מכונת הכסף של חמשת הבנקים: הרוויחו 7 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכונת הכסף של חמשת הבנקים: הרוויחו 7 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר

בזמן שהבנקים ממשיכים להתמודד עם סביבת ריבית נמוכה ורגולציה מאתגרת, תוצאות הרבעון השלישי השנה מצביעות על גידול ברווחים ובתשואה להון בהשוואה ל-2015 ■ מה ניתן ללמוד מסיכום הדו"חות על מצבם של הבנקים ועל הצפוי להם בעתיד הקרוב

13תגובות
מימין לשמאל: אלדד פרשר, אריק פינטו, רקפת רוסק-עמינח, לילך אשר-טופילסקי וסמדר ברבר צדיק

ביום חמישי פורסמו התוצאות הכספיות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2016 של הבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי — ובכך ננעלה עונת הדו"חות הנוכחית של הבנקים בישראל. מהדו"חות עולה, בין השאר, כי חמשת הבנקים הגדולים סיימו את הרבעון השלישי של 2016 עם רווח נקי מצטבר של כ–2.3 מיליארד שקל — עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל ב–2015. התשואה להון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) המדווחת, ללא נטרול אירועים חד־פעמיים שהשיגו הבנקים, הסתכמה ברבעון השלישי ב–9.2%.

גם ברבעון השלישי כללו הדו"חות של מרבית הבנקים השפעות חד־פעמיות. כך, למשל, בלאומי נרשם רווח ברוטו לפני מס של 235 מיליון שקל בגין קבלת ביטוח בעקבות סיום חקירת המס בארה"ב, ורווח חריג של 286 מיליון שקל בגין מכירת נתח מתיק האג"ח. לעומת זאת, בבנק הפועלים נרשמה הפרשה של 255 מיליון שקל בגין המשך חקירת המס המתנהלת נגד הבנק, ובדיסקונט נרשמה הפרשה של 45 מיליון שקל בגין סיום החקירה של החברה הבת כאל בנוגע לסליקת אתרים אסורים. לפיכך, אם מנכים את ההשפעות החד־פעמיות, הבנקים מייצרים כיום תשואה להון ממוצעת בשיעור מוערך של 8%–9%. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימו הבנקים עם רווח נקי מצטבר של כ–7 מיליארד שקל — גידול של 3% לעומת התקופה המקבילה.

התוצאות האלה הושגו בזמן שהבנקים נאלצים להתמודד עם סביבת ריבית ואינפלציה שממשיכות להיות נמוכות, וכן עם סביבה כלכלית ורגולטורית מאתגרת. הבנקים הצליחו לקזז את ההשפעות השליליות האלה, בין השאר באמצעות הגדלת מרווחי האשראי (הפער בין הריבית שהם משלמים ללקוחותיהם על הכסף המופקד אצלם, לבין הריבית שהם גובים מהלקוחות על האשראי הניתן להם), שסייעו לגידול בהכנסות המימון; באמצעות ירידה מסוימת בהוצאות השכר; ובעזרת מימוש נדל"ן, אג"ח ומניות.

בנק פועלים

נוסף על כך, הבנקים נהנים זה תקופה לא מבוטלת מהוצאות להפסדי אשראי (לשעבר סעיף הפרשה לחובות מסופקים) ברמה נמוכה מאוד ולא מייצגת של 0.05%–0.1% מתיק האשראי לציבור. בבנקים הפועלים ולאומי נרשמו בתשעת החודשים הראשונים השנה הפרשות שליליות, שנבעו בעיקר מגביית חובות מלקוחות גדולים.

מערכת הבנקאות ניצבת כיום בתקופה של שינויים לא קלים, ובשלב זה הבנקים אינם יודעים עד הסוף כיצד לכמת אותם ולהיערך אליהם. כך, למשל, בקרוב ייכנסו לתוקף המלצותיה של ועדת שטרום, שלפיהן הפועלים ולאומי יצטרכו למכור בתוך שלוש־ארבע שנים את חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד. דיסקונט — הבנק הפחות יעיל במערכת — ימשיך ליהנות, לפחות בארבע שנים הקרובות, מהאחזקה בכאל, הגובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף, בשיעור של כ–11%. הפועלים צפוי להיות הנפגע העיקרי ממכירת ישראכרט, התורמת לו כ–35% מההכנסות השנתיות מעמלות ו–8%–10% מהרווח הנקי השנתי.

בנוסף, הבנקים נערכים לשינויים טכנולוגיים החלים בענף, שאמורים להשפיע על כולו בעתיד. כל אחד מהבנקים עושה זאת בדרך שונה. בעוד לאומי פעיל מאוד בתחום הטכנולוגיה והדיגיטל, ומשיק בימים אלה את הבנק הדיגיטלי ללא סניפים, "פפר", שאמור לתת מענה בעיקר ללקוחות הצעירים, מזרחי טפחות ממשיך להקדיש מאמצים לקשר האנושי עם הלקוחות, ופועל לפתיחת סניפים חדשים.

נראה כי הפועלים עדיין לא גיבש עד הסוף אסטרטגיה בתחום זה, שכן הבנק מצד אחד פותח סניפים דיגיטליים יקרים, שבהם יש נוכחות פיזית של יועצים, ומדבר על שינויים טכנולוגיים הנחוצים לענף ועל חשיבות הקשר האנושי עם לקוחות — ובמקביל הוא סוגר לא מעט סניפים. דיסקונט והבינלאומי עושים מהלכים בתחום הדיגיטל המצריכים השקעות לא מבוטלות, ובשל כך שני הבנקים האלה עושים צעדים מדודים בתחום זה.

בינתיים, לאחר שמסתמן כי לא תהיה פגיעה בזכויות העבר, מלבד מנכ"ל הפועלים לשעבר, ציון קינן, והמשנה לשעבר למנכ"לית לאומי, דני צידון, לא נראו עזיבות של בכירים במערכת הבנקאות עקב החוק החדש להגבלת עלות השכר השנתית ל–2.5 מיליון שקל.

הפועלים עשוי להתמודד עם שינויים פרסונליים בדרג העליון, לאחר שהמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, תסיים את הבדיקה בנוגע לפרשה שהתגלתה בתחילת החודש, ולפיה הבנק שילם פיצויים מוגדלים של כ–6 מיליון שקל למנהלת לשעבר, שהתלוננה על תקיפה מינית של קינן לפני כ–10 שנים בקזחסטאן. את המגעים לסגירת הפרשה הוביל יו"ר הדירקטוריון, יאיר סרוסי, בלי שעידכן את בנק ישראל ואת חברי דירקטוריון בעניין זה.

לפני ששינויים אלה ואחרים ייכנסו לתוקף, הנה כמה נקודות מעניינות שעולות מהדו"חות הכספיים של הבנקים לשלושת הרבעונים הראשונים השנה.

1.הפועלים ולאומי פותרים בעיות הון עם התכווצות באשראי העסקי ובמשכנתאות

בנק לאומי

תיק האשראי לציבור נטו של חמשת הבנקים הגדולים הסתכם בסוף ספטמבר 2016 ב–928 מיליארד שקל — עלייה של 3.2% מתחילת השנה. על אף שהתיק הכולל עלה, המגמה בין הבנקים שונה. כך, תיק האשראי של הפועלים ירד מתחילת השנה ב–0.3% ל–277.5 מיליארד שקל. עיקר הירידה (לפי גישת ההנהלה) התרחשה בתחום האשראי העסקי, המצריך ריתוק הון גבוה יותר, ושבו הפועלים ירד ב–8.3% (6.5 מיליארד שקל).

הדבר סייע להפועלים להגדיל משמעותית את הלימות הון ליבה (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) ל–10.81% (שיעור הגבוה יותר מהנדרש בידי בנק ישראל) בסוף ספטמבר, ובכך לשכנע את בר לאפשר לו להגדיל את שיעור הדיווידנד מהרווח הנקי שהוא מחלק לבעלי מניותיו מ–20% ל–30%. הבנק שואף בעתיד להגדיל שיעור זה ל–50%.

תיק האשראי לציבור נטו של לאומי רשם גידול קל מתחילת השנה של 1.1% ל–264.4 מיליארד שקל. גם לאומי ירד (לפי גישת ההנהלה) ב–6% מתחילת השנה באשראי העסקי ולנדל"ן (ירידה של 3.3 מיליארד שקל). זאת כדי לפתור את מצוקת ההון שאליה נקלע בשל התכווצות ההון במיליארדי שקלים לנוכח התחייבויות אקטואריות, בעיקר לעובדי דור א' (העובדים הוותיקים והיקרים שהחלו לעבוד לפני 1999); וכן בשל תשלום קנס ענקי של 1.5 מיליארד שקל בגין חקירה בארה"ב בקשר לסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמות מס.

לאומי כבר פתר כמעט לגמרי את בעיות ההון. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהלימות ההון שלו הגיעה בסוף ספטמבר ל–10.86% — הרמה הגבוהה במערכת. עם עליית מרווחי התשואות הצפויה באג"ח הממשלתיות, שתקטין את התחייבויות לעובדים ותגדיל את ההון, עשוי לאומי לחזור ולגדול באשראי העסקי, בדומה להפועלים.

גם בתחום המשכנתאות, המצריכות ריתוק הון גבוה, ושהרווחיות בו מושגת בעיקר באמצעות הגדלת הכמויות והמרווחים, לאומי והפועלים המשיכו להוריד את הרגל מהגז, בעוד מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי המשיכו להגדיל את הנתח שלהם על חשבונם. כך, למשל, תיק המשכנתאות של לאומי עלה מתחילת השנה ב–0.5% בלבד ל–80 מיליארד שקל, והיקף המשכנתאות החדשות שהבנק העניק בינואר־ספטמבר 2016 ירד ב–38.3% לעומת התקופה המקבילה ל–8 מיליארד שקל.

בנק דיסקונט

תיק המשכנתאות של דיסקונט עלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב–15% ושל מזרחי טפחות (הנחשב לשחקן הגדול בענף עם נתח שוק של כ–40% ותיק של יותר מ–112 מיליארד שקל) והבינלאומי ב–7%.

תחום המשכנתאות והעלאת המרווחים בו בידי הבנקים נמצא כעת במוקד של הרגולטורים. הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, הודיעה בשבוע שעבר בדיון בוועדת הכספים בכנסת כי הרשות להגבלים עסקיים עורכת בדיקה כלכלית אם הבנקים ביצעו ביניהם תיאום מחירים בעת מתן המשכנתאות.

2. דיסקונט צומח יותר באשראי, אבל עוד לא מתרגם זאת לשיפור בתשואה להון

בתחומי האשראי הקמעוני למשקי בית, לעסקים קטנים והאשראי המסחרי לעסקים בינוניים — הפועלים ולאומי המשיכו להראות גידול של כמה אחוזים בתיקי האשראי. הבנקים הבינוניים, ובראשם דיסקונט, ניצלו את בעיות ההון של הבנקים הגדולים, ורשמו צמיחה מהותית בהרבה בסך תיקי האשראי שלהם.

כך, למשל, דיסקונט שאינו סובל מבעיית הון (יחס הלימות ההון ליבה הסתכמה בסוף ספטמבר ב–9.8%) רשם עלייה נאה מאוד של 9.5% בתיק האשראי לציבור מתחילת השנה ל–139.5 מיליארד שקל, עם גידול חד של 11%–15% באשראי למשכנתאות, משקי בית ועסקים קטנים. הבנק אף רשם גידול של 6.4% באשראי לעסקים גדולים.

בדיסקונט קיבלו החלטה אסטרטגית של צמיחה בתיק האשראי, ולשם כך ביצעו באחרונה גיוס הון של 760 מיליון שקל (כולל אופציות שאמורות להיות ממומשות למניות ב–180 מיליון שקל). חובת ההוכחה כעת היא על ההנהלה של הבנק בראשות המנכ"לית, לילך אשר־טופילסקי, להראות שאסטרטגיה זו תביא גם לשיפור בתשואה להון, שבינתיים מסתכמת ב–5.5%–6.5%. זאת כשהגידול באשראי עלול להביא אתו גם גידול בהפרשה לחובות מסופקים.

תיק האשראי של הבינלאומי הראה גידול בכל המגזרים, וגדל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב–7.6% ל–78 מיליארד שקל. גם מזרחי טפחות רשם עלייה נאה של 6% ל–168.6 מיליארד שקל, כש–67% מתיק האשראי של מזרחי הם המשכנתאות.

בנק מזרחי טפחות

3. הוצאות השכר יורדות — ועוד התייעלות בדרך

הבנקים הצליחו להציג ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של השנה ירידה בהוצאות השכר, שהסתכמו בינואר־ספטמבר 2016 ב–12.9 מיליארד שקל — ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה וירידה של 2% ברבעון השלישי. הדבר הושג, בין השאר, כתוצאה מתוכניות התייעלות קודמות, סגירה ומיזוג של סניפים, צמצום כוח אדם בחו"ל וירידה בהוצאות בגין תגמול הוני.

בעוד מזרחי טפחות והפועלים ממשיכים להיות הבנקים היעילים ביותר, עם יחס יעילות תפעולית (יחס בין הוצאות להכנסות תפעוליות והכנסות מריבית) הטוב במערכת של 55%–61%, דיסקונט, הבינלאומי ולאומי עדיין זקוקים לשפר את יחס היעילות, ובמיוחד הבינלאומי, שבו היחס הזה הסתכם בסוף ספטמבר בכ–73%. דיסקונט, שלמרות מאמצי ההתייעלות הצליח לבלום את הגידול בהוצאות שכר, והראה צמיחה מרשימה בתיק האשראי, המשיך להציג את יחס היעילות התפעולית הגרוע במערכת של 77%.

בעקבות התוכנית של מפקחת על הבנקים על מתן הקלות חשבונאיות, בעת יישום תוכניות התייעלות לאומי כבר הוציא לפועל השנה תוכנית של פרישה מרצון של 700 עובדים. בחמש השנים הבאות יפרשו מהבנק עוד 640 עובדים. ב–2012–2015 קטנה מצב כוח אדם בלאומי ב–1,100 איש.

הפועלים, שכבר ביצע שלוש תוכניות התייעלות מקיפות, שהקטינו את מספר העובדים ביותר מ–1,500, והשיאו לו את התרומה המשמעותית ביותר במערכת הבנקאות לחיסכון בהוצאות, פירסם תוכנית פרישה של 1,500 עובדים ב–2017–2020. זאת כשעד סוף השנה יפרשו כ–300 עובדים נוספים, בהתאם לתוכניות קודמות.

בדיסקונט צופים כי עד 2021 מצבת כוח האדם של הקבוצה (בעיקר בבנק ובמרכנתיל) תקטן ב–1,000 עובדים נוספים (דרך פרישה מוקדמת וטבעית).

בהבינלאומי אמורה לקטן מצבת כוח האדם בחמש השנים הקרובות ב–630 איש. במזרחי טפחות, שעוד לא פירסם את תוכנית ההתייעלות שלו, לא צפויה פרישה מהותית של עובדים. שכן מזרחי מתמקד בצמיחה מואצת, והוא גם הבנק היחיד שהציג השנה גידול בהוצאות שכר, של 4%.

בסך הכל עם יישומן של תוכניות ההתייעלות החדשות, בתוך חמש שנים צפויים לפרוש מהבנקים 4,000–5,000 עובדים, ומספרם יירד לפחות מ–40 אלף. הירידה בכוח האדם מתבצעת גם על רקע שינויים טכנולוגיים שמבצעים הבנקים; שינויים שצפויים להקטין את הצורך בחלק מהעובדים הנוכחיים.

בנק הבינלאומי

4. הסיכונים בחו"ל לא מצדיקים את התרומה לרווח

מהדו"חות הכספיים של הבנקים עולה כי הפעילות הבינלאומית שלהם בתשעת החודשים הראשונים של 2016 השיאה תרומה מצטברת של 230 מיליון שקל בלבד, 3% בלבד מהרווח המצטבר, שהסתכם ב–7 מיליארד שקל. כך, הרווח הנקי המיוחס לפעילות הבינלאומית של הפועלים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב–88 מיליון שקל, לעומת תרומה של 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

עיקר התרומה לרווח באה מפעילות בתחום האשראי לעסקים בינוניים של הסניף בניו יורק, שתרם לרווח כ–60 מיליון שקל. תיק האשראי בתחום זה עלה מ–6.7 מיליארד שקל בסוף 2015 ל–8.5 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2016. בעוד בשווייץ ובטורקיה לא נרשמה תרומה מהותית לרווח. הפועלים מתכנן להגדיל את הפעילות בארה"ב בתחום האשראי לעסקים בינוניים באמצעות רכישת בנק מקומי. ואולם, הדבר לא צפוי לקרות בשנים הקרובות. שכן הבנק עדיין נמצא בעיצומן של חקירות מס בידי הרגולטורים האמריקאיים. חקירות אלה עלו להפועלים עד כה 600 מיליון שקל (כולל הוצאות משפטיות), ועלולות להגיע לכמיליארד שקל לפחות.

כך, כל עוד החקירות לא יסתיימו, וכל עוד לא תעבור תקופה מסוימת שהרגולטורים יוודאו כי הפועלים עומד בכל דרישות הציות, סביר להניח שהוא לא יוכל לרכוש בנק בארה"ב.

בלאומי התרומה של השלוחות בחו"ל לרווח הנקי בשקלים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהפסד של 44 מיליון שקל, לעומת הפסד של 8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר ההפסד, 64.2 מיליון שקל, לעומת רווח של 59 מיליון שקל בתקופה המקבילה, נרשם בלאומי בריטניה. הפסד זה נגרם לא כתוצאה מירידה בפעילות העסקית, אלא בשל השפעה שלילית של ייסוף הליש"ט בשיעור של 15.8% עקב ההחלטה לאשר במשאל עם את תוכנית הברקזיט בבריטניה (יציאה מהאיחוד האירופי).

נוסף על כך, התוצאות הושפעו לרעה מסגירת השלוחות בחו"ל. לעומת זאת, לאומי ארה"ב, המתמקד באשראי מסחרי־עסקי, נדל"ן, דיור מוגן והיי־טק, תרם בתשעת החודשים הראשונים של 2016 לרווח של לאומי 67 מיליון שקל, לעומת כ–50 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בלאומי, שהוא הבנק הישראלי היחיד שסיים את חקירות המס בארה"ב, מתכננים בעתיד למכור את השלוחה ברומניה, ולהשאיר פעילות בינלאומית בארה"ב ובבריטניה, בדגש על תחום ההיי־טק והטכנולוגיה.

דיסקונט ניו יורק תרם לרווח של דיסקונט 132 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, 17% מסך הרווח של קבוצת דיסקונט. הפרשות שביצע בגין חלק מהלקוחות העסקיים הביאו לירידה של 10.8% בתרומה לרווח של דיסקונט. עם זאת, דיסקונט ניו יורק רשם מתחילת השנה גידול של 6% בהיקף תיק האשראי ל–5.7 מיליארד דולר — והוא ממשיך להיות נכס מהותי מאוד של דיסקונט.

הפעילות הבינלאומית של מזרחי טפחות, במיוחד הסניף בלונדון, תרמה לרווחי הבנק בינואר־ספטמבר השנה 56 מיליון שקל, לעומת 25 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בדומה להפועלים גם מזרחי טפחות עדיין לא סיים את חקירות המס בארה"ב, ועד כה הפריש בגינן 44.3 מיליון דולר. הפעילות הבינלאומית של פיבי שווייץ, העוסק בבנקאות פרטית, הסבה לבנק הבינלאומי בתשעת החודשים הראשונים הפסד של 630 אלף פרנק שווייצי.

5. הבנקים עדיין מתומחרים בזול

מדד ת"א בנקים עלה מתחילת השנה ב–14%, כשרק מדד ת"א נדל"ן 15 רשם עלייה גבוה יותר מזו, של 15.5%. הבנקים נסחרים כיום לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) של 0.78. מניית בנק מזרחי טפחות, שנהנה מהגאות הנמשכת בתחום המשכנתאות, רשמה את העלייה הגבוהה ביותר מתחילת השנה של 17%. הבנק נסחר לפי מכפיל הון של 0.98, כשהמשקיעים בשלב זה מתעלמים מהסיכונים הכרוכים בהידרדרות במצב הכלכלי במשק, שתפגע בשוק הנדל"ן, או מעליית הריבית, שעלולה להסב למזרחי הפסדים. זאת בשל פערי חשיפה שבאים לידי ביטוי בגיוס מקורות לטווח קצר ובריביות נמוכות יותר, לעומת מתן אשראי לטווח ארוך יותר ובריביות גבוהות יותר. הפועלים נסחר לפי מכפיל הון של 0.9, לאומי של 0.75, הבינלאומי של 0.7, ודיסקונט נסחר לפי המכפיל הנמוך במערכת של 0.56.

המכפיל הנוכחי שלפיו נסחרים הבנקים הישראליים מצביע על העובדה שהם מייצרים תשואות להון נמוכות יותר מאלו שהם מייצרים בפועל. כל זאת לאחר שהבנקים כבר פתרו את בעיות ההון. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שכל הבנקים עומדים כבר ביעדי הלימות ההון שנקבעו לסוף 2016, וחלקם כבר עומדים או קרובים לדרישות לסוף 2017. פתרון בעיות ההון הביא לכך שהפועלים הגדיל את שיעור הדיווידנד; שהבינלאומי, שמזמן כבר עומד בדרישות ההון, מחלק דיווידנד המגלם תשואת דיווידנד של יותר מ–4%; שלאומי צפוי בקרוב לחזור לחלק דיווידנד, בראשונה מתחילת 2011; ושמזרחי טפחות עשוי לבקש עם סיום החקירה בארה"ב, או עם התבהרות גובה הקנס, להגדיל את שיעור הדיווידנד מהרמה הנוכחית של 15% מהרווח הנקי. דיסקונט יכול כבר לחזור לחלק דיווידנד בראשונה מאז 2008, אך הבנק עדיין מייצר תשואה להון נמוכה, והוא יצטרך להחליט אם המשך הצמיחה באשראי תגיע על חשבון חלוקת הדיווידנד, שיהיה בבחינת איתות חיובי כלפי המשקיעים.

הבנקים נהנים כיום מתיקי אשראי מהנקיים ביותר שהיו להם זה זמן, וגם אם ההפרשות לחובות מסופקים אינן מייצגות, כשהן יגדלו הדבר יבוא לצד גידול נוסף במרווחי האשראי. בקרוב גם יגדל הביקוש למניות הבנקים בעקבות ההגדלה הצפויה של הגופים המוסדיים במניותיהם. המוסדיים קיבלו אישור מבנק ישראל להגדיל את האחזקה בבנקים מ–5% ל–7.5%. בעקבות כל זאת, האנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות סבורים כי אין כל סיבה שמניות הבנקים הישראליים לא יבצעו מהלך נוסף של עליות שערים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#