הסדר השתיקה: מדוע הסתיר הפועלים תלונה נגד המנכ"ל על הטרדה מינית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסדר השתיקה: מדוע הסתיר הפועלים תלונה נגד המנכ"ל על הטרדה מינית

חוליה נוספת בשרשרת השערוריות של בנק הפועלים: עובדת לשעבר התלוננה כי המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, תקף אותה מינית לכאורה לפני כעשור ■ הפיקוח על הבנקים: "רואים בחומרה את העובדה שהבנק לא עידכן אותנו על התלונה"

7תגובות
מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן
מוטי מילרוד

"הפיקוח על הבנקים רואה בחומרה את העובדה שבנק הפועלים לא עידכן אותו בדבר התלונה של העובדת בגין הטרדה מינית לכאורה מצד בכיר בבנק. תיערך בדיקה בנושא זה" — כך נמסר אתמול מהפיקוח על הבנקים בנוגע לתלונה של עובדת לשעבר בהפועלים, שלפיה המנכ"ל הפורש, ציון קינן, תקף אותה מינית ב–2006.

העובדת התלוננה כי קינן, שפרש לפני שלושה חודשים מתפקידו, תקף אותה בעת ביקור בדצמבר 2006 בעיר אלמטי בקזחסטאן. לטענת המתלוננת, האירוע התרחש לאחר שקינן, ששימש אז ראש החטיבה הקמעונית, המתלוננת ועובדים נוספים יצאו לבילוי לילי, שכלל שתיית אלכוהול מרובה. הפרטים החדשים נחשפו שלשום בתוכנית "עובדה" בערוץ 2.

המתלוננת היא עובדת לשעבר של הפועלים — ישראלית שיצאה לעבוד עבור הבנק בקזחסטאן. בנובמבר 2006, הפועלים רכש את השליטה בבנק פוזיטיף הטורקי, שבו שותף איש העסקים חאליט צ'ינגלולו (30.2%). בנק פוזיטיף החזיק בבעלות מלאה בבנק פוזיטיף קזחסטאן.

אף שהאירוע שבגינו הוגשה התלונה להנהלת הפועלים התרחש לפני כ–10 שנים, העובדת שהוטרדה לכאורה החליטה להתלונן בפני הנהלת הבנק רק באחרונה. לפי מקורבים לבנק, התלונה הוגשה כמה שבועות אחרי שקינן הודיע בסוף מארס על כוונתו לפרוש מתפקידו בתוך כמה חודשים.

ערוץ 10 ציין אתמול כי היקף הפיצויים המוגדלים שקיבלה המתלוננת מוערך בכ–4 מיליון שקל, וכי היא החלה לשלוח מיילים לגורמים בבנק לגבי הפרשה ותוכניותיה להגיש תלונה כבר בפברואר — כלומר כחודש וחצי לפני שקינן הודיע על פרישתו מהבנק.

המתלוננת חתמה על הסכם שתיקה

קינן נפרד מהבנק כאיש אמיד, שחבילות התגמול המצטברות שלו מוערכות ב–100 מיליון שקל. לאחר פרישתו, נדמה היה כי הצליח לחמוק בשלום מכל הפרשיות השונות והמגוונות שבהן היה מעורב — אלא ששלשום בערב התברר כי הפרשיות עוד לא תמו.

בשלב זה לא ניתן לדעת אם הפרשה הנוכחית היא זאת שאילצה את קינן לפרוש מתפקידו בתקופה שבה הפועלים מציג תוצאות שיא, או שההחלטה נבעה מרצון לשמור על זכאותו לפיצויים בגין השנים שעבר בבנק (כ–17 מיליון שקל), שעלולה להיפגע עקב יישומו הצפוי של החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. בתגובה על התלונה, נשלחה המתלוננת להליך בוררות חשאי בראשות השופט בדימוס סטיב אדלר, נשיא בית הדין לעבודה לשעבר.

אדלר דחה את ההאשמות של המתלוננת, אך המליץ לשלם לה פיצויי פרישה מוגדלים. בעקבות הליך הבוררות, הבנק חתם עם העובדת על הסכם שתיקה שלפיו אסור לה לדבר על הנושא. בתמורה, נקבע כי העובדת תקבל מהבנק מיליוני שקלים בנוסף לפיצויים שצברה.

הפועלים לא פירסם את הדו"ח הסופי שחיבר השופט אדלר, אך מהמעט שנחשף עולה כי אדלר כתב בין השאר: "אני ממליץ כי הנהלת בנק הפועלים תעניק למתלוננת במסגרת תנאי פרישתה את התנאים כאילו חתמה על החוזה האישי שהוצע לה בעת יציאתה לשליחות ב–2007, ושהובא לידיעתי אגב בירור התלונה. המלצה זאת נעשתה עקב התמונה המצערת של העסקה מאוד חריגה של עובדת בכירה במשך 9 שנים בארץ קשה במיוחד, רחוקה, במדינה מתפתחת שיש בה מזג אוויר מקפיא בחורף, ושאין בה קהילה ישראלית או יהודית".

אדלר מונה לתפקיד בורר ב–8 במאי. קצת יותר משבועיים לאחר מכן, ועדת האיתור של דירקטוריון הפועלים בראשות יאיר סרוסי בחרה באריק פינטו — סגנו אז ומקורבו של קינן — לתפקיד המנכ"ל החדש של הבנק. ב–16 ביוני אישרה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, את המינוי. אלא שאתמול התברר כי בנק ישראל כלל לא עודכן על ידי הפועלים על התלונה שהוגשה להנהלה.

כמתואר

הפיקוח על הבנקים נשאר לא מעודכן

בפיקוח על הבנקים ראו בעין מאוד לא יפה את העובדה שהפועלים הסתיר ממנו את הסוגיה — וזאת בעוד שמאז כניסתה לתפקיד לפני כשנה, המפקחת שמרה על קשר מקצועי שוטף ומוצלח עם הפועלים, שכלל ביקור שלה בסניף הבנק בניו יורק. למעשה, רק בשבוע שעבר אישרה המפקחת לבנק להגדיל את שיעור הדיווידנד מהרווח הנקי שהוא מחלק לבעלי המניות שלו מ–20% ל–30% — למרות החשש להפסדים כבדים נוספים שהוא עלול לספוג בגין חקירה של רגולטורים אמריקאיים בקשר למעורבותו בסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מסים.

לא רק הפיקוח על הבנקים נשאר לא מעודכן — הפועלים לא עידכן גם את רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' שמואל האוזר, לגבי התלונה. מהרשות נמסר אתמול כי "הנושא לא דווח לציבור. הדבר מחייב בדיקה, והוא ייבדק".

הרשות התערבה בעבר בנעשה בפועלים, ודרשה מהבנק לפרסם גילוי לגבי ההפרשות שביצע בגין הקנס שהוא צפוי לספוג עקב החקירה בארה"ב. הבנק אכן עשה זאת עם פרסום דו"חותיו השנתיים ל–2014, בעקבות התערבות הרשות, והסביר את העובדה שלא פירסם את הגילוי לפני כן בטענה כי קיבל אישור לכך מהמפקח על הבנקים דאז, דודו זקן.

השקעה מאכזבת

ההשקעה בבנק פוזיטיף הטורקי התבררה כמאכזבת מאוד עבור הפועלים, ושווי האחזקה ירד מ–873 מיליון שקל ב–2007 עד פחות מ–500 מיליון שקל — הפסד של יותר מ–400 מיליון שקל. הפועלים לא מצליח זה תקופה ארוכה למצוא קונה לפוזיטיף. זאת, כשלפני כשנה מכר פוזיטיף את החברה הבת פוזיטיף קזחסטאן ב–56 מיליון דולר.

מי שהוביל את העסקה לרכישת פוזיטיף היה יו"ר הפועלים לשעבר, דני דנקנר, שמונה לתפקיד על ידי בעלת השליטה שרי אריסון במארס 2007. דנקנר היה אז דירקטור בבנק הפועלים, ומעורב בעסקי פוזיטיף, הפועלים וקרן ההשקעות RP Capital (שהיתה אמורה להשתתף בהשקעה בפוזיטיף) — מה שיצר מצב של ניגוד עניינים חמור.

כך, ב–2009 חשף TheMarker כי הפועלים בהובלת דנקנר שילם 25 מיליון דולר לקרן RP תמורת ויתור על זכויותיה בעסקה לרכישת פוזיטיף. דנקנר לא דיווח כי לקרן היו עסקים משותפים עם חברת אלרן, שבשליטת דנקנר וקרובי משפחתו. החשיפה הובילה להגשת כתב אישום נגד דנקנר ב–2012, שבו הואשם בראשונה יו"ר בנק בישראל בפלילים במסגרת תפקידו. דנקנר הורשע ב–2013 בהפרת אמונים ובפגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי, במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל.

קידום חריג

הפרשה שנחשפה שלשום מצטרפת לפרשה נוספת שבה היה מעורב מנהל בכיר בהפועלים — שמעון גל, מקורב לקינן ומי ששימש ראש החטיבה העסקית־מסחרית — שנאלץ לסיים את תפקידו בקיץ 2014, לאחר שניהל רומן עם מנהלת הכפופה לו. המשטרה חקרה חשד לביצוע עבירות של הטרדה מינית ובעילה אסורה בהסכמה.

כמו כן, נחקר החשד שבכירים בבנק לא טיפלו בפרשה בהתאם לחוק, בין השאר, בניסיון לכאורה להסתירה. בתלונה שהוגשה למשטרה נטען כי בכירי הבנק, בהם קינן, לא טיפלו בעניין. במארס החליטה המשטרה לסגור את החקירה.

הפרשה התפוצצה ב–2014, כשגל החליט במפתיע לעזוב את הבנק, והפועלים הודיע על מינויה של שופטת בדימוס שתחקור את הפרשה. השופטת חיברה דו"ח, אך הוא לא פורסם לציבור. בעקבות הדו"ח, ניהלה העובדת מו"מ עם הבנק באמצעות עורך דינה, אביגדור פלדמן, ועו"ד נוסף. בסוף המשא ומתן קודמה העובדת לתפקיד מנהלת בחברה מקבוצת הפועלים. הקידום החריג נעשה יותר מחודש לפני שהפרשה עלתה שוב לכותרות, בעקבות דיון בבקשה לפשיטת רגל שהגיש הבנק נגד מוטי זיסר, שמת ביוני השנה, בגין אי־עמידה בחובות של כ–1.4 מיליארד שקל.

קינן יצא מהפרשיה הזאת ללא פגע — וזאת אינה הפעם היחידה. רשימת האירועים שיכלו לסבך את קינן ארוכה, ולא מוסיפה כבוד לא לו ולא לממשל התאגידי הבעייתי ששרר בבנק במשך שנים.

השופט סטיב אדלר
טס שפלן

החשד: קינן שיקר כדי לאשר לדנקנר הלוואה

בינואר 2012 החליט שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, לסגור את תיק החקירה נגד קינן בשל חוסר ראיות. זאת, לאחר שהיחידה הארצית לחקירות הונאה ניהלה במשך כשנה חקירה בעניינו בחשד לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושל קבלת דבר במרמה — בפרשה שעסקה באשראי של כ–3.4 מיליון דולר שקיבל יו"ר הבנק לשעבר דנקנר, ובטיפול של קינן בבקשת האשראי.

על פי החשד, ב–27 באוקטובר 2008, במהלך דיון בוועדת בעלי עניין בנוגע להלוואה שביקש דנקנר, קינן (שהיה באותה עת מנהל החטיבה העסקית בבנק, שהמליץ לאשר את ההלוואה) לא אמר אמת לחברי הוועדה. החשד מתבסס על כך שבמהלך הישיבה מסר קינן לוועדה כי הוא מחזיק דו"ח עושר שהעביר לו דנקנר — בעוד שעל פי הראיות, קיים חשד ממשי כי במועד זה קינן כלל לא החזיק ברשותו דו"ח עושר שכזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#