מתכוננת להיפרדות מהבנקים: ישראכרט בוחנת נטילת הלוואות פרטיות ממוסדיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתכוננת להיפרדות מהבנקים: ישראכרט בוחנת נטילת הלוואות פרטיות ממוסדיים

חברות כרטיסי האשראי מנסות לגוון את פעילותן העתידית, ולראשונה בענף ערך באחרונה סמנכ"ל הכספים של ישראכרט, שבבעלות בנק הפועלים, סבב פגישות עם גופים מוסדיים לדיונים בנטילת הלוואות ■ לפי הערכות, בלאומי קארד עשויים לבצע מהלך דומה

תגובות

המלצותיה של ועדת שטרום ייכנסו לתוקף רק עם יישום החקיקה, שתארך לכל הפחות כמה חודשים, אבל בחברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים הגדולים בעקבות ההמלצות, כבר מתחילים להיערך ליום שבו לא יהיו עוד תחת המטרייה הנוחה של הפועלים ולאומי.

רם גב, סמנכ"ל הכספים של חברת כרטיסי האשראי הגדולה בענף, ישראכרט, שבבעלות בנק הפועלים, ערך באחרונה סבב פגישות עם גופים מוסדיים גדולים כדי לבחון נטילת הלוואות פרטיות מידיהם. זו הפעם הראשונה שבה חברת כרטיסי אשראי כלשהי מגיעה לפגישות מסוג זה עם שוק ההון, והיא נובעת מהרצון של ישראכרט להגדיל את הגמישות הפיננסית ואת מקורות המימון שלה לצורך מתן הלוואות ללקוחות, מעבר לאשראי בפועל ומסגרות אשראי שהיא מקבלת מבנק הפועלים - שצפויים להצטמצם.

שווי כלכלי מוערך לפני תמחור השפעות המלצות ועדת שטרום, במיליארדי שקלים
ישראכרט: 4-3.5
לאומי קארד: 3-2.5
כאל: 3-2.5
שיעור תמורה לרווחי הבנק
ישראכרט: כ-10%
לאומי קארד: כ-10%
כאל: כ-15%
הון עצמי, במיליארדי שקלים
ישראכרט: 2.5
לאומי קארד: 1.66
כאל: 1.27
רווח ברבעון הראשון של 2016, במיליוני שקלים
ישראכרט: 71
לאומי קארד: 47
כאל: 46

בישראכרט עדיין לא החליטו אם יפנו לחברות הדירוג כדי לקבל דירוג אשראי לקראת גיוס כספים אפשרי. לפי הערכות, ישראכרט לא תגייס הלוואה פרטית אחת, אלא תיטול כמה הלוואות מכמה גופים, בסכום מצטבר שצפוי להגיע למאות מיליוני שקלים לפחות. בלאומי קארד עשויים לבצע בהמשך מהלך דומה.

מישראכרט נמסר בתגובה: "לחברה מקורות מימון מגוונים, והיא פועלת בהיקפים נרחבים. מעבר לכך אין אנו מתייחסים לנושא המקורות".

דיסקונט - מסתמן כמרוויח הגדול

בבנק דיסקונט שמחים מאוד עם תוצאות המלחמה שניהלו בעבורם המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כדי להשאיר את כאל בשליטת דיסקונט והבינלאומי, בטענה כי הדבר יגדיל את התחרות מול שני הבנקים הגדולים.

רונן שטיין
סיון פרג'

לעומת זאת, בהפועלים ולאומי מרוצים הרבה פחות מהמלצות שטרום, ועשויים להילחם בהן בדרכים שונות. הפועלים נהנה ב-2015 מתרומה של כ-360 מיליון שקל של פעילות כרטיסי אשראי לרווחיו, בעוד שלאומי נהנה מתרומה של כ-200 מיליון שקל.

בחברות כרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים חוששים כי בטווח הקצר לפחות, החברה השלישית בענף, כאל (נתח שוק של 25.5%, לעומת 26% של לאומי קארד), תתחזק על חשבונן. התחזקות כזאת עשויה להוריד בעשרות אחוזים את המחיר שיקבלו הפועלים ולאומי על חברות כרטיסי האשראי שלהם עם מכירתן - שצפויה בתוך שלוש שנים מחקיקת המלצות שטרום. בעקבות זאת, מתעוררת השאלה אם הפועלים ולאומי יפעלו למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם במהירות, לפני ששוויין עשוי לרדת, או שימתינו לראות לאן הרוח נושבת בענף.

ניסיון העבר של רפורמת בכר, שבה הבנקים חויבו למכור את חברות קרנות נאמנות וקופות גמל שהיו בבעלותם, הראה כי מי שעשה זאת במהרה קיבל ערך גדול יותר. גם כיום, מכירה מהירה תאפשר לכאורה לדרוש מחיר גבוה יחסית, מכיוון שיש ודאות כי העמלה הצולבת שגובות חברות כרטיסי האשראי תישאר קבועה (0.7%) עד סוף 2018. מצד שני, הבנקים המוכרים יוכלו לחכות, ובינתיים לחלוב את חברות כרטיסי האשראי, ואולי גם להפעיל לחצים פוליטיים לריכוך הרפורמה. .

"בנק גדול שרוצה להרוג את הרפורמה יסרס את חברת כרטיסי האשראי ואז ישחרר אותה לעולם חלשה מתמיד", אומר בנקאי בכיר. "אז אולי הם יקבלו סכום נמוך יותר במכירה עצמה, אבל אם יצליחו למשוך למשל דיווידנדים גבוהים מחברות כרטיסי האשראי, בסופו של דבר המכירה תכאב להם פחות".

לילך אשר-טופילסקי
ניר קידר

עם זאת, דחייה של המכירה עשויה גם לפגוע בבנקים הגדולים, אם חברות כרטיסי האשראי שלהם יאבדו נתח שוק לטובת כאל. הדבר נכון במיוחד אם דיסקונט - שיהיה מחויב להתקשר לפחות עם אחת מחבורת כרטיסי אשראי של הבנקים הגדולים - יפצל את עסקיו באופן שווה בין ישראכרט ללאומי קארד, מה שיגרום לכך ששתי החברות המופרדות יתחזקו באופן יחסי.

כמו כן, הפועלים ולאומי יצטרכו להקטין בכ-50% את מסגרות האשראי ללקוחות חברות כרטיסי אשראי שלהם, בעוד שדיסקונט יוכל להמשיך ולהעניק מסגרות ללא מגבלות. לפיכך, כאל תוכל לגייס הון לפעילותה במחיר נמוך לעומת החברות המופרדות.

במצב עסקים רגיל, ניתן להעריך את שוויין הכלכלי של חברות כרטיסי אשראי סביב מכפיל רווח נקי של עד 15-14 - כלומר, שווי של כ-4 מיליארד שקל לישראכרט ושל 3-2.7 מיליארד שקל ללאומי קארד, לפי רווחיהן ב-2015. עם זאת, נוכח הטלטלות הפוקדות את הענף והאיום על הרווחיות העתידית, התמונה מורכבת, והשווי לצורך המכירה ייקבע בהתאם לאופן שבו הקונים הפוטנציאליים יתפשו את מפת התפתחות התחרות בענף.

בנוסף, קיים חוסר ודאות לגבי זהות הקונים הפוטנציאליים, שכן לפי הוראות שהוציא בנק ישראל, חברות הביטוח הגדולות, בתי ההשקעות הגדולים וכן גופים ריאליים מהותיים לא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי אשראי. מי שכן יוכל לרכוש אותן הן חברות ביטוח ובתי השקעות בינוניים, כמו ביטוח ישיר, איילון ואי.בי.אי, וכן קרנות השקעה פרטיות (פריווט אקוויטי). אלה עלולות להתקל בהגבלות מסוימות מצד בנק ישראל, למשל על גובה החוב שייטלו או משך ההשקעה.

תמר יסעור, יו"רית לאומי קארד
עופר וקנין

האם הגנות הינוקא אפקטיביות?

אחת המטרות המרכזיות של ועדת שטרום ושל שר האוצר, משה כחלון, היתה שחברות כרטיסי האשראי המופרדות ימשיכו להיות חזקות, ויוכלו להתחרות בבנקים. בינתיים יש לא מעט גורמים במערכת הבנקאות שסקפטיים לגבי השגת המטרה. לטענתם, הגנות הינוקא שהוענקו לחברות עלולות להתברר כלא אפקטיביות מספיק. למשל, ייתכן שהבנקים, שיוגבלו בהנפקה של כרטיסי אשראי, יציעו באגרסיביות ובתנאים אטרקטיביים ללקוחותיהם כרטיסי חיוב מיידי (דביט), ובכך יפגעו בשוק כרטיסי האשראי.

אחת מהגנות ינוקא שהוכנסה להמלצות שטרום קובעת שלהפועלים וללאומי יהיה מותר להציע ללקוחותיהם כרטיסי אשראי רק 45 יום לפני תפוגתו של הכרטיס הקיים שבידי הלקוח. "זו הגבלה מצחיקה, שכן הבנקים מכירים היטב את לקוחותיהם ומצויים אתם בקשר שוטף וארוך טווח. הם כבר ימצאו את הדרך לשמר את הלקוחות הטובים, כך שייתנו רק את הגרועים לחברות כרטיסי האשראי המופרדות", טוען בכיר במערכת הבנקאות. "כדי לשמר ערך, יצטרכו לתת לחברות כרטיסי אשראי המופרדות אישור לעוד פעילויות נלוות, כמו מכירת מוצרי ביטוח".

ניגוד עניינים אפשרי

בענף עשויים להתעורר ניגודי עניינים, אם הבנקים עשויים להגיע לצומתי החלטות שבהם ייאלצו אותם לבחור בין התועלת הכלכלית לבנק עצמו או לחברת כרטיסי אשראי שהוא מחזיק ועומד למכור.

ההחלטות יהיו מורכבות, בייחוד לנוכח העובדה שראשי חטיבות בבנקים עומדים בראש הדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי שלהם — רונן שטיין מהפועלים, יו"ר בישראכרט, ותמר יסעור מלאומי, יו"רית בלאומי קארד. המלצות שטרום לא כללו התייחסות לשינוי בהרכב הדירקטוריונים עד למכירת השליטה בחברות שיופרדו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#