אלטשולר: "לא אופטימי לגבי עתיד הבורסה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלטשולר: "לא אופטימי לגבי עתיד הבורסה"

בכינוס השנתי של קבוצת קלי, אמר גילעד אלטשולר: "בבורסה יש עודף רגולציה. אם רשות ני"ע לא תתעורר, זה לא ישתפר" ■ מנכ"ל פסגות: "האוצר עשה מהלכים שהחיו את ענף הגמל"

"איני אופטימי לגבי עתיד הבורסה המקומית. יש עודף רגולציה בחברות הציבוריות", אמר אתמול גילעד אלטשולר, מבעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, בראיון משותף עם יאיר לפידות מבית ההשקעות ילין לפידות. הדברים נאמרו בכינוס השנתי של קבוצת קלי, שנערך באולם "סטוקו" בתל אביב.

לדברי אלטשולר, "דבר נוסף שמעיק על השוק זה מיעוט השחקנים. בשנים האחרונות לא ראינו חברות חדשות, כמו ילין או אלטשולר. ראינו מעט גופים חדשים שקמים. כשאין הרבה שחקנים, יש פחות דעות. זה גורם לירידת מחזורים. המשקיעים הזרים גם רואים שאי אפשר לפעול בשוק, ויוצאים ממנו. עד שלא יתעורר מישהו, ואני מדבר על רשות ניירות ערך, איני רואה שזה ישתפר".

לאחר מכן, השניים נשאלו על מחזורי המסחר הנמוכים, וכיצד ניתן לנהל השקעות במצב כזה. אלטשולר השיב: "רוב הכסף לא אמור להיות בישראל — צריך לפזר סיכונים. מצאנו חברה טובה, רצים אתה 10–15 שנה. אין צורך למצוא כל יום, למכור ולקנות. התוצאות מגיעות מעבודה קשה, מחברה שאתה רץ אתה שנים רבות קדימה".

לפידות ציין כי "אנחנו מכירים את החברות הישראליות לעומק, ולכן הבחירה שלנו בישראל היא פרטית ופחות רוחבית. בארה"ב ובגרמניה נבחר להשקיע במדדים הרחבים בתשואה הכי טובה. זאת אגדה שתעודות סל הן הפתרון ההשקעתי האולטימטיבי. יש פה מגמה שמסייעת לנו לנצח את המדדים. למנהל תעודה לא משנה המחיר, הוא צריך לקנות את המניות שמרכיבות את המדד, וזה מסייע לנו לנצל הזדמנויות, למשל בעת שינויים בהרכב המדדים. בישראל ההשקעה במדדים לא הוכיחה עצמה".

גילעד אלטשולר
עופר וקנין

גם אלטשולר מיהר לתקוף את ההשקעה בתעודות סל ואמר: "אני גם מאשים את התקשורת בעניין הזה. התקשורת פימפמה לציבור במשך שנים: 'אל תשלמו דמי ניהול בקרנות נאמנות, כל מה שיקר זה לא טוב, קנו תעודות סל — זה זול'. קודם כל, תעודות סל הן לא כאלה זולות. יש נטייה בשנים האחרונות שלאיכות אין כל משמעות, ולכן לא צריך לשלם על איכות. כך, למשל, בחרו במכרז הענק של חברת החשמל רק לפי המחיר, והתעלמו מכך שיש גופים שהרוויחו גם 10% יותר מהגוף שנבחר במשך חמש שנים, אבל המכרז היה רק על המחיר. צריך להפוך תקליט, ולהבין שצריך לשלם קצת יותר ושיש תמורה בעד האגרה".

אלטשולר התייחס גם למכרז האחרון של האוצר לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל, והזהיר: "מה שזול זה יקר. בסופו של דבר, צריך לבחור את האנשים הכי טובים, את האנליסטים הכי טובים, והאנשים האלה עולים כסף. ככל שאתה משקיע יותר - אתה מקבל יותר תמורה".

לבסוף התייחסו השניים לשאלה כיצד על הכסף להיות מושקע בימים אלה: "כגוף ששנים רבות החזיק באג"ח ארוכות, היום זה הזמן להיכנס לבונקר. כלומר, להשקיע באג"ח קצרות מאוד. במקומות שאפשר להרוויח קצת ולהפסיד הרבה עדיף לא להיכנס. הריבית האפסית דוחפת את המשקיעים לשוק המניות, אבל זה מחייב בחירה פרטנית של המניות".

"המפתח זה שמרנות וניהול סיכונים"

אחרי אלטשולר ולפידות דיבר מנכ"ל פסגות החדש, ברק סורני, שאמר: "השווקים עצבניים מאוד ותנודתיים, אבל בפועל ב–12 החודשים האחרונים יש עלייה ברורה במדדים המובילים. גם בת"א 100, גם בארה"ב וגם באירופה, כלומר הכיוון חיובי. גם רמת המכפילים סבירה למרות הריבית האפסית. הרכיב המנייתי צפוי להמשיך במגמת העלייה, אבל הסיכונים גבוהים. לכן אנו חושבים שנכון לרכז את ההשקעות למקומות היציבים יותר, כמו ישראל, ארה"ב, גרמניה ושווייץ".

ברק סורני
גיא חמוי

סורני הוסיף כי "בתקופה כזו, כשהריבית מתוכננת לעלות בארה"ב, מלות המפתח הן שמרנות וניהול סיכונים. עם זאת, יש לתבל את התיק בדברים מיוחדים, כמו אג"ח קונצרניות או קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות הון סיכון, נדל"ן ישיר, ובעיקר אשראי מותאם דו־צדדי עם ביטחונות גבוהים. אבל צריך להיזהר, שכן בהשקעה בקרן פרייבט אקוויטי או קרן נדל"ן יש יסוד של חתונה קתולית, ל–10 שנים — ושלב הבחירה הוא קריטי".

סורני גם התייחס לענף הגמל, ואמר: "האוצר עשה סדרה של דברים שהחיו את ענף הגמל. לאחר שמשנת 2000 יש ירידה חדה לאור תיקוני החקיקה. כך, למשל, ב–2015 היו הפקדות בהיקף של 6.4 מיליארד שקל. השנה עד אוגוסט יש כבר 6 מיליארד שקל הפקדות. הסיבה לכך היא תיקון 190, שמתייחס לרף מינימלי של פנסיה לאנשים מבוגרים. התיקון היה זריקת עידוד לענף הגמל. עד שהשוק הבין את השינוי לקח שנתיים־שלוש, וזה יגבר ויילך.

"נוסף על כך, אנחנו דקה לפני קופת גמל להשקעה, ודקה וחצי לפני חיסכון לכל ילד — מה שאמור להזרים 2.5–5 מיליארד שקל בשנה. זה תלוי אם ההורים יפקידו 50 שקל לכל ילד בנוסף למדינה. אם רק המדינה תפקיד, עד גיל 20 כל ילד יקבל 20 אלף שקל. אם ההורים יוסיפו 50 שקל, הוא יקבל כ–40 אלף שקל. ההורים יכולים לבחור בין פיקדון בבנק לבתי השקעות, ואפילו האוצר הראה שיש יתרון בהשקעה לאורך זמן לשים את הכסף בבתי ההשקעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#