בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח: הדולר והיורו מזנקים מול השקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח: הדולר והיורו מזנקים מול השקל

לאחר הצהרתה של נגידת בנק ישראל כי תמשיך להתערב בשוק המט"ח, הבנק פועל: רכש כ-300 מיליון דולר במטרה לחזק את ערכו של המטבע האמריקאי ■ היורו חוזר להיסחר מעל 4 שקלים

15תגובות
שטרות יורו ושטרות דולרים
רויטרס

יום לאחר עדכון הריבית של בנק ישראל, ואמירתה של הנגידה ד"ר קרנית פלוג כי הבנק ימשיך להתערב בשוק המט"ח, ההצהרות הופכות לפעולות. בנק ישראל התערב היום בשוק המט"ח, ורכש דולרים בניסיון להעלות את ערכו של המטבע האמריקאי מול השקל. לפי הערכות, בנק ישראל רכש היום כ-300 מיליון דולר.

על רקע זה, מתחזק הדולר ב-1% מול השקל ונסחר תמורת 3.857 שקלים.  הדולר, שנסחר לקראת השעה 11:00 בעליות של 0.2%, קפץ במהירות לעליות של 0.7%, ובהמשך התחזק עוד יותר (עד לזינוק של 1.5%) – וחצה את רמת ה-3.85 שקלים. בתוך כך, גם היורו מזנק מול השקל ביותר מ-1.1% וחוזר להיסחר מעל רמה של 4 שקלים - 4.03 שקלים. היחס בין הדולר האמריקאי ליורו עומד על 1.045 דולר ליורו.

גרף דולר

מאז הדיון המוניטרי האחרון, התחזק השקל בכ-1.3% מול הדולר, כשהמטבע האמריקאי "נהנה" מעליית הריבית של הפדרל רזרב והעלאת תוואי הריביות לשנת 2017. באותו פרק זמן, התחזק השקל ביותר מ-5.5% מול סל המטבעות, לרמות שיא.

התחזקות השקל פוגעת ביצואנים, שנאלצים להתמודד בתנאים פחות תחרותיים, מאחר שהם זקוקים למכור סחורה בכמויות רבות יותר של מטבעות זרים - כדי לקבל את אותה כמות שקלים.

אתמול אמרה פלוג במסיבת העיתונאים שלאחר עדכון הריבית כי "מדיניות הבנק קונה זמן ליצואנים" – אך מדיניות הבנק אינה מכוונת לפעול כנגד הכוחות הבסיסיים המשפיעים על היחלשות המטבעות בעולם, בכוונה לצניחת היורו (בשל ההרחבות הכמויות של הבנק המרכזי האירופי יחד עם הלחצים הפוליטיים ביבשת), קריסת הליש"ט (על רקע ה"ברקזיט") ועוד.

פלוג טענה כי פערי הריביות בין הדולר לשקל, שצפויים לגדול (ריבית של 0.5%-0.75% בארה"ב, יחד עם ציפיות ל-3 העלאות בשנה הבאה; מול ריבית של 0.1% בישראל, וצפי להעלה לשיעור של 0.25% רק ברבעון הרביעי של 2017) יביאו להתחזקותו של המטבע האמריקאי מול השקל. במילים פשוטות, בנק ישראל בונה על המשך עליית ריבית בארה"ב שתוביל לפיחות השקל מול הדולר.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, סקפטי לגבי השפעת התערבות בנק ישראל לטווח הארוך: "על רקע המשך הייסוף בשער הנומינלי האפקטיבי שרושם רמות שפל של כל הזמנים, שב והתערב בנק ישראל במסחר במט"ח בהיקף של 300 מיליון דולר. מטרת בנק ישראל הייתה להזניק את שער הדולר ובכך להעלות את השער הנומינלי האפקטיבי.

"להערכתנו, פעילות בנק ישראל באמצעות התערבות ישירה במסחר יש בה כדי לגרום לפיחות נקודתי בלבד בשער השקל. אולם, בעקבות ההיצע המתמשך של מט"ח שזורם לישראל (השקעות זרים, שהסתכמו השנה בכמיליארד דולר בחודש בממוצע; במקביל לירידה חדה במחירי האנרגיה, שמביאים לירידה בביקוש למט"ח; ג"א) ללא התערבות עקבית או רחבת היקף, נועד המהלך לכישלון: בתקופה זו של סוף שנת הכספים, מבצעות חברות פעולות רחבות היקף הצפויות לטרוף את השפעת פעולתו הבודדת של בנק ישראל".

לדברי פריימן, פעולתו של בנק ישראל יוצרת פיחות נקודתי בלבד, שמיטיבה עם סוחרי המט"ח היומי, שיוכלו לנצל את ההתחזקות הרגעית של הדולר למכירתו במחיר גבוה יותר. ואכן, שער הדולר, שכבר קפץ היום בקרוב ל-1.5%, עולה כעת ב-1% 'בלבד'.

בתוך כך, ולמרות תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל להעלאת ריבית ברבעון הרביעי של 2017, אביתר בן-דוד, כלכלן מאקרו במחלקת המחקר והאסטרטגיה של בית ההשקעות אקסלנס, ויניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, טוענים כי הריבית בישראל לא תעלה בשנתיים הקרובות. לדבריהם, "הנגידה הבהירה את מה שהדגשנו בסקירתנו השנתית – בבנק ישראל יאפשרו לפער הריביות בין ישראל לארה"ב להיפתח כמה שיותר, וזאת במטרה להביא להיחלשות משמעותית יותר בשערו של השקל. כל עוד אין סיכוני אינפלציה וציפיות האינפלציה נמוכות משמעותית, בנק ישראל לא יעלה את הריבית. להערכתנו לפחות לא בשנתיים הקרובות".

בן-דוד וחברון ציינו עוד כי "באמירתה של הנגידה כי רכישות המט"ח אותן מבצע בנק ישראל 'קונה זמן ליצואנים לבצע את ההתאמות לשינויים ארוכי הטווח ביצוא', היא בעצם מאותתת שתהליך היפתחות הריבית הולך להיות ארוך עד שישפיע בצורה משמעותית מספיק על החולשה של השקל ושיפור כוח התחרות של היצואנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#