פרשת לאומי והאמריקאים לא הסתיימה; הפועלים ומזרחי עוקבים בדאגה

ביקור נציגי הרגולטור הפיננסי של ניו יורק, המפקח על ההסדר עם לאומי, הסתיים בהחלטה של יו"ר ועד העובדים לאסור על שיתוף פעולה עמם ■ הפועלים ומזרחי טפחות ממתינים להחלטת השופט כבוב בעניין הסדר הפשרה של לאומי - ועלולים לחשוף עצמם לקנסות ותביעות מוגדלים

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גליה מאור ואיתן רף
גליה מאור ואיתן רףצילום: עופר וקנין

הבנקים בישראל קיבלו השבוע תזכורת נוספת מארה"ב לגבי ההשלכות הלא נעימות של חקירות רשויות המס האמריקאיות, בכל הנוגע לסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמות מס ב-2010-2002 - לאחר פרסום פרטים חדשים על השיטות שבהן פעלו. הפועלים ומזרחי טפחות עדיין שוקלים את צעדיהם מול הרשויות האמריקאיות; ובנק לאומי, שהגיע עמן להסדר ב-2014, עדיין מתמודד עם השלכות משפטיות ורגולטוריות של הפרשה.

באתר בלומברג פורסמו פרטים על עסקת טיעון בארה"ב עם איש עסקים אמריקאי יליד איראן, מסעוד שרשר, שהוא בעל השליטה בחברת האופנה אפרל. לפי הפרסומים, שרשר הודה כי הסתיר בחשבונות בבנקים הישראליים לאומי ושני בנקים ישראלים אחרים יותר מ-21 מיליון דולר. במהלך המשפט, טענו התובעים כי עובדת של בנק לאומי הבריחה דו"חות על חשבונותיו של שרשר בדיסק-און-קי שהוסתר במחרוזת שענדה על צווארה. שרשר סגר את חשבונותיו בלאומי ב-2011. עסקת הטיעון קובעת כי ירצה עונש מאסר של שנתיים, וישלם 8.3 מיליון דולר, לצד קנסות משמעותיים נוספים.

בנק לאומי, המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח, הוא הבנק הישראלי היחיד שחתם על הסדר עם רשויות החוק בארה"ב - שעלה לו יותר מ-400 מיליון דולר. אך למרות ההסדר, נראה שפרשת הלקוחות האמריקאים עדיין אינה נמצאת מאחוריו. זאת, בניגוד לבנקים שווייציים, בריטיים וצרפתיים, שעבורם הפרשה הסתיימה לאחר שהגיעו להסדר מול הרשויות האמריקאיות - והמדינות שבהן הם פועלים לא פתחו בחקירות פליליות נגדם.

ייתכן שישראל זוכה ליחס חריג בין השאר מכיוון שהיא בין המדינות היחידות - אם לא היחידה - שהנפיקה אג"ח שחלק מתפקידן היה לאפשר לאזרחי מדינות אחרות להעלים מסים. מדובר באג"ח שישראל כיוונה ומכרה ליהודים בתפוצות (בונדס). בנוסף, רגולטורים ישראלים שונים, שכיהנו בשנים שלהן נוגעת החקירה, ידעו על המהלכים שמבצעים הבנקים הישראליים.

ההסדר שעליו חתם לאומי קובע כי הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו יורק יבצע בשנים הראשונות לאחר ההסדר ביקורת על פעילות הבנק, במטרה לוודא כי הוא אכן עומד בנוהלי הרגולציה האמריקאית, וכי הפיק לקחים מהפרשה. אלא שנציגי הרגולטור האמריקאי ביקרו באחרונה בישראל ונפגשו עם עובדי לאומי - והעובדים חשו מאוימים במהלך הפגישות, שהתנהלו לדבריהם באופן שהזכיר יותר תחקיר. בעקבות כך, החליטה יו"ר ועד עובדי הבנק, מירי רובינו, לאסור על עובדי לאומי לשתף פעולה עם הנציגים האמריקאים.

עדיף לבנקים לנהל משפט בארה"ב?

לא בטוח שהפרשות ייסגרו בקרוב
לאומי
סטטוס: הגיע להסדר עם הרגולטורים בארה"ב. מחכה להחלטת השופט חאלד כבוב אם לאשר את הסדר הפשרה הכולל ולהחלטת היועמ"ש אם לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירים בבנק. עלות הפרשה עד כה יותר מ 400- מיליון דולר
הפועלים
סטטוס: בדיונים מול הרגולטורים בארה"ב. עלות הפרשה עד כה יותר מ 50- מיליון דולר
מזרחי טפחות
סטטוס: בדיונים מול הרגולטורים בארה"ב. עלות הפרשה עד כה יותר מ 40- מיליון דולר

לאומי תלוי גם בהחלטה שיקבל שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, המטפל בהליכים הנוגעים להסדרי הפשרה של התביעות הנגזרות שהוגשו נגד הבנק; בהחלטת היועמ"ש אם לפתוח בחקירה פלילית נגד הבנק או מי מבכיריו; ובעמדתן של חברות הביטוח של נושאי המשרה בבנק לשעבר, בראשות לוידס הבריטית.

הסדר הפשרה כולל תשלום ללאומי מחברות הביטוח שלו, בסך 92 מיליון דולר (כולל 26 מיליון דולר שתשלם החברה הבת של לאומי, שהיא בעלת רישיון מבטח), תמורת סיום התביעות נגד לאומי ועובדיו עקב הפרשה. עוד נקבע בהסכם כי שלושה נושאי משרה בבנק - יו"ר הדירקטוריון לשעבר, איתן רף; המנכ"לית לשעבר, גליה מאור; וראש החטיבה הבינלאומית לשעבר, צבי איצקוביץ' - יחזירו חלק מהבונוסים שקיבלו, בסכום מצטבר של 5.1 מיליון שקל.

אלא שבדיון בנושא שהתקיים בבית המשפט המחוזי תל אביב בסוף יוני, כבוב העביר מסר שלפיו כלל לא בטוח כי הפרשה תיסגר בקרוב. כבוב הדגיש כי מידת הסיכון שלאומי מוכן לקחת על עצמו עקב החשיפה לנושאי משרה לשעבר אינה מידתית. בנוסף, הוא העלה תהיות בנוגע לפטור הגורף שההסדר הכולל אמור להעניק בהליכים פליליים בישראל.

כבוב תהה גם מדוע, לפי ההסדר המתגבש, רק שלושה בכירים לשעבר נושאים באחריות, ושאל מה יקרה אם יימצא כי נושאי משרה נוספים הפרו את החובות שחלות עליהם. הוא גם התייחס לבדיקה הפלילית שמנהל בימים אלה צוות מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שצפוי להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נגד הבנק ונושאי משרה בו.

בכירים במערכת הבנקאות מעריכים כי להחלטות בית המשפט בתיק של לאומי תהיה השפעה על הצעדים שינקטו הפועלים ומזרחי טפחות, וסבורים כי שני הבנקים האלה - שנמצאים בעיצומה של חקירת הרשויות האמריקאיות, שלא ברור מתי תסתיים עבור כל אחד מהם - ימתינו עד סוף האירוע בלאומי לפני שיגיעו להסכמים עם הרשויות בארה"ב. כמו כן, הבכירים מעריכים כי אם כבוב יחליט לא לסגור את פרשת לאומי, ייתכן שהפועלים ומזרחי יעדיפו לנהל משפט בארה"ב.

הדבר עלול להגדיל את הסיכון של הבנקים האלה לקבל קנס מוגדל, או להיות חשופים לתביעות בארה"ב. הרגולטורים האמריקאיים הנוכחיים מעוניינים להאיץ את הליכי גביית הקנסות בפרשיות האלה, בהתאם למדיניות שמוביל נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שיסיים את כהונתו בינואר 2017.

הבחירות בארה"ב קריטיות להפועלים

אריק פינטו
אריק פינטו

בבנק הפועלים טענו בשנים האחרונות כי המקרה שלהם שונה מזה של לאומי, ובכך רמזו כי הם צפויים לספוג קנס קטן יותר. בינתיים, אין שום אינדיקציות לאמיתות הטענות האלה. הפועלים הפריש עד כה בדו"חותיו קצת יותר מ-50 מיליון דולר בגין חשיפה לקנס עתידי.

ייתכן שבבנק מעדיפים גם להמתין עד הבחירות בארה"ב בנובמבר. אם ייבחר מועמד המפלגה הרפובליקאית, דונלד טראמפ, סביר להניח שיבצע חילופים בצמרת הרשויות הרגולטוריות, וסוגיית גביית הקנסות מבנקים לא תהיה בראש סדר העדיפויות שלו - לפחות לא בתחילת כהונתו.

כך או אחרת, תוצאות החקירה בארה"ב ומועד סיומה צפוים להשפיע במידה לא מבוטלת על ההתנהלות העסקית של בנק הפועלים בשנים הקרובות, בוודאי שבכל הנוגע לתוכניות הבנק להרחיב את פעילותו הצומחת בארה"ב, בעיקר בתחום האשראי המסחרי.

בבנק, שמנוהל החל מהשבוע על ידי אריק פינטו, סבורים כי כדי לגדול בצורה ניכרת בארה"ב יש לרכוש בנק מקומי ולמזג לתוכו את הפעילות הנוכחית של הפועלים בארה"ב. אלא שהחקירה נגדו בארה"ב עדיין לא קרובה לסיום, ולאחר סיומה נראה כי יוצמד לו מפקח אמריקאי שיבחן את פעילותו, מה שיקשה עליו לקבל אישור לרכוש בנק אמריקאי. כך שלפי תרחישים סבירים, למהלך ייקח לפחות כמה שנים עד שיקרום עור וגידים.

בנוסף, הבנק נמצא תחת לחצים של בעלת השליטה, שרי אריסון, שלא מצליחה עד כה למצוא לו קונה במחיר שהיא מבקשת (סביב מכפיל הון 1, לעומת מכפיל הון של כ-0.78 שלפיו הוא נסחר); ומצד שני מעוניינת כי הבנק יגדיל את שיעור הדיווידנד שהוא מחלק מ-20% מהרווח הנקי ל-50%.

בתוך כך, בבנק מקווים שיצליחו למצוא קונה במחיר גבוה לישראכרט - חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, שנמצאת בשליטתו, ושאותה הוא מחויב למכור בתוך שלוש שנים מכניסתה לתוקף של החקיקה המבוססת על המלצת ועדת שטרום. רק מכירה במחיר שגבוה מההון העצמי של ישראכרט (כ-2.55 מיליארד שקל, נכון לסוף מארס) תאפשר לבנק לרשום רווח הון נאה, מה שיסייע לו ברכישת בנק בנק בארה"ב.

מזרחי הגדיל את החשיפה לקנסות

אלדד פרשר
אלדד פרשרצילום: תומר אפלבאום

גם מזרחי טפחות, המנוהל על ידי אלדד פרשר, נמצא במגעים מול רשויות המס האמריקאיות - אך ייתכן שיסיים את הפרשה עוד לפני בנק הפועלים. פרשר כיהן בעבר כראש החטיבה הפיננסית, והיה אחראי בין השאר גם על הפעילות הבינלאומית של הבנק.

ככל הידוע, למזרחי טפחות אין תוכניות לרכוש בנק בארה"ב. בינתיים, בדו"חותיו לרבעון הראשון של 2016 הבנק הגדיל ב-3 מיליון דולר (כ-7 מיליון שקל) את ההפשרה בגין חשיפה לקנס אפשרי בעקבות פרשת העלמת המסים של הלקוחות האמריקאים. סך ההפרשה של הבנק לכך היתה כ-39 מיליון דולר (כ-148 מיליון שקל) נכון לסוף מארס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker