סלינגר נפרדת מכחלון: הפיקוח על שוק ההון יוצא ממשרד האוצר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סלינגר נפרדת מכחלון: הפיקוח על שוק ההון יוצא ממשרד האוצר

החוק החדש שמפריד את הפיקוח על שוק ההון והביטוח מהאוצר לרשות עצמאית נכנס היום לתוקף ■ סלינגר תקבל סמכויות רחבות יותר, תקציב עצמאי, וכלים שיאפשרו לרשות לשמור על יציבות חסכונות הפנסיה של הציבור וקידום התחרות בשוק ההון והביטוח

8תגובות
דורית סלינגר
עופר וקנין

ציון דרך נרשם היום בשוק ההון והביטוח בישראל: אגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח, שהיה תמיד חלק ממשרד האוצר והחלטותיו היו כפופות לשר, ייפרד מהיום מהמשרד וייהפך לרשות עצמאית. בכך תצטרף ישראל לשאר המדינות המפותחות המערב, שבהן הפיקוח על שוק ההון מסור בידי רשות עצמאית ולא בידי משרד ממשלתי. להפרדה כזאת יש משמעות רבה הן מצד המבוטחים והן מצד המפוקחים, והוא אמור להיטיב ולייעל את שיטות הפיקוח על שוק ההון.

המהלך של הקמת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא הושלם. כך, לגוף החדש עדיין אין בניין משלו, והעובדים פועלים מתוך משרד האוצר. ואולם הרשות נמצאת בשלבים מתקדמים למציאת מבנה משרדים. בנוסף, חלק מהמערכות שאמורות להקנות לרשות יכולת של פעולה עצמאית, בין היתר המחלקה המשפטית, עדיין לא הוקמו. בכיר במשרד האוצר אמר כי המכרזים לתפקידים הללו כבר יצאו לדרך, והם יאוישו במלואם עד תחילת השנה.

תפקידי הרשות על פי החוק יהיו: שמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים; הבטחת יציבותם וניהולם התקין של הגופים המפוקחים כדי לקיים את התחייבויותיהם ללקוחותיהם; קידום התחרות בשוק ההון, הביטוח והחיסכון ובמערכת הפיננסית; ועידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית.

המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, תהיה הממונה הראשונה ברשות. היא תכהן במשך שנתיים - יתרת הכהונה שלה כמפקחת על הביטוח - במסגרת הוראת מעבר.על פי החוק שר האוצר, באישור הממשלה, ימנה את הממונה לתקופת כהונה של חמש שנים. הממונה יהיה ראש הרשות וינהל את ענייניה. אופן מינוי הממונה ומשך תקופת הכהונה נועדו לבסס את עצמאותו.

הרשות תתוקצב בסעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה, בדומה למשרד ממשלתי, והממונה יהיה האחראי עליו. יצירת סעיף תקציבי נפרד לפעילות הרשות יאפשר לה שיקול דעת מיטבי וחופש פעולה בקביעת סדר העדיפויות שלה. בנוסף, כל עובדי אגף שוק ההון יעברו לרשות החדשה. "מהלך שכזה מעניק יכולת תעדוף לרשות ואת היכולת לפעול ללא אינטרסים פוליטיים", ציין הבכיר באוצר.

נתונים המופיעים בכתבה

ארגונים בינלאומיים, כגון OECD וקרן המטבע הבינלאומית, המליצו לא פעם על הקמת הרשות. בהמלצות הם הדגישו את החשיבות של יצירת רגולטור עצמאי בישראל, שיגן על ציבור המבוטחים והחוסכים.

למרות חשיבותה של הרשות והנכונות של שר האוצר, משה כחלון, להפריד את אגף שוק ההון ממשרד האוצר ובכך לאבד מכוחו, התברר כי כאשר החוק הגיע לכנסת הוא נתקל בלא מעט התנגדויות שמטרתן היתה להחליש את הרשות. למשל, ח"כים דרשו כי הכנסת ושר האוצר יאשרו את החוזרים ששולח ראש הרשות לחברות הביטוח — חוזרים המחייבים את החברות. כך הם ניסו לשמור על כוחו של הלובי הפוליטי של חברות הביטוח וסוכני הביטוח בכנסת. לובי זה מייצג את האינטרס של חברות הביטוח והסוכנים, אך לא בהכרח את האינטרס הציבורי.

לבסוף הצליחה הצעת החוק בעניין הרשות לצלוח את שדה המוקשים הפוליטי — אך לא לפני שהוכנסו בה כמה שינויים. הראשון: כל שינוי בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה וקופות הגמל החדשות יאושר על ידי ועדת כספים, אלא אם מקור השינוי הוא הוראת דין אחרת.

שינוי נוסף: סלינגר ויתרה על קבלת חברות האחזקה תחת אחריותה. המשמעות היא שרשות ההון החדשה לא תופקד על חברות האחזקה, השולטות בחברות הביטוח. זו היתה אמורה להיות גולת הכותרת של הרשות החדשה, שכן קבלת ההחלטות בחברות הביטוח מתבצעת בפועל בחברת האחזקה השולטת בהן.

כמו כן נקבע בחוק שהרשות תפעל בתחום החיסכון הפנסיוני בהתאם למדיניות הממשלה, ובכלל זה גם בהתאם למדיניות בתחום הביטוח הסיעודי וביטוח הבריאות. הגדרה זו תאפשר לשר הבריאות להיות מעורב בתחום ביטוחי הסיעוד והבריאות.

"ברמה המקצועית מדובר בהרחבת סמכויות, מכיוון שסמכויות הועברו ממשרד האוצר לממונה", אמר הבכיר. "עד היום ההוראות לקביעת תנאי הביטוח בפוליסה היו בסמכות השר, ועכשיו הן יהיו בסמכות הממונה. נקודה חשובה נוספת היא שקביעת מבנה ההון של חברות הביטוח לפי תקנות סולבנסי 2 היתה בסמכות השר וועדת הכספים. עכשיו הגיעו לפשרה, שבה הממונה תקבע את מבנה ההון והתנגדויות יידונו בוועדת הכספים".

החברות נגד סלינגר: הגישו 8 בג"צים

בשונה מקודמיה בתפקיד סלינגר מצליחה, כאמור, לעקוף את חברי הכנסת ואת הלובי רב העוצמה שמפעילים חברות הביטוח וסוכני הביטוח בכנסת. זאת, באמצעות הפעלת הסמכות המוקנית לה בחוק - הפצת חוזרים. החוזרים האלה מחייבים את חברות הביטוח כאילו היו חוק. חלק לא מבוטל בהצלחה זאת יש לזקוף לגיבוי שמקבלת סלינגר משר האוצר כחלון ומסגן השר איציק כהן.

כך למשל, רפורמת קרן ברירת המחדל קודמה באמצעות חוזר שפירסמה המפקחת. סלינגר יצאה במכרז בין קרנות הפנסיה שנועדה לבחור שני בתי השקעות שינהלו את קרן ברירת המחדל לעובדים שהמעסיק לא דאג עבורם לדמי ניהול מופחתים. עד מהרה מצאה את עצמה קרן ברירת המחדל בבג"ץ, שפסק לטובת משרד האוצר.

אחת הדרכים של חברות הביטוח וסוכני הביטוח לנגח את סלינגר היא באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ. לא פחות משמונה בג"צים הוגשו בשנה החולפת נגדה ונגד אגף שוק ההון במשרד האוצר. זהו מספר תקדימי בהיקפו. במהלך הקדנציה שלה, שהחלה ב–2013, הוגשו נגד אגף שוק ההון 19 עתירות בתחום הביטוח, מהן שמונה עדיין פעילות. בין בתקופת כהונתו של קודמה, פרופ' עודד שריג, ב-2010–2013, הוגשו 16 עתירות. בתקופת קודמו, ידין ענתבי, ב-2005–2010, הוגשו 14 עתירות.

נתונים המופיעים בכתבה

עוד רפורמה שהגיעה לפתחו של בג"ץ נוגעת לביטוחי רכב חובה. סלינגר ביקשה לטפל בכשל שוק – הרווחים שגורפות חברות הביטוח בפרמיות שהן גובות על ביטוח החובה. הפיקוח מצא כי התעריפים הללו מתמחרים הסתברות למימוש הסיכון שהיא גבוהה משמעותית מהסיכון בפועל.

הפתרון של סלינגר היה סיוע של תאגיד ה"פול", תאגיד ביטוח שהוקם על פי חוק ונמצא בבעלות כל חברות הביטוח. עד כה הציע הפול ביטוח רק לנהגים שהחברות המסורתיות סירבו לבטח, לדוגמה רוכבי אופנועים. סלינגר קבעה כי ב"פול" יציעו הוזלה של עד 40% לעומת החברות. כך יחויבו החברות להפחית את התעריפים. בג"ץ לא מצא בעיה בכך שלחברות הביטוח נוסף מתחרה, אף שהן עצמן הבעלים שלו.

רפורמה נוספת שסלינגר מקדמת והגיעה לבג"ץ, היא הפרדת התגמול של סוכני הביטוח מחברות הביטוח. כיום חברות הביטוח מתגמלות את סוכני הביטוח על פי הגיוסים שהם מביאים - הן תגמול כספי בגין כל גיוס בתחום הפנסיוני, והן תגמול של עמידה ביעדי גיוס בדרך של מענק כספי או טיול לחו"ל. תגמול שכזה יוצר מצב שבו הסוכן מוטה ואינו מספק ייעוץ אובייקטיבי, כפי שכתב מבקר המדינה בדו"ח שפירסם בשבוע שעבר.

חברות הביטוח מתנגדות לרפורמה הזאת. מבחינתן מדובר במהלך בעייתי מבחינה עסקית, מכיוון שהן יצטרכו להתחייב מראש לשלם לסוכן סכום כסף בלי לדעת איזו הכנסה הוא צפוי לייצר להם. איגוד חברות הביטוח פנה לבית המשפט המחוזי, שדחה את התביעה ושלח את חברות הביטוח לבג"ץ. חברות הביטוח העדיפו בשלב זה להגיש ערעור לבית המשפט העליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#