הקרב על החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית לקראת הכרעה - מי יתקפל?

כאל וישראכרט ממשיכות בהפעלת לחצים למניעת פתיחה לתחרות של סליקת כרטיסי דיינרס ואמקס

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חבר הכנסת אלי כהן
שר הכלכלה אלי כהןצילום: יצחק הררי / דוברות

הקרב על הגדלת התחרות במערכת הבנקאית (חוק שטרום) צפויות להגיע בשבוע שבוע לסיומו עם ההצבעות שייערכו בוועדת הרפורמות של הכנסת ביום שני או שלישי הקרוב.

מרבית המחלוקות סביב חוק שטרום כבר סוכמו וכפי שציין בדיון האחרון יו"ר ועדת הרפורמות, ח״כ אלי כהן, מבין שלל הנושאים נותרו עתה כארבעה עד שישה נושאים במחלוקת, אשר ילובנו על ידי הוועדה בישיבותיה הקרובות בימים שני ושלישי.

אחד הנושאים הנפיצים שנמצאים עדיין במחלוקת, ושמעורר התנגדות ערה מכיוון הבנקים וכתוצאה מכך גם הסתייגות של בנק ישראל, הוא יכולתו של הלקוח לאפשר לגופים המתמחים בכך, לצפות באופן מקוון בחשבונו, לאתר את השירותים הבנקאיים שבגינם הוא משלם מחירים גבוהים מדי בעמלות וריביות המשולמות לבנקים, ובעקבות כך להתריע בפניו על המחירים המופקעים והחלופות הבנקאיות האחרות המאפשרות לו חיסכון בהוצאותיו.

יו"ר הוועדה להגברת התחרות, דרור שטרום, כמו גם מרבית חברי הכנסת, כולל אלי כהן, וח״כים נוספים שהלוחמניים שבהם הם יואב קיש (ליכוד), אראל מרגלית (המחנה הציוני) ורונן פולקמן (כולנו), ובעיקר- משרד האוצר, סבורים שבסעיף זה טמונה האפשרות להאצה גבוהה ומיידית בתחרות בין הבנקים. שכן לטענתם הלקוח יקבל ללא מאמץ ובאופן ברור תמונת מצב על חשבונו, ויוכל לראות מהם השירותים שבהם הוא יכול לחסוך מאות ואלפי שקלים בעמלות ובריבית, ולהחליט בעצמו איזה גוף בנקאי אחר יוכל לתת לו את אותו השירות, במחירים נמוכים בהרבה.

מצד שני בשל הנסיבות השמורות לו מבקש בנק ישראל לצמצם דווקא את תחולת השירותים הניתנים להשוואה מקוונת, ולאפשר זאת לצורך השוואת עמלות בנקאיות וריבית זכות על פיקדונות ותוכניות חיסכון בלבד.

לפי גורמים המעורים בסוגיה המשמעות של הבקשה הנה שדווקא בתחומים הרווחיים יותר הבנקים, כמו ריבית על הלוואות, פעולות במט״ח, פעולות בניירות ערך ועמלות רבות ומגוונות, לא יוכל הלקוח לחסוך, שכן לא תוצג בפניו התמונה המלאה.

עניין זה מעורר תהיות בעיקר, על רקע ההודעה לתקשורת בנושא זה שהוציאה בינואר האחרון המפקחת על הבנקים, ד״ר חדוה בר, בה כתבה בין השאר כי ההוראות החדשות שלה מאפשרות קבלת שירותי ריכוז מידע (אגרגציה), כך שהלקוח יוכל לקבל שירותי ריכוז מידע מכל גוף פיננסי שבו יש לו חשבון והמידע יאפשר ללקוח לנהל בצורה יעילה את כל פעילותו הבנקאית ולקבל החלטות נבונות ומושכלות יותר. עתה מבקש בנק ישראל לצמצם דווקא את מספר השירותים הניתנים להשוואה בידי הלקוח, בעוד שמשרד האוצר דוגל דווקא בגישתה המקורית של המפקחת, ומבקש שכל השירותים הבנקאיים יהיו נתונים להשוואה.

בהקשר זה אף שלח בסוף השבוע האחרון רן מלמד, סמנכ״ל עמותת ידיד, מכתב אל כל חברי הכנסת בוועדה, בו הוא קורא להם לפתוח את השוואת החשבונות במלואה ולכולם.

בין השאר כותב מלמד: "בחודש האחרון הוגשו על ידי הצעות בנושא הזה ליו"ר הועדה ולאנשי משרד האוצר שלמיטב ידיעתי תומכים בהם בחום. לצערי הרב, בנק ישראל מתנגד או מסתייג מההצעות ועומד על רגליו האחוריות בבחינת ׳על גופתי המתה׳. אני סבור כי מדובר בהכנסת מקל של ממש בגלגלי הרפורמה והתחרות אותה אתם מנסים לקדם באשר היא פוגעת באופן אנוש ביכולת הלקוחות לבצע השוואות אמיתיות בין הבנקים השונים והמחירים שהם גובים על כל שירות ושירות״.

נושא מרכזי נוסף שעדיין נותר פתוח קשור לעמלות לעסקים קטנים. אחת ההצעות מדברת על הסרת המגבלות הקיימות על מאגדים בתחום הסליקה,כלומר המתווכים בין בין בית העסק הקטן לחברת כרטיסי האשראי ושבאמצעותם בתי עסק הקטנים פונים לסולק ומקווים כי בזכות הכוח המשותף שיוכלו לקבל הנחות בעמלות הסליקה הנגבות מהם.

סוגיה מהותית נוספת שעדיין לא נפתרה הנה פתיחה לתחרות של הסליקה למותגי כרטיסי אמריקן אקספרס שהנה חברה האחות של ישראכרט ושל דיינרס שבבעלות כאל. שתי החברות הללו פועלות כיום כמונופול, כלומר סולקות רק את עצמן וכתוצאה מכך עמלות הסליקה שהן גובות מבתי העסק גבוהות בעשרות אחוזים ולעתים אף יותר לעומת עמלות הסליקה שגובות שאר חברות כרטיסי האשראי.בימים האחרונים המשיכו נציגי ישראכרט, אמריקן אקספרס, דיסקונט וכאל להפעיל לחצים שונים בכדי לשמר את המצב ולא לפתוח את השווקים הללו לתחרות - מהלך שעשוי להביא לחיסכון שנתי של למעלה מ-150 מיליון שקל לבתי עסק. גם סוגיית השימוש בתשתיות מחשוב של הבנקים עדיין נותרה במחלוקת עם בנק ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker