"אולי יציעו שהבנקים יתנו שירותים לאסם וקוקה קולה?" ההתנגשות בין ועדת הרפורמות לבנק ישראל

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן: "למרות מסע הלחצים עד כדי איום במשיכת החוק - אנו נחושים להעביר אותו" ■ הערכות: כחלון ופלוג יצטרכו להגיע להבנות לפני ההצבעות הסופיות המתוכננות ליום שני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המפקחת על הבנקים, חדוה בר

ועדת הרפורמות אישרה היום של שורה של סעיפים בחוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. במקביל, נרשמו חילוקי דעות קשים בין חברי כנסת בוועדת הרפורמות לבין המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, לגבי שורה של הסתייגויות לחוק.

ועדת הרפורמות החליטה כי נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. כמו כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.

במסגרת התיקונים לחוקף בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.

בנוסף, כדי לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית, הוחלט כי חברות כרטיסי האשראי יפחיתו את מסגרות האשראי ב-50%  - מסכום של 5,000 שקל ומעלה. לפי החלטה נוספת של הוועדה, חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שייכנסו בעתיד. על פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א לא יעלה על 10%. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.

עוד נקבע כי חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.

כחלון יתערב?

יו"ר ועדת הרפורמות, אלי כהןצילום: יצחק הררי / דוברות

הוועדה לא סיימה היום את ההצבעות על הצעת החוק והיא תמשיך בכך ביום שני הקרוב. במקביל, ייערך מו"מ בין יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן (כולנו), מנכ"ל האוצר שי באב"ד, המפקחת על הבנקים ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. בכנסת מעריכים כי לא מן הנמנע ששר האוצר משה כחלון יתערב בעניין וייפגש עם נגידת בנק ישראל.

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בסעיפים שבהם הח"כים רוצים להרחיב את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, מעבר למה שהוצע בהצעת החוק. בנק ישראל מבקש להיצמד להצעת החוק ולסיכומים בוועדת שטרום.

אחד הסעיפים הנפיצים היא ההסתייגות שמאפשרת לחברות כמו וובי ופיקס לבחון עלויות ללקוחות. בנק ישראל מתנגד לסעיף הזה.

ח"כ אלי כהן הכריז היום בפתח הישיבה כי "למרות מסע הלחצים שהופעל על ידי הגורמים השונים, עד כדי איום במשיכת החוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - אנו כאן נחושים לבוא לקדם ולהעביר את החוק".

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שאל: "מי יכול לאיים?" אך כהן לא השיב. בוועדה אמרו כי הוא רמז לאיום שהושמע ביום שלישי מכיוונו של בנק ישראל לפנות אל משרד המשפטים. זאת מאחר שוועדת הרפורמות נוטה להחמיר חלק מסעיפי החוק לעומת הצעת החוק הממשלתית, ובניגוד לסיכומים בין משרד האוצר לבנק ישראל.

סעיף נוסף שהועלה על ידי הח"כים ומצוי במחלוקת בין הוועדה לבין בנק ישראל קובע שהבנקים יחוייבו למכור שירותי מיחשוב זה לזה וגם לחברות כרטיסי האשראי. הסתייגויות בעניין הוגשו בנפרד על ידי חברי הכנסת יואב קיש (ליכוד) וחיים ילין (יש עתיד). ילין דרש לאפשר מייד לבנקים ולחברות המתארחות על תשתיות המחשוב של הבנקים הקיימים עד שהמדינה תפעל להקמת תשתית כזו. לדבריו, "אם לא תהיה תשתית לא תהיה תחרות".

משה כחלון קרנית פלוגצילום: אמיל סלמן

קיש הציע שבתוך שנה מיום תחילת החוק שר האוצר יוכל לחייב את הבנקים למכור שירותי מחשוב לבנק אחר או חברת כרטיסי אשראי. לדבריו, "אם הצדדים לא הגיעו להסכמה, אזי שר האוצר רשאי בצו לקבוע הוראו לגבי תנאי ההשכרה והתשלומים".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי הסעיף מעורר קשיים משפטיים וכי הוועדה קיבלה מכתבים מעורכי דין של הבנקים. בנלדר ביקשה לאפשר לבנקים להציג את עמדתם.

ד"ר חדוה בר הביעה התנגדות להצעה ואמרה כי "אין ספק שנושא התשתית הוא חסם קריטי לשחקנים חדשים. הפיתרון המוצע הוא לא הפתרון הנכון. הפיתרון הנכון הוא בעצם ליצור מרכז מחשבים משותף שיתן שירותים לכמה בנקים או שחקנים".

בר הודיעה כי "אנו מוכנים להתחייב שבתוך 6 חודשים בנק ישראל יקבע את הקריטריונים למרכז משותף במתווה הדומה למה שקיים בחו"ל, שיאפשר לחברה לפעול ולהציע שירותים. יש כבר כיום חברות כאלה, שמוכנות לפעול במתווה הזה. המדינה תיתן תמיכה לבנקים שיתחברו למרכז מחשבים משותף. לפי הערכה זהירה, בהחלט ייתכן שבשנת 2018 נראה את הדבר - כי יש שחקן משמעותי ו-2 מחו"ל שמתעניינים בכך".

יו"ר הוועדה, ח"כ כהן, הציע "לאמץ את ההסתייגות שלפיה הבנקים יחוייבו למכור שירותי מחשוב אם לא התפתחה תחרות על פני 18 חדשים, הבנקים לא הגיעו להסכמה על גובה המחיר, ואם המדינה לא הקימה תשתית למרכז מחשבים משותף".

קיש העיר כי הוא מוכן לכך לחייב את הבנקים במכירת שירותי מחשוב אם המדינה לא תצליח להקים בתוך שנה את התשתית למרכז מחשבים.

על כך השיבה בר: "אני ממש מתנגדת. לתת שירותי מחשוב זה לא פעילות הליבה של הבנקים. אולי יציעו שהבנקים יתנו שירותים גם לאסם וקוקה קולה? מתן השירותים צריך להיות מרצון. השוק כבר פועל ועושה את העבודה. בנק מזרחי כבר הודיע שהוא מתכוון לתת שירותי מחשוב לבנקים ולשחקנים חדשים. אני לא מסכימה שנשית על הבנק טיפול בכל השחקנים במשק. זה יסכן אותם וזה לא עיקר ליבת הפעילות"

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, העלה הצעת פשרה שלפיה "אם בתוך חצי שנה הבנקים לא מגיעים להסכמות בעניין מכיר שירותי מחשוב, אז הן יחוייבו לעשות כן למשך תקופה של 3.5-4 שנים. עם זאת, הודיע באב"ד כי "אנו כממשלה רוצים להקים תשתית והמדינה תקים את השתית. אם לא ניתן לא תהיה תחרות".

חילוקי דעות נוספים בין ח"כים בועדה לבין בר נעוצים ביוזמה הנוספת להקמת מאגדים סולקים שיוכלו לסלוק מעבר ל-50 אלף שקל בשנה לבית עסק. ההצעה נתמכת על ידי רוב מוחלט של חברי הוועדה.  בכנסת טוענים כי כי ההצעה תאפשר לבתי עסק, בעיקר קטנים, להתאגד לצורך הסליקה ובכך להוזיל את עלויות הסליקה.

ההצעה הוגשה על ידי ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) ובעקבות התנגדותה של בר  הוחלט לכנס את הגורמים לדיון נוסף עד לשבוע הבא. מרגלית אמר כי "אנחנו מצפים מבנק ישראל לעמוד לצד הציבור ולא נגדו".

בר אמרה כי "כל החלק שנוגע במחירים לא מבטיח ירידה במחירים לעסקים הקטנים כי יתכן שתהיה העברה של הרווח מחברת כרטיסי האשראי למאגד החדש". כהן טען כי "היקף הסליקה כיום של סולקים מאגדים עומד על סכום מגוחך של 50 אלף שקלים לעסק".

ח"כים בוועדה הציעו להעלות את הסכום למיליון שקל בשנה לבית עסק. בר השיבה כי תפעל להעלות את הסכום למה שמקובל על הגופים הבינלאומיים בשיתוף פעולה עם הרשות למניעת הלבנת הון. לדבריה, מבדיקה ראשונית שנערכה אז, בעולם מקובל על גופים בינלאומיים היקף של 100 אלף דולר בשנה.

נציגת  משרד המשפטים, רוני טלמור, הזהירה מפני העובדה ש"אנו נמצאים במצב ביניים שבהם לא חל איסור משמעותי על אותם מאגדים. בקרוב יותקן צו איסור הלבנת הון שיקבע דרישות מחמירות יותר בבקרה של הסולק כלפי המאגד".

במהלך הישיבה אושרה הסתייגות של ח"כ אראל מרגלית, שלפיה מונפול חברות כרטיסי האשראי האשראי על שוק הסליקה ייפתח לתחרות והן יחוייבו לארח על גבי התשתית שלהם סולקים מתארחים לפי כללים שיקבע שר האוצר תוך שלושה חודשים. המשמעות היא, בין היתר, שחברות כמו ישראכארט, ולאומי קארד, יחוייבו לארח סולקים מתארחים כמו חברת גמ"א. חברות כרטיסי האשראי מתנגדות להצעה.

לפי ההצעה של מרגלית, "הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים להסדרת מעמדו ופעולתו של סולק מתארח, ובכלל זה יקבעו את חובתו של סולק לארח ואת תנאי האירוח לרבות מחיר האירוח". מרגלית הסביר כי "פתיחת השוק לסולקים חדשים תביא לירידת מחירים בדיוק כפי שקרה בשוק הסלולר. זו בשורה ענקית למאות אלפי בעלי עסקים קטנים , בשורה שתביא לחסכון של מיליארד שקל בשנה. אחרי 11 שנים בהן לא נכנס סולק חדש. הפעם לא ניתן לחברות האשראי למרוח את הציבור, המהלך הזה יחייב אותם לארח לפי הכללים שנגדיר יחד עם שר האוצר. תוך 3 חודשים על בנק ישראל  להציג הכללים לכניסת סולקים חדשים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker