החשש של חברות כרטיסי האשראי: הבנקים "ייבשו" אותן לפני המכירה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשש של חברות כרטיסי האשראי: הבנקים "ייבשו" אותן לפני המכירה

ועדת הרפורמות דנה אתמול בניגודי העניינים שעלולים להתעורר בין הבנקים לחברות האשראי לקראת מכירתן, על פי המלצות ועדת שטרום ■ המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הודיעה כי תפרסם הנחיות ברורות בעניין: "נשתמש בכל הכלים שברשותנו"

תגובות

לקראת אישורה הסופי של החקיקה המבוססת על המלצות ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, קיימה אתמול ועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו), דיון בסוגיות השונות הקשורות להפרדתן הצפויות של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. על פי המלצות ועדת שטרום, חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד ייפרדו מהבנקים המחזיקים בהן — בנק הפועלים ובנק לאומי, בהתאמה (20% מלאומי מוחזקים על ידי קבוצת עזריאלי) — בתוך שלוש־ארבע שנים מיישום החוק.

הוועדה החליטה להכניס תיקונים ברפורמת הבנקאות המתגבשת, בין השאר בנוגע לטיפול בניגודי עניינים אפשריים שעלולים להתעורר בבנקים בעת מכירת חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן. בענף כרטיסי אשראי מעריכים כי ניגודי עניינים עשויים להתעורר כשהבנקים יגיעו לצומת החלטות שבו יידרשו לבחור בין התועלת הכלכלית לבנק — לבין זאת של חברת כרטיסי האשראי שהוא מחזיק ועומד למכור.

כמתואר

ההחלטות שיידרשו לקבל בבנקים בנוגע לניהול חברות כרטיסי האשראי צפויות להיות מורכבות, בעיקר בשל העובדה שראשי חטיבות בבנקים עומדים בראש הדירקטוריונים או חברים בדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי שלהם. כך למשל, רונן שטיין, ראש החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, משמש גם יו"ר ישראכרט; ותמר יסעור, ראש חטיבת הבנקאות הדיגיטלית בלאומי, משמשת יו"ר לאומי קארד. בנוסף, רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט, הוא למעשה עובד של בנק הפועלים שהושאל לישראכרט. בניגוד אליו, מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, ביקש להתנתק מהבנק עם מינויו לתפקיד באוגוסט, ולהפוך לעובד לאומי קארד כדי ליצור זהות אינטרסים עם עובדי החברה.

המלצות ועדת שטרום לא התייחסו עד כה לשינוי בהרכב הדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי עד למכירת השליטה בהן כשיופרדו. הסוגיה של ניגודי עניינים פוטנציאליים שעלולים להיווצר, ואולי כבר נוצרו, במהלך תקופת הביניים עד למכירה — והאפשרות שהבנקים ינסו לבצע מהלכי "חליבה" של חברות כרטיסי אשראי שבבעלותם לפני המכירה — גורמות ללא מעט דאגות בקרב ראשי חברות כרטיסי האשראי.

לבנקים יש כיום מרחב תמרון לא מבוטל כדי להפוך את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן לרזות ו"מסורסות" יותר לקראת מכירתן, ובכך להפיק תועלת כלכלית, שתשוקלל בסופו של דבר במחיר שיקבלו עבורן. בין השאר, יכולים הבנקים למשוך דיווידנדים מוגדלים. עם זאת, מהלך כזה יהיה שקוף למדי, ובסופו של דבר גם יגולם בשווי שלפיו יימכרו החברות. צעד אחר שעשויים הבנקים לנקוט הוא שינוי הסכמי התשלום שלהם מול חברות האשראי בגין סליקה, תפעול והנפקה — כפי שעשו לפני כמה שנים דיסקונט והבינלאומי בכאל — מהלך שהגדיל את התשלומים עבור הבנקים, אך פגע ברווחיות של כאל.

מהלך אחר שיכולים לבצע הבנקים בשנים הקרובות, עד למכירה, הוא "לייפות" את הנתונים העסקיים של חברות כרטיסי האשראי. כך למשל, יכולים הבנקים להיות אגרסיביים יותר במתן האשראי הצרכני הרווחי עבורם, ובצורה כזאת להגדיל הכנסות מריבית. הבנקים יכולים גם לקצץ בהוצאות התפעול של חברות האשראי, להקטין את גובה ההפרשות — וכך לנהל רווחים לתקופה מוגבלת כדי לקבל מחיר טוב.

רון פאינרו, מנכ"ל לאומי
קארד
מוטי מילרוד

לא להשאיל יותר עובדים

"התיקונים במסגרת החוק נועדו להבטיח שלכניסה של שחקנים חדשים לשוק והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, תהיה השפעה על הגברת התחרות בשוק הבנקאות — כך שהשחקנים החדשים במערכת יוכלו להתפתח וליצור תחרות כזאת שהנהנים ממנה יהיו לקוחות הבנקים, שיהפכו מלקוחות שבויים ללקוחות מחוזרים", אמר יו"ר ועדת הרפורמות.

אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר, המשמש כיום כיועץ הכלכלי של ועד עובדי ישראכרט, הציג את חששותיהם של עובדי ישראכרט מניגודי העניינים שטמונים בהפרדת החברה מבנק הפועלים. לדבריו, רוב הנהלת ישראכרט מורכבת כיום מעובדי הפועלים המושאלים לישראכרט — מה שמעלה חשש שהנהלה בהרכב כזה תרגיש חובת נאמנות כלפי בנק הפועלים ולא כלפי ישראכרט. בעקבות כך דרש הוועד של ישראכרט להפסיק לאלתר את השאלת עובדי הבנק לישראכרט.

תמי יסעור, יו"ר לאומי קארד
עופר וקנין

נציג הוועד של ישראכרט בוועדה הוסיף כי עובדי בנק הפועלים שמושאלים לישראכרט נהנים משכר גבוה יותר משכרם של עובדי ישראכרט — והדבר מעלה את עלויות השכר, הפנסיה והפרישה, שממומנות במלואן על ידי ישראכרט. בנוסף, טוענים בוועד של ישראכרט כי ייתכן מצב שבו ההנהלה המושאלת תוחזר לבנק הפועלים עקב המכירה — וישראכרט תישאר ללא שדרה ניהולית. בהתאם לכך, דורש ועד עובדי ישראכרט להחליף לאלתר את יו"ר ישראכרט ביו"ר עצמאי. כמו כן, הוועד דורש לאפשר הקמה מיידית של שדרה ניהולית חזקה ועצמאית לישראכרט, שלא תהיה מחויבת לבנק ותוכל להוביל את החברה באופן עצמאי למכירה, לפי האינטרסים שלה. לוין העלה גם חששות להברחת נכסים מישראכרט ולהסתרת מידע על ידי בנק הפועלים לגבי הלקוחות.

ראש הוועדה הנחה את בנק ישראל לפרסם הוראות ברורות למניעת ניגוד עניינים בתקופת הביניים שבין כניסת החוק לתוקפו לבין מכירת השליטה בחברות כרטיסי האשראי — לא יאוחר מה–31 בדצמבר 2016. המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, קיבלה את עצתו של כהן, והודיעה כי תפרסם הנחיות ברורות בעניין. "זאת תקופה רגישה עם פוטנציאל גדול לניגוד עניינים. אם יהיה לי חשש שיינקטו צעדים שלא ממין העניין, יש בידי את הסמכויות לנקוט צעדים", אמרה בר. "אני מתחייבת לתת רוח גבית להפרדת החברות מהבנקים, ונשתמש בכל הכלים שברשותנו".

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט
סיון פרג'

עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה שהמלצותיה שימשו בסיס להצעת החוק, אמר כי הוא סבור שכדי ליצור תחרות ולאפשר את מכירת חברות כרטיסי האשראי, יש לתת לבעלים החדשים את כל המידע של החברות על לקוחותיהן בר הסכימה ואמרה כי "יש למצוא דרך שבה חברות האשראי יוכלו לעשות שימוש במידע על הלקוחות. אם לא ניתן להן את המידע, אין טעם לחוק זה".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הסבירה כי יש צורך להוסיף לחוק סעיף שידרוש הסכמה מפורשת של הלקוח להעברת המידע. לדבריה, מדובר בפגיעה בלתי־מידתית בפרטיות של הלקוחות. נציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני טלמור, תמכה בדעתה של בנדלר. כהן הציע שכל המידע שקיים כיום בידי חברות כרטיסי האשראי, יוכל לעבור לחברות החדשות. לעומת זאת, העברת מידע שיגיע בעתיד לחברות, ידרוש את הסכמת הלקוח.

הוועדה בוחנת תיקון נוסף לחוק, שיאפשר הקמת ממשק טכנולוגי שיכיל את הנתונים העיקריים על החברות, כגון גובה הריבית והעמלות. ממשק זה יאפשר ללקוחות להשוות מחירים בין החברות השונות. נושא נוסף שנבחן על ידי הוועדה הוא קידום תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שעבוד שני. במהלך הדיון הושמעה טענה כי נותני האשראי, ובעיקר הבנקים, לא מאפשרים מתן שעבוד שני על נכסים, ובכך הם מצמצמים את מקורות האשראי של העסקים בכלל, ושל העסקים הקטנים והבינוניים בפרט. בדיון סוכם ששהוועדה תקדם תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שעבוד שני.

רונן שטיין, יו"ר ישראכרט
סיון פרג'

יותר לוביסטים מחברי ועדה

בדיון השתתפו שישה ח"כים בלבד מתוך 13 חברים בוועדה, שמונה לוביסטים ועוד 12 נציגי בנקים, חברות כרטיסי אשראי ועוד: ארז גילהר וטל אלוביץ מפוליסי עבור בנק הפועלים ואיגוד הבנקים; אורלי בן שמאי ואירדה קריימר מאימפקט מטעם בנק לאומי; קרן ברק מקונטקטי עבור הבנק הבינלאומי; רותי פרמינגר וזכריה יחיאל מפרילוג עבור בנק דיסקונט; דפנה כהן מכהן רימון כהן עבור ישראכרט; ומוטי מורל ואילן לוין מטעם ישראכרט. האחרונים הופיעו בלי לענוד תג כתום כנדרש, הוצאו מהדיון וחזרו עם תג. עו"ד לינור דויטש מארגון לובי 99 — הלוביסט של העם, אמרה כי "בישראל קיימת שכבה של לוביסטים-על, שמקדמים אינטרסים תמורת תשלום ולא מזדהים ככאלה. זהו עוול לכלל הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#