היער שעשוי לעלות למנהלי תמיר פישמן נדל"ן 120 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היער שעשוי לעלות למנהלי תמיר פישמן נדל"ן 120 מיליון שקל

בית המשפט אישר תביעה ייצוגית נגד הקרן בגין עסקות שבוצעו ב-2007 בניגוד לקבוע בתשקיף ■ החברה הבטיחה כי תשקיע באזורי ביקוש במזרח אירופה - אך אחת ההשקעות היתה בעיירה במרחק 20 ק"מ מבוקרשט ■ בזמן שהמשקיעים מהציבור ספגו את ההפסד, שולמו דמי ניהול בסך 17.2 מיליון שקל

11תגובות
נוף כפרי, רומניה
DENNIS G. JARVIS

שופטת בית המשפט הכלכלי בתל אביב דניה קרת מאיר אישרה תביעה ייצוגית על סך 120 מיליון שקל נגד קרן פישמן נדל"ן, קרן הניהול תמיר פישמן, המנהלים והדירקטורים בחברה: מיכאל לנגר (בן דודו של אלדד תמיר), אמיר לייבוב, אלדד תמיר ודני פישמן; וחברי הוועדה המייעצת של החברה: גדי בן חיים, שמואל רוזנבלום, מור אשכנזי וגילי כהן.

את הבקשה הגישו לפני כארבע שנים, בספטמבר 2012, 56 בעלי המניות בקרן הנדל"ן, ובראשם יחיאל וצביה שייביץ. התובעים, שמיוצגים על ידי עוה"ד יצחק אבירם וגיל דפני, טענו כי איבדו את מרבית ההון שהשקיעו ברכישת מניות החברה בשל הפרת התחייבויות המנהלים והדירקטורים בקרן, שהציגו בפניהם מצגי שווא שקריים. לטענת התובעים, הקרן, שגייסה 219 מיליון שקל מהציבור מחוץ לבורסה ביולי 2007 על ידי הקצאת 21.9 מיליון מניות, הבטיחה בתשקיף כי תשתמש בכספי ההנפקה לאיתור השקעות במקומות מרכזיים בערים מרכזיות במזרח אירופה, הנהנים מביקוש. כמו כן הבטיחו מנהלי הקרן כי מניותיה יירשמו למסחר עד יולי 2008.

אלדד תמיר
גיל לביא

בפועל, גילו המשקיעים כי בניגוד למצגים שניתנו להם על ידי הקרן, בוצעו שתי השקעות כושלות בהונגריה וברומניה, שחרגו ממדיניות ההשקעה של הקרן. מדיניות הקרן קבעה כי כדי להבטיח פיזור נאות של השקעות, על הוועדה המייעצת לאשר כל השקעה שעשויה לגרום לניגוד עניינים, או במקרים שבהם הקרן מחליטה להשקיע בפרויקט בודד יותר מ-20% מההון.

בעסקה אחת ריתקה הקרן 12.25 מיליון יורו - כ-30% מהון הקרן - בפרויקט הנקרא "רובע 18". זהו פרויקט המרוחק כחצי שעה ממרכז בודפשט, בירת הונגריה. לפרויקט תב"ע מאושרת לבניית כ-320 דונם של מגורים בשילוב שטחי מסחר ומשרדים. החברה בחנה במהלך השנים תוכנית מתאר לאזור הכוללת גם כ–1,700 יחידות דיור, שטחי מסחר ומשרדים. בהחלטה קבע בית המשפט כי השקעה זו לא חרגה ממדיניות הקרן.

ההשקעה השנייה היתה רכישת עתודות קרקע בקרבת העיירה ספטיקה, כ-20 ק"מ צפונית לבוקרשט ברומניה. את הקרקע רכשה הקרן בסכום של 13.5 מיליון יורו, המהווים כ-40% מהון הקרן. ההשקעה דווחה למשקיעים כהשקעה בפרויקט שקרוב לבירה בוקרשט.

לצורך ההכרה בתביעה כייצוגית, בית המשפט קיבל טענה זו וקבע שקיימת תשתית ראייתית לטענה שלפיה מיקום הפרויקט בספטיקה היה בניגוד למדיניות ההשקעה בתשקיף ובדו"חות החברה.

השופטת הסבירה בהחלטתה כי "לא רק שפרויקט ספטיקה אינו ממוקם בעיר הבירה בוקרשט, הפרויקט רחוק ממנה ואף רחוק מהכביש המוביל אליה, שאליו ניתן להגיע בדרכים בלתי־סלולות בלבד. נתונים אלה היו ידועים לוועדת ההשקעות שהמליצה על הפרויקט בספטיקה, וכן לדירקטוריון ולוועדה המייעצת, כולל תמונות ותצלומי האוויר המראים את השטחים הריקים והיערות. זהו בסיס לכאורה למסקנה שהמשיבים הסתירו את המיקום המדויק מבעלי המניות. מסקנה זו מקנה עילת תביעה".

בית המשפט התייחס לטענת התובעים כי אי־פיזור ההשקעות וביצוע שתי השקעות הענק בתקופה שבה הכלכלה העולמית היתה במצב קשה - דירדרו את החברה ואת המשקיעים אל פי התהום.

בהחלטתה התייחסה השופטת לעובדה שהסכום המצרפי של שתי העסקות הגיע ל-70% מההון של הקרן וכתבה "ההון להשקעה, שהיה אמור להספיק לתקופת השקעות של 36 חודשים, אזל בתוך כמה חודשים, והחברה לא היתה יכולה להמשיך ולהשקיע בפרויקטים נוספים. כמו כן, לא ברור כיצד היו המשיבים אמורים לפתח את הקרקעות שקנו במטרה לבנות עליהן, כשלא נותר בידיהם הון פנוי".

השופטת לא קיבלה את טענת הנתבעים כי המפולת בשווקים ב-2008, עקב קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, הובילה לירידת ערך המקרקעין שרכשו בהונגריה וברומניה. השופטת הזכירה בהחלטתה כי החברה דיווחה שקיבלה הלוואה של 6.1 מיליון יורו באמצעות שעבוד הקרקעות כדי להשלים את עסקת רכישת קרקעות ספטיקה, וזאת לאחר קריסת ליהמן ברדרס.

השופטת הסבירה בהחלטתה כי מעבר לחובת הזהירות המיוחדת שמטיל חוק החברות על נושאי משרה, בנסיבות המקרה הנחת העבודה היא שמוטלת חובת זהירות גבוהה יותר על דירקטורים שהציגו את עצמם כמומחים בנדל"ן במזרח אירופה, לאור מומחיותם וניסיונם הרב.

בניגוד לעמדת הנתבעים, שהסבירו לבית המשפט כי לא היתה התחייבות לרשום את המניות למסחר, אלא רק התחייבות לפעול לקידום הרישום, מצאה השופטת כי "משקיע סביר היה רשאי להבין כי בתוך 12 חודשים המניות יירשמו למסחר".

השופטת השתכנעה כי המבקשים להכיר בתביעה כייצוגית עמדו בנטל להוכיח כי נגרם להם נזק - ירידת השווי של המניות מסכום של 10 שקלים ביום הרכישה ל-3 שקלים בשבוע המסחר הראשון במניה. התובעים טענו כי תחילת המסחר במניות החברה, שהתאפשרה באיחור של שנה וחצי, הביאה מיידית לקיצוץ של יותר מ-70% בשווי המניות שבידיהם, בשל העובדה שהמגרשים בהונגריה וברומניה איבדו שיעור ניכר מערכם.

עוד מצא בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהעסקות בהונגריה וברומניה היו פעולות מהותיות, חריגות, עסקות בעלי עניין הנגועות בניגוד עניינים. בהחלטה העירה השופטת על כך שבחברה לא היתה הפרדה ממשית בין בעלות לשליטה, ושחברי הצוות שהוביל את החברה תיפקדו בכמה כובעים, אף שחוק החברות דורש הפרדה בין הדירקטוריון כמפקח לבין ההנהלה המבצעת. בית המשפט הסביר שבמצב זה לא ניתן להתעלם מכך שהצוות שהוביל את העסקות היה יכול לכוון את פעילות הוועדה המייעצת.

בית המשפט השתכנע כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט, ו"יש אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו לטובתם. בית המשפט אישר לעורכי הדין להמשיך ולנהל את התובענה כתובענה ייצוגית, והגדיר את הקבוצה כבעלי מניות שרכשו בהנפקה על פי תשקיף מ-3 במאי 2009, והחזיקו במניות ביום תחילת המסחר במניה בבורסה - 6 בדצמבר 2009.

במהלך התקופה שבה המשקיעים מהציבור ספגו הפסד כספי בשל ירידת ערך הנכסים, דמי ניהול של 17.2 מיליון שקל שולמו לחברת הניהול שבראשה עמדו היזמים לנגר וליבוב - וזאת בשל הסכם שקבע כי הקרן זכאית לדמי ניהול שנתיים בגובה של 2% מסך ההון של החברה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#