אינטרס הציבור או אינטרס הבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אינטרס הציבור או אינטרס הבנקים

חוסר היכולת לקבל החלטות ולאמץ אסטרטגיה ארוכת טווח הוא הסיבה העיקרית לכך שהמשק הישראלי אינו מצליח לממש את הפוטנציאל הגדול שלו ובשנים האחרונות מתרחק במהירות מרמת החיים בעולם

בהיסטוריית המדיניות הכלכלית של ישראל קשה למצוא הרבה החלטות אמיצות המבוססות על אסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר למצוא בעיקר הימנעות מקבלת החלטות, ראייה קצרת טווח, חשש מעימותים עם מוקדי כוח ופשרות עלובות.

חוסר היכולת לקבל החלטות ולאמץ אסטרטגיה ארוכת טווח הוא הסיבה העיקרית לכך שהמשק הישראלי אינו מצליח לממש את הפוטנציאל הגדול שלו ובשנים האחרונות מתרחק במהירות מרמת החיים בעולם.

הניסיון לבצע רפורמה במערכת הבנקאות, שעולה היום להצבעה סופית בוועדת הכספים של הכנסת, הוא נדיר והולך נגד הטבע של המערכת הפוליטית הישראלית: לא לקבל החלטות, לדחות, למסמס ולאמץ פשרות עקומות שהמוטיווציה האמיתית העומדת מאחוריהן היא הפחד מפני קבוצות לחץ חזקות.

הרפורמה שהציע הצוות בראשותו של יוסי בכר היא תוצאה של צירוף מקרים נדיר: שמונה אנשי מקצוע מכל גופי השלטון, המעורבים בשוק ההון, התיישבו לגבש רפורמה כשהם עדיין תחת הזיכרון הטרי של מוראות המשבר הפיננסי שפקד את המשק לפני שלוש שנים. השמונה זכו לגיבוי נדיר משר אוצר ראשון בישראל שהעז להתעמת עם שני הבנקים הגדולים השולטים בכמחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור.

חלון ההזדמנויות שאיפשר את צוות בכר, את המלצותיו ואת אישורן בכנסת הוא נדיר וקצר. אם חברי ועדת הכספים של הכנסת לא יאפשרו למסקנות צוות בכר לעבור היום, אנחנו עלולים להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית. הכנסת יוצאת לפגרה שאחריה עשויה המערכת הפוליטית לעבור טלטלה שתמנע בהמשך אפשרות להעביר רפורמה כזאת. במקביל, זיכרונות המשבר הפיננסי מיטשטשים, הלובי הבנקאי מתחזק, וחברי צוות בכר, הקואליציה הנדירה שגיבשה יחדיו את הרפורמה, יעזבו בהדרגה את תפקידיהם.

האם המודל שמציעה ועדת בכר אופטימלי או אידיאלי? מובן שלא. אבל כמעט כל אנשי המקצוע מאוחדים בדעתם שזהו צעד ראשון ליצירת שוק הון מתקדם יותר ותחרותי יותר שיאפשר למשק הישראלי לממש את פוטנציאל הצמיחה שלו.

מי שתובע או מציע לעצור את הרפורמה כדי להגיע למודל אופטימלי-אידיאלי, משתף פעולה עם שני הבנקים הגדולים שכל מבוקשם הוא להרוג את ההזדמנות ההיסטורית להתחיל לבצע רפורמות בשוק ההון כדי לשמר את כוחם.

לרפורמת בכר שני יעדים עיקריים: האחד - להקטין את הריכוזיות במערכת הבנקאות, את כוח השוק האדיר של בנק הפועלים ובנק לאומי המאפשר להם לדרוס כל תחרות, והשני - להציג, לראשונה, מודל כלכלי המקטין את ניגודי האינטרסים ופותח אפשרות לייעוץ אובייקטיווי בשוק ההון.

כל פשרה שתפגע בעיקרון הניתוק המלא של הבנקים הגדולים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, כל פשרה שתדחה את יישום הרפורמה ותשאיר ולו הסדק הצר ביותר לעצירתה בהמשך, משמעותה - דריסת האינטרס הציבורי על ידי האינטרס הבנקאי.

חיסולה של הרפורמה הזאת יהיה גם סימן מבשר רעות לגבי היכולת של הממשלה והכנסת להתמודד מול מוקדי הכוח הכלכליים החזקים ביותר במשק.

הפתרון הנקי והנכון היה לקבוע שהעמלות ישולמו רק על ידי הצרכנים. פשרה סבירה היא לאפשר לבנקים לגבות עמלת הפצה נמוכה חד-פעמית, ברמה של כ-0.25%, רק כאשר הלקוח ביקש ייעוץ.

עמלות הפצה גבוהות ומתמשכות ייצרו מבנה שוק שיחליש את השחקנים החדשים שאמורים לבוא בנעלי הבנקים, ועלולות להקשות על יישום הרפורמה, להרחיק שחקנים חדשים ולהאט את התפתחות השוק החוץ בנקאי.

חברי ועדת הכספים - יעקב ליצמן, אברהם (בייגה) שוחט, דני יתום, פרופ' יולי תמיר, אהוד רצאבי, רוני בריזון, חיים אורון, ניסן סלומיאנסקי, יצחק כהן, נסים דהן, בני איילון, מוחמד ברכה, דניאל בנלולו, מיכאל רצון, גלעד ארדן, מיכאל גורולובסקי, איוב קרא, חיים כץ ויחיאל חזן - צריכים להחליט היום: 1. אם הם מצביעים בעד שוק הון תחרותי והוגן יותר; 2. בעד קומץ בנקאים ובעלי הון; 3. נמנעים מאחת ההצבעות החשובות ביותר שהגיעו לוועדת הכספים מאז תוכנית הייצוב של המשק ב-85'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#