טובת הבנק על פני הלקוחות, ומידע לא מדויק: דו"ח חמור על יועצי השקעות בבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טובת הבנק על פני הלקוחות, ומידע לא מדויק: דו"ח חמור על יועצי השקעות בבנקים

ממצאים קשים בדו"ח הביקורת של רשות ני"ע: "התנהלות רשלנית שהיא בגדר של הפרת חובת הזהירות"

23תגובות
שמואל האוזר
אייל טואג

סביבת הריבית הנמוכה בארץ ובעולם מביאה לכך שהמשימה של מנהל השקעות לשמור על ערך ההשקעות והשגת תשואות על נכסי הלקוחות, הופכת להיות משימה מורכבת וקשה. אולם בעוד שמנהלי השקעות נבחנים תחת זכוכית המגדלת של השגת תשואה, הרי שבמערכת ניהול כספי לקוחות יש גורם נוסף שאחראי על ניהול כספים אך לא נבחן תחת זכוכית המגדלת של התשואה: יועצי ההשקעות בבנקים.

במארס 2015 נפדו מאות מיליוני שקלים בקרנות הכספיות בחשבונות שמקבלים ייעוץ בבנקים. בעקבות זאת, החליטו ברשות ניירות ערך (ני"ע) להיפגש עם יועצי ההשקעות בבנקים ולבדוק את השיקולים למכירת נכסים עם סיכון נמוך, בהם שיקולים הנוגעים לעלויות הכרוכות בעסקה כמו תשלום עמלות, לרבות עמלת דמי ניהול חשבון ("דמי שמירה") שאינה משולמת בשל החזקת קרנות כספיות, התשואה הפנימית של נכסים תחליפיים, תחזית האינפלציה ושיקולי מס. כמו כן הדגישו אנשי הרשות בשיחה כי במסגרת השיקולים שישקול היועץ, עליו להתמקד באלו הנוגעים לטובת הלקוח בלבד. על היועץ להתעלם משיקולים שאינם לגיטימיים המתייחסים להשפעת המלצותיו על ההכנסות הצפויות לבנק ממקורות כמו עמלת הפצה ודמי ניהול החשבון.

במהלך החודשים מאי 2015-יוני 2016 ביצעו ברשות בדיקה בחשבונות של לקוחות מיועצים בהם בוצעו פעולות מיועצות למכירת קרנות כספיות שכנגדן (בכל הסכום או בחלקו) נרכשו קרנות אג"ח קצרות, ברמת סיכון דומה. הממצאים של הרשות לא ממש מחמיאים לאופן ייעוץ ההשקעות לו מחויבים יועצי ההשקעות בבנקים.

דו"ח הביקורת קובע כי יועצי ההשקעות בבנקים לא כוללים בשיקולים הנוגעים לכדאיות ההשקעה את העלות הכוללת ללקוח. כלומר הם לא מביאים בחשבון את העמלות, דמי ניהול קרן, שיעור הוספה ודמי ניהול חשבון. בדיקת רשות ני"ע העלתה כי היועצים המליצו ללקוחותיהם על רכישות נכסים באפיקים שפוטנציאל התשואה בהם נמוך מעלותם. לכך יש משמעות גדולה בפרט באפיקים סולידיים קצרים, בעלי רמת סיכון נמוכה.

ברשות מציינים כי "חלק מחובת הזהירות המוטלת על בעל רישיון כלפי לקוחותיו, על בעלי הרישיון לכלול במסגרת השיקולים כאמור, ככל שניתן, גם עלויות עתידיות אשר ליועצים מידע כי צפוי שיחולו על הלקוחות כדוגמת העלאה צפויה בדמי ניהול חשבון הלקוח, וכן הבדלי עלויות עסקה בין מוצרים דומים, למשל, לקראת תחילת הפצתן של קרנות נאמנות זרות בישראל - הבדלים בין גובה עלויות. הרכישה, ההחזקה והמכירה של קרנות אלה לעומת קרנות מקומיות בעלות מדיניות השקעות דומה".

נקודה נוספת שעולה מהביקורת היא ההסתמכות של יועצי ההשקעות על תשואות העבר תוך התעלמות מתהליכים מאקרו כלכליים שתרמו לתשואות הטובות בעבר וכבר לא קיימים כיום. כך למשל העדיפו היועצים קרנות אג"ח ממשלתי עם טווח פדיון קצר שהושגו בעת בה הריבית במשק היתה גבוהה על אף שאלו אינן יכולות לשקף את תשואת העתיד, בפרט ביחס לתקופה בה הריבית במשק נמוכה.

עופר וקנין

באותם המקרים לא היה היגיון כלכלי בהשקעה בקרנות עם טווח פדיון קצר משום שפוטנציאל התשואה של הקרן היה נמוך מעלויות החזקתה על ידי הלקוח. קל וחומר כאשר רכישת הקרן נעשתה כנגד מכירת קרן כספית, אשר חויבה במס בגין הרווח הריאלי שנצבר בגין ההחזקה בה. אילו נמכרה מאוחר יותר, לאחר תקופה בה היו מדדים חיוביים, כפי שצפויים היו באותה תקופה, הייתה מצטמצמת חבות המס בגין מימוש הקרן ובהתאמה היה עולה הרווח הכספי של הלקוח.

ברשות כותבים: "כחלק מרמת המיומנות הנדרשת מבעל רישיון, מצופה מבעלי הרישיון להבין שלא כל תשואת עבר רלוונטית לבחינת כדאיות ההשקעה בנכס במבט צופה פני עתיד. כמו כן, מצופה ממערכי הייעוץ לחדד בפני היועצים את המקרים בהם תשואת העבר אינה רלוונטית. בנוסף לכך, מצופה מבעל הרישיון להביא בחשבון שיקולי מס בנוגע לבחינת המועד הנכון למימוש הנכס במקרים מובהקים של חסכון פוטנציאלי במס עקב צפי למדדים חיוביים".

נקודה מטרידה מאוד בדו"ח מצביעה על כך שהיועצים סומכים באופן עיוור על המידע שנמסר להם על ידי מנהלי הקרנות מבלי שבדקו אותו ומבלי שהייתה להם את היכולת לבחון את נכונות המידע. "התבססות על מידע שאינו בדוק, שלא ברור מה מקורו או מי אחראי על נכונותו, מהווה התנהלות רשלנית שהיא בגדר של הפרת חובת הזהירות. יועץ השקעות שהסתמך על מידע שלא נבדק או שמהימנות מקורו לא ברורה, נושא גם הוא באחריות לנזק שנגרם עקב הסתמכותו על מידע שאינו מבוסס ושהסתבר כשגוי".

איפה החומות הסיניות?

אחת הנקודות שבה טורחים במערכת הבנקאית להבהיר בכל הזדמנות היא ה"חומות הסיניות" בין המערכים השונים בבנקים. כך הם טוענים כי מערך ההשקעות מנותק ממערך האשראי. מתברר כי החומות הסיניות הללו לא ממש מקימות את יעודן. "במהלך הביקורות נמצאו מקרים בהם יועצים היפנו לקוחות מיועצים אשר בתיקם המיועץ נכסים סולידיים נזילים המניבים תשואות נמוכות במיוחד, לקבלת אשראי מהבנק, מבלי לבחון אפשרות של מימוש הנכסים המניבים תשואות נמוכות חלף לקיחת אשראי. לעיתים, מטרת לקיחת האשראי הייתה לצורך הגדלת סכומי ההשקעה והלקוח אף קיבל ייעוץ הנוגע להשקעת הסכום שמקורו בקבלת האשראי".

ברשות מבהירים כי "על יועץ אשר מפנה לקוח מיועץ שלו לקבלת אשראי מהבנק, גם במסגרת של מענה לפנייה של לקוח לקבלת אשראי, הן בהקשר לתיק ההשקעות שלו והן ללא קשר אליו, לבחון את כדאיות לקיחת האשראי על ידי הלקוח גם בשים לב לתיק ההשקעות של הלקוח המיועץ. ככל שקיימת חלופה העדיפה ללקוח, על לקיחת אשראי, כגון מימוש נכסים מסוימים הנכללים בתיק ההשקעות שלו עליו להציג לו אותה. ככל שהלקוח, אגב שיחה מיועצת, בוחר לקחת אשראי, יש לראות בהחלטה זו פרט מהותי לפעולת הייעוץ ומשכך על היועץ לתעד זאת".

בשנות ה-90' אחד הגורמים לקריסת שוק ההון בישראל היה מתן אשראי נדיב לרכישת קרנות נאמנות על ידי הבנקים גם כאשר הלקוחות לא יכלו לעמוד בתשלומי האשראי ובתנאיו.

הנקודה האחרונה שעולה מדו"ח הביקורת היא שיועצי ההשקעות העלו על דעת עצמם את הסיכון בתיק הלקוח למרות שלא היה כל ביטוי לשינוי במאפייני הלקוח שיהווה בסיס לשינוי האמור. עוד נמצא כי הלקוחות אף לא נתנו את הסכמתם לשינויים שנערכו ברמת הסיכון כאמור ולא חתמו על הסכמה לביצוע השינויים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#