"החדשנות היא קודם כל תרבות - ויש לנו אותה ב-DNA הישראלי"

יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בכנס החדשנות של TheMarker: "ראו את תחום ההייטק. כשיש איזור מוגן מביורוקרטיה מיותרת - הוא פורח"

מיכאל רוכוורגר

"עשרת אלפים חברות פינטק הוקמו בעולם בשנים האחרונות והן רוצות לשנות את המערכת הפיננסית. חלקן רוצות לבנות אלטרנטיבה לבנק וחלקן רוצות להציע לבנק איך לשפר את יכולותיו. לכן, היכולת להתמודד עם שינוי היא אחת המשימות העיקריות העומדות בפני הבנקים בעולם בעשור הקרוב" - כך אמר היום (ד') יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בכנס החדשנות של TheMarker שנערך בתל אביב בחסות בנק הפועלים.

לדברי סרוסי, "שני סקטורים - פינטק וסייבר - פורחים בישראל בשנים האחרונות. בשניהם, הקירבה לבנקים הישראליים ושיתוף הפעולה עמם הגדיל מאד את הצלחות החברות הצעירות, ולצד זאת סייע לשנות את הבנקאות הישראלית". הוא הוסיף כי "רמת האבטחה הטכנולוגית הנדרשת בבנקאות היא גבוהה, ואנחנו מפתחים ורוכשים כל העת מוצרים ושירותים ומחזיקים יחידה גדולה של עובדים ומנהלים שבמקורם גדלו ביחידות המובילות בצבא והפכו לתו תקן לאיכות הפיתוחים. הטכנולוגיה משנה את הבנקים בעולם ומגבירה מאד את התחרות.

"החדשנות היא סם החיים של הצמיחה הכלכלית ומדינות רבות רוצות לעודד אותה אצלם. החדשנות היא קודם כל תרבות ויש לנו אותה ב-DNA הישראלי. היצירתיות, הדמיון, החדשנות ומהירות מציאת הפתרון הם היתרון שלנו כישראלים". סרוסי הביא גם דוגמא: "את חברת מובילאיי פגשתי כבר לפני עשור. ראיתי את האופטימיות אחרי כל כשלון מסחרי, את הסבלנות, את הגאונות, ללא קיצורי דרך, בלי לוותר על שום דלת, עם הרבה חוצפה, ביטחון עצמי וראייה למרחוק, תרתי משמע".

סרוסי דיבר גם השינוי שחל בכל הקשור לחברות בעלות השווי הגבוה בעולם. "אם בעבר היו אלו חברות הנפט או הכימיה והמזון, הרי שכיום מדובר בחברות צעירות שנוצרו בשני העשורים האחרונים, והן צברו מזומן בהיקף של מאות מיליארדים - הרבה מעבר לרזרבות המט"ח הגבוהות של ישראל. אפל, גוגל ופייסבוק הן הדוגמאות הבולטות לכך, והן מרכזות את שני השינויים הכי משמעותיים על חברות מסוגן: המובייל מצד אחד, והרשתות החברתיות ואיסוף המידע מצד שני". מכאן מעריך סרוסי כי "הטכנולוגיות המובילות הבאות יהיו של ניתוח נתונים ושל בינה מלאכותית".

סרוסי התיחס לשינוי שעוברים ארגונים גדולים על רקע הפריצות הדרך הטכנולוגיות: "אנחנו בתקופת שינוי דרמטי של מהפכה טכנולוגית בארגונים. השינוי הנדרש איננו קוסמטי אלא דורש החלטות משמעותיות במונחי השקעה, בחירת טכנולוגיה והשילוב הנכון לכל ארגון לפי היעדים שלו ובעיקר באופן שיתאים ל – DNA של הארגון. ככל שארגון הוא גדול יותר, בוודאי כשהוא פיננסי ותחת רגולציה כבדה, הוא הופך לשונא סיכון, ולכן הדבר הראשון שיש להבין, הוא שכדי להניע ארגון גדול הוא לדעת להכיל ניסיונות וכישלונות.

"צריך להבין שבעולם הנוכחי, בלי לקחת סיכון הולכים אחורה מהר, ולכן צריכים לנהל סיכונים בצורה מחושבת ולא לגרום לאי לקיחת סיכון שפירושו שיתוק. תפקיד הדירקטוריון הוא לתת גיבוי להנהלה בנושאים מהסוג הזה.

סרוסי גם עקץ את המגזר הציבורי. "מה אנחנו יכולים ללמוד מהצלחות ההייטק הישראלי? - שכשיש איזור מוגן מביורוקרטיה מיותרת - התחום פורח. מילת המפתח היא 'כלכלה מאפשרת'. תארו לכם שכל עובד מדינה וכל פקיד ברשות מקומית היה מעוניין רק לסייע בקידום עסקים קטנים וגדולים - אז, הסקטור העסקי בישראל היה פורח. לישראל ניסיון ביצירת חדשנות ויזמות. זהו המקור לעושר הכלכלי של המדינה. החדשנות פירושה לדעת לגדל את הטובים ביותר, לשתף פעולה ולבנות אקו-סיסטם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker