"הבנקים מתמקדים בהווה ובבטוחות - ומגבילים את הצמיחה בעסקים הקטנים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הבנקים מתמקדים בהווה ובבטוחות - ומגבילים את הצמיחה בעסקים הקטנים"

מנכ"ל בנק ירושלים לשעבר, אורי פז, וחברת המימון החוץ־בנקאי פנינסולה, שבראשה עומד מיכה אבני - זכו באחרונה במכרז של משרד הכלכלה לניהול קרן חוב לעסקים בינוניים וקטנים ■ עד כה גייסה הקרן כ-450 מיליון שקל, והיא מחפשת יעדי השקעה

6תגובות

לאחר קריסתן של הקבוצות העסקיות הגדולות והקושי של "קטר ההיי־טק" למשוך את הכלכלה הישראלית קדימה, תקוות גדולות נתלות כיום במגזר העסקים הבינוניים והקטנים להמרצת הכלכלה. אחד החסמים המרכזיים שעומדים בדרך למימוש הפוטנציאל העצום הוא היעדר מקורות מימון לצמיחה גבוהה, כזו שתאפשר להתחרות בעסקים הגדולים.

בישראל פועלים כיום קרוב ל–500 אלף עסקים קטנים ובינוניים, כאשר כל אחד מהם מעסיק עד 100 עובדים. לעסקים הקטנים והבינוניים חשיבות מכרעת בניהול כלכלה מתקדמת: הם מייצרים את רוב התוצר במגזר העסקי, החדשים שבהם מייצרים את רוב מקומות התעסוקה, הם חסינים יחסית למשברים גלובליים, והם מסייעים משמעותית לצמיחה.

אורי פז (מימין) ומיכה אבני. " לתת מענה לכל צורכי האשראי של הלקוחות"
אייל טואג

כיום אחראי המגזר הבנקאי לכמחצית מהאשראי העסקי בישראל, אך בעסקים קטנים ובינוניים מהווה האשראי הבנקאי את רובו המכריע. הסיבה לכך היא היעדר אפיקי מימון חוץ־בנקאיים אלטרנטיביים. בחמש השנים האחרונות אמנם נרשמה אמנם עלייה בהיקף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים, במקביל לירידה באשראי לעסקים גדולים, אך הבנקים — בשל סיבות מגוונות — עדיין שמרנים וזהירים באופן הקצאת האשראי.

במשרדי הממשלה כבר הבינו את החשיבות של העסקים הקטנים והבינוניים לצמיחה, כמו גם את בעיית המימון שמונעת צמיחה משמעותית. מסיבות אלה יזם משרד הכלכלה הקמה של שתי קרנות השקעה חדשות לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. אחת מהקרנות האלה היא פנינסולה קרן השקעות לצמיחה, שהקמתה הושלמה בסוף הרבעון הראשון של 2016.

באחרונה רשמה הקרן הישג משמעותי כשהשלימה גיוס של 450 מיליון שקל — מלוא המכסה האפשרית לפי תנאי המכרז. המשקיעים בקרן כוללים את בית ההשקעות מיטב דש (110 מיליון שקל), אלטשולר שחם (90 מיליון שקל), איילון ביטוח (15 מיליון שקל), קופות הגמל של האחים והאחיות (19 מיליון שקל), האוניברסיטאות בן גוריון והעברית (20 מיליון שקל), וכן את משקיע העוגן — מדינת ישראל (115 מיליון שקל).

"המדינה זיהתה נכון שיש חוסר במקורות אשראי לעסקים בינוניים, שגורם לכך שהם לא צומחים בקצב הראוי. זה פוגע במשק בכלולותו", אומר אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים לשעבר, שמכהן כשותף מנהל בקרן. "התחלנו להיפגש עם החברות לאחר חג הפסח. הופתענו מהביקוש האדיר. ידענו שיש צורך — וההיענות בשוק מאוד גבוהה", הוסיף.

"אנחנו לא מחליפים בנקים — אלא תומכים בתוכניות צמיחה"

קרן פנינסולה מתמקדת בעסקים בינוניים עם מחזור של 10–130 מיליון שקל בשנה. תקופת ההשקעה שהוגדרה בקרן היא שלוש שנים, ותקופת ההבשלה מגיעה עד לכ–10 שנים. לצדו של פז, הקרן מנוהלת על ידי מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, צבי זיו, שמכהן כיו"ר ועדת ההשקעות. שותפה נוספת בקרן היא חברת המימון החוץ־בנקאי וניכיון הצ'קים פנינסולה, שבאחרונה השליטה בה נרכשה על ידי בית ההשקעות מיטב דש. נציגי פניסולה בקרן הם המייסד והמנכ"ל מיכה אבני, שמכהן כשותף מנהל וכחבר בוועדת ההשקעות, והמשנה למנכ"ל פנינסולה, אייל ליאור.

כמתואר

עד כה ביצעה הקרן שלוש עסקות ראשונות של כ–30 מיליון שקל, ונמצאת בשלבי משא ומתן מתקדמים לעסקות נוספות. את ההלוואה הראשונה העניקה הקרן למור טכנולוגיות, חברה העוסקת בעיקר בשיווק ואחזקה של מערכות ואביזרים לשוקי האנרגיה, הכימיקלים ולתעשייה — שפעילותה עשויה לצמוח בעקבות ההשקעות האדירות בתעשיית הגז הטבעי בישראל. השנייה ניתנה לחברת WaterMatic, שנחשבת לשחקן מפתח בתחום של טיפול במים ובשפכים. השלישית — לחברה נוספת ששמה עדיין לא פורסם.

ההשקעות של הקרן נעשות בעיקר על ידי מתן הלוואות, אך גם באמצעות השקעה הונית או שילוב של השניים. כספי הקרן עשויים לשמש את החברות למגוון מטרות: בנייה והרחבה של מפעלים, רכישת פסי ייצור, התרחבות לחו"ל, הרחבת יכולת הפצה, רכישת מתחרים, שחרור מחנק מממן יחיד ומעבר בין בנקים או הוצאות שותפים.

"אנחנו לא מחליפים בנקים, אלא תומכים בתוכניות צמיחה של חברות", הדגיש אבני. "החסם העיקרי לצמיחה הוא המימון — בעלי העסקים הקטנים והבינוניים לא מצליחים להדביק את קצב הצמיחה הרצוי, כי הם לא מקבלים הלוואות להשקעות קפיטליות. אנחנו מעניקים לחברות הלוואות לטווח ארוך של 5 עד 10 שנים. אנחנו מעריכים שפוטנציאל האשראי של השוק בכללותו הוא 4–6 מיליארד שקל".

"הבנקים מעדיפים צמיחה מתונה"

כדי להסביר את ההיגיון העסקי מאחורי הקמת הקרן הציג פז כדוגמה, חברה משפחתית עם מחזור של 100 מיליון שקל בשנה. "החברה הכינה תוכנית עסקית לצמיחה למחזור של 160–170 מיליון שקל בתוך חמש שנים. החברה צריכה 20 מיליון שקל כדי לממש את התוכנית".

לדברי פז, "האלטרנטיבה הראשונה של החברה היא לבצע גיוס הון באמצעות הכנסה של משקיע. קרנות פריווט אקוויט (קרנות השקעה פרטיות; ע"א) לא ישקיעו בחברה בסדר גודל כזה, כי זה כסף קטן מדי. אפשרות אחרת היא להכניס שותף, אבל להכנסת שותף יש מחיר גבוה — הבעלים יצטרך להתחלק בחברה ולנהל במשותף את העסק.

"האפשרות שנשארה היא ללכת לבנק, ואז מתחילות הבעיות. חברה בסדר גודל שכזה מטופלות במחלקת העסקים הבינוניים והקטנים. מדובר באלפי עסקים, כך שהבנק לא יכול לרדת לרזולוציה של כל חברה וחברה. הבנק לא יכול להתגמש בלוח הסילוקין או בביטחונות או להתעמק בתוכנית העסקית. הבנק פועל כמו מכונה", אומר פז.

"הבנק פועל בדיוק כמו צבא כמו כל גוף הסתדרותי. הוא מתנהל תחת הוראות נוקשות וברורות — אובילגו (סך ההתחייבויות של הלקוח; ע"א) מול הביטחונות. בעוד שהבנק מסתכל על הביטחונות כמהות — אנחנו מסתכלים על הפעילות העסקית כמהות. זה הבדל עצום בתפישת העולם", הוסיף אבני.

לטענת פז, "הבנקים לא רעים, אלא שמאז משבר 2008 הם הרבה פחות גמישים במתן הלוואות. התוצאה היא 'מלכוד 22' לעסקים הקטנים וצמיחה בקצב של 2%–3% בשנה. אם עסק רוצה לצמוח בקצב מהיר יותר ודרוש לו מימון להשקעות ולהון חוזר, הבנק ידרוש ביטחונות — ואז הבנק למעשה בולם את היזם. הבנקים אוהבים צמיחה מתונה".

מה ההבדל בין הלוואה שלכם להלוואה בנקאית?

כמתואר

פז: "הבנק מתמקד בהווה, בעוד שאנחנו צופים את העתיד. מסיבה זו הבנק בוחר להתמקד בבטוחות, ונעשה מאוד מקובע בדרישות מהלקוח. הבנק יבקש 70%–90% ביטחונות ביחס לחוב, בעוד שאנחנו יכולים לבחון את התוכנית העסקית לעומק, להיות הרבה יותר גמישים ונוכל לדרוש בטוחות בשיעורים נמוכים בהרבה".

אבני: "בבנקים גם אין חיבור אישי לבעל העסק. לקוח של הקרן יושב מולנו, מדבר אתנו ומשתף אותנו באתגרים שלו. אנחנו יודעים לתת לו פידבק וכתף. למנהל עסק בינוני אין מנהלים ויועצים סביבו, אין לו צוות של סמנ"כלים. הוא צריך לעשות את הכל לבד, ואין לו עם מי להתייעץ. הקרן מאפשרת ללקוחות לעבוד עם מנהלים בכירים, ממש ברמה של פריווט אקוויטי, שיעניקו לו פידבק אמיתי".

תשואות שמסתכמות ב–14%–15% בשנה

מבנה ההשקעות של קרן פנינסולה הוא "היברידי" — הלוואה עם מאפיינים הוניים (ברוב המקרים הקרן אינה צפויה לבצע השקעות אקוויטי). התשואה מההלוואות של הקרן מבוססת על הריביות שבהן יונפק האשראי לעסקים — "ברמה חד־ספרתית גבוהה", כלומר 8%–9%, וכן על בסיס מרכיב ההשתתפות ברווחים של בעל העסק ("קיקר"). להערכת מנהלי הקרן, התשואה השנתית למשקיעים צפויה להיות 14%–15%.

אילו חברות עשויות להיעזר במימון של הקרן?

פז: "המאפיין המרכזי של החברות האלה הוא שמדובר בחברות רווחיות, שכבר כיום נהנות מהזמנות שצריך לממן אותן. זה כבר לא משנה אם מדובר בחברה תעשייתית מהעולם הישן או בחברת טכנולוגיה חדשה. לנו חשוב בעיקר ללמוד את התוכנית העסקית. גילינו שלא רק התעשייה הקלסית מעוניינת בהשקעה של הקרן, אלא גם הרבה חברות טכנולוגיה שמגלגלות מחזור שנתי של כ–50 מיליון שקל, בלי שהכניסו עדיין משקיעים".

מה לחברה המתמחה בניכיון צ'קים ולקרן שמשקיעה באשראי לעסקים קטנים ובינוניים?

אבני: "ההתמחות של פנינסולה היא המידל מרקט — אנחנו מכירים את העסקים, יודעים לזהות אותם, את הפסיכולוגיה של הבעלים, את שיטות העבודה. בנינו לאורך השנים מומחיות בשוק הזה. אנחנו מבינים בו יותר מהבנקים. כרגע פנינסולה נותנת מענה להון חוזר (אשראי לטווח קצר; ע"א), בעוד שהקרן נותנת מענה בצד של האשראי לטווח הארוך. המטרה שלנו היא לתת מענה לכל צורכי האשראי של הלקוחות".

פז: "הקרן היא גוף נפרד מפנינסולה, אך לקשר עם פנינסולה יש יתרון. פנינסולה מביאה ניסיון, הבנה ומידע בזמן אמת. הדאטה בייס יוצר לנו סינרגיה עצומה. הוא נותן לנו רקע חיתומי על הלקוחות ומסייע בקבלת ההחלטות. החיבור מאפשר לראות את הצ'קים של הלקוח. גם אם לא מדובר בלקוח ישיר של פנינסולה, ניתן לקבל תמונה טובה עליו מהקשרים העסקיים עם הלקוחות שלה".

"זה לא דמי הניהול. אני פה בגלל ציונות"

היקף הגיוס הגדוש יאפשר לקרן לבצע עשרות השקעות בחברות, אך באותו הזמן הוא גם מבטיח תגמול משמעותי לשותפים המנהלים בקרן. אמנם לא מדובר ברמות התגמול שאליהן הורגלו פז או זיו במערכת הבנקאות, אבל בהחלט מדובר בתגמול של מיליונים.

חברת הניהול של הקרן מוחזקת על ידי פז (45%) זיו (10%) ופנינסולה הבורסאית (45%). בתקנון הקרן נקבע כי חברת הניהול זכאית לדמי ניהול שוטפים של 1.8% מהנכסים בתקופת ההשקעה (שלוש השנים הראשונות), ולאחר מכן 1.4% בשנה — לא כולל תוספת של דמי הצלחה. מדובר בדמי ניהול שנתיים בסך 8 מיליון שקל בשנה, לפני הוצאות. דמי הניהול לאחר ההוצאות יחולקו לבעלי המניות בחברת הניהול, בהתאם לחלקם.

אבני, אמריקאי לשעבר שעלה לישראל, חש חוסר נוחות כשמדברים על התגמול הנדיב למנהלי הקרן: "זה לא דמי הניהול שמעניינים אותי — אני פה מענייני ציונות. כולנו בקרן מרוויחים פחות מהתפקיד הקודם שלנו. יכולתי לעבוד בארה"ב ולקבל שכר של פי חמישה. אני יכול ללכת מחר בבוקר לעבוד בגולדמן סאקס, להוסיף אפס לשכר ולקבל אותו בדולרים. זה היה נכון לאורך כל הקריירה שלי. אני מתעקש על הציונות. אני פה מבחירה".

באוקטובר 2015 נרצח אביו של אבני, פעיל השלום ריצ'רד לייקין (76), בפיגוע האוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים. לייקין הטיף לדו־קיום בין יהודים לערבים והקים, בין היתר, את מרכז ללימודי אנגלית לתלמידים יהודים וערבים בירושלים. במארס השנה שלחה המדינה את אבני, פטריוט ציוני, לנאום במועצת זכויות האדם של האו"ם.

"העבודה שלנו היא לא צדקה, אבל אנחנו עושים דברים שאחרים לא עושים", הוא מדגיש, "עבדנו עם אלפי עסקים — בבית שאן, בנצרת, יש שם עשרות עובדים שמתפרנסים. אני לא רואה את הממשלה ואת מערכת הבנקאות שם. יש לפנינסולה לקוח בקצרין שהוא המעסיק הכי גדול ברמת הגולן. לרוב הבנקים אין שם אפילו סניף. מתי סמנכ"ל של בנק היה בקצרין? אנחנו תומכים בעסק הזה שנים, והוא מחזיק את המשפחות. בהיעדרנו — אני לא יודע איפה הוא היה".

הקרן דומה יותר לבנק או לקרנות פרייוט אקוויטי?

פז: "אנחנו יצור ביניים. מודל הפריווט אקוויט לא מתאים למידל מרקט. בשונה מפריווט אקוויטי, המעורבות שלנו בניהול היומימי כמעט לא קיימת. אנחנו לא מנהלים את העסק. אנחנו בונים פרוטפוליו שדומה יותר לבנק, אבל לאחר שהעסקה נסגרה, המעקב שלנו הדוק הרבה יותר מאשר בבנקים".

מה הביטחונות שיש לכם על ההלוואות?

אבני: "הביטחונות שלנו הם מעולם הביטחונות המוכר של הבנקים. במקום ביטחונות בשיעור של 80% מההלוואה, אנחנו נדרוש ביטחונות בשווי של 50%. כלומר ביטחונות חלקיים יותר. מערכת הבנקאות כפופה לרגולציה מחמירה והיא מבוססת על שיטה של ניתוח ביטחונות שמתאימה לטווח רחב של חברות. לכן גם נלקחים מקדמים היסטריים".

פז: "הביטחונות שלנו יכולים להיות נכסים פרטיים או שיעבוד שוטף, לפעמים לצד הבנק. הבנק עובד עם טבלאות סדורות בעבודה. הבנקאי אולי מבין שאפשר להפחית את הדרישות, אבל ידיו כבולות. ההסתכלות היותר מעמיקה מאפשרת לנו להבין את הערך של הדברים. אנחנו גם יודעים לקחת עודף פרמיה אם צריך. היחס בין שווי הבטוחות לחוב אמור לנוע בין 30% ל–60%. הממוצע כנראה יהיה סביב 50%".

איך אתם מעריכים את ההשפעה של קרנות מסוג פנינסולה על המשק?

פז: "הקרן תסייע לצמיחה של הכלכלה. אתה לא רוצה שהכלכלה שלנו תהיה מבוססת רק על טייקונים וקיוסקים כמו בכלכלה המצרית. לא לחינם משרד הכלכלה 'התלבש' על הנושא — יש צורך מלמטה. אם יהיו עוד כמה קרנות של מיליארדים — העסקים הבינוניים הצומחים יובילו את כל המשק למעלה. אנחנו צופים עלייה לרגל".

אבני: "קרנות במבנה של פנינסולה היו הפתרון שמצאו גם באירופה לשוק הזה. זה מצב של win–win, שמאפשר לעסקים לעשות קפיצה משמעותית. הבשורה הגדולה בקרן היא שיש לעסקים בינוניים אפיק מימון חדש, שמאפשר להם צמיחה של יותר מ–5% בשנה, בלי לוותר על חלקים בחברה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#