שנתיים בכלא? השופט כבוב ריחם על דנקנר

לפני שדנקנר מגיש ערעור כדאי לו לחשוב פעמיים. התוצאה הסופית עלולה להיות חמורה יותר מכפי שהוא מדמיין ■ ואולי כמו במקרה אולמרט בפרשת הולילנד, ערעור לעליון עשוי דווקא להתברר כהצלחה

עידו באום
נוחי דנקנר
צילום: מוטי מילרוד
עידו באום

בעבירות צווארון לבן בשוק ההון נחשב עד היום השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי לשופט מחמיר. הוא היה הראשון ששלח לכלא אדם שהורשע בעבירות של שימוש אסור במידע פנים. לאחר מכן החמיר עוד יותר בענישה בעבירות האלה ובגיבוי של בית המשפט העליון העלה מאוד את רף הענישה. עברייני מידע פנים קיבלו ממנו גם עונשים שעלו על שלוש שנות מאסר בפועל, אפילו כאשר הוכיחו במשפט כי פעילותם בשוק הביאה להם להפסד כספי ולא לרווח. עם הרקורד הזה הגיע כבוב לגזר דינו של נוחי דנקנר. ואז, לבו של כבוב נכמר על הטייקון שדעך. העונש שנגזר על דנקנר אינו פשוט, אבל הוא רחוק מהצד החמור של הסקאלה. השופט עצמו אומר זאת.

דנקנר ושותפו להרשעה בהרצת המניות איתי שטרום בדרכם לערעור בבית המשפט העליון. שנתיים מאסר בפועל לדנקנר ושנה מאסר לשטרום הם עונשים משמעותיים עבור אנשי עסקים והשניים לא יוכלו להשלים עמם. עם זאת, לפני הגשת הערעור כדאי לשניהם לחשוב בכובד ראש על המסלול הזה. התוצאה הסופית עלולה להיות חמורה יותר מכפי שהם מדמיינים.

גזר דינו של השופט כבוב נתן משקל כבד לנסיבות המקלות של דנקנר ושטרום. גזר דינו של כבוב מפאר את תרומתו של דנקנר לחברה על סמך שלל עדויות האופי שהובאו בשלב הטיעונים לעונש. בנוסף כבוב תיאר את דנקנר כמי שלא פעל בהרצת המניות למטרת רווח אישי. אף במקרה של שטרום קובע כבוב כי ההתגייסות להרצת המניות לא הונעה מבצע כסף, ואפילו נגדה את האינטרס הכלכלי שלו.  

הפילנתרופיה של דנקנר חשובה. עם זאת התחושה היא כי המשקל שניתן לה מופרז מול העובדות שקבע בית המשפט ומשמעותן ביחס לשוק ההון ולאמון הציבור בבורסה ובאנשי העסקים המרכזיים שלה.

מהי הרצת המניות בפרשת אי.די.בי אם לא מהלך עברייני שנועד להבטיח את הישרדותו של דנקנר בראש הקונצרן החזק והמשפיע במדינה? כבוב כותב כי מדובר בחברת האחזקות "המשמעותית במשק", בהנפקה קריטית, בהיקף רחב של כספים שהושקעו ביצירת התרמית, במעשים שנעשו "בתחכום", בהרצה אינטנסיבית.

האלמנט

"העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו ביחס לקונצרן שהיה בעת הרלוונטית הגדול והמשמעותי בישראל , על ידי מי שנחשב לדמות החזקה במשק בכלל ובשוק ההון בפרט אין בה כשלעצמה כדי להצדיק החמרה בענישה רק משום עובדות אלה, אבל לבטח יש בה כדי להעצים את ערכו ומשקלו של האינטרס הציבורי בהטלת עונש ראוי והולם", כתב כבוב בפסקת מפתח בהחלטה.

כבוב נמנע מלתאר את דנקנר כאדם רודף בצע. דנקנר ידע שאי-עמידה של אי.די.בי בחובותיה עלולה להוביל אותו לסף קטסטרופה עסקית. השופט כבוב עצמו מציין כי דנקנר פעל בכל מחיר להצלחת "הנפקת החברים" כדי לשמר את השליטה בקונצרן. הוא פעל כך בדיוק כדי למנוע את התוצאות העסקיות שהיו הרות גורל מבחינתו האישית. העובדה הזו זוכה לפסקה קצרה ומתונה ב-46 עמודי גזר הדין.

אפשר בהחלט לטעון שהתובנות הללו לא קיבלו משקל מספיק בעונשו של דנקנר. לכן, גם הפרקליטות עשויה לערער על גזר הדין.

בשלב הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות לגזור על דנקנר 5-3 שנות מאסר. העונש המקסימלי על עבירת תרמית הוא חמש שנים. על שטרום ביקשה הפרקליטות לגזור 4.5-2.5 שנות מאסר. השופט כבוב קבע את מתחם העונש של דנקנר ושטרום ברף נמוך יותר - וגם אחרי זה מיקם את העונש של שניהם בקצה התחתון של המתחם המקל יחסית שקבע. לפרקליטות יש בהחלט סיבות טובות לשקול ערעור על קולת העונש.

דנקנר ושטרום שואבים אופטימיות בהחלטתם לערער מהרוח הגבית הנושבת מערעורו של אהוד אולמרט בפרשת הולילנד. עורכי הדין בצוות ההגנה של דנקנר ושטרום – גיורא אדרת ואיריס ניב-סבאג – היו חלק מצוות ההגנה בתיק הולילנד. בפרשת הולילנד ביטל בית המשפט העליון חלקים ניכרים מההרשעה של השופט דוד רוזן שהרשיע את אולמרט בבית המשפט המחוזי. רוזן הרשיע את אולמרט על סמך ראיות נסיבתיות. אלה הרשעות שמתאפיינות בכך שהשופט בוחן שלל ראיות וקובע כי הצטברותן מובילה מעל לכל ספק למסקנה אחת; בבית המשפט העליון יכולים השופטים לחבר את הנקודות לתמונה שונה, מזכה.

הרשעתם של דנקנר ושטרום אף היא נסיבתית. כבוב מנה שורה ארוכה של עובדות שמהן הסיק כי דנקנר ושטרום יזמו את המניפולציה על מניית אי.די.בי ופעלו במשך שלושה ימים סביב הנפקת החברים לתמוך בשער המניה. שלושה שופטים בבית המשפט העליון יכולים לסבור אחרת.

ההימור מבחינת דנקנר ושטרום הוא גדול. הסיכון טמון באפשרות שבית המשפט העליון לא יהפוך את ההרשעה. בדרך כלל גם אם העליון אינו מבטל הרשעה, קיימת שם נטייה להקל בעונשם של מורשעים. לעומת זאת, אם הפרקליטות תערער במקרה הנוכחי על קולת העונש ודנקנר ושטרום לא יצליחו להביא לביטול ההרשעה – קיים סיכוי לא מבוטל שעונשם דווקא יוחמר בעליון.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ