"רמת השקיפות התאגידית בישראל נמוכה מאוד" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רמת השקיפות התאגידית בישראל נמוכה מאוד"

המחקר שבוצע על ידי הסניף הישראלי של ארגון שקיפות בינלאומית, בחן את השקיפות הארגונית של 16 מהחברות המובילות במשק ■ את הציון הגבוה קיבל בנק הפועלים ואת הנמוך אלון דלק ■ מנכ"לית הארגון: "מידע נגיש על החברות מאפשר לאזרחים לכוון את פעילותם"

2תגובות

"רמת השקיפות התאגידית הכללית בישראל נמוכה מאוד ונדרשת פעילות נרחבת מצד החברות ומצד גופים אחרים להגברתה" - כך נכתב במחקר שערך הסניף הישראלי של ארגון שקיפות בינלאומית (TI) באחרונה. על פי המחקר, "רמת השקיפות ביחס למבנה ארגוני טובה יחסית, אך מצער לראות כי כרבע מהחברות שנבדקו אינן מוצאות לנכון לחשוף נתונים בנושא. הממצאים המטרידים ביותר נמצאו בנושא הדיווח על פעילותן של החברות במדינות אחרות".

הארגון בדק את מידת השקיפות בדיווח התאגידי של 16 מהחברות הישראליות המובילות במשק על פי דירוג BDI ל–2015. חלק מהחברות אינן ציבוריות, למשל דלק אלון. הרציונל העומד מאחורי בחירה זו היא שאם החברה משפיעה על המשק הישראלי היא צריכה לעמוד באמות מידה של שקיפות ודיווח - גם אם אינה חברה ציבורית במלוא מובן המלה.

יפעת זמיר
אייל טואג

החברות הישראליות נבחנו על פי מדד TRAC, המדד הבינלאומי לשקיפות תאגידית. המדד מתבסס על 26 קריטריונים לבחינת שקיפות הדיווח של החברות העסקיות. השקיפות נבחנת על פי שלושה פרמטרים שנתפשים בעיני הארגון כמהותיים להגברת השקיפות ומניעת שחיתות: דיווח לגבי תוכניות למניעת שחיתות; שקיפות ארגונית; ודיווח ברמת המדינה.

בכל אחד משלושת המבחנים קיבלו החברות ציון, אשר שוקלל לציון כולל. ציוני החברות מחולקים לפי הרמות הבאות: רמה AA — חברות שקיבלו את הציון 100; רמה A חברות שציונן 76–99; רמה B חברות עם ציון 51–75; רמה C חברות עם ציון 26–50; רמה D חברות עם ציון 1–25; חברות עם ציון 0 קיבלו את רמה F.

מנכ"לית שקיפות בינלאומית ישראל, יפעת זמיר, אומרת כי החברה הישראלית שקיבלה במחקר את ציון השקיפות הגבוה ביותר הוא בנק הפועלים — AA. אחריו נמצא בנק לאומי עם A, ואילו במקום האחרון ברמה D נמצאת חברת אלון דלק. הציון הממוצע של החברות הישראליות היה 54% — B.

בין החברות מדורגות ארבע חברות ביטוח. הראל קיבלה את הציון הגבוה בין חברות הביטוח: 65% — B, אחריה דורגה כלל ביטוח עם ציון B — 56%, הפניקס קיבלה את הדירוג C - 39% והאחרונה בין חברות הביטוח היא מגדל עם דירוג C — 32%.

.

"הרגולציה עוקבת"

בישראל קיימות מאות רבות של חברות, חלקן חברות ענק המעסיקות אלפי עובדים, שמשפיעות באופן מכריע על הציבור, אך נמנעות מכל סוג של דיווח כלכלי־חברתי. לא פעם ניתן לשמוע את מנהלי החברות העסקיות מנופפים בעיקרון "הפחתת הרגולציה" — אך מולו עומד עיקרון "השקיפות". הציבור הרחב, השותף בחברות אלה, זכאי לדעת כיצד הן מרסנות את כוחן ומנהלות את השפעתן.

אחת מהמגמות המשמעותיות בעולם כיום היא רגולציה גוברת — התחזקות החקירה והאכיפה הגלובלית. כך, ארגון OECD, שישראל חברה, בו דורש מחבריו להיות חלק מהעולם של שקיפות הן בהסכמים לחילופי מידע בינלאומיים על חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, כדי למנוע העלמות מס, והן בכל הקשור להרחבת החוק לאיסור להלבנת הון ואכיפתו.

ואולם, רוב החברות עדיין שומרות את המידע אודות פעילותן הרחק מעין הציבור. כך גובר הסיכון להתרחשות מעשי שחיתות. נוסף על הקושי לזהות את היקף הפעילות של החברות, כוח ההשפעה שלהן הוא תוצאה ולחלופין הגורם להתקשרויות עם גורמים שלטוניים. בהיעדר התנהלות פרוצדורלית שקופה, התקשרויות אלה נופלות לא פעם תחת המושג "הון־שלטון" ומסכנות את עקרון השוויון בפני החוק והתחרות החופשית.

עולה טענה כי חלק מהחברות פועלות בתחומים שבהם השקיפות היא מגרעת, לדוגמה חברת אלביט מערכות, שבה השקיפות עלולה לפגוע במהלך העסקים של החברה. על פי המחקר זכתה אלביט מערכות לציון B) 54%). הציון שלה על שקיפות בתחום פעילותה במדינות זרות הוא C) 50%) כאשר הדירוג הממוצע של החברות הישראליות בתחום זה הוא D) 24%).

"אני אומרת לחברות — תנהלו את הסיכונים שלכם", אומרת זמיר. "כיום גופי האכיפה בעולם מסתכלים על כל מה שקורה באופן גלובלי. לעסקים בישראל יש אוריינטציה של יצוא. הרגולציה העולמית יודעת לעקוב אחר דברים כאלה ומטפלת באופן פרואקטיבי במי שחורג מנורמות היושרה המקובלות. זה אינטרס של החברה לפעול בצורה הוגנת ושקופה".

"מלחמה בשחיתות ארגונית"

התחום החלש של החברות הישראליות הוא הדיווח על הפעילות במדינות זרות, כאמור בממוצע 24%. בתחום זה נבחן המידע הנחשף על ידי החברה הנבדקת ביחס לפעילותה במדינות זרות: באילו מדינות נוספות החברה פועלת; נתונים בדבר הכנסות או מכירות בכל מדינה; פירוט תשלומי המס, ההשקעות והתרומה לקהילה בכל מדינה. המונח "פעילות" מתייחס לנוכחות של החברה הנבדקת או החברה־בת שלה במדינה מסוימת שבה נדרש דיווח לרשויות המס המקומיות.

על פי המחקר, כל החברות, למעט בנק הפועלים, ממעיטות בדיווח על פעילותן במדינות זרות. יש מעט מאוד מידע, אם בכלל, על המדינות שבהן החברות פועלות, על הכנסות ומכירות במדינות זרות, הוצאות ההון, הכנסות לפני מס, שיעור המס שמשלמות החברות בכל מדינה ופירוט תרומותיהן הכספיות לקהילה. גם הציון שקיבלו אלביט מערכות, בנק לאומי וכלל (50%) משקף את העובדה שרק חצי מהמידע מוצג לציבור.

בנושא המדיניות הנוגדת שחיתות, מציינים החוקרים: "נמצא כי רובן המכריע של החברות הצהירו כי הן פועלות לפי חוק. אולם הצהרה זו הינה כללית מאוד. לעומת זאת, חברה הפועלת גם בחו"ל עלולה להתפתות לבצע 'תשלומי זירוז' במדינות אחרות מתוך תפיסה שגויה שאם הדבר מקובל באותה מדינה — אין בכך, כביכול, משום פסול. האמת היא שתשלומים כאלה הם תשלומי שוחד ומהווים עבירה פלילית בישראל בהתאם לאמנת OECD, האוסרת על מתן שוחד לעובד ציבור זר. בתחום זה נדרשת הפנמה כי האיסור העקרוני על מתן שוחד מכל סוג תקף בכל העולם".

על פרסום תוצאות מדד השקיפות התאגידות אמרה זמיר: "המטרה היא לעודד את הציבור לבחון ולהעריך את השקיפות הקיימת בחברות המשמעותיות בישראל; לתמרץ את החברות לפרסם יותר מידע הנוגע להתנהלות העסקית והכלכלית שלהן; ולהפוך לכלי בידי החברות להגברת השקיפות ובמלחמה בשחיתות ארגונית. קיומו של מידע נגיש וברור מאפשר לאזרחים להבין טוב יותר את התנהלותן של החברות המשפיעות ביותר במשק הישראלי ולכוון את פעילותם בהתאם".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#