אורנשטיין אישר: צו הקפאת הליכים לאורתם סהר

השופט מינה בעלי תפקיד נטרליים ואסר על המשך פעילות הפרויקטים של החברה עד לגיבוש הסדר נושים ■ עו"ד שאול ברגזון ורו"ח יזהר קנה מונו לנאמנים זמניים

שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אמיר נחום, מנכ"ל אורתם סהר
אמיר נחום, מנכ"ל אורתם סהרצילום: תומר

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, אישר היום את בקשתן של החברות אורתם סהר ומליבו למתן צו הקפאת הליכים. אולם בית המשפט בו התקיים הדיון היה היום (ד') מלא עד אפס מקום. לכלל הנוכחים היה ברור כי אישור הקפאת ההליכים אותה ביקשה החברה שבקריסה בהפתעה לפני חג הסוכות הינו כורח המציאות. זאת במטרה לנסות ולכסות, ולו גם באופן חלקי, את חובותיה הנערמים של החברה.

השופט אורנשטיין דחה את בקשתן של החברות למנות את רו"ח חן ברדצ'ב ואת עו"ד אמיר ברטוב כנאמנים, על רקע התנגדותם של בעלי האג"ח ושל הבנקים. במקומם מינה אורנשטיין את עו"ד שאול ברגנזון ואת רו"ח יזהר קנה כנאמנים זמניים. כל אחד מהם יידרש להפקיד מיליון שקל התחייבות עצמית בקופת בית המשפט ולחתום על תצהיר העדר ניגוד עניינים.

השופט איתן אורנשטייןצילום: מוטי מילרוד

כל עוד הצו בתוקף אסר השופט לנקוט בהליכים נגד החברות או לממש ערבויות בנקאיות אלא באישור בית המשפט. כמו כן עיכב את כל ההליכים שתלויים כנגד החברה לרבות עיקולים שהוטלו על נכסיה, ואסר לממשם ללא אישור בית המשפט. הכניסה לאתרי הבנייה של החברה נאסרה על גורמים חיצוניים, וכן  לקיחת ציוד או נכסים שמוחזקים בידי החברה, וזאת בכדי למנוע צעדים חד צדדיים מצד ספקים, עובדים או גורמים אחרים שהחברה חייבת להם כסף או רכוש אחר. השופט גם השעה את סמכויות דירקטוריון החברה והמנכ"ל שלה, אמיר נחום.

השופט הדגיש כי בתקופה הצו אסור להפעיל את עסקי החברות, מאחר שהן נתונות בגירעון עמוק. עוד הזכיר את התנגדות הנושים הפיננסים ואת חוסר הוודאות הנוגע למצב החברה, למרות הנזק שחוסר הפעילות עלול לגרום בתקופה שעד לאישור הסדר הנושים. "כל עוד לא מונחת לפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה הכוללת נתונים מבוססים באשר לפרויקטים השונים, אין מקום להורות על הפעלת פרויקט כזה או אחר", קבע השופט.

השופט הדגיש כי "מגמת המחוקק ובתי המשפט היא לאפשר מיצוי של הליך ההבראה על פני דרך של פירוק". עוד כתב בהחלטתו כי הוא שותף לעמדת הנושים לפיה אין בפני בית המשפט תכנית הבראה סדורה, ובהיעדר נתונים בסיסיים על המצב של כל אחד מהפרויקטים הרבים של החברות, הערבויות שהונפקו, העלויות הנדרשות, התקבולים הצפויים ועוד, קיים קושי לקבל הכרעה מושכלת בנוגע להתנהלות החברות.

אורנשטיין גם נימק את החלטתו בכך ש "לא ניתן לשלול שבכפוף לבדיקה עניינית ואובייקטיבית יסתבר שיש מקום לאשר הסדר נושים המבוסס על תוכנית הבראה שתהיה עדיפה על פני חלופות אחרות של חדלות פירעון".

עו"ד אמיר ברטובצילום: עופר וקנין

השופט הזכיר כי "החברות מעסיקות 700 עובדים וככל שתתממש חלופה של הסדר נושים יישמר להם מקור פרנסתם". עוד הסביר כי "החברות נמצאות בעיצומה של בנייה של כ-5500 יחידות דיור שבכל מקרה יהיה צורך להשלימן ולא ניתן לשלול שהשלמה באמצעות החברות תהיה בעלות פחותה מזו שתיעשה על ידי קבלני ביצוע חדשים. מדובר בפרק זמן קצר שלא יהיה בו כדי להעצים ולמצער בצורה מהותית את הנזקים שנגרמים לנושים ושאינו שקול לנזק שעלול להיגרם אם לא יינתן צו ההקפאה".

רק לאחרונה החל להתברר ההיקף המלא של חובות החברה. מדובר בחובות של 216 מיליון שקל לספקים - ששמיטתם תגרום נזק למאות בתי אב בישראל; חובות של 300 מיליון שקל למחזיקי אגרות החוב של אורתם סהר אשר לא למדו לקח ממקרי עבר ובחרו להשקיע באג"ח אותם הנפיקה החברה ללא כל ביטחונות; וחובות שכר עבודה של 345 עובדי החברה, שכבר היום עומדים על כ-5 מיליון שקל. מטרה נוספת של הקפאת ההליכים היא לנסות למנוע מימוש ערבויות עתק בסך 433 מיליון השקל שהעניקו הבנקים לחברה.

את הדיון פתח עו"ד אמיר ברטוב ממשרד ליפא מאיר, שנשכר על ידי אורתם לפני כחודש בעקבות המשבר אליו נקלעה, כדי שינסה להשיג דחייה בתשלומי החוב. "אסור לחכות אפילו יום אחד. משמעות עצירת העבודה היא קשה, התדרדרות מהירה לפירוק - קטסטרופה", אמר ברטוב בבית המשפט.

נציג בעלי האג"ח, אופיר נאורצילום: עופר וקנין

בדברי הפתיחה גם הסביר ברטוב את האסטרטגיה שלו לניהול המשבר. "אורתם סהר ניצלה את הימים האחרונים למרתון פגישות עם מזמיני עבודות במטרה ליצור תכנית פעולה ראשונית להפעלת חלק מהפרויקטים במתכונת מצומצמת, במסגרתה יממנו המזמינים את המשך פיתוח הפרויקטים שלהם. הנחת העבודה תהייה שהמזמינים יממנו את ההוצאות. זו האלטרנטיבה הזולה ביותר שמצאנו עד כה להמשך ביצוע עבודה. אני חושב שהפעלה כזו היא בהחלט אפשרית ונכונה לתקופה מסויימת, עד שנאתר משקיע".

לשאלתו של השופט השיב ברטוב כי מדובר על פרק זמן של כחודשיים. לטענתו צפויה החברה לקבל כ-14-10 מיליון שקל בתקופה הקרובה. מאחר שהמשך פעילות במתכונת הרגילה של החברה דורש כ-80 מיליון שקל, ברור כבר עתה שהחברה לא תוכל לקיים את מלוא היקף הפעילות, כפי שניהלה בעבר. המטרה כרגע היא להשאיר כמה שיותר אתרי בנייה פעילים, כדי לא לאבד עובדים לטובת חברות בנייה אחרות, שכבר החלו לחזר אחריהם, ולשמור על המותג באופן כזה שמשקיע פוטנציאלי ימצא את החברה כאטרקטיבית לרכישה.

ברטוב גם הגיש לשופט חוזה לדוגמא, בבקשה כי יאשר את חתימתו מול חברת רייסדור. לרייסודר 3 פרויקטים להקמת בנייני מגורים, אשר אם לא יושלמו במועד יגרמו לנזק כבד ללמעלה מ-350 רוכשי דירות. בפרויקט של רייסדור בגבעת שמואל הושלמה כ-92% מעבודת הביצוע, בפרויקט בחריש הושלמה קרוב ל-70% מהעבודה, ובפרויקט השלישי נותרו 40 יחידות דיור למסירה.

עו"ד שלום גולדבלט, המייצג את רייסדור, הסביר לבית המשפט כי במצבה הנוכחי של אורתם סהר רייסדור כבר זכאית לממש את ערבויות הביצוע אשר ניתנו על ידי הבנקים, אלא שצעד כזה יגרום נזק לכלל הצדדים. חתימה על ההסכם החדש תאפשר לרייסדור להיכנס בנעלי אורתם סהר, להמשיך את העבודות ולשלם לעובדים ולספקים.

"אנחנו רוצים לסיים את הפרויקט כמה שיותר מהר. מצב בו נידרש לחפש קבלן אחר יהווה נזק עבורנו, כי נצטרך לריב ולהוציא הוצאות מיותרות, וזה לא כדאי", הסביר גילדבלט לאחר הדיון את העדפת רייסדור לחתום על ההסדר המוצע ולא לחלט את הערבויות הבנקאיות.

אולם נציגי הבנקים בדיון לא היו מרוצים מההצעה של אורתם, והביעו חשש מפני מצב בו הם ידרשו לממן את הקפאת ההליכים. עו"ד דורון אריאל, המייצג את בנק מזרחי טפחות, הבהיר "אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בתוך 60 יום במצב של חסר. אסור שההקפאה תתנהל באופן גירעוני על חשבון הבנקים שיש להם שעבוד צף".

עו"ד חנית נוב, המייצגת את בנק דיסקונט, העירה כי החשבונות של כלל החברות בקבוצה התנהלו לאחרונה בעירבוב, כך שלא ברור כלל אם ניתן להתייחס למצגים הכספים של החברה. "אנחנו יודעים שהגיעו 27 מיליון שקל מעסקת מליבו, אך אנחנו לא רוצים שהכספים ישמשו לפול החברות בחשבון הנאמנות. ההקפאה צריכה להיות מנוסחת באופן שימנע את המשך הערבוב לא ימשיך להיות", הדגישה נוב את דרישת הבנק. עו"ד חגי אולמן, המייצג את בנק לאומי, הסביר שמבסגרת ההליך נדרשת "הגנה הולמת, כך שכספים המשועבדים לבנקים לא יתפזרו ויגנו רק על הנושים המובטחים".

עו"ד אופיר נאור, המייצג את מחזיקי אגרות החוב, הסביר כי הם לא שוקטים על השמרים ומנסים בעצמם לחפש מוצא לחברה. לדבריו, "אנחנו יושבים עם משקיעים, גם כאלה שלא מוכנים לשבת עם החברה. אך לדעתנו יש בעיה קשה במצגים של החברה לשוק ההון. החברה פירסמה מצגים ודו"חות כספים עם יתרות פתיחה של 70 מיליון שקל, וכיום אנו מגלים שאין כלום".

השופט הגיב בתדהמה, "החברה פירסמה שיש לה 70 מיליון שקל?" נאור השיב כי "המצגים שניתנו רחוקים מאוד מהאמת שמתגלה כיום. בגלל הנסיבות בעלי התפקיד לא צריכים להיות מטעם החברה", בנסיון לשכנע את השופט למנות כונס או מפרק מטעם בעלי החוב ולא את עו"ד ברטוב המייצג את החברה.

עו"ד חיות גרינברג, המייצגת את עובדי חברת אורתם סהר, אמרה בתום הדיון בבית המשפט: "מדובר במקרה מורכב עם השלכות כבדות משקל על גורמים רבים ובהם 350 עובדי החברה. ניכר היה בדיון שכל הגורמים מבינים מצד אחד את המשמעות של העובדים ואת השפעתם על ההליך ומצד שני את המצוקה הרבה בה הם מצויים.

"כפי שצוין בדיון, למרות שלעובדים יש חלופות תעסוקה, הם בוחרים בשלב הזה בנאמנות למקום עבודתם וממתינים בקוצר רוח להחלטת  בית המשפט, כדי לדעת כיצד עליהם להתנהל בימים הקרובים, במיוחד לאור העובדה שמועד תשלום משכורת חודש אוקטובר מתקרב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker