האינטרנט של הדברים: מהפכה ששווה כ-6.2 טריליון דולר

המקרר יזמין לנו חלב בעצמו, הרכב יספק מידע על השינויים בנפחי התנועה, הציוד הרפואי יאפשר לעקוב אחר בריאות האנשים - כל אלו הן דוגמאות לעתיד האינטרנט של הדברים

עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אינטרנט של הדברים
עמרי זרחוביץ'

"אינטרנט של הדברים" (IoT). מונח כולל לתופעה שבה כל המכשירים בעולם מתחברים לאינטרנט ומתקשרים עם הסביבה - עם אנשים ועם מכשירים אחרים.

הדוגמה הפשוטה היא טלפונים סלולריים. אם בתחילה הם שימשו לשיחות קוליות בלבד, הרי שלפני כ-15 שנה התחילה לחדור הטכנולוגיה שחיברה אותם לרשת. בתחילה היה אפשר להשתמש בהם כדי לשלוח מיילים, תמונות והודעות טקסט קצרות, אבל כיום הם מאפשרים שורה ארוכה של פעולות וגישה למידע עצום מכל מקום בעולם כמעט.

בעתיד יתחברו לאינטרנט גם מכשירים פשוטים בהרבה או מתוחכמים יותר - מכשירי חשמל ביתיים כמו מכונת כביסה, מקרר וטוסטר. תחילת המגמה היא במכשירים לבישים כמו מכוניות וציוד רפואי. המהפכה הזאת תאפשר לנו לשלוט על המכשירים מרחוק - להפעיל את דוד החימום של המים, לוודא מרחוק שהמגהץ אינו פועל וגם לא השארנו אש דולקת בכיריים, לצפות במתרחש בבית דרך מצלמות שיותקנו בו, או לבדוק אם יש מספיק גז לבישול. התהליך לא נשאר בגבולות הבית, אלא רלוונטי גם למרחב הציבורי, ולאינטרנט מחוברים גם עמודי חשמל, רמזורים, מוני מים, תחנות כוח, או מנועי מטוסים.

תחזיות שלפיהן המקרר יזמין לנו חלב בעצמו מהסופרמרקט נשמעו רבות בעבר, וכיום זה כבר קרוב לאפשרי (גם אם עדיין לא כדאי). התנאים לתחילתה של המהפכה הבשילו. יש בעולם זמינות גבוהה של רוחב פס, ויכולת חישובית וטכנולוגיות ענן שמספקות נפח אחסון כמעט אינסופי. המעטפת הזאת מאפשרת להפיק מחיבור המכשירים לאינטרנט תובנות ומידע רב על אופן פעולתם.

ציוד רפואי שנשלט מרחוק יאפשר לעקוב אחר בריאות האנשים. הוא יוכל למנוע מחלות וללמד על תסמינים מוקדמים. כלי רכב שמחוברים לאינטרנט יספקו מידע על השינויים בנפחי התנועה ועל התנהגות הנהגים. תחנות כוח יהיו יעילות יותר בשל מידע מדויק על שימושים וייצור החשמל. מערכת שליטה ובקרה מיוחדת תאפשר, למשל, לשלוט על התשתיות העירוניות ולאתר בעיות ותקלות שפוגעות בחיי האזרחים, לעתים עוד לפני שהן מתרחשות.

לפי חברת הייעוץ גרטנר, כ-6.5 מיליארד מכשירים ברחבי העולם מחוברים לאינטרנט כבר כיום. זוהי צמיחה של 30% רק בשנה האחרונה. בגרטנר מעריכים כי מספר המכשירים המחוברים יצמח לכ-21 מיליארד ב-2020, ושעסקים ואנשים פרטיים יוציאו 3 טריליון דולר בשנה על מכשירי קצה שמחוברים לאינטרנט.

בחברת הייעוץ מקינזי מעריכים כי מהפיכת ה-IOT תחולל ערך כלכלי בשווי של כ-6.2 טריליון דולר. הערך יגיע, למשל, מהתייעלות בתהליכי ייצור, חיסכון באנרגיה ובזמן עבודה, הקצאה נכונה יותר של משאבים, מניעת תופעות שליליות כמו מחלות ותקלות ועוד.

חיבור המכשירים לאינטרנט טומן בחובו גם קשיים שעמם מנסות להתמודד חברות רבות, כמו ייצור שבבים קטנים, חכמים ושלא צורכים הרבה אנרגיה, כדי שישמשו את התחום המתפתח והחידושים בענפי התעשייה השונים. חברות שמפתחות ומייצרות שבבים כבר נערכות לכך, ומנסות לפתח פתרונות מתאימים.

אתגר גדול במיוחד הוא היכולת להגן על המכשירים מפני פריצות, שעלולות לפגוע בפרטיות המשתמשים ולגרום לתקלות. באוקטובר התרחשה מתקפת סייבר על חברת שרתי האינטרנט דיין האמריקאית, שהשביתה את הגישה לאתרי אינטרנט גדולים. בין השאר הושבתו אתריהן של החברות טוויטר, אמזון, איביי וניו יורק טיימס.

יומיים לאחר הפריצה הודיעה יצרנית המצלמות הסינית הנגז'ו שיונגמאי טכנולוג'י (XM) כי ההאקרים שביצעו את המתקפה פרצו למצלמותיה במעגל סגור. ההאקרים ניצלו את המצלמות למתקפות DDoS (כמות פניות גדולה מאוד לאתר בת אחת עד לקריסתו). ככל הנראה, המתקפה היתה הגדולה ביותר שניצלה את התפשטות האינטרנט של הדברים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker