כיל תמחק 170 מיליון דולר בעקבות הפסקת ההשקעה בפרויקט באתיופיה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיל תמחק 170 מיליון דולר בעקבות הפסקת ההשקעה בפרויקט באתיופיה

בתוך 10 ימים נפרדת כיל משתי השקעות מרכזיות באסטרטגיה שהוביל המנכ"ל הפורש סטפן בורגס ■ הפסקת הפרויקט באתיופיה תחתוך 1.5 מיליארד דולר מתוכנית ההשקעות השאפתנית של בורגס

תגובות
ייצור אשלג של כיל
בלומברג

פחות מחודש לאחר שסטפן בורגס סיים את תפקידו כמנכ"ל כיל, יוצאת החברה מהשקעה נוספת שהוא הוביל. כיל הודיעה ביום חמישי האחרון כי דירקטוריון החברה הנחה את הנהלתה להפסיק את פרויקט האשלג באתיופיה. ההחלטה תוביל למחיקת השקעתה של כיל במיזם, שהגיעה עד כה ל-170 מיליון דולר. כיל עלולה להידרש להפרשות נוספות בסכום מוערך של 15-5 מיליון דולר, שהן העלויות של סגירת הפרויקט, הכוללות תשלום לעובדים ולקבלנים.

ההחלטה לסיים את הפרויקט באתיופיה, שהיה אחד המהלכים הבולטים באסטרטגיית צעד אחד קדימה שהתוו ניר גלעד, לשעבר יו"ר החברה, ובורגס באוגוסט 2013, התקבלה שבוע לאחר שדירקטוריון כיל שבשליטת עידן עופר הורה להפסיק עוד נדבך מרכזי באסטרטגיה זו - פרויקט הקמתה של תוכנית ERP גלובלית. הפרויקט הושק ב-2014, וכיל השקיעה בו עד כה 225 מיליון דולר. שתי ההפרשות, בסכום מצטבר של 395 מיליון דולר, יעבירו את כיל להפסד על בסיס כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב (US GAAP) ברבעון השלישי של 2016, שכן האנליסטים צופים רווח של 110 מיליון דולר ברבעון החולף.

כיל הסבירה את הפסקת הפרויקט באתיופיה בהיעדר תמיכה של ממשלת אתיופיה בבניית תשתיות ויצירת מסגרת רגולטורית שנדרשת להפעלתו, וכן בהחלטת רשות המסים האתיופית לדחות ערר של החברה על שומת מס בסכום של 55 מיליון דולר. זאת בטענה שהעסקה, שבה רכשה כיל את החברה הבת הקנדית אלנה, אשר מחזיקה בזיכיון להפקת אשלג באתיופיה, ייצרה לאלנה רווח הון שחייב במס באתיופיה. כיל רמזה שהיא עשויה לנקוט צעדים משפטיים נגד ממשלת אתיופיה, שהפרה, לטענתה, במעשיה ובמחדליה את ההגנות שלהן זכאית השקעתה של כיל באתיופיה. זאת מכוח אמנת השקעות בינלאומית, שעליה חתמה הממשלה האתיופית.

כיל נכנסה להשקעה באתיופיה כשרכשה בשני מהלכים את הבעלות המלאה באלנה הקנדית בפברואר 2014 וביוני 2015 תמורת 135 מיליון דולר. אלנה מחזיקה בזיכיון מממשלת אתיופיה לכרות אשלג במדבר דנקיל. הרכישה נעשתה כאחת החלופות למקרה שממשלת ישראל לא תחדש את הזיכיון שיש לכיל להפיק אשלג בים המלח עם פקיעתו במאי 2030.

לפי בדיקת היתכנות שביצעה אלנה והושלמה בפברואר 2013, המכרה אמור היה לייצר מיליון טונה אשלג בשנה במשך 25 שנים. הבעיה העיקרית של ההשקעה מעבר למחלוקות עם ממשלת אתיופיה הייתה הירידה בכדאיותה. זאת בעקבות הנפילה במחיר האשלג בשוק הסיני, שהוא אמת המידה למחירים בשוק האסיאתי - שאותו אמור היה המכרה לשרת - מרמה של 310 דולר לטונה בתחילת 2015 ל-200 דולר לטונה כיום. כדי להתגבר על כך תיכננה כיל לייצר באתר 600 אלף טונה בשנה של הדשן אשלגן גופרתי, שנמכר בפרמיה של 250 דולר לטונה ביחס לאשלג, ועוד 1.4 מיליון טונה של אשלג.

יתרה מזאת, ההשקעה באתיופיה היתה כרוכה בסיכון שנובע מהעובדה שכיל מעולם לא ייצרה אשלג בטכנולוגיה זו, היא גם לא הקימה מכרה מבראשית, ועלות ההשקעה בו קפצה מ-650 מיליון דולר, לפי הערכתה של אלנה לפני שנרכשה, ל-1.5 מיליארד דולר. ההשקעה הצריכה גם שיתוף פעולה של ממשלת אתיופיה. הממשלה התחייבה לסלול כביש עד לנמל ג'יבוטי, שבו תיכננה כיל להטעין את האשלג על אוניות לסין ולהודו, וכן להקים רשת חשמל ותשתית של הולכת מים, ההשקעה גם הצריכה את הסכמתה של ממשלת ג'יבוטי לייצוא אשלג בידי כיל.

ממשלת אתיופיה לא עמדה בהתחייבויות אלו, וגם לא קבעה מה יהיה מחיר החשמל והמים שתרכוש כיל לצורך הפעלת המכרה. עובדה זו הקשתה על המשך קידום הפרויקט. בעקבות התחמקותה של הממשלה האתיופית, פיטרה כיל 120 מעובדי הפרויקט, והשעתה את ההשקעות בו עוד ברבעון השני של 2016. כיל היתה אמורה בימים אלה לעבור לשלב השני של ההשקעה בפרויקט, שלב התכנון המפורט, שבו היתה אמורה להשקיע עוד 50 מיליון דולר. ואולם, לנוכח הסחבת בדיונים עם ממשלת אתיופיה והמחלוקת בנוגע לתשלום המס, שאותו לא שילמה אלנה, הוחלט בכיל להפסיק את הפרויקט.

שתי ההחלטות, שהוביל יוחנן לוקר, היו"ר החדש של כיל, יחתכו יותר ממחצית מתוכנית ההשקעות השאפתנית שהוביל בורגס, ועשויים לאפשר חלוקה מוגברת של דיווידנדים לחברה לישראל, בעלת השליטה בכיל, מבלי לסכן את דירוגה. עתה נותר לראות אם כיל תחליט להיפרד גם מהמיזם המשותף שלה עם חברת Yunan Yuntianhua בהיקף של 450 מיליון דולר לכרייה של סלע פוספט וייצור מוצרי המשך על בסיס סלע פוספט בסין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#