האיש שיוצא מארנה גרופ עם הפסד של 800 מיליון שקל

מאז 2008 השקיע מרכוס וובר 830 מיליון שקל בארנה גרופ ■ בשבע השנים האלה ספגה החברה הפסד של מיליארד שקל, ומנייתה צנחה ב90% ■ כעת וובר מעוניין לרכוש את נכסיה האחרונים של החברה ב470 מיליון שקל ולרוקנה מפעילות

ערן אזרן
ערן אזרן

איש העסקים השווייצי מרכוס וובר הצטרף השבוע לרשימה הלא מחמיאה של אנשי עסקים זרים שהגיחו אל הבורסה המקומית, קנו נכסים במאות מיליוני שקלים, חילצו את בעלי השליטה או את מחזיקי האג"ח — וסיימו בהפסד עצום. הרשימה כוללת, בין השאר, שמות כמו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה (אי.די.בי), שעיה בוימלגרין והרשי פרידמן (אזורים), זיל פלדמן (פולאר השקעות) והאוליגרכים ארקדי גאידמק ואלכסנדר גרנובסקי (ויליפוד).

בסוף השבוע שעבר החליט וובר שהוא מעוניין לסיים את ההרפתקה בחברת הנדל"ן ארנה גרופ (מנופים פיננסיים לשעבר), לאחר שהשקיע בה סכום עתק של כ–830 מיליון שקל — ברכישת השליטה, בהזרמות הוניות וכהלוואות בעלים. חברת ASTC הסינגפורית שבבעלות וובר, השולטת בארנה גרופ (62%), הציעה לדירקטוריון לרכוש את שני הנכסים המשמעותיים האחרונים שנותרו בידה — מתחם סטאר סנטר באשדוד (96%) וקניון ארנה נהריה (75%) — בתמורה לכ–470 מיליון שקל, בתוספת התחייבות לפירעון שתי הלוואות של כ–320 מיליון שקל, שנטלו בעבר התאגידים המחזיקים בשני המרכזים המסחריים מהבנקים בישראל — אחד מהם בנק לאומי.

לאחר העסקה, וובר יחזיק בשני הנכסים באופן פרטי. מניית ארנה גרופ, שאיבדה כ–90% בחמש השנים האחרונות, עלתה אתמול בכ–5%. שווייה של החברה מסתכם כעת בכ–100 מיליון שקל — רחוק מאוד משווי של יותר מ–1.2 מיליארד שקל בשיאה, ינואר 2011.

סטאר סנטר, שנחשב לנכס איכותי יחסית, הוא מתחם מסחר ובילוי פתוח. שווי הנכס, נכון לסוף הרבעון השני של 2016, הסתכם ב–488 מיליון שקל, ושיעור התפוסה בו גבוה יחסית — 96%. ארנה נהריה הוא קניון שנפתח לקהל ב–2015. הנכס רשום בדו"חות הכספיים לפי שווי של 277 מיליון שקל (חלקה של ארנה). הקניון מושכר בשיעור תפוסה חלקי של 72% בלבד. השווי המצרפי של שני הנכסים מגיע לכ–765 מיליון שקל — כלומר, ההצעה נעשית במחיר של כ–3% מעל השווי בספרים.

מרכוס ווברצילום: אלון רון

בחודשים האחרונים ניהלה ארנה גרופ מגעים עם בנק לאומי בניסיון למחזר הלוואה של 238 מיליון שקל כנגד סטאר סנטר באשדוד, שמועד פירעונה הסופי היה במקור 19 ביולי, הוארך ל–14 בספטמבר, והוארך שוב ל–7 בנובמבר. גם בשנה שעברה ניהלה ארנה מגעים עם הבנק למיחזור ההלוואה. בעבר התלונן וובר על כך שהבנקים הישראלים מקשים עליו בקבלת מימון, בין השאר, בשל היותו זר.

עד לאחרונה החזיקה ארנה גרופ בנכס מסחרי משמעותי נוסף — קניון ארנה בהרצליה. במאי האחרון חתמה ארנה על הסכם למכירת הקניון לקרן הנדל"ן ריאליטי (65%), חברת הביטוח הפניקס (25%) ובעליה של חברת הנדל"ן תדהר — גיל גבע, אריה בכר ומארק וייסמן (10%).

שלושת הרוכשים הסכימו לשלם לארנה כ–335 מיליון שקל. העסקה, שתושלם ברבעון השלישי של 2016, אמורה להניב לארנה תזרים פנוי של 100 מיליון שקל.

יחסים עכורים עם נניקשווילי

מלבד הנכסים המסחריים, לארנה גרופ נכס נוסף — שאינו נכלל בהצעת הרכש של וובר — קרקעות בקזחסטן בשטח של כ–560 דונם בעיר אסטנה. הקרקעות נקנו בסוף 2007 מבן דודו של אחד השותפים בחברה, אברהם נניקשווילי, תמורת כ–200 מיליון שקל. על הקרקעות תוכנן להיבנות פרויקט של מגורים, מסחר ומלונאות, אבל התוכניות נגוזו, בין השאר, לאחר שחלק מהקרקע הופקע על יד הרשויות במדינה. בהתערבותה של רשות ני"ע בישראל, שוויין של הקרקעות בקזחסטן הופחת בשנים האחרונות במאות מיליוני שקלים — כך שהן רשומות כעת בדו"חות לפי שווי מזערי של כ–10 מיליון שקל בלבד.

ככל שמכירת שלושת המרכזים המסחריים בישראל תושלם ותצא לפועל, ארנה גרופ, שמנוהלת על ידי מיכל פוקס, צפויה להפוך לשלד בורסאי, שאותו יוכל וובר למכור בעתיד. המזומנים שייכנסו לקופה — כ–570 מיליון שקל — עשויים לשמש לפירעון הלוואות בנקאיות וכן הלוואות בעלים.

אתמול דיווחה ארנה כי הדירקטוריון החליט להקים "ועדה מיוחדת ובלתי תלויה", המורכבת מדירקטורים חיצוניים, כדי לבחון את הסוגיות הקשורות למכירה ולבחון הצעות אלטרנטיביות.

וובר "מחסל" את השקעתו בארנה בדרך הקשה — לא על ידי פרסום הצעת רכש לכלל בעלי המניות מהציבור (המחויבת בהיענותם של 95% מבעלי מניות המיעוט), אלא באמצעות רכישה של הנכסים "החוצה". לפי הערכות, וובר החליט לפעול כך מאחר שהעריך שלא יקבל את הסכמתו להצעת הרכש של נניקשווילי, המחזיק ב–23% מארנה.

נניקשווילי היה מי ששידך את וובר להשקעה הכושלת במנופים — והיחסים בין שני מחזיקי המניות בחברה נחשבים לעכורים. נניקשווילי מואשם כיום במתן שוחד לחבר הכנסת והשר לשעבר בנימין בן אליעזר, ונמצא בהליך משפטי. בתחילת יולי שועבדו מניותיו של נניקשווילי בארנה גרופ לבנק הקפריסאי יורובנק — כנראה על רקע חובות פרטיים משמעותיים.

הדרך לכישלון העסקי

וובר הפציע בשוק ההון הישראלי ב–2009 ונחשב לאיש עסקים מסתורי יחסית. בעבר סירב להתראיין ולהסביר מדוע בחר להשקיע דווקא בחברת השקעות מפסידה בישראל. פרט לישראל, וובר פעיל בעיקר בסינגפור, שווייץ, גרמניה וארה"ב בתחומי הנדל"ן, המסחר והתעשייה. בשנות ה–80 עמד בראש חברת בנייה ונדל"ן בגרמניה, שהיקף עסקיה היה יותר ממיליארד מארק. באותה תקופה התחיל לפעול בתחום הנדל"ן המניב בארה"ב.

בשנות ה–90 הקים וובר, המחזיק בחברת ההשקעות הגלובלית Asian Service Trade Control, נציגות בסינגפור והתרכז בהשקעות באזור. ב–1994 אף הצטרף כשותף לחברת האופנה האיטלקית Napapijri, שעשר שנים מאוחר יותר מכרה חלק ממניותיה לתאגיד האמריקאי VF, המחזיק, בין השאר, בחברת האופנה רנגלר ובחברת ציוד המחנאות נורת פייס. וובר גם שותף בחברת השעונים השווייצית Alfex.

וובר התחיל ברכישת השליטה במנופים פיננסים ב–2008, אז נשלטה בידי בן איש העסקים ג'קי בן זקן, שהורשע בהרצת מניותיה של מנופים וצפוי להתחיל לרצות בקרוב עונש מאסר, ושותפו, נניקשווילי. באותה תקופה העמיד וובר לארנה הלוואה של 25 מיליון דולר, ובעיצומו של המשבר ב–2009 המיר אותה להון, כחלק מהשקעה כוללת של 342 מיליון שקל שביצע תמורת הקצאה של 45% מהון המניות של החברה. באותה תקופה, וובר נחשב לשותף פיננסי, ולא היה מעורב באופן פעיל בניהול החברה.

הקידוח נכשל, המניה התרסקה

בהמשך, בעקבות האופטימיות של המשקיעים לגבי גילוי אפשרי של נפט וגז מול חופי אשדוד בידי חברת שמן, שנתח ממנה הוחזק על ידי ארנה גרופ, שווייה של ארנה אף נסק לכמיליארד שקל, והיא נכנסה למדד ת"א 100. בסמוך לאותה תקופה מכר בן זקן את יתרת אחזקותיו בארנה (11.5%) לוובר ולנניקשווילי תמורת כ–100 מיליון שקל — לפי שווי חברה של 870 מיליון שקל.

ב–2014 הפך וובר ליו"ר פעיל ולבעל השליטה היחיד בארנה גרופ, לאחר שרכש את חלקם של שחקן הכדורגל חיים רביבו ובן זקן, והשתתף בהנפקת מניות של ארנה בהשקעה כוללת של 100 מיליון שקל. כך טיפסה אחזקתו לשיעור של 62%. ואולם, התקוות לנפט מול אשדוד התבדו, מניית ארנה צנחה יחד עם שמן — והשבר הפיננסי בחברה הועמק. נוסף על הכישלון בתחום האנרגיה, הסתבכה ארנה בעקבות שורת השקעות כושלות בתחום הנדל"ן וביצועים חלשים של נכסיה. כל זאת, בשעה שארנה נאלצה לבצע מחיקות חוזרות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בגין ההשקעה בקרקעות בקזחסטן.

ב–2014 רשמה ארנה הפסד עמוק של 114 מיליון שקל, שאליו הצטרפו הפסדים של 220 מיליון שקל ושל 30 מיליון שקל נוספים ב–2015 ובמחצית הראשונה של 2016, בהתאמה. בסך הכל, מאז 2008 צברה החברה הפסד של 970 מיליון שקל. על רקע ההפסדים, ההון העצמי של ארנה הידלדל ל–26 מיליון שקל בלבד, נכון לסוף יוני 2016. לדו"חות הכספיים האחרונים, כמו בשלוש השנים הקודמות, הוצמדה הערת "עסק חי" על ידי רואי החשבון, המעידה כי קיים חשש מהותי שהחברה לא תוכל לפרוע בעתיד את חובותיה.

בעקבות הכישלונות העסקיים, וובר נאלץ להזרים לארנה גרופ עוד עשרות מיליוני שקלים כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה, בין השאר, לבעלי האג"ח. מאז 2011 ביצע וובר לפחות 15 הזרמות כהלוואות וכקווי אשראי בהיקף כולל כ–100 מיליון דולר. בחודש שעבר, למשל, וובר הזרים לחברה עוד כ–8 מיליון דולר, כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות אל הבנקים. חלק מהסכום יועד לפירעון הלוואה שניטלה מהבנק הקפריסאי יורובנק, שמובטחת בביטחונות (הקרקעות בקזחסטאן).

בסך הכל, עד כה השקיע וובר בארנה גרופ — כתמורה עבור מניות השליטה, כהלוואות בעלים וכהזרמות הוניות — כ–830 מיליון שקל. נכון לסוף יום המסחר אתמול, שווי אחזקותיו של וובר בארנה (61.8%) הסתכם בכ–60 מיליון שקל. כלומר, הוא מופסד "על הנייר" בכ–770 מיליון שקל. כעת יידרש וובר למצוא משקיע המעוניין בשלד בורסאי, חברת מעטפת, עם יתרת הפסד גדושה של כמיליארד שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker