אבנר סטפק: "לא מספיק לקנות חברת קרנות. צריך גם לנהל ולהביא תשואות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבנר סטפק: "לא מספיק לקנות חברת קרנות. צריך גם לנהל ולהביא תשואות"

בנו של צבי סטפק לא חושב שהמחירים ששולמו על הקרנות שנמכרו גבוהים, אבל טוען כי מדובר בעסק מורכב המחייב ידע ומאמצים; והוא גם "חברתי": "המשק צמח באחרונה אבל 80% מהאנשים במדינה במצב רע"; עוד הוא אומר: "מה שמעניין אותנו הוא רווח נקי של הלקוחות, העובדים ובעלי המניות, לא אכפת לי למי יש יותר גדול, אנחנו לא בעסקי אגו"

תגובות

"למי יש זמן להסתכל מהחלון? זה באמת נוף יפה", מתלונן אבנר סטפק בפני מי שנכנס אליו למשרד החדש ומתרגש מהנוף התל אביבי המרהיב הנשקף מחלונו. משרדו של סטפק בקומה ה-15 במגדל המוזיאון המפואר הוא חלק ממשכנה החדש של מיטב, החברה שבה הוא משמש סמנכ"ל, ואביו צבי הוא בעל הבית המיתולוגי. "יש בכל זאת יתרון בתקופות שפל", הוא אומר, "אפשר להוריד הילוך ולהשקיע במשפחה קצת יותר. אולי לחשוב קצת".

אבל עכשיו, כאשר השוק מצוי בגאות הארוכה ביותר הזכורה בשוק ההון, למי יש זמן בכלל לחשוב. גם סטפק, כמו רבים מחבריו, מתחריו ועובדיו, מבלה אינספור שעות בעבודה. ולא שהוא מתלונן. שלוש השנים האחרונות הפכו את משפחת סטפק לאחת המשפחות העשירות בישראל והעלו את מיטב לשווי שכמעט איש לא חלם עליו בעבר.

מיטב היא אחת החברות הצומחות בשוק ההון, ולכן אין פלא כי ממשרד קטן יחסית במגדל שמעל קניון רמת אביב היא השתלטה באחרונה על שתי קומות שלמות במגדל המוזיאון שהקימה חברת מגדל מול בתי המשפט בתל אביב. פי שלושה שטח משרדים ו-130 עובדים; כל זה משמש את מיטב לנהל 8.5 מיליארד שקל - פי שישה מהיקף הנכסים שניהלה בתחילת 2003.

אבנר סטפק נשאר עד כה מאחורי הקלעים במיטב. אביו, צבי סטפק (יחד עם שלמה סימנובסקי המחזיק 40% ממניות מיטב) היה זה שהקים, הוביל, מיתג אותה והפכה לאחד מבתי ההשקעות המעניינים במשק. עתה - כאשר הוא כבר ממוקם היטב בין בכירי החברה כסמנכ"ל האחראי על החברות הבנות, פיתוח פעילויות חדשות, היערכות לוועדת בכר, שיתופי פעולה בחו"ל ועוד כמה דברים - מרשה לעצמו סטפק הצעיר (31) להתראיין לעיתון.

הצמיחה של מיטב בשנים האחרונות היא עניין ראוי למחקר. בעיקר בקרנות הנאמנות - ענף שבו נהפכה החברה למעין אורים ותומים לגופים הפרטיים ולפותחת דלת אצל היועצים בסניפי הבנקים. בתחרות על היקף הנכסים כבשה מיטב את המקום הראשון בין הברוקרים הפרטיים כבר לפני זמן רב ולא עזבה אותו אפילו חודש אחד. עתה מנהלות הקרנות של מיטב כמעט 4 מיליארד שקל (כמעט 3% מהשוק). בתיקים מנהלת מיטב 4.6 מיליארד שקל ועוד 1.1 מיליארד שקל בקופות הגמל.

איך סטפק הצעיר מסביר את הגידול הדרמטי של מיטב?

זה שילוב של אסטרטגיה ניהולית וביצועים טובים. יש כאן מוחות של אנשים שמבינים את הביזנס.

מה עשיתם יותר טוב מאחרים?

למשל, ידענו יותר טוב מאחרים לטפל בהיבטים השיווקיים. כשפרסמנו ב-2002-2001 צחקו עלינו שאנחנו שורפים כסף. היום כולם משתוללים בפרסום. מי שלא היה מוכן להוציא אגורה על פרסום שופך היום מיליונים. אנחנו בנינו מותג בשנים הקשות.

וגם מזל.

היה לנו הרבה מזל. ביצועים טובים בתקופה גרועה לא היו עוזרים לנו להגדיל את הנכסים.

אתם מנהלים 8.5 מיליארד שקל. נניח שדמי הניהול הממוצעים עומדים על 1.5%, קצב ההכנסות השנתי של מיטב עומד על 130 מיליון שקל.

יש לנו גם פעילויות נוספות כמו המכללה, הנגזרים, המידע הפיננסי, החיתום ובית התוכנה. אבל זה נכון שעיקר ההכנסות שלנו באות מניהול הכסף.


לא מחזיק מחברות הביטוח

כמה אתם מרוויחים?

אנחנו הגוף הפרטי היחיד מבין הטופ 5 של בתי ההשקעות הפרטיים. הפריווילגיה שלנו היא לא לחשוף את הדו"חות שלנו. אנחנו חברה רווחית.

מי החברים בטופ 5?

זה מסוכן להגיד. אני יכול לומר שאם יהיה לי חבר קרוב שיבקש ממני עצה איפה לנהל את הכסף - ולא במיטב - אני אשלח אותו לאנליסט או לאי.בי.אי.

מה לגבי חברות הביטוח?

אני לא מחזיק מחברות הביטוח בשוק ההון. זה לא מקרי שהברוקרים הפרטיים צמחו יותר מהן. גם בעתיד, לפרטיים יהיה יתרון משמעותי על חברות הביטוח. תדמיתית, התפישה של הציבור באופן משמעותי טובה יותר לגבי הברוקרים. צריך רק לוודא שאנחנו שומרים על זה. זה שהם עתירי הון ורוכשים נכסים לא סותר את העובדה שהם 20 שנה בשוק ההון והביצועים שלהם לא משהו.

אולי פספסתם במיטב כמה שווקים חשובים, כמו למשל תעודות סל שבהן אקסלנס הצליחה יפה?

אקסלנס עשו עבודה טובה מבחינה אסטרטגית-עסקית. אבל מצבנו טוב גם בהיבט הזה. העמקנו בתחומים שלא היינו קודם. אני גם לא מעוניין להיכנס לכל דבר. למשל ברוקרג' לא כל כך מעניין אותי, כי זה קומודיטיס וגם לא פעילות רווחית כל כך.


נהנה להיות הרואה ואינו נראה

מה מעניין אתכם?

מה שמעניין אותנו הוא רווח נקי של הלקוחות, העובדים ובעלי המניות. לא אכפת לי למי יש יותר גדול, אנחנו לא בעסקי אגו.

רווח לבעלי המניות ולעובדים זה לא מתנגש אחד עם השני?

לא. אנחנו קצת סוציאליסטים. מבין כל בתי ההשקעות אנחנו בצד הקיצוני של הסקאלה. מעולם לא פיטרנו עובדים על רקע שפל בשוק ההון. העובדים כאן מתוגמלים יפה. אנחנו משתפים עובדים ברווחים.

כמה קיבלו העובדים במיטב בשנתיים האחרונות?

כל העובדים - וזה כולל את המזכירות והעובדים הזוטרים ביותר - קיבלו תוספת של 6-3 משכורות בשנה.

יש עובדים שעשו 18 משכורות בשנה - 36 משכורות בשנתיים?

יש כאלה. המצטיינים. בנוסף אנחנו תורמים סכומים גדולים. סעיף התרומות שלנו גדול מהרבה חברות גדולות מאיתנו פי כמה.

כל זה מכיוון שעשיתם הרבה כסף במיטב בשנתיים האחרונות.

זה נכון, אבל יש כאלו שמרוויחים ולא נותנים לקהילה כלום. יש חברות ביטוח ובנקים שההתנהגות שלהם מבחינה זו היא בושה. המגזר העסקי בפיגור עצום אצלנו.

אז לא תגיד לי מהי השורה התחתונה של מיטב?

אני נהנה להיות הרואה ואינו נראה. אבל זה לא מסובך להבין שאנחנו אחד הגופים הפרטיים הרווחיים. כאן תמיד מגיעה השאלה על ההנפקה.

אז מה לגבי הנפקה?

אבי ושלמה סימנובסקי, שותפו, לא רואים את עצמם מוכרים מניות; לכן ההצדקה היחידה של הנפקה היא הגדלה משמעותית של ההון לקראת רכישות שאנחנו לא יכולים לעשות לבד. כרגע אין לנו עניין לרכוש משהו ענקי כמו פסגות, ולצורך הרכישות שאנחנו מתכננים יש לנו מספיק כסף. לכן אין כל סיבה לרוץ להנפיק.

איזה נכסים אתם רוצים לרכוש מכל מה שהבנקים מוכרים?

אנחנו מסתכלים גם על קרנות וגם על קופות.

אם תרצה לרכוש חברת קרנות של 6-4 מיליארד שקל וחברה דומה של קופות תצטרך 500 מיליון שקל.

זה נכון, אבל לא בטוח שזה מה שאנחנו רוצים. היום השוק בשיא והבנקים לא ממש מסתכלים על הקונים. לרכוש קרנות או קופות זה לא מספיק, צריך גם לנהל את העסקים האלה. זה עסק מורכב מאוד; יש להשיג תשואות. תעשיית הקרנות בשיא, תעשיית הקופות לא צפויה לצמוח יותר ושוק ההון בשיא. במצב כזה לא נשתולל ברכישות. אנחנו פועלים בתחום מחזורי, עוד יהיו ימים קשים לעסקות שנעשו.

למה אתה מתכוון?

לא שאני חושב שמי שקנה טעה, אני רק מזכיר שהיו תקופות שתעשיית הקרנות התכווצה ב-70%. הקרנות יותר תנודתיות מהשוק עצמו, זה לא מועד אידיאלי לרכוש. מצד שני, יש כאן חלון הזדמנויות שלא יחזור, כי מה שחברות הביטוח יקנו כבר לא יהיה בשוק יותר. עסקת פ.ק.ן תחזור לשוק כאשר מרקסטון, שהיא משקיע פיננסי, תרצה לממש. בעוד שנתיים יהיו הרבה פחות הזדמנויות; לכן אנחנו בכל זאת מסתכלים על רכישות.

מה אתה אומר על המחירים הגבוהים שנקבעו בעסקות של הפועלים (פ.ק.ן) ודיסקונט (הקרנות והקופות)?

כמה מהעסקות עדיין לא מובנות כהלכה. באופן כללי המחירים די גבוהים. אנליסט נסחרת במכפיל של 8 על הרווח התפעולי (בניטרול ההון העצמי). זה זול יותר מהמחיר שבו נרכשה פ.ק.ן. והרי לאנליסט יש פוטנציאל גבוה יותר מאשר לפ.ק.ן, ולכן הייתי מצפה שמחירה של פ.ק.ן יהיה נמוך יותר.

אתם מושקעים במרקסטון בכ-3 מיליון דולר, התייעצו אתכם?

לא. אבל יש לנו יחסים מצוינים עם מנהלי מרקסטון.

התעניינתם בחברת רמקו של רמי רחימי. בסוף לא יצא מזה כלום.

נכון, אני מעריך שרחימי לא ימכור בשנים הקרובות. יש לו עסק טוב, הוא עדיין צעיר וגם יש לו בן ממשיך בעסק. פשוט באווירת ועדת בכר כולם מדברים עם כולם, אז ניסינו...

לפני שנה קניתם את הנכסים של גמול שניהלה לא יותר מ-500 מיליון שקל, למה עשיתם את זה?

גמול היתה אמנם קנייה קטנה. זה היה מבחינתנו פיילוט לוועדת בכר. גם בעסקה קטנה יש היבטים שיש לטפל - עובדים, מיסוי וכדומה. עדיף לטעות בקטן קודם.

הייתם במגעים עם גופים זרים להשקעה משותפת בנכסים שהבנקים מוכרים

עדיין יש מגעים, אבל לא משהו מתקדם.

מדוע הזרים לא נכנסים בזמן כל כך מאתגר?

ההתרשמות היא שהזרים מגששים ובודקים אבל לא נכנסים. זה שוק שונה ממה שהם מכירים. אין ספק שהם ייכנסו, אבל לא מיד. נראה לי שהם מחכים להיווצרות סדר חדש בשוק ההון. הם יבואו בעסקות שניות, כאשר למשל מרקסטון יימכרו. יתכן שמהפכת עושי השוק שהגופים הזרים משתתפים בה תוביל להרחבת פעילותם בישראל.

בר סטרנס רכשו 50% ממגדל שוקי הון.

בר סטרנס הם היחידים שהיה להם אומץ להיכנס. אבל הם קצת חריגים. הם ראו את הרפורמות קורות במדינות רבות ועשו עסקות דומות. וגם יש להם גישה מיוחדת לישראל.

מגדל מכרו 50% במגדל שוקי הון ב-50 מיליון שקל, זה לא מחיר נמוך מדי?

השווי הוא לא מה שחשוב. מה שמפתיע זה שמגדל היתה מוכנה לרדת להחזקה של 50% בתחום כל כך מרכזי לעתידה כמו שוק ההון. עוד נראה אם זה יהיה לטובתם.

מה לגבי הוצאת כספים מחוץ לישראל?

זה יימשך. נגיע ל-30%-25% מהנכסים בחו"ל. גם במיטב. זה תלוי כמובן במצב השווקים. אחת הסיבות לכך שעדיין לא יצא הרבה כסף היא הגאות בשוק ההון הישראלי.

אולי הבורסה עלתה יותר מדי?

אין שאלה מסוכנת מזו. המחירים אמנם גבוהים, אבל עדיין לא מלאים. סלקטיוויות היא לא סתם סיסמה עכשיו. יש מניות עם פוטנציאל לעליות כמו אלביט מערכות, מכתשים אגן, מגדל, אלוני חץ ואחרות. ויש כאלו שעלו יותר מדי ואנחנו מעריכים שיירדו. הקטנו את ההחזקה שלנו במניות, אבל בסך הכל לא נופתע אם השוק ימשיך לעלות.

מהו תפקידך במיטב?

במיטב עשר חברות אחיות שלכל אחת מנכ"ל. בנוסף יש שני סמנכ"לים קבוצתיים, אני (פיתוח עסקי) ואיציק שנידוסקי (סמנכ"ל שיווק). מיטב הוא ארגון מבוזר, ולא ריכוזי. יש מנהלים שבשביל ריכוזיות מוכנים לאבד את הביזנס שלהם.

ואצלכם? צבי לא ריכוזי?

עם הגידול בנכסים והצמיחה, גם אבא שלי עשה את השינוי. אם יש לך אנשים טובים אתה לא חייב לעסוק בכל דבר.

אתה בדרך לכסא המנכ"ל?

לא בטוח. אבא שלי לא פורש מחר בבוקר. הוא צעיר, יש לו עוד הרבה זמן.


סלקטיוויות היא לא סיסמה

איך אתה רואה את מיטב בעוד חמש שנים?

אני מקווה שנמשיך לצמוח ולהצליח, אבל הגודל לא מעניין אותי. הרווחיות חשובה והכי חשוב שיהיה מקום שכיף לעבוד בו. רמת שביעות הרצון של העובדים במיטב היא מהגבוהות בשוק ההון. ברצוני להרגיש טוב מקצועית ואתית, ושלא ניהפך לבית חרושת.

למה הייתם צריכים להיכנס לתחום החיתום, שהוא מלא ניגודי עניינים?

בכל מה שאתה עושה בשוק ההון יש ניגודי עניינים. החוכמה היא לא לעשות שטויות ולהמשיך להיות אתי. אין סיכוי שצבי "ידחוף" קניית נייר בהנפקה רק מכיוון שהוא רוצה בהצלחת החיתום. יש אצלנו הפרדה מוחלטת. מצד שני, זה טבעי שאם יש חברה שאתה מאמין בה, תרצה גם לסייע לה בהנפקה וגם לרכוש את האג"ח שלה. הפיתוי תמיד קיים, הפתרון הוא רק התנהלות הגונה.

יש בחברות בבורסה מנהלים שבעבר איכזבו את המשקיעים, ואפילו לא פרעו את חובם, ועכשיו כולם חוזרים בגדול והמוסדיים קונים.

יש לי רשימה שחורה של מנהלים שבחיים אני לא אשקיע בחברות שלהם ולא בחברות שקשורות אליהם. מוסדיים לא מתייחסים מספיק למה שעושים כאן בעלי עניין. אנשים שלא החזירו חוב ואנשים כושלים מקבלים הזדמנות שנייה רק בגלל רדיפת בצע. השוק האמריקאי לא היה כל כך סלחני כלפיהם.

ובכל זאת השקעתם באגרות החוב שהנפיק אלי רייפמן.

העסקה עם רייפמן נבחנה בצורה מקצועית במיטב, לפי הפרמטרים שמנחים אותנו בכל עסקה. מדובר למעשה בהשקעה באג"ח המגובה בביטחונות העולים לאין ערוך על אלה שראינו בגל ההנפקות של אג"ח חברות שהיה השנה, אג"ח שחלק ניכר מהן הונפקו ללא שום ביטחונות. אני חושב שמדובר בעסקה טובה מאוד, ולראיה השקענו באג"ח מיליון דולר מכספנו הפרטי, ולא רק מכספי לקוחותינו. יש רשימה ארוכה של בעלי שליטה שלא נשקיע בהם. רייפמן אינו נכלל בה.


פדן ממקדונלד’ס כמודל

מה אתה אומר על השכר הגבוה של חלק מהמנהלים בבורסה?

הרבה פעמים הוא מוגזם. ואחר כך שהם תורמים, כולם עושים מזה חגיגה גדולה.

מה החוכמה? אביך בעל הבית. אתה יכול לקבל כמה שאתה רוצה בלי שאף אחד יידע.

את השכר שלי אני מסכם עם שלמה ולא עם אבא שלי. כל שנה אני בא אליו עם רשימה של הישגים וכשלונות. למשל השנה הצלחנו יפה מאוד עם קופות גמל שפתחנו רק לפני שנה. יש לנו כבר 1.1 מיליארד שקל בקופות. שלמה שאל אותי כמה בונוס אני חושב שמגיע לי, אמרתי לו סכום. הוא אמר שהוא חושב שמגיע לי יותר. וזה לא דבר מובן מאליו.

כמה זה היה?

לא מעוניין לומר. זה היה סכום יפה. אבל המשכורת לא כל כך חשובה, כי הכסף הגדול זה המניות במיטב. אני מתייחס לזה כאילו זה של המשפחה.

אז איזה מנהל אתה רואה כמודל?

שמעון פרס כבן אדם. כאיש עסקים - עומרי פדן, הבעלים של מקדונלד'ס ישראל. לא החלפתי איתו מלה מעולם, אבל הוא מייצג בעיני את השילוב הנכון של עסקים וערכים, לא בגלל השמאלנות שלו. הוא מעסיק את כל תושבי המדינה - ערבים, עולים חדשים - אין חברה שמתקרבת לזה כאן.

כמה שווה מיטב?

אין לי מושג.

מדברים על 800-500 מיליון שקל.

אין לזה חשיבות.

נהפכתם לאנשים מאוד-מאוד עשירים.

אנחנו אנשים צנועים. אבא שלי גר ברמת גן ואין לו אפילו רכב. אני גר בכפר סבא ומגיע לעבודה עם רכבת. מה זה משנה אם יש לך מיליון דולר או עשרה מיליון דולר בחשבון בנק; מה יש לעשות עם כל כך הרבה כסף? אנשים לא מבינים איך אנחנו לא טסים במחלקת עסקים. אנחנו לא קמצנים. חיים טוב, אבל לא ראוותנים.

אתה לא חי בשלום עם תדמית של מולטי מיליונר.

יש לי בעיה אידיאלוגית. המשק צמח יפה בזמן האחרון, אבל 80% מהאנשים במדינה במצב רע. אנחנו עוסקים הרבה בפעילות לטובת הקהילה. אנשים שחיים בבועה בתל אביב לא יודעים איך אחרים חיים. המצב עגום. צריך קונטרה למדיניות הכלכלית הקפיטליסטית של השנים האחרונות, גם אם זה יעלה במחיר מסוים בצמיחת המשק. ברור לי שמיטב תפסיד מכך, אבל חייבים. נעשו כאן צעדים קיצוניים מדי בכל מה שקשור לקצבאות; אנשים לא מבינים את זה עדיין. צריך למשל להעלות את שכר המינימום.

הטענה היא שהעלאת שכר המינימום תפגע ברווחיות החברות ובעקיפין תפגע באותם עובדים שבסופו של דבר יפוטרו.

אולי יש ענפים שצריך לפתור אותם מהעלאת שכר המינימום, אבל ברוב מגזרי המשק אפשר לשלם שכר גבוה יותר. אין סיבה שעורך דין מתמחה או מזכירה בחברת היי-טק ישתכרו שכר מינימום. אלו חברות רווחייות שיכולות לשלם שכר גבוה יותר, ורק מכיוון שהן יכולות הן מגייסות אנשים בשכר מינימום. בגלל זה חשוב לי שאנשים כמו עמיר פרץ יתחזקו בפוליטיקה ובתפקידים בכירים.

פרץ - לפי מה שאומרים לנו החברים שלך בשוק ההון - הוא זה שתומך בכל הוועדים השמנים ובעלי השכר המנופח, הלא כן?

במשך שנים יש לי התלבטות בעניין הזה. לצערי, הוועדים החזקים הם היחידים שיכולים לצאת למאבק. בכל מקרה לא מדובר בבעלי הון; אותם עובדים באים מהמעמד הבינוני. אני האחרון שימנע התייעלות בחברת החשמל ובחברות נוספות. יש מה לקצץ, אבל צריך להיזהר מלדרוס עובדים. המודל הקפיטליסטי האמריקאי מסוכן לישראל. צריך גישה בסיסית רכה יותר. אני בעד המודל הסקנדינווי של מדינת רווחה.

אולי בכלל אבא שלך יחליט לתרום את הנכסים שלו?

יותר ריאלי שאני אעשה את זה. אחרי שכל אחד יקבל את חלקו כמובן, אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אבל אני מעריך שיום אחד כל זה יגיע לחברה. אחרי שאסדר את הילדים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#