"הכנסות הבנקים לא צומחות - ועליהם להתייעל יותר"

מאיר סלייטר, מנהל מחלקת המחקר בבנק ירושלים, מעריך שהכנסות הבנקים יקפאו בשנתיים הקרובות - בגלל הריבית הנמוכה ורגולציה של העמלות ■ הוא ממליץ על מניות של הבנקים שבתהליכי התייעלות - הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

"בארבע השנים האחרונות צומחות הכנסות הבנקים בשיעור ממוצע של 2.4% לשנה. עם זאת, שני מקורות ההכנסה המרכזיים - הכנסות הריבית והעמלות - אינם צומחים. הכנסות הבנקים המצטברות צפויות לרשום סטגנציה בשנתיים הקרובות. לאור זאת, על מנת להגדיל את רווחיהם ולשמור על התשואה להון הנוכחית הם נדרשים למצוא נתיב פעולה אחר – התייעלות" - כך כותב מאיר סלייטר, אנליסט בנקים ומנהל מחלקת המחקר בבנק ירושלים, בסקירת עדכון מקיפה שפירסם אודות ענף הבנקאות תחת הכותרת: "אם אין צמיחה בהכנסות - צריך להתייעל".

סלייטר מבסס את טענתו על כך שבארבע השנים האחרונות (עד סוף 2015) צומחות הכנסות הבנקים בשיעור ממוצע של 2.4% לשנה - גידול של 3.8 מיליארד שקל ל–43.9 מיליארד שקל. "הסיבה המרכזית לאי צמיחת הכנסות הריבית היא ירידת הריבית, וסביבת האינפלציה השלילית. במקביל, ההכנסות מעמלות מצויות תחת רגולציה מתמדת, שפוגעת בצמיחתן", מסביר סלייטר.

מאיר סלייטר
מאיר סלייטרצילום: רנץ וולפגנג

לגבי הכנסות מימון שאינן מריבית מציין סלייטר כי הן צמחו בשנים האחרונות, בעיקר כתוצאה מרווחים על השקעה באג"ח לנוכח המשך הירידה בתשואות בשוק האג"ח. לדבריו, ההכנסות צמחו ממכירת מניות בהיקפים גדולים (בעיקר בלאומי). ההכנסות האחרות, לפי סלייטר, גדלו בעיקר בעקבות מימוש נדל"ן בשנתיים האחרונות — מהלך שצפוי להימשך גם בשנים הקרובות.

"לפי בנק ישראל יחס היעילות בישראל הוא 69.4% לעומת ממוצע של 64.2% ב–OECD. עם זאת, מדובר על השוואה שאינה מדויקת, לאור השפעת מס השכר. בישראל נכלל מס השכר בהוצאות השכר, ואילו במדינות העולם הוא נכלל בשורת הוצאות המסים — ולכן לא נכלל בחישוב יחס היעילות. תקנון הוצאה זו משפר את יחס היעילות בישראל לכ–64.7%; כלומר רמת היעילות הממוצעת של הבנקים בישראל כלל אינה רחוקה מהממוצע ב–OECD. למרות זאת, הבנקים מתייעלים כדי לשמור על הרווחיות", מסביר סלייטר.

העלאת המלצה 
לבנק לאומי

"כל הבנקים כוללים בתוכנית האסטרטגית פרק של התייעלות. הבנקים הבולטים יותר הם לאומי ודיסקונט , שני הבנקים בעלי יחסי היעילות הפחות טובים. שני הבנקים הציבו יעד של הקטנת מצבת העובדים ב–1,000 משרות בשנים הקרובות, וצמצום שטחי הנדל"ן שבשימוש", כותב סלייטר.

בבנק ירושלים מותירים לבנק הפועלים המלצת "תשואת יתר", ומעלים את מחיר היעד מ–22 ל–23 שקל למניה — הגבוה ב–15% ממחיר השוק. "הבנק ממשיך להוביל את הסקטור מבחינות רבות, כולל הכנסות והתייעלות. חקירות המס בארה"ב מהוות משקולת על הבנק ועל שווי השוק שלו, ולהערכתנו לאחר סיום הפרשה והתבררות הנזק הכספי שבצידה, המניה עשויה לחזור להיות מתומחרת בדומה ליתר הבנקים", כותב סלייטר.

סלייטר העלה לבנק לאומי המלצה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר", וגם העלה את מחיר היעד למניית הבנק מ–15 ל–16 שקל — הגבוה ב–13.5% מהמחיר בבורסה. "אנו מעלים את ההמלצה ואת מחיר היעד ללאומי הודות לתוכנית הפרישה מרצון, הגדולה מהתחזית המוקדמת שלנו (הכוללת פרישה של 700 עובדים עד סוף השנה), שהבנק צפוי להשלים את כל המכסה השאפתנית שהציב לעצמו. לאחר השלמתה, פרישה זו צפויה לשפר את היעילות התפעולית אל מתחת ל–67% ואת התשואה להון אל מעל ל–8% ".

סניף בנק לאומי
סניף בנק לאומיצילום: לימור אדרי

סלייטר הותיר המלצת תשואת יתר למזרחי טפחות, והעלה את מחיר היעד למניה מ–49 ל–52 שקל - הגבוה בכ–12% מהמחיר בבורסה. "אנו מעלים את מחיר היעד לאור המשך צמיחת האשראי. מנגד, חקירת המס בארה"ב מעיבה על התוצאות השוטפות. בנוסף למכירת הנכסים - משכנתאות, נדל"ן ועוד - האגרסיבית יחסית שמבצע הבנק על מנת לעמוד ביעדי ההון והנזילות, עלולה להקטין את הרווחיות בטווח הקצר".

בבנק ירושלים הותירו המלצת תשואת יתר ומחיר יעד של 7.5 שקל לבנק דיסקונט - הגבוה בכ–12% ממחיר השוק.

הורדת המלצה 
לבנק הבינלאומי

להבינלאומי סלייטר הוריד את ההמלצה מקנייה לתשואת יתר, ואת מחיר היעד מ–57 ל–54 שקל למניה – 10.6% יותר ממחיר השוק. עם זאת כותב סלייטר: "אנו מותירים את ההסתכלות כלפי הבינלאומי קדימה חיובית. הבנק ביצע מהלכי התייעלות נאים, שעם סיום הפחתת המוניטין החשבונאי בגין בנק אוצר החייל (חברה בת של הבינלאומי) צפויים לשפר את בסיס הרווחיות של הבנק".

"אנו מעדיפים את הבנקים המתייעלים — הפועלים, לאומי ומזרחי. בנוסף, הפער למחיר היעד גדול יותר בשני הבנקים הגדולים ולכן העדפתנו היא ללאומי והפועלים על פני שלושת הבנקים הבינוניים. זאת, למרות המלצות ועדת שטרום והשפעתן לכיוון מכירת חברות כרטיסי האשראי, מהלך שהובא בחשבון בשווי הכלכלי של שני הבנקים הגדולים", מסכם סלייטר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ