המס הכבד ביותר שאף אחד לא מדבר עליו: למה בנק ישראל מוציא לכם כסף מהארנק - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המס הכבד ביותר שאף אחד לא מדבר עליו: למה בנק ישראל מוציא לכם כסף מהארנק

בנק ישראל קונה דולרים ומחזיק את הריבית על אפס כדי לדאוג לרווחי היצואנים והיצרנים ■ האם המחיר שהציבור משלם, בין היתר באמצעות יוקר המחיה הגבוה בישראל, שווה את זה?

149תגובות
קרנית פלוג
אייל טואג

יום חמישי האחרון היה יכול להיות חג עבור קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, או לכל הפחות הזדמנות להעלות חיוך קטן על שפתיה. בשל העלאת הריבית בארה"ב קפץ הדולר ביותר מ-1% מול השקל - ובכך שיפר את מצבם של היצואנים והתעשיינים הישראלים במסגרת "מלחמת המטבעות" הגלובלית. נכון?

לא נכון. שער הדולר הוא בכלל לא המספר שעליו בנק ישראל ופלוג מביטים כשהם בוחנים את מצב השקל, ואפשר בקלות להבין מדוע: במקביל להחלשותו לעומת הדולר, התחזק ביום חמישי השקל בשיעור דומה מול היורו - המטבע של גוש מדינות שאליו ישראל מייצאת יותר מלארה"ב.

שער הדולר לא משפיע על היצוא

הנתון שאותו בוחנים בבנק ישראל בשבע עיניים הוא לא שער הדולר, אלא שערו של סל מטבעות המכונה בשם הלא ידידותי "מדד שקל־סל אפקטיבי נומינלי". בעיניים של כלכלני בנק ישראל, הגרף של המדד הזה נראה כמו אסון מתגלגל ומתמשך. הנה כמה מספרים: בחצי השנה האחרונה השקל התחזק מול הסל בלא פחות מ-6%. בשנה וחצי האחרות, ביחס לרמתו מאמצע 2015, השקל התחזק בכ-14% (13.4% בשנתיים). אם הולכים כל הדרך ובוחנים את מה שקרה לשקל בעשר השנים האחרונות, מוצאים שהוא התחזק ב-23.7% מול סל המטבעות האפקטיבי הנומינלי.

יש ריכוזיות בבנקים? בעיה ביוקר המחיה? מחירי הדיור דוחקים זוגות צעירים מחוץ לשוק? יש אי־שוויון? יש עוני? ישראל במקום האחרון בחינוך בין מדינות OECD? בתפישת העולם של פלוג וראשי בנק ישראל, אלה עניינים משניים, או נושאים שאינם בתחום אחריותם. לעומת זאת, מה שמדיר שינה מעיניהם הוא ההתחזקות העקבית של השקל מול שאר המטבעות.

המדיניות של בנק ישראל ידועה: כדי לתמוך ביצואנים ובתעשיינים - שמרוויחים יותר כשהשקל נמוך - בנק ישראל מוכן לעשות כמעט הכל. רק לפני שבועיים בנק ישראל רכש כרבע מיליארד דולר בשוק המט"ח, במטרה לעצור את התחזקות השקל באותו יום. מאז 2008 הוא רכש יותר מ-60 מיליארד דולר, כך שיתרות המט"ח של המדינה היו בסוף נובמבר האחרון כ-97 מיליארד דולר - סכום עצום וכמעט בלתי־נתפש בעבור מדינה בגודלה של ישראל.

בנוסף לקניית מט"ח בנק ישראל מחזיק את הריבית המקומית ברמה אפסית (ליתר דיוק: 0.1%), אף שהיא גורמת לנסיקה של מחירי הדיור. למה? מפני שהעלאת ריבית עלולה לחזק את השקל עוד יותר. אפילו את הלשון בנק ישראל מפעיל במלחמתו בשקל: אנדרו אביר, האחראי בבנק ישראל על הפעילות בשווקים, אמר בסוף השבוע לסוכנות בלומברג - מקור מידע מרכזי לסוחרי מטבע - שהשקל "חזק מדי" וש"היצוא הישראלי צומח לאט יותר מהסחר העולמי". הסוחרים ידעו לקרוא היטב את הדברים של הבכיר ונתנו להם את הפרשנות המקובלת: "בנק ישראל לא ייעלם משוק המט"ח" - כך לדברי רוני גיטלין, האחראי על המסחר בשקל בבנק לאומי. השורה התחתונה ברורה: בנק ישראל מגן על היצואנים ועל התעשיינים - ובכל מחיר.

אבל אולי הבנק המרכזי טועה? אולי המחיר של מדיניות זו גבוה מדי עבור אזרחי ישראל? אולי עדיף להפסיק את רכישות הדולרים ואת מדיניות הריבית האפסית? לכל הפחות, אולי יש צורך לבחון מחדש את היתרונות והחסרות של המדיניות הזאת, שמעולם לא עמדה למבחן או לדיון ציבורי? הנה כמה מהשיקולים העיקריים נגד מדיניות המטבע של בנק ישראל - וגם התשובות של בנק ישראל עצמו לטיעונים האלה.

ג'נט ילן, יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב
רויטרס

1. השקל החלש מייקר את המחיה

השקל החלש מעלה מאוד את יוקר המחיה בישראל ומטיל מס על האזרחים. קל להבין את זה: אם שער הדולר יהיה 3.1 שקלים במקום כ–3.8 שקלים כיום, כל מוצרי היבוא יוזלו עבור משקי בית בכ-20%. מכוניות, נסיעות לחו"ל, מוצרי חשמל, מוצרים לבית ולמעשה כל מה שאנחנו קונים, למעט מזון טרי ושירותים מקומיים - יוזל בשיעור של 15%–20%. זו תהיה קפיצה אדירה ברמת החיים של הציבור, והוא נדרש לוותר עליה בהוראת בנק ישראל כדי לסייע ליצואנים ולתעשיינים.

טיעון הנגד של בנק ישראל: ראשית, עליית השקל תגרום לסגירה של מפעלי יצוא וייצור מקומי, בעיקר מפעלי לואו־טק המעסיקים עובדי ייצור - והתוצאה תהיה אבטלה של עשרות אלפי עובדים. שנית, אין בישראל בעיה ביוקר המחיה ובצריכה הפרטית: עובדה שהישראלים קונים מכוניות ומוצרי צריכה מיובאים כמו משוגעים.

2. בנק ישראל מסבסד מפעלים לא יעילים

פעילות בנק ישראל היא, למעשה, סובסידיה כספית שאותה הבנק המרכזי מעניק ליצואנים וליצרנים, ובכך הוא מחזיק בחיים באופן מלאכותי עסקים ומפעלים בלתי־יעילים שאין להם זכות קיום כלכלית. בעבר החזיקה ישראל שורה של תעשיות בלתי־יעילות באמצעות מכסים והגבלות על היבוא, אך לפני כ-20 שנה היא התעשתה והבינה שזו שגיאה. כשהיבוא נפתח, נסגרו בישראל רוב תעשיית הטקסטיל ותעשיות שמבוססות על כוח עבודה זול, ואלפי אנשים אכן פוטרו. אבל זו היתה הצלחה: המשק עבר לפעילות ייצור בעלת ערך מוסף גבוה יותר, הוא צמח מהר יותר, והעובדים נקלטו במהירות בתעשיות אחרות. מסקנה: גם אם יהיה גל פיטורים בחברות לא יעילות, וגם אם המדינה תיאלץ לסייע לכמה אלפי מפוטרים - בטווח הבינוני המשק ירוויח. כדאי להכריח את החברות המתנדנדות להתייעל.

ההתחזקות החדה של השקל

טיעון הנגד של בנק ישראל: כל מדינות העולם, למעט ארה"ב, עושות מאמצים להחליש את המטבעות שלהן כדי לתמוך ביצוא ובייצור המקומי ולהתמודד בשווקים הגלובליים. בלתי־אחראי לעשות הפוך מהן.

3. לרכישת הדולרים יש מחיר

רכישת הדולרים ואחזקת יתרות המט"ח גובות מחיר גבוה מהמשק. ישנן כמה ראיות לכך, שחלקן מעט מורכבות. הראשונה: מפני שבנק ישראל סופג דולרים, קיים בשוק ההון מחסור תמידי במט"ח, שגורם לסיכון בסיס עבור החוסכים לפנסיה, על רקע העובדה שהמוסדיים צריכים לרכוש הגנות מט"ח כנגד השקעות בניירות ערך זרים. על פי הערכות של גורמים מוסדיים, מחירו של סיכון הבסיס הזה (הפער בין המחיר הנוכחי למחיר כפי שהוא נגזר מחוזה עתידי) לכל אחד מאתנו הוא הפסד תשואה של כ-1% בשנה על החיסכון הפנסיוני. זה הרבה כסף. שנית, בנק ישראל למעשה סינדל את עצמו: מאחר שיש לו תיק השקעות במט"ח בסך כ-100 מיליארד דולר, ומאחר שכנגד התיק הזה הוא הנפיק אג"ח שקליות קצרות (מק"מ), הרי שהעלאת ריבית תגרום לו להפסדים עצומים, שייראו רע מאוד בדו"חות של הבנק.

טיעון הנגד של בנק ישראל: אנחנו לא בנק מסחרי, ואנחנו יכולים לספוג הפסדים חשבונאיים למען תמיכה במשק, בפעילות העסקית ובתעסוקה.

4. התחזקות השקל לא תפגע בהיי־טק

כשמדברים על פגיעה ביצוא, יש מי שמפנים את הפחדים לענף ההיי־טק, שהיה במשך שנים הקטר של המשק. אלא שהתחזקות של השקל לא תפגע בסטארט־אפים ובאקזיטים, ולא תפגע בחברות רציניות שיוצרות ערך מוסף גבוה. למרות העלייה במחיר היחסי של העובד הישראלי (במונחי דולרים), רוב מרכזי הפיתוח מחפשים בישראל מוחות ורעיונות - ואינם מייצרים או עורכים חישובים של רווח והפסד.

טיעון הנגד של בנק ישראל: המפעלים של אינטל הם היצואנים הגדולים בישראל. שינוי גדול בשערי המטבע עשוי לגרום לחברה האמריקאית לא לפתוח מפעלים נוספים בישראל.

סטנלי פישר
עופר וקנין

לצפייה בגרף לחצו כאן

5. התמריץ של בנק ישראל אינו יעיל

אם רוצים לסייע למובטלים או למפעלים וענפים בעלי עדיפות לאומית, עדיף לעשות זאת באופן ממוקד, ולא באמצעות מס כללי על יוקר המחיה בישראל.

טיעון הנגד של בנק ישראל: שמיכת התקציב קצרה. לא ברור אם יימצאו לכך תקציבים.

6. אולי היצוא אינו תלוי בשער השקל?

האם היצוא תלוי בכלל בשער השקל? מה שנראה כמובן מאליו - בכלל לא בטוח. מבט על הגרף של שער השקל־דולר מול הגידול השנתי ביצוא אינו מצביע על קשר כלשהו. לעומת זאת, יש קשר מובהק בין היצוא הישראלי לבין מדדי הפעילות של הסחר הגלובלי. בנוסף, עלתה לא פעם השאלה המטרידה הבאה: האם פעילות רכישת הדולרים של בנק ישראל בכלל משפיעה, בטווח הבינוני והארוך, על שער השקל? רבים חושבים שלא, והם מסבירים שרכישות הדולרים הן טיפה בים המסחר במט"ח. לשיטתם, העובדה שהשקל ממשיך להתחזק למרות כל הרכישות האלה היא הוכחה לצדקתם.

טיעון הנגד של בנק ישראל: רכשנו בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים, ששוכבים עכשיו בחשבון המט"ח של בנק ישראל. אם לא היינו עושים את זה, הכספים הללו היו מתגלגלים בשוק ובוודאי גורמים להתחזקות של השקל, גם אם אכן בלתי־אפשרי להעריך עד כמה. אנחנו ממילא לא מנסים לקבוע את השער של השקל, אלא רק למתן את התנודות ולהאט את ההתחזקות שלו - ועובדה שהוא אכן מתחזק.

7. יש מי שירוויחו מהתחזקות השקל

חלק מחברות הייצור והיצוא הישראליות עשויות דווקא להרוויח משקל חזק, בגלל הירידה בעלות של חומרי הגלם, שרובם מיובאים. תוצאה כזו יכולה להתרחש במקום שבו לחברה יש מוצר מוביל ויכולת תמחור גבוהה מול מוצרים מתחרים, בעוד עלויות הייצור דווקא יירדו. יש חברות כאלה - וכדאי שיהיו אף יותר.

טיעון הנגד של בנק ישראל: אין.

8. הריבית האפסית פוגעת בצעירים

ריבית אפסית, במהותה, אינה יוצרת רווחים - היא רק מקדימה את רווחי העתיד של המשק אל ההווה. מה זה אומר? שהמבוגרים נהנים היום מהעבודה של הצעירים בעתיד. זה כמובן טוב למבוגרים, אבל לא הוגן כלפי הצעירים, שיתקשו בעוד כמה עשורים לשמור על רמת חייהם וגם לחסוך פנסיה שתספיק להם לשנים ארוכות מאוד, לאור התחזיות על התארכות תוחלת החיים. הריבית האפסית יוצרת מציאות שכמעט מבטיחה מתיחות בין־דורית, כבר בעתיד הלא רחוק.

9. ריבית אפסית רעה לאי־שוויון

הריבית האפסית גם מגדילה את האי־שוויון. לאחר תקופה של תהיות בעקבות המשבר של 2008 ואיפוס הריביות בכל מדינות המערב, איש בעולם כבר אינו חולק על הקביעה שהריבית האפסית מגדילה את הונם של העשירים. הם הרי מחזיקים את כספם במניות, נכסים ונדל"ן, שכולם עלו בחדות וקבעו שיאים חדשים - בעוד שאותה ריבית אפסית מקשה על מעמד הביניים ועל העניים לחסוך או לצבור נכסים.

10. למה בנק ישראל לא משקיע כאן?

מה עושה בנק ישראל עם כ-100 מיליארד דולר של יתרות מט"ח? באופן שנראה מעט מוזר, הוא משקיע אותם בתשתיות ובבנייה במדינות אחרות. הבנק מחזיק אג"ח מסוכנות של תשתיות בברזיל, הוא מחזיק מניות אמריקאיות, והוא מחזיק פיקדונות - אבל הוא אינו משקיע בתשתיות או בחברות ישראליות. יש בנקים מרכזיים אחרים שרוכשים אג"ח של תאגידים ומניות, למשל הבנק המרכזי של יפן, אבל הם משקיעים את הכסף הזה גם בשוק המקומי שלהם. בבנק ישראל, אף דולר שנרכש אינו מושקע בבית - העיקר שלא יגרום, חס ושלום, להתחזקות של השקל.

דרושה בדיקה מחודשת

רשימת הנימוקים הארוכה נגד מדיניות שער החליפין של בנק ישראל ונגד הריבית האפסית, גם אם יש מולה טיעוני נגד, מבהירה דבר אחד: לכל הפחות צריך לבדוק ולמדוד מחדש את המדיניות הזאת.

בנק ישראל טוען שהוא בודק את עצמו כל הזמן. לשיטתו, מצב המשק טוב, הצמיחה נאותה ביחס למערב, האבטלה נמוכה, שיעורי התעסוקה עולים, והצריכה הפרטית גבוהה. לכן, הוא אומר, תהיה זו טעות לשנות מדיניות, בבחינת "אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה". אלא שזהו טיעון שמתאים מאוד לאינטרסים של בנק ישראל ושל היצואנים והיבואנים, הקבלנים, בעלי ההון, הטייקונים ואנשי עסקים ממונפים. הוא מתאים הרבה פחות לציבור, שהאינטרס שלו מכתיב דרישה לבדיקה מחודשת, ותשובה מדודה וכמותית על השאלה שעמה פתחנו: האם הרצון הממשלתי לסייע לבעלי מפעלים, ליצואנים ולבעלי הון - אכן מצדיק את המס העצום שנלקח ממנו באמצעות יוקר מחיה שהוא מהגבוהים בעולם?

נכון, בדיקה כזו עשויה להעלות שהמס על יוקר המחיה של הציבור בכל זאת מניב פעילות גדולה יותר ממה שהיה בלעדיו. אבל כיום זו שאלה שהתשובה עליה אינה ידועה. שר האוצר, משה כחלון - כנציג של מעמד הביניים והשכבות המוחלשות שמשלמות את המס - האם אתה מרים את הכפפה?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם