D&B: "יש עוד קבלנים במצב של אורתם, המרווחים בענף בעייתיים"

סמנכ"ל המחקר בדן אנד ברדסטריט, צח ברקי, טוען כי מצבה של אורתם סהר החל להידרדר לפני שנתיים - כשדיווחה על רווחים, אבל תזרימי המזומנים שלה היו שליליים והיא נאלצה לממש נכסים ■ "אורתם גייסה חוב חדש כי בשוק ההון קל לגייס"

שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מנכ"ל אורתם סהר, אמיר נחום
מנכ"ל אורתם סהר, אמיר נחוםצילום: תומר

"קיימות בישראל עוד חברות ביצוע שמצבן דומה לאורתם סהר. בשוק עדיין לא הבחינו בהן" - כך אמר אתמול ל-TheMarker צח ברקי, סמנכ"ל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט. "כוונתי היא לחברות ביצוע שנמצאות בסכנה. אמנם בחודשים האחרונים היה שיפור במרווחים בענף, כי חברות רבות יצאו מהשוק, אבל פרויקטים מפסידים מהעבר יכולים להקשות עליהן מבחינת התזרים", הוסיף.

אמיר נחום, הבעלים והמנכ"ל המושעה של חברת הבנייה והייזום הקורסת אורתם סהר, טען באחרונה באסיפת בעלי האג"ח כי מצבה של החברה הידרדר באופן מהיר, בין השאר מפני שחברות ייעוץ ודירוג אשראי, דוגמת דן אנד ברדסטריט, המליצו ללקוחותיהן לעבוד מולה רק במזומן. ברקי טוען כי נפילתה של אורתם סהר לא הפתיעה אותו, וקיימת סבירות גבוהה לנפילות נוספות של חברות דומות: "מצב הסיכון הגבוה נובע מתזרים מזומנים בעייתי ומלחץ שמפעילים נושים, כמו בנקים, בענף שבו מרווחי הרווח מאוד בעייתיים".

בדן אנד ברדסטריט אוספים מידע עסקי על כלל החברות במשק ממקורות מידע, שחלקם פומביים וחלקם לא. כלכלני החברה מנתחים את הנתונים ומספקים ללקוחות החברה מידע חסוי תמורת תשלום. שלא כמו חברות דירוג אשראי, שמפרסמות מידע גלוי לכלל פעילי שוק ההון, דן אנד ברדסטריט מספקת מידע חסוי ללקוחות שמעוניינים לדעת מה מצבם הפיננסי של לקוחותיהם וספקיהם לצורך התקשרויות עסקיות. עם זאת, נראה שאת רוב המידע החשוב על אורתם סהר ניתן לשאוב מהדו"חות הפומביים שהיא מפרסמת.

ברקי מציין כי חברות הביצוע, שמבצעות קבלנות בנייה עבור יזמים אחרים, מתמחרות את עבודתן בכל פרויקט מראש: "בתקופת הבנייה מתרחשים אירועים לא צפויים רבים. בנייה יכולה להתעכב, התשומות מתייקרות, לפעמים יש סגר על השטחים. כל אלו מייקרים את הפרויקטים. אם הקבלן לא ביצע תמחור נכון, הוא יפסיד על הפרויקט. אם נושה מרכזי, כמו בנק, מעוניין להקטין חשיפה מול החברה מסוימת, הוא יערום קשיים על התזרים שלה. זה מוביל למדרון חלקלק, והחברה תידרדר לקשיים".

ברקי מציין כי נוכח קריסות שאירעו בעבר, הקבלנים שיפרו את המרווחים: "הם לא מתמחרים את הפרויקטים במחירי רצפה כמו בעבר. יש יזמים שמעדיפים לשלם קצת יותר כדי לא לגרום למצב שהקבלן לא יסיים להם את הפרויקט".

מתי הבחנתם בראשונה כי משהו לא בסדר עם אורתם סהר, ויש להתריע בפני הלקוחות?

ברקי: "לפני כשנתיים שמנו לב שאורתם סהר נמצאת בלחץ תזרימי. הלחץ רק החריף עם הזמן, והחברה שרפה הרבה מזומנים. למרות זאת, היא גייסה חוב חדש — כי בשוק ההון קל לגייס. אורתם הסבירה כי היא מעוניינת להיכנס ולפעול בעולם הייזום שאותו המשקיעים מאוד אוהבים".

בדו"חות הכספיים של אורתם סהר לסוף מארס 2014 (סוף הרבעון הראשון) היו לחברה בקופת המזומנים כמעט 110 מיליון שקל. החוב השוטף שלה הסתכם אז ב–385 מיליון שקל, מתוכם 207 מיליון שקל היו לספקים ונותני שירותים. באותו זמן היה לה חוב של 246 מיליון שקל למחזיקי אג"ח - מהם 72 מיליון שקל לזמן קצר (פחות משנה) ו–174 מיליון שקל לטווח ארוך. סך ההתחייבויות לטווח ארוך היה אז 198 מיליון שקל. באותו רבעון החברה דיווחה על הכנסות של 353 מיליון שקל ורווח נקי של 6.3 מיליון שקל. מה שהדאיג את דן אנד ברדסטריט היה תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, שהיה שלילי, בסך 64 מיליון שקל.

הדו"חות של אורתם סהר ל-2014 כולה הצביעו על תזרים שלילי מפעילות שוטפת של 27 מיליון שקל. זאת על אף שהיו לה באותה שנה הכנסות של 1.47 מיליארד שקל ורווח נקי קטן של 287 אלף שקל. בסוף 2014 בקופת החברה היה סכום של 167 מיליון שקל. מול המזומן, היו לה התחייבויות כוללות של 663 מיליון שקל - מהם 457 מיליון שקל לטווח קצר (עד שנה) ו-206 מיליון שקל לטווח ארוך. בנובמבר 2015 החברה שבה וגייסה 60 מיליון שקל באג"ח להמרה, ששיקפו תשואה שקלית של 6.6%.

מחסור בהון ורווחיות מצומקת

"הניתוחים שלנו על אורתם הצביעו על ההתנהלות פיננסית לא נכונה", אומר ברקי, "החברה מימשה נכסים ומיחזרה חובות, כשהפעילות השוטפת צרכה הרבה כסף. בשוק לא הבינו שהם נכנסים לעולם חדש עבורם, בעיקר בתחום הייזום ופרויקטים של מחיר למשתכן. זה תחום חדש עבור כל ענף הבנייה, ותזרימי המזומנים בהם יגיעו לחברה - אם יגיעו - רק בסיום הפרויקטים. חברה שנכנסת לתחום הייזום צריכה כרית הון רחבה. אורתם סהר נכנסה לשם עם תזרים שלילי מפעילות שוטפת ופרויקטים מפסידים בתחום הביצוע".

לדברי ברקי, קופת מזומנים של 120 מיליון שקל שהחזיקה אורתם אינה מספיקה: "לחברה שמחזור המכירות השנתי שלה הוא יותר ממיליארד שקל, סכום כזה מספיק רק לשלושה שבועות עד חודש".

צח ברקיצילום: קובי קנטור

אורתם נכנסה בשבוע שעבר להקפאת הליכים בהליך משפטי עקב מצוקת המזומנים שלה. לדברי ברקי, בענף הבנייה יש כיום לא מעט חברות פרטיות, שאינן מפרסמות דו"חות כספיים. להערכתו, מצבן קשה לפחות כמו זה של אורתם.

מהם הסימנים שמאותתים שחברות הבנייה וקבלני הביצוע נקלעים למצוקה?

ברקי: "בענף הביצוע המרווחים מאוד נמוכים. חשוב לראות שהפרויקטים הקיימים לא גירעוניים. קשה מאוד לראות זאת בהסתכלות על דו"ח כספי אחד. צריך לנתח זאת על פני תקופת זמן".

נניח שרואים שפרויקט בנייה למגורים תקוע יותר משלוש שנים - האם זה אמור לעורר את החשד?

"זה אמור לעורר חשד, אך זה גם תלוי במורכבות הפרויקט. בנייה למגורים, לרוב, אורכת כשלוש שנים, תלוי במספר הקומות ובפיתוח הסביבתי הנדרש. לרוב, כל קומה נבנית על פני תקופה של שבועיים־שלושה. מאוד חשוב לראות שאין עיכובים שנוצרים בגבייה של מזמיני עבודה, ולשים לב לימי האשראי והיחס שלהם לחוב הלקוחות. חייבים להבין את מדיניות ההשקעות של החברה ואת האסטרטגיה. צריך לראות אם חברה נכנסת לתחום שאין לה בו ידע וניסיון, ומה היכולת שלה לממן את הפעילות החדשה ולשרוד. אצל אורתם ראינו שהיא נכנסה לייזום נדל"ן כשלא היה לה ניסיון בכך".

מתי הזהרתם את לקוחות שלכם כי עדיף להם לעבוד מול אורתם סהר במזומן בלבד? האם זה היה בחודשים האחרונים או לפני כשנתיים?

"לפני שנתיים שמנו לב לאינדיקציות השליליות. לא אמרנו ללקוחות מיידית לעבור ולעבוד במזומן מול החברה, אך תיארנו להם את העלייה בסיכון החברה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker