השופטת דניה קרת מאיר העדיפה את הבקשה לתביעה נגזרת נגד כיל של רונן שיירי - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופטת דניה קרת מאיר העדיפה את הבקשה לתביעה נגזרת נגד כיל של רונן שיירי

לבית המשפט הוגשו שתי בקשות לתביעה נגזרת בעניין המענקים שקיבלו 4 בכירים בכיל ■ השופטת העדיפה את בקשה, שהוגשה על ידי עו"ד של עו"ד רונן עדיני, על פני בקשתו של אברהם ברק

תגובות
מנכ"ל כיל לשעבר סטפן בורגס
סיון פרג'

שופטת המחלקה הכלכלית מחקה, לבקשת כימיקלים לישראל (כיל), אחת משתי בקשות להגשת תביעה נגזרת בעניין המענקים שקיבלו 4 בכירים בכיל, בניגוד לכאורה למדיניות התגמול של החברה.

השופטת דניה קרת מאיר נדרשה להכריע איזו מהתביעות עדיפה והסבירה שהיא עושה זאת על פי בחינת האינטרסים של הקבוצה, שהתובע פועל לטובתה אך מרבית חבריה אינם נוכחים בבית המשפט.

התביעה הראשונה הוגשה במאי 2016 על ידי אברהם ברק, באמצעות עורך הדין יצחק אבירם, והבקשה השנייה הוגשה ביוני 2016 על ידי רונן שיירי, באמצעות עורך הדין רונן עדיני.

בבקשות נטען כי לכיל נגרם נזק של מיליוני דולרים, משום שכיל עידכנה כלפי מעלה את הרווח הנקי של החברה בצורה לא נאותה - באופן שאיפשר לה לחלק מענקים למנכ"ל לשעבר סטפן בורגס, המשנה למנכ"ל יחסי חוץ דני חן, אשר גרינבאום אז סמנכ"ל התפעול הראשי של הקבוצה וכיום המנכ"ל הזמני ומנכ"ל כיל מוצרים צ'ארלי ווידהאוס.

התובעים ביקשו שכיל תדרוש מבכיריה להשיב את כל המענקים שקיבלו ממנה ב-2015-2014 או לחילופין שתתבע את חברי דירקטוריון החברה שאישרו את חלוקת הבונוסים.

עורך דין עדיני טען, בין השאר, שכיל עידכנה בצורה לא נאותה את הרווח הנקי על ידי נטרול ירידת ערך נכסים והפסדים מעסקות גידור והסתמך על חוות דעת חשבונאית של ד"ר אורי רונן.

קרת מאיר קבעה שבקשתו של שיירי באמצעות עורך הדין עדיני עדיפה משום שהיא שלמה ומעמיקה יותר. היא ציינה שהבקשה המוקדמת נסמכת על מדיניות תגמול שאושרה ב-2013 ושעל פיה ועדות הדירקטוריון רשאיות היו במהלך השנה לעשות התאמות לרווח הנקי במקרה של שינוי משמעותי וחריג בסביבה העסקי או בשל שינוי משמעותי בחוק בעוד שעל פי מדיניות התגמול מדצמבר 2014 התנאי לקבלת מענקים הוא שלחברה יהיה רווח נקי שלא יהיה נמוך מ-60% מהרווח הנקי הממוצע ב-3 השנים הקודמות.

קרת מאיר קבעה שהבקשה המוקדמת של אברהם ברק אינה מתייחסת לנוסח המעודכן של מדיניות התגמול שקובע מהן ההתאמות שהדירקטוריון רשאי לערוך ברווח הנקי לצורך בחינת הזכאות למענקים, ואם החברה עומדת בהם. נימוק נוסף להעדפת הבקשה המאוחרת שהוגשה באמצעות עורך הדין עדיני הייתה שהיא, בניגוד לבקשה המוקדמת,  נסמכה בחוות דעת מומחה של ד"ר אורי רונן.

קרת מאיר דחתה את הטענה של אברהם ברק לפיה אין צורך בחוות דעת מומחה לצורך בירור השאלה אם נפלו פגמים ביישום מדיניות התגמול של החברה וקבעה כי השאלה האם ההתאמות לרווח הנקי שדירקטוריון כיל ביצע בשנים 2015-2014 נעשו בהתאם לתנאים שנקבעו במדיניות התגמול היא שאלה חשבונאית במהותה. קרת מאיר הראתה שברק עצמו טען בבקשתו כי "דירקטוריון כיל עיוות את כללי החשבונאות וביצע מניפולציה משפטית על המציאות". קרת מאיר דרשה עם זאת שעורך הדין עדיני יגיש בתוך 7 ימים תצהיר בדבר קיום יחסי שותפות בינו לבין עורך הדין ענר ברגר שהיה מזכיר כיל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם