כוננות ספיגה בתל אביב אחרי יום שישי האדום בוול סטריט

המדדים המובילים של הבורסות בארה"ב סיימו ביום שישי את המסחר בירידות חדות של עד 2.5%, וגם באירופה נרשמו ירידות של 1% ויותר ■ הרקע: איתותים של הבנקים המרכזיים על נסיונות לסיים את ההרחבות המוניטריות

אורי תומר
אורי תומר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

לא כל כך נעים להתחיל ככה את השבוע, ואולי גם קצת מפחיד. הבורסה בתל אביב צפויה לפתוח הבוקר (א') את שבוע המסחר החדש על רקע הסיום העגום של שבוע המסחר בבורסות באירופה ובארה"ב ביום שישי, והחשש משובה של הפאניקה לשוקי המניות.

מדדי המניות המובילים של הבורסות בארה"ב סיימו את המסחר ביום שישי בערב בירידות משמעותיות. מדד נאסד"ק, שעוקב אחר השינויים במחירי כלל המניות בבורסה בשם זה, המתמחה במניות טכנולוגיה, סיים את המסחר ביום שישי בירידה של יותר מ-2.5% - שיעור לא שיגרתי שמבטא כנראה מידה רבה של אי נחת בקרב המשקיעים.

סוחרים בבורסת וול סטריט
סוחרים בבורסת וול סטריטצילום: Richard Drew/אי־פי

מדד S&P 500, שעוקב אחר מחירי המניות של 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, ירד בשיעור דומה. הירידה במדד דאו ג'ונס, שכולל 30 מניות נבחרות, היתה מתונה יותר, אך משמעותית גם כן: 2.1%.

עוד מדד שביטא את העצבנות של המשקיעים בבורסות בארה"ב ביום שישי היה מדד VIX, המכונה גם "מדד הפחד". המדד, שעוקב אחר סטיית התקן של האופציות על מדד S&P 500 ואמור עקב כך לשקף במידה מסוימת את רמת התנודתיות הצפויה בשוק, זינק ב-40% לרמה של 17.5 נקודות. הרמה הזאת עדיין נמוכה מעט מהרמה שאליה נוסק בדרך כלל המדד כשמתרחשת מפולת של ממש, אך הוא קרוב אליה למדי.

לשם המחשה, הרמה בימי שגרה קרובה בדרך כלל ל-13-12 נקודות, כשאת רמת ה-20 נקודות חצה המדד בפעם האחרונה בקריסה שלאחר משעל העם בבריטניה, ולפני כן בנפילה של פברואר שהתרחשה על רקע צניחת מחיר הנפט וקריסת המניות באסיה.

גם מדדי המניות המובילים של הבורסות הגדולות באירופה ירדו בשיעורים משמעותיים יחסית ביום שישי, אם כי פחות מהמדדים בארה"ב. מדד FTSE 100 של הבורסה הלונדונית, שעדיין נחשב למדד אירופי, הוביל את המגמה, עם שיעור ירידה של 1.2%. מדד קאק 40 הפריזאי (שכולל גם מניות אחדות הנסחרות באמסטרדם ובריסל) ירד ב-1.1%. מדד דאקס של הבורסה בפרנקפורט הסתפק בירידה של מעט פחות מ-1%.

אנליסטים ומשקיעים ברחבי העולם ייחסו את הירידות בשוקי המניות ביום שישי לאיתותים של בכירי הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה בנוגע לעתיד תוכניות התמרוץ המוניטריות שלהם. באירופה היה זה הנגיד מריו דראגי, שעומד בראש הבנק האירופי המרכזי (ECB), שנשא ביום חמישי נאום שליווה את החלטת הריבית (שהושארה ללא שינוי). הנאום של דראגי הדאיג רבים מהמשקיעים דווקא בשל מה שלא נכלל בו.

בשוקי ההון ציפו שדראגי יכריז על הרחבת רכישות האג"ח הממשלתיות בידי הבנק, וסירובו לעשות כן נתפש כאיתות שלילי. העצבנות של המשקיעים בארה"ב הושפעה גם מאיתותים של בכירים בבנק הפדרלי בנוגע לאפשרות של העלאת ריבית קרובה. העלאת הריבית נתפשת ככזו שעשויה לפגוע בשוק המניות (כפי שקרה סמוך להעלאת הריבית הקודמת, בדצמבר) - אך מצד שני דחיית המהלך עשויה להיתפש כביטוי להססנות, וכחוסר ביטחון של בכירי הבנק בנוגע למצבה של הכלכלה האמריקאית, שהתאוששותה היחסית היא מקור התקווה של קברניטי כלכלות המערב.

"השוק מתחיל להבין שהעלאת ריבית נוספת של הבנק הפדרלי נמצאת בפתח"

 סוחרים בוול סטריט מביטים בהכרזת העלאת הריבית של יו"רית הבנק הפדרלי, ג'נט ילן החודש
צילום: רויטרס

דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון הסביר בסוף השבוע: "הגורם העיקרי לירידות השערים היה הבנה של השוק סוף סוף כי העלאת ריבית נוספת על ידי הבנק הפדרלי האמריקאי (הפד) נמצאת בפתח. בתקופה האחרונה כמה בכירים בפד, כולל היו"רית ג'נט יילן וסגנה סטנלי פישר, התבטאו בדבר הצורך להמשיך בתהליך הנורמליזציה של הריבית על רקע הדרך הארוכה שעשתה כלכלת ארה"ב מאז המשבר, כולל התאוששות שוק העבודה ולמעשה הקרבה ליעדים שהוצבו בעבר מבחינת התעסוקה הצמיחה ואפילו האינפלציה, אף שזו עדיין נמצאת מעט מתחת ליעדי הבנק הפדרלי.

"למרות התבטאויות אלה השווקים לא הפנימו את הדברים והמשיכו להאמין כי העלאת ריבית לא צפויה לפני דצמבר. התבטאותו של אחד מראשי הפד - נשיא הפד בבוסטון, אריק רוזנגרן  - היתה טריגר נוסף. רוזנגרן לא רק התבטא בדבר הצורך בהעלאת ריבית, אלא גם הזהיר מפני התחממות יתר של הכלכלה במקרה של השתהות מיותרת, לטעמו, בתהליך העלאת הריבית.

"נראה כי השוק מתחיל להבין שהעלאת ריבית נוספת של הבנק הפדרלי נמצאת בפתח, בין אם בהחלטה הקרובה ובין אם באחת ההחלטות הנוספות (נובמבר ודצמבר) עד סוף השנה. מבחינת הפד, נראה כי העלאת ריבית היא MUST, שמטרתו להשיב את האמון בבנק המרכזי, לאחר שבמהלך השנה גרר השוק את הפד להמשך השמירה על הריבית, וזאת אף שהפד הצהיר בסוף השנה שעברה על כוונה לבצע שלוש-ארבע העלאות ריבית במשך 2016.

"גרירת רגליים נוספת של הפד וההתמהמהות בהעלאת ריבית עלולה לגרום לאובדן אמון של השווקים במדיניות ובהצהרות הפד, מה שעלול להביא לחוסר יציבות ולתנודתיות חריגה בשווקים הפיננסיים. לכן, דווקא העלאת ריבית עכשיו והצהרה בדבר מחויבות לתהליך העלאה אטי, ארוך וזהיר עשויות להיות בבחינת מה שירגיע את השווקים".

עם זאת, החשש העיקרי בקרב רבים ממי שעוקבים אחר השוק הוא שהרגיעה המיוחלת לא בהכרח תגיע מכיוון שהבעיה בשווקים עלולה להיות עמוקה יותר. רבים בשוק ההון, בישראל כמו בעולם, סבורים שהעליות האחרונות במחירי המניות והאג"ח הן מנותקות מהגיון כלכלי, ומתבססות על התמריצים המלאכותיים של הבנקים המרכזים - כלומר הריביות הנמוכות ורכישות האג"ח. בהיעדרם של תמריצים כאלה, ייתכן שלמחירי המניות והאג"ח אין סיבה כלכלית לטפס לגבהים שאליהם הגיעו באחרונה.

הטענות בדבר חוסר היגיון שנשמעו רבות באחרונה, התבססו בין היתר על העובדה שבניגוד למקובל בשוקי ההון בדרך כלל, מחירי האג"ח הממשלתיות ומחירי המניות עלו יחד באחרונה. לרוב, מחירי האג"ח הממשלתיות והמניות נעים בכיוונים מנוגדים, שכן הם משקפים תפישה הפוכה בנוגע למידת הסיכון בשווקים.

ייתכן שהתגובה התל אביבית תהיה מתונה יחסית

בניין הבורסה בת"א ברחוב אחוזת בית
בניין הבורסה בת"אצילום: יעל אנגלהרט

הבורסה בתל אביב עצמה סגרה את שבוע המסחר הקודם כבר ביום חמישי אחר הצהריים, כרגיל, ולכן הושפעה רק מעט מהמגמה בחו"ל. המדדים המובילים של הבורסה המקומית, ת"א 25 ות"א 100, סיימו את יום חמישי בירידה של 0.2%. מדד הבנקים של הבורסה בתל אביב ירד ביום חמישי ב-0.5%, מדד הנדל"ן ירד ב-0.6%, מדד הביטוח איבד 1.1%, ומדד התקשורת צנח ב-1.8%. בלטו לטובה מדד נפט וגז, שעלה ב-0.1%, ומדד ביומד, שטיפס ב-2.3%, בהובלת זינוק של 20% במניית נבידאה, עלייה של 10% במניית כיטוב פארמה ועלייה של 16% במניית ביוטיים.

על הרקע הזה סביר להניח שהבורסה בתל אביב תושפע הבוקר ממה שהתרחש בסוף השבוע בבורסות העולם. עם זאת, מכיוון שהמסחר בתל אביב הוא בדרך כלל דל בימי ראשון - עם מחזורים של פחות מחצי מיליארד שקל - ומכיוון שכדי להבין אם הירידות בחו"ל הן חלק ממגמה מתמשכת או עניין נקודתי יהיה על פעילי השוק המקומי לחכות כנראה למחר (יום ב'), ייתכן שהתגובה התל אביבית תהיה מתונה יחסית. כך היה במצבים דומים, למשל לאחר משאל העם בבריטניה בסוף יוני, כשהנפילה הגדולה בחו"ל התרחשה ביום שישי. ביום ראשון שלאחר הנפילה ההיא, הירידות בתל אביב היו מתונות יחסית, בציפייה להתאוששות בבורסות בחו"ל, שאכן הגיעה כעבור יומיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker