עשור אחרי שנמלט: קובי אלכסנדר חוזר מהגלות באפריקה

לפי דיווח בארה"ב, היו"ר והמייסד לשעבר של חברת ההיי־טק קומברס יתייצב מחרתיים (ד') לפני שופט בארה"ב, ויודה באשמה בפרשה שגרמה לו להימלט לנמיביה ב2006; ההודאה מגיעה אחרי שנתיים של מגעים בעניין בין עורכי דינו, משרד המשפטים האמריקאי והרשויות בנמיביה

אורי תומר
אורי תומר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אורי תומר
אורי תומר

קובי אלכסנדר, יו"ר ומנכ"ל קומברס לשעבר, ששהה בעשור האחרון בנמיביה שבדרום מערב אפריקה בעקבות התפוצצות פרשת הבקדייטינג (תארוך לאחור של אופציות) בחברה, הסכים לשוב לארה"ב כדי לעמוד לדין - כך דיווחה היום (ב') רשת הטלוויזיה האמריקאית, CNBC.

אלכסנדר, 64, שהיה מבכירי ההיי-טק הישראלי ומהפנים המוכרות ביותר שלו בימי בועת הדוט.קום, ייסד בשנות ה-80 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני את קומברס, שנקראה בתחילה אפרת, ונחשבה במשך שנים ארוכות לספינת הדגל של התעשייה. ב-2006 הוא נמלט לנמיביה כדי לא לעמוד לדין בארה"ב בפרשה החמורה. אלכסדר הואשם אז בשלל עבירות הקשורות לפרשה, והיה אמור להתייצב בפני שופט בתום חופשה בישראל.

לפי הדיווח, אלכסנדר יודה מחרתיים (ד') באשמה בסעיף הבקדייטינג, לאחר ששנתיים של מגעים בעניין בין עורכי הדין שלו, משרד המשפטים האמריקאי והרשויות בנמיביה הבשילו לכדי הסדר. במשך השנים נאבק אלכסנדר בבתי המשפט בנמיביה כדי למנוע את הסגרתו לארה"ב.

הפרשה שבה היה מעורב אלכסנדר פגעה קשות בקומברס, שהעסיקה בעבר אלפי עובדים במטה שלה ברמת החייל, ובהמשך ברעננה, והחברה לא התאוששה ממנה. באחרונה שינתה החברה, שהתכווצה משמעותית מאז וחלק מפעלויותיה נמכרו עוד קודם לכן, את שמה ל-Xura. בין היתר, ב-2015 נמכרה פעילות הבילינג (תשלום וחיובים אלקטרוניים) של החברה לאמדוקס.

צילום: בלומברג

קומברס סימלה בשיאה את ההצלחה הישראלית בנאסד"ק ואת עוצמתה של תעשיית ההיי־טק הישראלית. החברה, שעסקה במגוון תחומים, שינתה את המיקוד העסקי שלה כמה פעמים, בהובלתו של אלכסנדר - שעד לפרוץ פרשת הדייטינג היה היחיד מבין המייסדים שנשאר בחברה.

בשיאה, ב-2001, נהנתה קומברס מהכנסות שנתיות של כמיליארד דולר ורווח נקי שנתי של 250 מיליון דולר. היא גם היתה החברה הישראלית הראשונה שנכנסה למדד S&P 500 ולמדד נאסד"ק 100.

במוקד הפרשה, שנחשפה בחלקה על ידי העיתון "וול סטריט ג'ורנל", עמד האישום שלפיו אלכסנדר ובכירים נוספים בחברה - כמו גם בחברות אחרות - ביצעו שינוי רטרואקטיבי, כלומר זיוף, של מועדי הענקת האופציות שהוענקו להם לרכישת מניות החברה, כדי להגדיל את התגמול שניתן להם על חשבון בעלי המניות האחרים. לפי האישומים נגד אלכסנדר, תרגילי הבקדייטינג של והעבירות האחרות נמשכו במשך 15 שנה.

החברה לא היתה היחידה שהואשמה בסעיף זה, אך היה זה אחד המקרים הבולטים ביותר - יחד עם פרשת ברודקום. בנוסף לקומברס, שמותיהן של עוד שלוש חברות היי־טק ישראליות נקשרו בפרשה - אם־סיסמטס, צורן ומרקורי. שתיים מהחברות נפגעו מהפרשה ונמכרו בעקבותיה. אס־סיסטמס נמכרה ב–2006 לסאנדיסק, ומרקורי נמכרה באותה שנה ל–HP. צורן, שהאישומים של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) נגדה בוטלו, נמכרה ל–CSR הבריטית ב–2011.

באותה שנה יישב אלכסנדר את התביעות האזרחיות נגדו בארה"ב ושילם קנס של 53.6 מיליון דולר. עם זאת, עד כה היו תלויים נגדו 35 אישומים פליליים בארה"ב בגין תארוך לאחור של אופציות שמהן גרף 136 מיליון דולר, וכן בגין הלבנת הון והברחה של הכספים שגרף לכיסו לישראל. הוא הואשם גם בשיבוש הליכי משפט והדחת עדים בעקבות ניסיונות לכאורה לגרום לסמנכ"ל הכספים של החברה לקחת על עצמו את האשמה.

לפי הדיווח ב-CNBC, במסגרת ההסדר בין נציגיו של אלכסנדר לרשויות בארה"ב, כתב האישום נגדו יצומצם מאוד וחלק ניכר מההאשמות יימחקו ממנו - פרט לסעיף אחד שבו כאמור הסכים אלכסנדר להודות.

השקיע בנדל"ן ותרם לצדקה

אופציה למניה היא מכשיר פיננסי המאפשר למחזיק בו לרכוש את המניה במועד מסוים בתמורה למחיר מימוש שנקבע מראש. מלבד השימוש באופציות בקרב סוחרים ומשקיעים בשוק ההון, הן גם אמצעי תגמול מקובל למנהלים, בייחוד בתחום ההיי־טק. השימוש באופציות לצורך זה נועד לתמרץ את המנהלים לבצע מהלכים שיגרמו למחירה של המניה לטפס, וכך יגדילו את שווייה של האופציה.

התארוך לאחור נועד להגדיל את השווי באופן מלאכותי, על ידי בחירה של תאריכי הענקת אופציות שבהם מחיר המניה היה נמוך במיוחד, וכתוצאה מכך מחיר המימוש נמוך יותר. כך, הפער בין מחיר המימוש של האופציה למחיר בשוק גדול יותר. באופן זה המנהלים שמקבלים את האופציות קוצרים, על חשבון בעלי המניות של החברה, תגמול גבוה יותר מזה שהיו עשויים בעלי המניות לאשר באופן ישיר.

השיטה הזאת, שאינה חוקית בארה"ב, היתה מקובלת בחברות רבות בארה"ב, בעיקר בענף ההיי-טק. התחקיר של "וול סטריט ג'ורנל" והחקירות של SEC חשפו אז שימוש בשיטה ביותר מ-130 חברות גדולות בוול סטריט.

שני הבכירים האחרים בקומברס שהואשמו בפרשה הועמדו לדין. אחד מהם שילם קנס של מיליוני דולרים, והשני נידון לשנת מאסר. אלכנסדר הגיע לחופשה בישראל והיה אמור להיות מועמד לדין בתומה, אך ניצל זאת כדי להימלט לנמיביה.

בשנים שבהן שהה אלכסנדר בנמיביה הוא השקיע שם בנדל"ן ובעסקים מקומיים, ותרם מכספו לארגוני צדקה שונים. הרשויות בארה"ב האשימו אותו בכך שההשקעות והתרומות, שהיו משמעותיות יחסית לכלכלת נמיביה הקטנה, נועדו לקנות את תמיכת השלטונות שם כדי שיסרבו לבקשות ההסגרה האמריקאיות.

אלכסנדר מחזיק כיום ב-20% ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, שאותן רכש ב-2005, זמן קצר לפני פרוץ פרשת הבקדייטינג. שותפיו לשליטה בבית ההשקעות הם צבי לובצקי, דוד וייסברג ועמנואל קוק. עם זאת, אנשי אי.בי.אי מציינים בדו"חות הכספיים כי האחזקה של אלכסנדר בבית ההשקעות היא פסיבית והוא אינו מעורב בניהולו.

תגובות