10 מיליארד שקל? אין בעיה, לא חסר כסף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10 מיליארד שקל? אין בעיה, לא חסר כסף

כיצד ייתכן שמפעל המפסיד 10 מיליארד שקל בעשור, יושב סמוך לרמת השרון על הקרקעות היקרות ביותר בישראל ומשלם משכורות גבוהות לעובדיו - ממשיך לקבל מימון מהמדינה?

עם שובו מסיור בדרום, בשבוע שעבר, הורה שר האוצר הטרי אהוד אולמרט למנכ"ל משרדו יוסי בכר להקים מיד ועדה חדשה, בהשתתפות בכירים באוצר ובבנק ישראל. הוועדה, לדברי אולמרט, תגבש הצעות למדיניות כלכלית "מאוזנת יותר, כדי להקטין את הקיטוב בעם".

ועדה לבדיקת הסיבות לעוני בישראל היא משימה גדולה מאוד, ארוכה, מסובכת ונאצלת. עד שתגיש את מסקנותיה, כדאי אולי שאולמרט יבדוק אצל מנכ"ל משרדו, יוסי בכר, ועם הממונה על התקציבים שלו, קובי הבר, עניינים יותר נקודתיים ופשוטים - כמו מאין אפשר למצוא מקורות תקציביים כדי לספק לאוכלוסיות החלשות בישראל רשתות ביטחון חזקות יותר.

הנה למשל עניין פעוט שכרגיל לא זכה לכיסוי נרחב בתקשורת: ביום שבו אולמרט היה עסוק בתכנון סיורו בדרום, העבירו מנכ"ל משרדו והממונה על התקציבים צ'ק בסכום עגול מאוד לחברת תעש - התעשייה הצבאית. כמה עגול? הכי עגול שיש - הוא משלים הזרמה של כמיליארד שקל בשנה האחרונה.

את הדיווחים על מיליארד השקלים האלה קשה היה למצוא בכלי התקשורת בשבועות האחרונים; הרבה יותר מעניינת היא הידיעה המרעישה שלפיה תעש חתמה על הסכם עם ארה"ב בהיקף של 300 מיליון דולר - "הגדול ביותר בתולדותיה" - כך דווח השבוע.

ובכלל, ארכיון "הארץ" ו-TheMarker עמוס בידיעות על עסקות נשק ענקיות שעליהן חותמת התעשייה הצבאית: הודו, טורקיה, אמריקה, קוריאה - דומה שהיא מתקדמת מהצלחה להצלחה, מעסקה לעסקה. מנכ"ל משרד הביטחון היוצא, עמוס ירון, דיווח לא מזמן בגאווה כי "ישראל מכרה נשק ב-15 מיליארד דולר בחמש שנים", כאשר לתעש ולתע"א חלק ניכר בהישג הזה.

כמובן שיש עוד עניין קטן, פעוט: התעשייה הצבאית מפסידה מאות מיליוני שקלים בשנה. חלק מההפסדים האלה נרשמים בספרים שלה וחלקם מוחבאים - כמו רבים מהדברים הקשורים במערכת הביטחון הרחבה שלנו.

הנתון הכלכלי היחיד המתמצת את סיפורו של מפעל תעש לא מופיע בשום מקום; כדי להגיע אליו צריך לסכום את ההזרמות השנתיות של משרד האוצר לחברה בעשור האחרון - 9.8 מיליארד שקל.

כיצד ייתכן שמפעל שמפסיד 10 מיליארד שקל בעשור, יושב סמוך לרמת השרון במרכז המדינה על הקרקעות היקרות ביותר בישראל ומשלם משכורות גבוהות לעובדיו - ממשיך לקבל מימון מהמדינה?

תשאלו את יוסי בכר, קובי הבר ואת בכירי משרד האוצר לדורותיהם. הם יודעים, אין כאן שום מקריות.

זו לא טעות, זה לא מחדל, זה לא עניין חד-פעמי: הכסף זורם לתעש בצורה שיטתית למימון מחדלים וטעויות אסטרטגיות של הנהלות החברה לאורך יותר מ-15 שנה.

ויש כמובן גם מישהו שמרוויח מהכספים האלה - וזה לא רק אלפי העובדים בתעש, אלא עשרות מקורבי השלטון והמערכת הביטחונית: יועצים, כלכלנים, לוביסטים, מתווכים, אנשי צבא בדימוס, מקורבים וידידים: החונטה הכלכלית-ביטחונית-פוליטית של ישראל: זאת שחבריה נעים במשולש הידוע: צבא-משרד הביטחון, האוצר-סקטור ציבורי והפוליטיקה.

לאנשי משרד האוצר נוח להציג את ההזרמות לתעש ככורח פוליטי שנכפה עליהם על ידי הפוליטיקאים החוששים מכוחם של עובדי תעש ועובדי הקבלנים של תעש במרכזי המפלגות. זה רק חלק מהסיפור: אם אנשי האוצר היו רוצים, הם היו יכולים לפרק את פצצת הזמן של תעש במהירות גדולה עם הרבה פחות נזקים לפני שנים ארוכות, אבל במערכת הפוליטית והביטחונית מעדיפים לדחות את הקץ.

כך עובדת השיטה: לפני כמה חודשים הזרים משרד האוצר כ-400 מיליון שקל לתעש כדי שתפרע הלוואה שלקחה מבנק הפועלים לפני שבע שנים.

כיצד הצליחה תעש, ארגון פושט רגל, לגייס את ההלוואה הזאת? באמצעות בלוף מקובל מאוד במערכת הציבורית: כולם מרמים את כולם.

בסוף שנות ה-90 העבירה תעש (שנמצאת כמובן בבעלות המדינה) חלק מהקרקעות שלה ברמת השרון למינהל מקרקעי ישראל, כדי שישווק אותן. כנגד הקרקעות האלה היא קיבלה את ההלוואה מבנק הפועלים.

כבר במועד העסקה היה ברור לכל הצדדים שזה תרגיל של משיכת זמן: הקרקעות הרי ממילא של המדינה, הן לא יעברו את ההליכים הסטטוטוריים, לא ישווקו, ובסוף היום הכסף יגיע מהאוצר. בינתיים הרוויחו כל הצדדים עוד כמה שנים, בהן התפרנסו והתעשרו המון מקורבים וחברים בתעש - ושרי הביטחון והאוצר נמנעו מעימות עם העובדים.

והנה עוד תרגיל מסוג דומה: לפני שבועיים שוב הזרים האוצר כ-730 מיליון שקל לתעש: 600 מיליון לתשלום פנסיות מוגדלות לעובדים (1.2 מיליון שקלים לעובד בנוסף לקרן הפנסיה שלו), ועוד 130 מיליון שקל לחברה עצמה.

מדוע הפעם? פקיד בכיר במשרד האוצר אומר לנו: אין לנו ברירה, אם לא היינו מזרימים, העסקה של תעש עם טורקיה היתה נופלת והיינו צריכים להפעיל ערבות מדינה שנתנו לעסקה הזאת לפני כמה שנים בהיקף של 200 מיליון דולר.

יפה, אה? חייבים להזרים כסף לבנק הפועלים - כי לפני כמה שנים איזה פקיד באוצר אישר הסדר קומבינה סיבובי של קרקעות, ועכשיו צריך להזרים עוד כמה מאות מיליונים כי לפני כמה שנים אישר פקיד אחר ערבות מדינה לפרויקט עם טורקיה.

כלומר, תמיד אפשר לזרוק אחורה לפקיד אחר את ההסברים מדוע חייבים עכשיו להזרים כסף. במשבר הענק הבא של התעש כאשר האוצר יזרים עוד מיליארד שקלים לחברה, יסביר הפקיד התורן באוצר שהפקיד שהיה שם ב-2005 נתן התחייבויות מטורפות ולא הגיוניות -

שאין לו ברירה אלא לעמוד בהן.

השורה התחתונה פשוטה: התעשייה הצבאית, ארגון מפסיד כרונית, שיודע לחיות רק מהזרמות מדינה - ימשיך לינוק מאות מיליונים מקופת המדינה; אלפי עובדים יזכו לתנאי שכר ופנסיה שמקביליהם במגזר הפרטי יכולים רק לחלום עליהם, הרבה פקידים בכירים בדימוס במשרדים הממשלתיים בירושלים וגנרלים בדימוס במערכת הביטחונית ימשיכו גם הם לינוק מהעטין הזה - וכאשר יגיע סבב הקיצוצים הבא בתשלומי הרווחה לשכבות החלשות או בקרנות הפנסיה של הזקנים, יסבירו לנו שאין ברירה.

עכשיו קחו את הסיפור על תעש - הכפילו אותו פי 10 או פי 20 ויש לכם את סיפורה של מערכת הביטחון והצבא בישראל. תכפילו פי 2 ויש לכם גם את הבזבוזים והשחיתות בתקציבי המשרדים הגדולים - חינוך ורווחה. אז גם תבינו שהבלוף הגדול ביותר ששרי האוצר ופקידיו משווקים לנו הוא שאין כסף.

יש הרבה כסף - הבעיה היא שלכל מי שיושב על הברז נוח וטוב שהכסף הזה ימשיך לזרום לחזקים ולמקורבים ולא לחלשים המרוחקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#