צחי סולטן: "נפטרנו מעוד 60 מיליון ברבוע"; שרון יגר: "התבלבלת בקבוצת ווטסאפ"

יומיים לאחר שרכשו סחורה בכ-105 מיליון שקל בהנפקת אלון רבוע כחול, פועלים אי.בי.אי, לאומי פרטנרס ודיסקונט חיתום כבר הספיקו לממש האג"ח ברווח של 260 אלף שקל ■ גורם בשוק: "למנגנון המתואם למכירת האג"ח יש היבטים בעייתיים מבחינת הגבלים עסקיים"

ערן אזרן
צחי סולטן
צחי סולטןצילום: מוטי מילרוד

יומיים בלבד הספיקו לשלוש חברות החיתום פועלים אי.בי.אי, לאומי פרטנרס ודיסקונט חיתום למכור אג"ח בסכום של 105 מיליון שקל שרכשו בהנפקת אלון רבוע כחול. המכירה בוצעה בין היתר לגופים מוסדיים במספר עסקות "מחוץ לבורסה" במחיר של 99.75 אגורות, המגלם לארבעת החתמים רווח מהיר של מחצית מהעמלה - 0.5% מהגיוס הכולל – כלומר, כ-260 אלף שקל.

"נפטרנו מעוד 60 מיליון ברבוע", כתב בשבוע שעבר צחי סולטן, יו"ר דיסקונט חיתום. את הדברים כתב סולטן בטעות בקבוצת הווטס אפ של הנפקת חברת הלוגיסטיקה הימית אוברסיז קומרס; מנכ"ל אקסלנס חיתום, שרון יגר, מיהר לתקן את סולטן וכתב: "התבלבלת בקבוצה". המכירה המהירה, שבוצעה עוד לפני שהחל המסחר בבורסה באג"ח של אלון רבוע כחול, מלמדת כי החתמים פעלו כסוחרי יום (ספקולנטים), ומיהרו לממש ניירות ערך תוך זמן קצר.

הנפקת אלון רבוע כחול עוררה הדים בשבוע שעבר, לאחר שהתברר כי החתמים הזמינו סחורה בסכומים נרחבים – דבר שגרם להפחתת הריבית מטה, על חשבון גופים מוסדיים והציבור הרחב. הפחתת הריבית עשויה היתה להטיב עם החתמים, שמצד אחד יכלו לרשום רווחים מהירים ממימוש הסחורה (כפי שאכן קרה), ומצד שני – יכלו ליהנות מתגמולים עקיפים מצד החברה המנפיקה, בשל הפחתת עלויות המימון.

שלושת החתמים הזמינו אותה כמות, ובאותה ריבית – 35 מיליון שקל כל אחד, בריבית של 4.5%. מימוש האג"ח בוצע במרוכז, על ידי לאומי פרטנרס, במסגרת מנגנון שתיאמו ביניהם. במנגנון נקבע כי המכירה תיעשה באופן שוויוני (פרו-ראטה) לפי החלטה שתתקבל ברוב רגיל. על מנגנון המכירה – שניתן לו גילוי בדו"ח הצעת המדף לאחר השלב המוסדי - הוחלט במטרה שהחתמים לא ימהרו למכור סחורה וילחצו את המחיר מטה, ואגב כך יגרמו להפסדים לשאר הרוכשים ולעצמם.

בשוק ההון נשמעה ביקורת ביחס למנגנון המתואם. מדובר במנגנון שמופעל בדרך כלל כאשר החתמים נותנים מראש "התחייבות חיתומית" בהנפקה, כלומר התחייבות פיננסית לרכוש סחורה במקרה ויגיעו ביקושים חסרים, וכן חיתום משפטי על תשקיף ההנפקה. "מנגנון מימוש הסחורה בשוק נראה בדיוק כמו עסקת חיתום קלאסית. אם היה לחתמים הסדר חיתומי עם המנפיק, הם היו צריכים להציג אותו מראש למוסדיים לפני המכרז, וגם לתת התחייבות חיתומית מלאה שכוללת חתימה על תשקיף", אמר גורם בשוק.

אותו גורם אף הדגיש שלמנגנון המתואם למכירת סחורה יש היבטים בעייתיים מבחינת הגבלים עסקיים. "אף אחד לא יכול להגיד שבאופן רנדומלי שלושת החתמים הזמינו אותה כמות באותו מחיר. שלושת החתמים היו צריכים לשבת בחדר, וחשבו איזו כמות ואיזה מחיר אנחנו מזמינים – והזמינו בדיוק אותה כמות ובאותו מחיר". החתמים הדגישו ש"לא היתה פגישה, לא תיאמו כמות ולא תיאמו מחיר". מקורב להנפקה ציין כי "לא היתה ישיבה של החתמים - הכול נוהל בטלפונים. אף אחד לא ייחס לזה כזו חשיבות. עובדתית, החתמים לא ישבו בחדר ולא תיאמו".

מי שהובילה את ההחלטה שהחתמים ירכשו אג"ח בהנפקה היתה פועלים אי.בי.אי, המנוהלת על ידי ארז גולדשמידט. הגורם שצוטט קודם לכן העריך שהחברה לחצה על החתמים, שכן היא רצתה להבטיח שיהיו לה מספיק הזמנות במכרז. "כנראה שחשבו שלא יגיעו מספיק ביקושים במחירים הרצויים", אמר. באלון רבוע כחול שללו זאת: "צר לנו לשמוע על הטענות שממחזר כביכול גורם מסוים בשוק, אך אין להן כל אחיזה במציאות. אלון רבוע כחול מודה על הבעת האמון המרשימה לה זכתה ההנפקה ומעריכה את עבודתם המקצועית של כל הגורמים שליוו את ההנפקה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker