כל מה שצריך לדעת על מהפכת קרנות הפנסיה הזולות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות ותשובות

כל מה שצריך לדעת על מהפכת קרנות הפנסיה הזולות

משה כחלון ודורית סלינגר הכריזו אתמול על שתי קרנות "ברירת מחדל", שאליהן יצורפו עובדים אוטומטית בעת הצטרפותם למקום עבודה ■ איך מצטרפים? למי נועדו הקרנות? כמה תשלמו - וכיצד המהלך ישפיע על החוסכים?

49תגובות
נתונים כפי שמופיעים בכתבה
אינפוגרפיקה דה מרקר

שר האוצר, משה כחלון והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, קידמו מהלך מהפכני בשוק הפנסיה בישראל, שעשוי לשפר את מצבם של מאות אלפי עובדים חלשים במשק. המהלך צפוי גם לסייע לשכלול השוק הפנסיוני ולהביא להוזלת מחירים בענף לכלל העובדים, כבר בטווח הזמן המידי. באוצר הודיעו על הקמתן של שתי קרנות פנסיה מסוג חדש — קרנות "ברירת מחדל" — לניהול כספי החוסכים לגמלאות.

קרנות "ברירת מחדל" הן קרנות פנסיה רגילות, שאליהן יצורפו אוטומטית עובדים שלא בחרו בעת הצטרפותם למקום עבודה חדש בתוכנית פנסיונית כלשהי. באוצר מקווים כי קרנות ברירת המחדל יחוללו מפנה היסטורי בניהול הפנסיה בישראל — כך שקבוצת העובדים שאינם מאוגדים, שהיא הקבוצה הגדולה בישראל, תהפוך למוקד הכוח בהתמחרות על תנאי הפנסיה, ותוכל להפחית את העלויות לכלל החוסכים.

1. מי הם הגופים שינהלו את קרנות ברירת המחדל?

שני הגופים שזכו במכרז לניהול הקרנות הם בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שהציעו דמי ניהול נמוכים. קרן הפנסיה של מיטב דש תגבה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדות החודשיות ושיעור של 0.01% מהצבירה בקרן. דמי הניהול שתגבה קרן הפנסיה של הלמן אלדובי יהיו 1.49% מההפקדות החודשיות ושיעור של 0.001% מהצבירה בקרן.

דמי הניהול, שיחולו על המצטרפים לקרנות למשך 10 שנים, הם נמוכים מאוד — הן ביחס לתקרה שקובע החוק והן ביחס לממוצע בענף.

לשם השוואה, החוק מתיר לקרנות הפנסיה לגבות דמי הניהול מקסימליים של 0.5% מהצבירה ו–6% מההפקדות החודשיות; בעוד שדמי הניהול הממוצעים ב–2015 הסתכמו בכ–0.28% מהצבירה ו–3.17% מההפקדות השוטפות. הזכייה של מיטב דש והלמן אלדובי תקפה לשנתיים, ולאחרי מכן ייערך מכרז חדש בין מנהלי החיסכון הפנסיוני.

2. האם דמי הניהול בקרנות הם 
הנמוכים ביותר?

לא. ישנם גופים מאוגדים גדולים במשק שנהנים מדמי ניהול נמוכים יותר. חברת הביטוח הראל, למשל, מנהלת את כספי הפנסיה של צה"ל, בהיקף של מיליארדי שקלים. הראל גובה מצה"ל דמי ניהול זניחים של 0.0018% מהנכסים המנוהלים ו–0% מההפקדות. כלומר, על כל מיליארד שקל שמנהלת הראל עבור אנשי הקבע, היא מכניסה 18 אלף שקל בלבד. עובדי חברת החשמל משלמים על ניהול הפנסיה בבית ההשקעות אינפיניטי דמי ניהול של 0.07% בשנה בלבד.

3. למי נועדו קרנות ברירת המחדל?

קרנות הפנסיה החדשות
אינפוגרפיקה דה מרקר

אחת הבעיות המרכזיות שזיהו באוצר היתה שעובדים רבים — בדרך כלל החלשים ביותר במשק — מצורפים לקרנות פנסיה עם עלויות ניהול מקסימליות בעת קליטתם במקום עבודה חדש, לא פעם תוך ניצול חוסר בקיאותם בעולם הפנסיה המורכב. כיום, יותר מ–750 אלף עובדים במשק משלמים את מלוא דמי הניהול לחברת הביטוח, סכום ש"מכרסם" כשליש מהיקף החיסכון לאורך השנים.

>> לחצו כאן לתרשים המלא

העובדים החלשים אינם נהנים מהיכולת שיש לעובדים מאוגדים ללחוץ על חברות הפנסיה, ולגרום להפחתה של דמי הניהול. כך, נוצר מצב שדווקא העובדים החלשים הם אלה שמשלמים את דמי הניהול הגבוהים, בעוד העובדים החזקים והמאוגדים משלמים סכומים נמוכים מאוד — ו"מסובסדים" בצורה עקיפה על ידי החלשים.

4. האם רק עובדים חדשים יוכלו להצטרף לקרנות?

לא. כל עובד במשק יכול להצטרף לקרנות ברירת המחדל, וליהנות מדמי הניהול הנמוכים החל מנובמבר. תהליך ההצטרפות אל הקרנות הוא פשוט ומהיר: מי שמעוניין להצטרף נדרש לפנות לבתי ההשקעות מיטב דש או הלמן אלדובי ישירות, ולמלא טופס ניוד. מספר הטלפון של מיטב דש הוא כוכבית 3366. מספר הטלפון של הלמן אלדובי: 03-6000100.

5. מה תהיה השפעת הקרנות החדשות 
על הקצבה לפנסיה?

דמי הניהול הנמוכים בקרנות ברירת המחדל צפויים להגדיל את קצבת הפרישה של עובדים במאות שקלים מדי חודש. לפי נתוני האוצר, עבור שכיר בעל שכר חציוני — כלומר 6,700 שקל בחודש — המשלם כיום דמי ניהול מקסימליים (0.5% בשנה מהצבירה ו–6% מההפקדות), המהלך צפוי להגדיל את הקצבה הצפויה בכ–18%. מדובר בתוספת של 900 שקל לקצבה החודשית. התחשיב נעשה על בסיס תשואה שנתית צפויה של 4%.

6. האם עובד בעבודה חדשה חייב להצטרף?

לא. במידה שהעובד ירצה לחסוך באמצעות קרן אחרת, עליו למלא באופן אקטיבי טופס הצטרפות לקרן שבחר. בדומה לכך, במידה שהמעסיק יבחר שלא לצרף את עובדיו לאחת משתי קרנות ברירת המחדל, יהיה עליו לבצע הליך תחרותי לבחירת קרן פנסיה לעובדיו. ההליך התחרותי יבטיח לכל הגופים בשוק החיסכון הפנסיוני הזדמנות שווה לזכות, בהתאם לקריטריונים הכוללים דמי ניהול נמוכים, תשואה גבוהה ושירות איכותי.

זוג קשישים בכניסה לסופר
אילן אסייג

7. האם ניהול ההשקעות בקרנות החדשות יהיה פחות טוב?

סביר להניח שלא. מאחר שמדובר בקרנות חיסכון "רגילות" שפועלות תחת כללי רגולציה ותנאי שוק הזהים לכלל הקרנות, אין סיבה שקרנות ברירת המחדל יציגו תשואות נמוכות ביחס למתחרות. יתרה מזאת, בדומה ליתר מנהלי קרנות הפנסיה הוותיקות, גם מנהלי קרנות ברירת המחדל צפויים לנסות ולשמור על המוניטין שלהם כמנהלי השקעות, ולהציג תשואות מיטביות לחוסך ככל הניתן.

8. מה תהיה השפעת הרפורמה על שוק הפנסיה?

קרנות ברירת המחדל של האוצר עשויות לזעזע את ענף הפנסיה בישראל. דמי הניהול הנמוכים שמציעות הקרנות עשויים להפוך למנוף לחץ בידי החוסך מול קרנות הפנסיה הקיימות להוזלת דמי הניהול. הגברת התחרות עשויה גם לתרום לשיפור איכות השירות ולתחרות על המרכיב החשוב ביותר בחיסכון הפנסיוני — התשואה השנתית. החשש מפני התחרות הגוברת הוא כנראה גם הסיבה לכך שחברות הביטוח התנגדו למהלך, ועתרו לפני כמה חודשים לבג"ץ בדרישה לעצור את הרפורמה. שופטי בג"ץ דחו את העתירה.

9. איך הגיבו בשוק ההון לרפורמה המוצעת?

חברות הביטוח הגדולות, המנהלות כיום את החיסכון הפנסיוני, עלולות להיות מהנפגעות העיקריות של הרפורמה. החברות סירבו אתמול להתייחס למהלך. עם זאת, אחד ממנהלי הפנסיה, שביקש לא להזדהות, הביע תרעומת עזה נוכח המהלך: "זה פשוט בלתי נתפש. ללכת ולתת דמי ניהול נמוכים — ללא כל קשר למחויבות שיש לקרן לאוכלוסיית הלקוחות — זה מעשה שלא ייעשה".

הוא הוסיף כי "דמי ניהול ברמה שכזו היא פשוט הפקרות — ואני לא מאשים את מיטב דש או את הלמן אלדובי, אלא את הדירקטורים של בתי ההשקעות. אני לא מבין איך העזו לאשר דמי ניהול כאלה. אני גם מאשים את האוצר, שנתן להם לרדת לרמה כזאת. מעסיקים אינטליגנטים יבינו שאי־אפשר לעבוד במחירים כאלה. אולי האוצר יתעשת ויבין שהלך צעד אחד רחוק מדי. זה פשוט צעד לא שפוי. אלה דמי ניהול מופרעים שלא ניתן להתקיים מהם. בדמי ניהול כאלה לא מסוגלים לתת רמת שירות. זה יגרום לכשל שוק, שלדעתי יתפוצץ לכולם בפנים"

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, שמנהלת את קרן הפנסיה הגדולה בישראל מבטחים החדשה (70 מיליארד שקל), החליט להגיב לדברים. בן אסאייג העריך שהרפורמה תתרום להמשך הירידה בדמי הניהול בענף: "גובה דמי הניהול בפנסיה הוא מרכיב חשוב, אך בוודאי אינו חזות הכל. היקף הצבירה בחשבון הפנסיה של העמית לקראת פרישתו תלוי גם בתשואה, בהתאמת הכיסוי הביטוחי לצרכי העמית, ניהול נכון של מערך הטיפול בתביעות ועוד.

"בבחירת קרן פנסיה יש לשקול שיקולים ארוכי טווח, ולא לטווח הקצר — וביניהם לכלול פרמטרים של יציבות, ניסיון, יתרונות לגודל, תשואות וטיפול זהיר ואחראי בטיפול באירועים הביטוחיים של העמיתים. אנו מברכים על כניסתם של שחקנים חדשים לענף, וכקרן הפנסיה הגדולה והמובילה בישראל אנו נמשיך להעמיד לרשות העמיתים, המעסיקים, איגודי העובדים והסוכנים את היתרונות המובהקים של קרן הפנסיה של מנורה מבטחים, ולהמשיך בהובלת הענף באחריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#