כוח השוק המופרז של אמריקן אקספרס ודיינרס חמק מתחת לרדאר של שטרום - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוח השוק המופרז של אמריקן אקספרס ודיינרס חמק מתחת לרדאר של שטרום

חברות האשראי דיינרס ואמריקן אקספרס נהנות מהגנת ינוקא שמאפשרת להן להיות הסולק הבלעדי של הכרטיסים שהן מנפיקות ■ הגברת תחרות בסליקת הכרטיסים הללו יכולה להניב לעסקים בישראל חיסכון של עד 160 מיליון שקל בשנה

מסוף סליקה לכרטיסי אשראי
בלומברג

ועדת הרפורמות של הכנסת צפויה להצביע מחר על אישור החוק להגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, המבוסס על המלצות ועדת שטרום. המלצה מרכזית של הוועדה היתה להפריד בתוך כארבע שנים את חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים שמחזיקים בהן — הפועלים (99%) ולאומי (80%), בהתאמה. לעומת זאת, השליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל תישאר בידי בנק דיסקונט (כ–72%, כשבשאר החברה מחזיק הבנק הבינלאומי).

זאת, בעקבות לחצים שהפעילו נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. לטענתן, חיזוק הבנקים הבינוניים יביא בסופו של דבר להגברת התחרות במערכת הבנקאות, ויסייע להוריד את המחיר שמשלמים עסקים קטנים ומשקי בית. אלא שנראה כי פלוג ובר מתעלמות מכמה נקודות שבהן כאל אינה משפיעה לטובה על רמת התחרותיות בענף.

כאל גובה מלקוחות פרטיים את הריבית הגבוהה ביותר בענף עבור אשראי צרכני — 11% בשנה בממוצע. בנוסף, כאל שולטת באחד משני השווקים בענף כרטיסי האשראי שממשיכים לפעול כמונופולים: שוק סליקת כרטיסי אמריקן אקספרס (AmEx), שנשלט באופן בלעדי על ידי ישראכרט; ושוק סליקת כרטיסי דיינרס, הנשלט באופן בלעדי על ידי כאל.

לפי הערכות של כלכלנים וגורמים בענף כרטיסי האשראי, פתיחת שווקי אמריקן אקספרס ודיינרס לתחרות, שתוריד את עמלות הסליקה שהחברות האלה גובות בכ–0.25%–0.5%, עשויה להניב לבתי העסק בישראל חיסכון שנתי של 80–160 מיליון שקל לפחות.

העול נופל על העסקים

לא תמיד קיימת זהות בין הגוף שמנפיק את כרטיסי האשראי לגוף שסולק עסקות. קיימים חמישה מותגי כרטיסי אשראי בישראל — ויזה, מאסטרקרד, ישראכרט, אמריקן אקספרס ודיינרס. ישראכרט וכאל יכולות כיום לסלוק עבור עסקים את כל מותגי הכרטיסים פרט לדיינרס — בעוד כאל יכולה לסלוק את כל המותגים פרט לאמריקן אקספרס. לאומי קארד יכולה לסלוק שלושה מותגים.

מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר
סיון פרג'

פתיחת שוק הסליקה לתחרות — שבאה בעקבות תיקון 18 לחוק הבנקאות, שנעשה ב–2012 — איפשרה לכאל וללאומי קארד לסלוק את כרטיסי ישראכרט, אך לא חלה על אמריקן אקספרס ודיינרס, שמחזיקות בנתח שוק של כ–7.3% ו–3.3% בהיקף השימוש בשוק בכרטיסים שלהן (בהתאמה), ולכן נהנות מהגנת ינוקא.

החוק קבע כי רק חברת אשראי המחזיקה בנתח שוק של יותר מ–10% מבחינת היקף השימוש בכרטיסיה תהיה מחויבת לסלוק גם כרטיסי אשראי של מתחרותיה, כך שעסק שבוחר לכבד את כרטיסי אמריקן אקספרס חייב לסלוק את העסקות באמצעות ישראכרט בלבד ואילו עסק הבוחר לכבד כרטיסי דיינרס חייב לסלוק את העסקות באמצעות כאל בלבד. לכן, עסקים שבוחרים להסתייע בשירותי הסליקה של לאומי קארד, ובמקביל לכבד כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס, צריכים למעשה להתקשר עם כל שלוש חברות כרטיסי האשראי. זהו עול שעסקים רבים מעדיפים להימנע ממנו.

 היקף השימוש בכרטיסים במיליארדי שקלים

משיחות עם בעלי עסקים שונים עולה כי ישראכרט וכאל מנצלות את הבלעדיות שלהן ביכולת לסלוק את המותגים אמריקן אקספרס ודיינרס כדי לגבות עמלות סליקה גבוהות יותר מאלה שנגבות עבור עסקות במותגים האחרים — ויזה, מאסטאקרד וישראכרט. בתי עסק שאינם מעוניינים או מסוגלים לשלם את עמלות הסליקה עבור אמריקן אקספרס ודיינרס, שבעסקים קטנים מגיעות לעתים ליותר מ–3% מגובה העסקה, מסתכנים בנטישת לקוחות.

כמו כן, בעלי עסקים מספרים כי ישראכרט ודיינרס נוהגות לתמרץ לקוחות לעשות שימוש בכרטיסים שלהן באמצעות הטבות שונות. בנוסף, ישראכרט וכאל מתנות לעתים הנחות בעמלות הסליקה בגין אמריקן אקספרס ודיינרס בכך שבתי העסק ישתמשו בהן כדי לסלוק גם את שאר הכרטיסים.

הגידול המואץ בשימוש בכרטיסי דיינרס בשנתיים האחרונות נבע בעיקר מכך שהחברה זכתה במכרז להנפקת כרטיס האשראי פלייקארד יחד עם חברת אל על. מעבר לכך, החברה שסולקת את דיינרס, כאל, ניצלה היטב במהלך 2015 את מצוקת המזומנים שאליה נקלעה שותפתה בדיינרס ישראל, חברת אלון רבוע כחול, ורכשה ממנה את אחזקותיה בדיינרס (49%) ב–130 מיליון שקל בלבד.

עמלות סליקה גבוהות משמעותית

אחד ממקורות ההכנסה הגדלים והולכים של אמריקן אקספרס ודיינרס הוא עמלת הסליקה שבתי עסק משלמים עבור עסקות בכרטיסי האשראי שהן מנפיקות.

עמלת הסליקה שמשלמים בתי עסק על השימוש בכרטיסי אשראי, במקרים שבהם החברה שמנפיקה את הכרטיס אינה תמיד הסולקת (ויזה, מאסטרקארד וישראכרט), נקבעת באמצעות שני רכיבים: העמלה הצולבת, שהיא העמלה שהסולק משלם לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס שבאמצעותו נעשתה העסקה; ומרווח הסליקה שמגיע לקופת החברה הסולקת. מרווח זה מגלם את הרווח הגולמי מפעילות הסליקה — לפני ניכוי עלויות אחרות כמו רכישה ותחזוקה של תשתיות, עלויות כוח אדם, עמלות לחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות ולשב"א, הוצאות שיווק לבתי עסק ועוד.

מנכ"ל כאל, דורון ספיר
עופר וקנין

כשעסקה נעשית בכרטיס שהונפק על ידי חברה אחרת, ניתן להתייחס לעמלה הצולבת כהוצאה כספית ישירה עבור הסולק — בעוד שבמקרים שבהם העסקה נסלקת באמצעות החברה שמנפיקה את כרטיס האשראי, בפועל לא מתבצע תשלום של עמלה צולבת. עם זאת, גם במקרה כזה ניתן להתייחס לעמלה הצולבת כאל עלות אלטרנטיבית עבור הסולק — שכן אם הסולק היה מאפשר לחברה מתחרה לסלוק את העסקה, הוא היה מקבל בהיותו מנפיק את העמלה הצולבת מידי הסולק המתחרה.

מדו"חות חברות כרטיסי האשראי, מנתוני בנק ישראל ומחישובי כלכלנים שעוסקים בתחום מתברר כי עמלות הסליקה הממוצעות של אמריקן אקספרס גבוהות מאלה של ויזה, מאסטרקארד וישראכרט בכ–0.6%; ועמלות הסליקה הממוצעות של דיינרס גבוהות בכ–0.4%. לפי הערכות, עמלת הסליקה הממוצעת מכלל העסקים שנגבית על ידי אמריקן אקספרס ודיינרס מוערכות ב–1.5% ו–1.3%, בהתאמה. זהו שיעור גבוה משמעותית מעמלת הסליקה הממוצעת בשוק, שהיתה כ–0.98% בסוף 2015, ונמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות.

מרווחי הסליקה הממוצעים בחברות האשראי, בשיעור מסכום העסקה

כך, אמריקן אקספרס ודיינרס נהנות ממרווחי סליקה גבוהים בכ–2.5% ממרווחי הסליקה עבור עסקות שמתבצעות בכרטיסי ויזה, מאסטרקרד וישראכרט — שם שוררת תחרות בסליקה בין כל שלוש חברות כרטיסי האשראי.

מהדו"חות הכספיים של חברות האשראי עולה כי נכון לסוף 2015, מרווחי הסליקה של שלושת החברות מגיעים לשיעורים דומים: 0.264% לישראכרט, 0.239% לכאל ו–0.267% ללאומי קארד. זאת, בעוד מרווחי הסליקה באמריקן אקספרס ודיינרס בסוף 2015 היו כ–0.87% ו–0.66% (בהתאמה). הנתונים עבור הרבעון השלישי של 2016 דומים.

כאל ניצלה את המשבר באלון רבוע כחול

למרות זאת, יש טענות בשוק כרטיסי האשראי שלפיהן אין הכרח ממשי בכפיית תחרות על אמריקן אקספרס ודיינרס. לפי הטענות, מדובר בשווקים קטנים יחסית, שגם בישראל וגם בחו"ל פונים לעתים קרובות לאוכלוסיות אמידות יחסית, תוך הצעת מערך של הטבות שונות. אלא שבשנים האחרונות היקפי הפעילות של אמריקן אקספרס ודיינרס גדלים והולכים.

הגידול המואץ יותר התרחש בדיינרס, בעיקר לאחר שהחברה זכתה במכרז להנפקת מותג כרטיסי אשראי פלייקארד יחד עם חברת אל על — דבר שהגדיל באופן משמעותי את הפרישה של דיינרס בבתי עסק, לרמה שמתקרבת ל–85%. כ–180 אלף כרטיסי פלייקארד כבר הונפקו, מה שמחייב לא מעט בתי עסק לכבד כרטיסי דיינרס.

הדו"חות הכספיים של דיינרס מראים כי מחזור העסקות בכרטיסי החברה עלה בין סוף 2012 לסוף 2015 בכ–85%, והגיע לכ–8.1 מיליארד שקל. במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2016, היקף השימוש בכרטיסי דיינרס הסתכם בכ–7.8 מיליארד שקל, כך שאם הקצב יישמר ההיקף יגיע ליותר מ–10 מיליארד שקל בסוף 2016.

התפתחות עמלת הסליקה והעמלה הצולבת

כמו כן, המחיר שבו רכשה כאל את חלקה של אלון רבוע כחול בדיינרס ישראל (49%) — 130 מיליון שקל — התברר כנמוך מאוד, ושיקף לדיינרס שווי של כ–260 מיליון שקל בלבד, ומכפיל רווח של כ–6. זאת, בעוד החברה יצרה בתשעת החודשים הראשונים של 2016 רווח של 33 מיליון שקל, ואנליסטים מעריכים את מכפילי הרווח של חברות כרטיסי האשראי ב–10 לפחות. רכישת אותם 49% מדיינרס תורמת כ–20 מיליון שקל בשנה לרווחי כאל.

מדו"חות אמריקן אקספרס עולה כי היקף השימוש בכרטיסיה עלה בין סוף 2012 לסוף 2015 בכ–34%, ל–18.75 מיליארד שקל. בינואר־ספטמבר היקף השימוש בכרטיסי אמריקן אקספרס הסתכם בכ–16 מיליארד שקל — קצב שלפיו עד סוף 2016 הנתון יגיע לכ–21.4 מיליארד שקל.

העלייה בשימוש בכרטיסים בשוק כרטיסי האשראי כולו בין סוף 2012 לסוף 2015 היתה של 22%.

מחזורי סליקה של כ–31.5 מיליארד שקל

אין נתונים מדויקים לגבי החיסכון שיכול לנבוע לעסקים בישראל אם שווקי הסליקה של כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס ייפתחו לתחרות. כמו ישראכרט, לאומי קארד וכאל — גם אמריקן אקספרס ודיינרס לא מציגות בדו"חותיהן את היקף מחזורי הסליקה שהן מבצעות. עם זאת, כלכלנים ומקורות בענף ביצעו חישובים שניסו להעריך את הנתונים הללו, והתוצאות שאליהן הגיעו עולות בקנה אחד עם הנתונים שפירסם בנק ישראל בסקירותיו השונות. החישובים מתבססים על ביאורים שונים בדו"חות בכספיים של החברות.

ניתן למצוא בדו"חות נתונים אודות עמלות בינמגזריות, שמהוות למעשה תשלום העברה ממגזר הסליקה של חברת אשראי למגזר ההנפקה שלה. העמלות הבינמגזריות הללו בדו"חות אמריקן אקספרס הסתכמו בסוף 2015 ב–117 מיליון שקל, בעוד העמלה הבינמגזרית של דיינרס הסתכמה ב–52 מיליון שקל.

ניתן להניח שגובה העמלה הבינמגזרית שווה ל–0.7% מגובה העסקה — בדומה לעמלה הצולבת שנקבעה בחוק עבור ויזה, מאסטרקארד וישראכרט. מכיוון שאמריקן אקספרס ודיינרס הן הסולקות הבלעדיות של הכרטיסים שלהן, החלוקה של גובה העמלה הבינמגזרית ב–0.7% מאפשר לקבל אומדן של מחזורי הסליקה של החברות הללו.

בהתאם לכך, אומדן מחזור הסליקה ב–2015 של עסקות בכרטיסי אמריקן אקספרס הוערך בכ–20.3 מיליארד שקל, ושל דיינרס בכ–7.4 מיליארד שקל. חישוב דומה מעלה כי מחזור הסליקה של אמריקן קרוב ל–22.9 מיליארד שקל בשנה, וזה של דיינרס קרוב ל–8.6 מיליארד שקל. כלומר, מחזורי הסליקה השנתיים של שתי החברות הללו יחד מוערכים בכ–31.5 מיליארד שקל.

בשל הפערים בעמלות הסליקה של דיינרס ואמריקן אקספרס לעומת שלושת מותגי כרטיסי האשראי האחרים — ואם לוקחים בחשבון שלא חלה ירידה בעמלות הסליקה של ישראכרט ומאסטרקארד עד פתיחת השווקים הרלוונטיים לתחרות — הרי שניתן לשער שפתיחת השווקים של אמריקן אקספרס ודיינרס לתחרות יכולה להביא לירידה בגובה עמלות הסליקה בהיקף של 0.25%–0.5%.

ירידה של 0.25% בעמלת הסליקה של אמריקן אקספרס ודיינרס, במחזור הסליקה הנוכחי של החברות, עשו להניב לבתי עסק בישראל חיסכון שנתי של 80 מיליון שקל לפחות. אם עלמת הסליקה תרד ב–0.5%, בתי העסק יחסכו 160 מיליון שקל בשנה לפחות.

אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת, מודע לסוגיה, והוא מנסה לקדם תיקון לחוק שמסדיר את פעילות חברות כרטיסי האשראי (חוק הישראכרט) — כך ששוק הסליקה של כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס ייפתח לתחרות.

כהן התייחס לסוגיה, ואמר כי "החברות האלה נהנות מהגנת ינוקא במסגרת חוק ישראכרט, מכיוון שנתח השוק שלהן קטן מ–10%. הגנה זאת אינה מוצדקת, מכיוון שאמריקן אקספרס היא חברה אחות של ישראכרט ודיינרס היא חברה בת של כאל — וביחד יש להן נתח שוק משמעותי, המנוצל לגביית עמלות סליקה גבוהות וחריגות מעסקים".

כהן הוסיף: "עמלות חברות כרטיסי האשראי עשויות להגיע עד 25% מהרווח הנקי של עסקים, כשעמלות הסליקה הגבוהות ביותר נרשמות בעסקים הקטנים".

פרופסור יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב, שהכין חוות דעת מיוחדת בנושא עבור לאומי קארד, טוען כי "אמריקן אקספרס ודיינרס נהנות ממרווחי סליקה הגבוהים פי 2.5–3 מאלה שנגבים בכרטיסי אשראי אחרים. אם זה לא אומר שישראכרט וכאל נהנות מרווחים מונופוליסטיים בשווקים האלה — אז מה כן?"

בכירים בוועדת שטרום אמרו שהם מודעים לסוגיות אלה — ובמיוחד לגידול המהיר של דיינרס ולהסכם שלה עם אל על, שלטענת הבכירים מביא לכך שהעסקים הקטנים שמכבדים כרטיסי דיינרס מסבסדים בפועל את ההסכם עם אל על באמצעות עמלות גבוהות. ככל הידוע בשלב זה, ועדת שטרום והמפקחת על הבנקים, שמודעת גם היא לסוגיה, עדיין לא החליטו אם לבצע צעדים אופרטיביים בנדון כבר בטווח הקצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#