סיפורן האמיתי של 16 המשפחות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפורן האמיתי של 16 המשפחות

לא צריך להתבלבל: הבעיה היא לא "המשפחות" אלא הפוליטיקאים, הרגולטורים ושאר כלבי השמירה של השוק החופשי, שאמורים להגן עלינו אך בוחרים פעמים רבות להתכופף מול החזקים והעשירים

תגובות

בקרב יחסי הציבור המתמשך בין חברות המידע דן & ברדסטריט ו-BDI זכתה שלשום האחרונה בשתי נקודות.

שתי החברות מפרסמות שורה ארוכה של דו"חות ודירוגים שונים שמטרתם, בין השאר, ליצור כותרות בעיתונים כדי לקדם את המותג שלהן ולהזרים אליהן לקוחות.

BDI, הצעירה מבין השתיים, מצאה שלשום דרך מקורית להבליט את הדו"ח שלה, המדרג את החברות המובילות והחזקות במשק הישראלי; במקום לספר מי החברה הראשונה, השנייה או השלישית בדירוג ואיזה ענפים מתחזקים או נחלשים, נתנה BDI לדירוג כותרת הרבה יותר סקסית: 16 משפחות נהנות מ-20% מההכנסות של 500 החברות המבוילות במשק הישראלי.


אין ספק שהמשק הישראלי סובל מריכוזיות גבוהה וממערכת שלטונית ורגולטורית חלשה, הנוהגת להתחנף לחזקים ולעשירים ואינה מסוגלת או רוצה לעתים למנוע מהם לדרוס את האינטרס הציבורי

יש גם פירוט: האחים עופר, אריסון, בורוביץ, נוחי דנקנר, קבוצת דנקנר, משפחת המבורגר, מוזי ורטהיים, משפחת זיסאפל, לב לבייב, פדרמן, חיים סבן, פישמן, שחר וקז, שטראוס, שמלצר ותשובה.

הכותרת עשתה את שלה ותוך שעות נהפכה הידיעה על הדירוג של BDI לאחת הנקראות ביותר באתר TheMarker, עם התגובות המתבקשות והזועמות של הקוראים על הריכוזיות במשק.

כן, הסיפור של "המשפחות" השולטות במשק הישראלי תמיד עובד. מספיק לזרוק לאוויר את המלה "משפחות" והמסר כבר ברור: פעם היה לנו משק פתוח, מפוזר, מבוזר, דמוקרטי וחופשי - ואילו בשנים האחרונות השתלטו עליו כמה משפחות שלופתות אותנו בגרון ובכיס. אפשר להוסיף לזה את הסיסמה על "הון" ו"שלטון" (ואם רוצים גם "עיתון"), והכל ברור: מצבנו מידרדר.

אין ספק שהמשק הישראלי סובל מריכוזיות גבוהה וממערכת שלטונית ורגולטורית חלשה, הנוהגת להתחנף לחזקים ולעשירים ואינה מסוגלת או רוצה לעתים למנוע מהם לדרוס את האינטרס הציבורי. אבל כדאי גם לבחון את ההתפתחות לאורך זמן ולבדוק כיצד נראתה הרשימה לפני עשר שנים - למי היו שייכים הנכסים שעליהם השתלטו 16 המשפחות:

האחים עופר: "המשפחה" המושמצת מכולן על השקשוקה שהיא נוהגת לעשות מהמדינה בעסקים המרובים שלה איתה, שולטת בחברה לישראל שמחזיקה בכימיקלים לישראל, בתי הזיקוק וצים. בידי מי היו הנכסים האלה לפני עשור? חלקם בידי המדינה (כימיקלים לישראל וצים) וחלקם בידיה של משפחה אחרת - אייזנברג.

אריסון: שרי אריסון, יורשתו של טד אריסון, שולטת כיום בבנק הפועלים. מי שלט בבנק לפני עשור? כמובן - המדינה, ולפניה ההסתדרות, כלומר: המנהלים של הבנק, ולפניהם הפוליטיקאים ששלטו בהסתדרות.

משפחת בורוביץ: שולטת באל על, סונול וטמבור. מי שלט בנכסים אלה לפני עשור? המדינה - כלומר, המנהלים ושרי התחבורה לדורותיהם - ומשפחת רקנאטי שמכרה להם את סונול ואת טמבור.


כמעט כל "המשפחות" שמופיעות ברשימה קנו את החברות שלהן מהממשלה, הבנקים או משפחת רקנאטי בעשור האחרון

נוחי דנקנר: שולט בסלקום, כלל ביטוח, נשר, אזורים, נכסים ובניין ושופרסל באמצעות חברת אי.די.בי. מי שלט בנכסים אלה לפני עשור? כמובן, שוב - אותה משפחת רקנאטי.

משפחת דנקנר: מחזיקה נתח קטן בגרעין השליטה בבנק הפועלים. משאר נכסיה נאלצה המשפחה להיפרד בשנים האחרונות, בעקבות הסתבכותה הפיננסית. מי שלט בבנק הפועלים לפני עשור? ע"ע אריסון.

משפחת המבורגר: שולטת בחברת הביטוח הראל המשמר, החברה השלישית בענף הנסחרת בשווי של 4 מיליארד שקל. לפני 20 שנה הראל המשמר היתה חברה ביטוח קטנטנה בשוק שנשלט על ידי הסנה, מגדל והפניקס.

מוזי ורטהיים: שולט בקוקה קולה ישראל ושותף בגרעין השליטה בבנק המזרחי. לפני עשור הוא שלט בקוקה קולה יחד עם אייב פיינברג שנפטר, בעוד בנק המזרחי היה בידי המדינה (כלומר, המנהלים שלטו בו) ולפני כן בידי הפועל המזרחי (כלומר, עסקני הפועל שלטו בו).

משפחת זיסאפל: שולטים בעשרות חברות היי-טק שחלקן נסחרות בוול-סטריט וחלקן עדיין בשלבי הסטארט-אפים. מי שלט בחברות האלה לפני עשור? אף אחד, כמובן; רובן לא היו קיימות. 90% מתעשיית ההיי-טק בישראל קמה ב-15 השנים האחרונות. רוב בעלי השליטה והמשקיעים בתעשיית ההיי-טק הישראלית כיום הם שחקנים חדשים או משקיעים זרים שנכנסו לישראל.

לב לבייב: שולט בחברת אפריקה ישראל ובשרשרת של חברות בעסקי היהלומים, הפועלות ברוסיה, אנגולה, אירופה וארה"ב. מי שלט באפריקה ישראל לפני עשור? כמובן: בנק לאומי (שנשלט על ידי המנהלים שלו). מי שלט בעסקי היהלומים שלו לפני עשור? אף אחד. הם לא היו קיימים, הוא הקים את כולם תוך שהוא נלחם בקרטל דה-בירס ששלט ברוב אספקת יהלומי הגלם בעולם.

חיים סבן: ישלוט החל בחודש הבא, יחד עם קרן אייפקס הזרה ומורי ארקין, בבזק - חברת התקשורת הגדולה בישראל השולטת בפלאפון, חברת הלוויין ובזק בינלאומי. מי שלט בחברה עד לפני שבוע? הממשלה, כלומר, הוועד של החברה יחד עם הפוליטיקאים.


מה עדיף - משק שנשלט על ידי הממשלה, ההסתדרות, הפוליטיקאים והבנקים, או משק ש-16 משפחות שולטות ב-20% מההכנסות של החברות הגדולות שבו?

פישמן: שולט בחברה הכלכלית לירושלים, מבני תעשיה, פישמן רשתות, העיתון "גלובס" וקווי זהב ומחזיק מניות ב"ידיעות אחרונות", ערוצי זהב וויזה כאל. מי שלט בחברות אלה לפני 10 ו-20 שנה? בחלקן (כלכלית ומבני תעשיה) שלטה המדינה, חלקן הוקמו על ידי פישמן (קווי זהב, למשל, שהוקמה כדי להתחרות בבזק הממשלתית) ובחלקן שלטו אנשי עסקים אחרים שפישמן נכנס לשותפות עמם.

משפחת פדרמן: שולטת באלביט מערכות וברשת מלונות דן. לפני עשור אלביט מערכות נשלטה על ידי הרקנאטים. מלונות דן הוקמה על ידי המשפחה.

יעקב שחר וישראל קז: שולטים בחברת יבוא המכוניות מאיר ובחברת הביטוח הפניקס. לפני עשור הפניקס נשלטה על ידי משפחת חכמי.

משפחת שטראוס: שולטת בקבוצת שטראוס-עלית. לפני עשור נשלטה קבוצת עלית על ידי דוד פדרמן.

שלמה שמלצר: שולט בחברת הליסינג שלמה ובשורה של חברות בתחומי האנרגיה והרכב. מי שלט בחברות אלה לפני עשור? בעיקר הוא, אבל הן היו חברות זניחות בגודלן.

יצחק תשובה: שולט בחברת דלק ובחברות נדל"ן הפועלות בארה"ב, בקנדה ובאירופה. מי שלט בחברת דלק לפני עשור? משפחת רקנאטי. מי שלט בעסקי הנדל"ן שלו לפני עשור? אף אחד, הם לא היו קיימים ברובם.

ואם המסר עדיין לא ברור, נחדד אותו: למעט משפחת שטראוס שהשתלטה על עלית בצעד אנטי תחרותי שקיבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, כמעט כל "המשפחות" שמופיעות ברשימה קנו את החברות שלהן מהממשלה, הבנקים או משפחת רקנאטי בעשור האחרון.

העסקים שלא נרכשו מהמדינה, הבנקים וההסתדרות הם ברובם עסקים חדשים שהוקמו על ידי אותן משפחות, כשהדוגמה הבולטת היא כמובן ההיי-טק - תעשיית ענק שרובה נוצרה ב-15 השנים האחרונות.

אז אפשר להעלות שאלה ערכית או כלכלית: מה עדיף - משק שנשלט על ידי הממשלה, ההסתדרות, הפוליטיקאים והבנקים, או משק ש-16 משפחות שולטות ב-20% מההכנסות של החברות הגדולות שבו.

התשובה הכלכלית, לטעמנו, ברורה: עדיף משק בידיים פרטיות מאשר בידיים ממשלתיות ופוליטיות; הוא בדרך כלל יותר יעיל, יותר חזק ויותר עשיר. הבעיה היא שבישראל לא לוותה ההפרטה האגרסיווית בשנים האחרונות בהקמת מנגנונים חזקים של הגנה על הצרכנים ועל האינטרס הציבורי. אבל לא צריך להתבלבל. הבעיה היא לא "המשפחות" אלא הפוליטיקאים, הרגולטורים ושאר כלבי השמירה של השוק החופשי, שאמורים להגן עלינו אך בוחרים פעמים רבות להתכופף מול החזקים והעשירים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#