המגבלות על גיוסי הון נותרו מאחור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המגבלות על גיוסי הון נותרו מאחור

העולם הפיננסי שועט קדימה, וחברות פרטיות כבר יכולות להציע לציבור מוצרים, שירותים והטבות באמצעות פלטפורמות של מכירה מוקדמת

תגובות

באחרונה דובר לא מעט על כך שרשות ניירות ערך הנחתה את קרן הגשמה לא לכלול בפרסומיה הבטחה לתשואות משוערות באפיקי ההשקעה שלה. בלי לדון בהנחיה, המוצדקת כשלעצמה, חשוב לתהות על ההד השלילי שנוצר בנוגע לשיטת הגיוס של ״עד 35 משקיעים" שהיא עדיין חוקית ומותרת.

נדמה כי הביקורת על התנהלות קרן הגשמה מתעלמת מהאינטרס המהותי — לאפשר למשק לצמוח באמצעות שיטות מימון שאינן דורשות פרסום תשקיף והצעה לציבור לפי חוק ני"ע. אמנם ידוע על תרמיות בקרנות השקעה פרטיות, ואין הבטחה שלא יהיו כאלה בעתיד, אבל מניעה גורפת של צורות מימון אלה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. מעבר לזה, חובות דיווח ופרסום תשקיף אינם "מרשם בטוח", ולאו דווקא מונעות את הסיכון מפני השקעה גרועה או תרמיות. תפוחים רקובים קיימים גם בחברות ציבוריות, על אף שבהן "החורים במסננת" קטנים יותר.

רן דימנט
אייל טואג

לכן, בימים אלה מתגבש שינוי חקיקה (שכבר אושר וממתין לאישור תקנות) המבטל את הדיכוטומיה האנכרוניסטית בין השקעה בחברות ציבוריות המפרסמות תשקיף, להשקעה בחברות פרטיות שאינן עושות זאת. דרך הביניים בין גיוס של חברה ציבורית לגיוס של חברה פרטית היא מימון המונים מבוסס הון, המאפשר לגייס סכומים קטנים מקבוצת משקיעים גדולה, בלי להידרש לגילוי הרחב והמקיף של תשקיף — אבל עדיין עם מגבלות רגולטוריות החלות על פעילות החברה המגייסת וחובת הדיווח למשקיעים. באירופה ובארה"ב כבר נכנסו לתוקף כללים המאפשרים לחברות לגייס הון מהציבור באמצעות מימון המונים; ישראל נמצאת כפסע מפרסום התקנות והכללים שיסדירו את התחום.

הרגולציה המתהווה לגבי מימון המונים תגביל את סכומי הכסף שניתן להשקיע בדרך זו מדי שנה (לכל משקיע וכן סך הגיוס לחברה), ובמקביל תחייב פרסום פרטים על החברה, כגון דו"חותיה הכספיים והתייחסות לסיכונים בתחום פעילותה. לאחר הגיוס החברה תידרש להמשיך ולדווח לציבור על פעילותה והתקדמותה באופן שוטף. טיוטת התקנות כוללת גם מנגנון שיחייב בעל עניין בחברה המציעה, המוכר את מניותיו, לאפשר לציבור להצטרף אליו במכירה כדי שלא יברח להם, וכן תקנות המסדירות את פעילות הפלטפורמה שבאמצעותה יוצעו המניות לציבור.

ואולם גם לפני כניסתו לתוקף של התיקון, קיים חריג בחוק ני"ע המאפשר פנייה (בתנאים מסוימים) ליותר מ–35 משקיעים, ובלבד שבסופו של דבר מספרם בפועל לא יגיע ליותר מ–35. חריג זה מאפשר את אופן הפעולה הנהוג כיום על ידי כמה גופים שלגביהם מושמעת הביקורת. אופן גיוס זה אינו כולל את ההגנות שייכללו במימון המונים, אבל מאפשר גיוס מ–35 משקיעים בלבד. מיעוט המשקיעים משנה את אופי הגיוס, שכן כל אחד מהם מנהל לחוד את המו"מ מול החברה, ולכן נדרש להגן על האינטרס שלו.

הגופים שמגייסים לפי החריג, אינם עושים זאת משום שזה המצב האידאלי עבורם, אלא מאחר שהם תקועים באמצע. הם נדרשים לסכומים אלה ורוצים לפנות לציבור רחב, אבל גודלם וסכום הגיוס המבוקש אינו מאפשר רישום למסחר בבורסה. כאמור, מנגד, מנגנון מימון המונים אמיתי עדיין אינו עומד לרשותם.

בתקופה האחרונה נראה כי אוהבים לומר על גופים אלה שהם מנסים לעקוף את החוקים. ואולם נכון לעכשיו, זו הדרך שהתיר המחוקק, וכל עוד הם עומדים בדיני החוק והרשות, אין הצדקה להתייחס אליהם באופן שלילי ומכליל רק בשל כמה תפוחים רקובים.

העולם הפיננסי שועט קדימה, וחברות פרטיות כבר יכולות כעת להציע לציבור מוצרים, שירותים והטבות באמצעות פלטפורמות של מכירה מוקדמת — כמו למשל אינדיגוגו וקיקסטרטר בחו״ל והדסטארט בישראל. התקופה של ״שיטת ה–35" היא תקופת ביניים, ואנו מצפים בכיליון עיניים לחקיקה החדשה שתסלול את הדרך למיזמים עסקיים להציע לציבור השתתפות בהון באופן דומה.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד קצנל דימנט המתמחה בשיטות מימון המונים ובדיני ניירות ערך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#