חבילות התגמול של המנהלים הבכירים בשלוש חברות כרטיסי האשראי, וכן בזרועות לבנקאות להשקעות והשק עות ריאליות (לאומי פרטנרס, דיסקונט שוקי הון ופועלים שוקי הון), שההגבלה החדשה, לפחות מבחינה תיאורטית, אינה חלה עליהם.

5. הפעילות הבינלאומית ממשיכה להצטמצם

מנכ"ל הפועלים,
אריק פינטו

באוקטובר 2016 הגיע בנק לאומי להסדר עם הרשות לניירות ערך בארה"ב בנוגע לחקירה שהתנהלה נגדו בדבר מתן שירותי ייעוץ השקעות ומסחר בניירות ערך לתושבי ארה"ב. כחלק מההסדר, שילם לאומי 1.6 מיליון דולר לרשות האמריקאית. בכך סיים לאומי את החקירה שהתנהלה נגדו במשך כמה שנים בגין חשד לסיוע ללקוחות אמריקאיים בהעלמות מס במהלך 2010–2012, פרשה שעלתה לבנק כ–400 מיליון דולר (כ–1.6 מיליארד שקל).

בעקבות החקירה, לאומי נהפך לבנק הישראלי הראשון שהחליט לסגור את כל פעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית שלו. הוא פועל עתה בחו"ל באמצעות החברות הבנות, לאומי ארה"ב ולאומי בריטניה, הפועלות בין היתר בתחומי ההיי־טק, הנדל"ן, התעשייה, המלונאות והדיור המוגן. ברגע שיימצא קונה, לאומי ימכור את בנק לאומי רומניה, שההשקעה בו גרמה בעיקר להפסדים.

להבדיל מלאומי, הפועלים ומזרחי טפחות עדיין לא הגיעו לשלבים המכריעים של חקירה דומה המתנהלת נגדם על ידי הרגולטורים האמריקאיים. עד כה החקירה עלתה לבנק הפועלים כ–600 מיליון שקל. ייתכן שב–2017 יצליח הבנק להגיע להבנות עם הרשויות בארה"ב על הקנס הסופי, שעשוי להיות גבוה בהרבה מהסכומים שהופרשו על ידי הבנק עד כה.

בנוסף, נגד הפועלים ונגד בנקים נוספים מתנהלת חקירה של משרד המשפטים האמריקאי והמחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק, לגבי חשד במעורבותם בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור.

לסיום החקירה בארה"ב יש השלכות בלתי מבוטלות על המשך אסטרטגיית ההתרחבות של הפועלים בארה"ב בתחום האשראי לעסקים בינוניים, שעשויה לכלול בעתיד רכישה של בנק אמריקאי. כמו כן, כל עוד לא תסתיים החקירה, המפקחת על הבנקים אינה צפויה לאפשר לבנק הפועלים להגדיל את הדיווידנד שהוא מחלק לבעלי מניותיו - מ–30% מהרווח ל–50%, כפי שהוא מעוניין.

עופר וקנין

גם מזרחי טפחות, שהפריש עד כה כ–43 מיליון דולר בגין החקירה, עדיין לא הגיע לשלבים הסופיים של החקירה.

ב–2016 המשיכו הבנקים הישראליים לצמצם את הפעילות הבינלאומית שלהם, שברוב המקרים אינה מצדיקה את קיומה, ומשמשת בעיקר לצורך "טיולי התאווררות" של מנהלי הבנקים בחו"ל.

כך, הפועלים סיכם לפני כחודש עם קבוצת ספרא על מכירת הפעילות של סניף מיאמי בארה"ב, המנהל נכסים של לקוחות בנקאות פרטית בהיקף של כ–2 מיליארד דולר, תמורת כ–16.5 מיליון דולר. במקביל, הודיע הפועלים כי תיסגר פעילות הבנקאות הפרטית שלו באורוגוואי ובאמריקה הלטינית, וכי תצומצם מהותית הפעילות של הבנקאות הפרטית שלו בשווייץ.

בנוסף, הבנק הבינלאומי חתם על הסכם עם הבנק השוויצי CBH על מכירת בנק פיבי שווייץ (100%), הפועל בציריך ומתמקד בבנקאות פרטית ובפעילות בשוקי הון. מדובר במכירת תיק לקוחות שבעקבותיה ייהנה הבינלאומי מרווח (לפני מס) של כ–7 מיליון פרנק שווייצי (כ–28 מיליון שקל). עם השלמת העסקה, הבינלאומי יהיה הבנק הישראלי היחיד שלא מחזיק בפעילות בינלאומית. בהמשך, הבינלאומי צפוי למכור גם את הבניין של פיבי שווייץ תמורת כמה מיליוני פרנק שווייצי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#