המפקחת על הבנקים מתעכבת - והציבור הפסיד עד 3 מיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפקחת על הבנקים מתעכבת - והציבור הפסיד עד 3 מיליארד שקל

לפי חצי שנה הכריזה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, כי הגופים המוסדיים הגדולים יוכלו להגדיל את אחזקתם במניות הבנקים מ-5% ל-7.5% ■ בפועל, אף גוף מוסדי לא קיבל אישור לכך ■ מאז עלה מדד מניות הבנקים ב-18%

6תגובות
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר
גלית סברו

לפני כחצי שנה, ב-16 ביוני, פירסם בנק ישראל הודעה דרמטית, ולפיה נגידת הבנק, קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים, חדוה בר, יאפשרו לגופים מוסדיים (קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות ותעודות סל) להגדיל באופן מיידי את אחזקתם במניות הבנקים ל-7.5%, לעומת 5% שמותר להם להחזיק כיום.

בתגובה להודעה על המהלך, שאותו מובילה בר ושנועד להגדיל את האטרקטיביות של מניות הבנקים למשקיעים, עלו מניות חמשת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - בשיעורים עד 6%. מאז ההודעה עברה חצי שנה, ובפועל אף לא גוף מוסדי אחד קיבל עדיין אישור להגדיל את האחזקה במניות הבנקים.

כיום כל חמש חברות הביטוח הגדולות בישראל - הראל שבשליטת משפחת המבורגר, מגדל שבשליטת שלמה אליהו, כלל ביטוח שבשליטת אדוארדו אלשטיין, הפניקס שבשליטת יצחק תשובה ומנורה מבטחים שבשליטת משפחת גורביץ'; וכן בתי ההשקעות פסגות שבשליטת קרן איפקס, מיטב דש שבשליטת המשפחות סטפק וברקת, אקסלנס שבשליטת תשובה, אלטשולר שחם ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות - נמצאים סביב מגבלת האחזקה בבנקים, כך שהם צפויים להגדיל את אחזקתם.

שווי השוק המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים, ביום ההודעה של בנק ישראל, הסתכם בכ-70 מיליארד שקל - כך שהגדלה של כ-2.5% עשויה היתה להביא לביקושים מצטברים פוטנציאליים של עד כ-17 מיליארד שקל.

מאז אותה הודעה, מדד הבנקים עלה בכ-18%. העלייה במניות הבנקים נבעה, בין השאר, מתוכניות התייעלות שהבנקים פירסמו, ושאמורות להביא לחיסכון בהוצאות בהיקף מצטבר של יותר ממיליארד שקל החל ב-2020. זאת, בין השאר, בשל הציפייה לעליית הריבית שאמורה להגדיל את הכנסות המימון, לנוכח הפרשות אפסיות עד שליליות לחובות מסופקים, מימושים רווחיים של מניות, אג"ח ונדל"ן, והעלאת מרווחי אשראי במשכנתאות. בהתאם לכך, שווי השוק המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים כיום הוא 82 מיליארד שקל.

משמעות הדבר היא שאם עשרת הגופים האלה יקבלו בקרוב היתר להגדיל את האחזקות במניות הבנקים, היקף הביקושים הנוכחי המצטבר שהם אמורים להזרים יהיה עד כ-20.5 מיליארד שקל. כלומר, המוסדיים פיספסו באופן ישיר אפשרות להגדיל את האחזקה במניות הבנקים בסכום של עד כ-3.5 מיליארד שקל - דבר שגרם גם לפספוס בקרב החוסכים בגופים האלה. ייתכן כי לא מדובר בפספוס מלא, בהנחה שגופים אלה רוכשים את מניות הבנקים בדרכים עקיפות, כמו רכישת חוזים עתידיים על מניות הבנקים מול שחקני הנוסטרו - דבר המצריך תשלום עמלות לא מבוטלות או באמצעות דרכים אחרות.

ההפסד של המשקיעים מההשתהות של בנק ישראל: עד 3 מיליארד שקל

ואולם, לפי שעה בנק ישראל נקלע לתסבוכת פנימית בכל הקשור להנחיות הפנימיות שלו לגבי מתן היתר להגדיל את האחזקה במניות הבנקים. ביום ההודעה על אישור הגדלת האחזקה, נקבע כי מי שבפועל יצטרך להגיש בקשה לנגידת בנק ישראל לקבלת ההיתר הוא בעל השליטה בגופים המוסדיים. במסגרת הבקשה, אותו בעל שליטה יצטרך לתאר את אופן האחזקה שלו בגוף המוסדי, לתת הצהרה כי הפעילות של הגוף שבשליטתו שירכוש מניות נוספות של הבנקים, ושהרכישה היא חלק מניהול עסקים רגיל, ולא במטרה לכוון ולשלוט בעסקי הבנק.

נקבע גם כי על בעל שליטה להסכים להסרת כל זכות לחיסיון או לסודיות לגבי כל מידע שמצוי בידי גופים משטרתיים או ממלכתיים אחרים בישראל ובחו"ל, כולל האינטרפול, בידי רשות פיקוח או הסדרה, בישראל ובחו"ל (כגון, הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על הביטוח, הממונה על ההגבלים העסקיים ורשות ניירות ערך), בידי שלטונות המס, וכן בידי תאגידים בנקאיים או בבנקים בחו"ל, וכי מידע זה יימסר לפיקוח על הבנקים.

משמעות הדבר היא שהגדרה של בר לקבלת ההיתר להחזיק יותר מ-5% דורשת מבעלי השליטה בגופים המוסדיים להתפשט באופן מלא עד לבעלי השליטה המחזיקים נאמנויות. זאת בלי קשר לכך שכספי הפנסיה אינם כספיהם של בעלי השליטה. לדרישות האלו חלק מבעלי השליטה בגופים המוסדיים אינם מסכימים, כשגם בחלק מהגופים יש אי־הסכמות בין השותפים לגבי התהליך עצמו.

בעקבות כך בר מחפשת בימים אלה דרכים למציאת פתרון משפטי שיאפשר לגופים המוסדיים עצמם להחזיק ב-7.5% ממניות הבנקים, מבלי שהדבר ייחשב אמצעי שליטה בבנקים מבחינת הבעלים של הגופים המוסדיים.

חלופה נוספת שבוחנת בר היא לחזור לנקודה שבה היא תחליט איזה בעל שליטה ראוי לקבל את ההיתר מבין אלו שהם בעלי אישור להחזיק בגוף מפוקח, למשל חברת ביטוח בידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר.

קיימות עדיין כמה סוגיות לא ברורות. למשל, בכלל ביטוח לא ברור מי בעל שליטה - אלשטיין, בעל שליטה באי.די.בי, או משרד האוצר, שמינה את משה טרי כנאמן על מניות השליטה בכלל. בנוסף, במגדל עשוי להיווצר מצב שאליהו, שלא השתלט על לאומי אחרי שקיבל אינדיקציות מהפיקוח על הבנקים שלא יקבל היתר שליטה, יחזיק באמצעות מגדל 7.5% בחמשת הבנקים הגדולים.

מבנק ישראל נמסר שהפיקוח על הבנקים רואה חשיבות גבוהה ביישום ההקלה שעליה  הווא הודיע ופועל כדי ליישמה בהקדם האפשרי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#