מהפכת התחרות בבנקים מגיעה לממשלה: כך זה ייראה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת התחרות בבנקים מגיעה לממשלה: כך זה ייראה

בין היתר ממליצה ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים על מתן הגנות לשחקנים חדשים בענף ■ הבנקים יחויבו להעביר את פרטי חשבון העו"ש של הלקוח, לפי בקשתו, למתחרים

7תגובות

לאחר יותר משנה של דיונים וחילוקי דעות רבים בין חבריה, הוועדה להגברת התחרות בבנקים, בראשות דרור שטרום, סיימה את עבודתה. הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה אמורות לדון היום בהצעת חוק שמבוססת על המלצות הוועדה.

משרד האוצר פירסם לפני כשלושה שבועות תזכיר חוק המבוסס על עבודתה של ועדת שטרום, או בשמה המלא, הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל. הצעת החוק שמגיעה עתה לממשלה דומה לאותו תזכיר בחלק בלתי־מבוטל של ההמלצות, אך הוכנסו בה כמה שינויים.

1. דיסקונט והבינלאומי יצטרכו לעבוד גם עם ישראכרט או לאומי קארד

ההמלצה המרכזית של ועדת שטרום היא לחייב את שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, למכור את חברות כרטיסי האשראי שהן מחזיקות, ישראכרט ולאומי קארד, בהתאמה. חברת כרטיסי האשראי השלישית בישראל, כאל, מוחזקת בידי שני בנקים - דיסקונט (72.8%) והבינלאומי (27.2%), שמנפיקים כרטיסים של כאל בלבד. ועדת שטרום החליטה כי בינתיים, לכל הפחות, דיסקונט והבינלאומי לא יחויבו למכור את כאל.

שטרום, כחלון ופלוג
אוליבייה פיטוסי

עם זאת, בשינוי שנעשה בישורת האחרונה של עבודת הוועדה, הוחלט להוסיף להמלצותיה סעיף שלפיו דיסקונט והבינלאומי יחויבו לעבוד עם שתי חברות כרטיסי אשראי לפחות בהפקה ותפעול של כרטיסי אשראי. המשמעות היא ששני הבנקים יידרשו לעבוד גם עם ישראכרט, שכיום נשלטת (99%) בידי הפועלים, או עם לאומי קארד, שבשליטת (80%) לאומי, או עם שתיהן. תזכיר החוק היה מאפשר לדיסקונט - המסתמן כמרוויח הגדול מהמלצות ועדת שטרום - לעבוד רק עם כאל.

2. ההחלטה בעניין מכירת שב"א נדחתה

חברת שב"א אחראית על מתג הסליקה - מעין מערכת תקשורת שמנתבת את העסקות בכרטיסי אשראי בישראל. ועדת שטרום התלבטה בשאלת המונופול של החברה, וחבריה ביקשו לצמצם אותו. הם שקלו לחייב את חמשת הבנקים הגדולים, המחזיקים בשב"א, למכור את השליטה בה. בסופו של דבר הוחלט כי ההכרעה בסוגיה תיקבע בשלבי היישום של ההמלצות.

בבנק ישראל סבורים כי שינוי בעלות בשב"א אינו נחוץ עוד, לאחר שלפני כשבוע וחצי פירסם הפיקוח על הבנקים מסמך תחת הכותרת "עקרונות וצעדים נלווים לפיתוח פרוטוקול לביצוע עסקה בכרטיס חיוב", שהתווה מהלכים שאמורים לפתוח לתחרות את שוק התשלומים והסליקה. בבנק ישראל סבורים שמהלכים אלה יגרמו לכך ששב"א תחדל להיות מונופול.

במשרד המשפטים עדיין מתלבטים בסוגיה. בתזכיר החוק נכתב כי הבנקים יחויבו למכור חלק ממניותיהם בשב"א, כך שאף גוף לא יחזיק בה ביותר מ–10%, וכל מי שמנפיק כרטיסי אשראי יוכל להשתתף בבעלות בה. בעלי המניות בשב"א הם לאומי (40%), הפועלים (30%), דיסקונט (20%), מזרחי טפחות (5%) והבינלאומי (5%). לשב"א יש חברה אחות בשם מרכז סליקה בנקאי (מס"ב), שבה מחזיקים אותם הבנקים — לאומי, הפועלים ודיסקונט (25% כל אחד) ומזרחי טפחות והבינלאומי (12.5% כל אחד).

3. הפועלים ולאומי לא יצטרכו לעבוד עם שלוש חברות אשראי

שינוי נוסף מתייחס להגבלה על היקף ההפקה והתפעול של כל חברת כרטיסי אשראי בהפועלים ולאומי. תקרת נתח השוק של כל חברה בפעילותו של כל בנק הועלתה מ–40% ל–52%.

בעקבות השינוי, שני הבנקים הגדולים יוכלו לעבוד רק עם שתיים מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי, בעוד שלפני השינוי נאלצו לעבוד עם כל שלוש החברות. הדבר עורר חשש כי הבנקים יהפכו לשבויים של חברות כרטיסי האשראי, משום שהחברות יוכלו לעשות תמרונים בנתח השוק מול הבנקים.

4. הבנקים הקטנים ישתמשו במערכות המחשוב של הגדולים

שינוי נוסף הוא למעשה סעיף חדש שהוכנס להמלצות, ולפיו הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, יחויבו לארח על מערכת המחשוב שלהם את הבנקים הקטנים, כמו אגוד, ירושלים ודקסיה ישראל.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מקדמת בימים אלה מהלך שיאפשר לבנקים חדשים ולבנקים קטנים ובינוניים לשתף פעולה בהקמת מערכות מחשב. שיתוף הפעולה נועד להקל על בנקים אלה להתמודד עם העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת מערכות מחשב, שהן אחד מחסמי הכניסה העיקריים לבנקים חדשים בישראל, ומקשות גם על הבנקים הקיימים לשפר את תוצאותיהם ולהגדיל את נתח השוק שלהם.

לפי הערכות מומחים בתחום, מי שיקים בנק חדש בישראל יצטרך להשקיע 150 מיליון שקל לפחות בהקמת מערכת מחשוב. עלויות התפעול השוטפות של המערכת מוערכות ב–20–30 מיליון שקל בשנה. התאגידים ההודיים טאטא ואינפוסיס כבר הביעו עניין במתן שירותי מחשוב לבנקים ישראליים, וטאטא כבר הטמיע מערכת מחשוב בבנק יהב.

כרטיסי אשראי
בלומברג

5. בנק קטן יוכל להקים חברת אשראי, אך לא לקנות חברה קיימת

ההמלצות הסופיות קובעות כי הבנקים שאינם מחזיקים כיום בחברות כרטיסי אשראי — כמו מזרחי טפחות, אגוד, ירושלים ודקסיה ישראל — יוכלו להקים חברות כרטיסי אשראי משלהם, אך לא לקנות את החברות הקיימות שיופרדו, לאומי קארד וישראכרט. המלצה זו התקבלה כמעין פשרה בין חברי הוועדה.

6. מנכ"ל משרד האוצר יעמוד בראש ועדת היישום של החוק

לפי המלצות ועדת שטרום, תוקם ועדת יישום שתעקוב אחר מצב התחרות ותשקול צעדים נוספים להגברת התחרות. עוד יוטל על ועדת היישום לשקול כאמור צעדים לשבירת המונופול של שב"א, באמצעות הקמת מתג סליקה מתחרה, לבחון את ההגבלות על הבנקים בהנפקת כרטיסי אשראי חדשים ולבדוק בעתיד (בתוך ארבע שנים) את האפשרות לחייב גם את הבינלאומי ודיסקונט למכור את חברת כרטיסי האשראי שלהם, כאל.

בראש ועדת היישום יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ולא דרור שטרום, כפי שהוצע בתזכיר החוק. הנוכחות של נציגי בנק ישראל בוועדת היישום הוגדל לעומת תזכיר החוק.

הגנות ינוקא
 למתחרים חדשים

אחד הסעיפים שכבר הופיעו בתזכיר ונשארו בהצעת החוק שבה ידונו היום השרים, הוא שהפועלים ולאומי צטרכו למכור את חברות כרטיסי אשראי שבשליטתם בתוך שלוש שנים מתחילת יישום החוק. אם הם יחליטו להנפיק בבורסה לפחות 25% ממניותיהן של ישראכרט ולאומי קארד, הם יוכלו להחזיק בחברת כרטיסי האשראי למשך שנה נוספת עד למכירת יתר המניות (בתנאי שימכרו 60% מהמניות בתוך שלוש שנים).

בעבר הוצע כי דיסקונט והבינלאומי, שאינם מחויבים למכור את השליטה בכאל בתוך ארבע שנים מיישום החוק, יצטרכו להכניס לכאל שותף שיחזיק כ–20%. ואולם לבסוף הוחלט שלא להכניס סעיף זה להמלצות סופיות של הוועדה.

סעיפים עיקריים של ההמלצות נוגעים למתן הגנות ינוקא לשחקנים חדשים בענף. ההגנות כוללות איסור על הבנקים לשכנע לקוחות לנטוש את כרטיס האשראי של חברת כרטיסי האשראי המופרדת מהבנקים, באמצעות שינוי תנאי הכרטיסים הקיימים; העברת כל המידע הנובע מתפעול כרטיסי האשראי לידי חברות הכרטיסים; איסור על הבנקים לתפעל או לסלוק כרטיסי אשראי חדשים אחרי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהן למשך ארבע שנים. איסור זה יחול גם על גופים מוסדיים גדולים (חברות הביטוח). לעומת זאת, בנקים קטנים או בנקים שלא החזיקו עד כה בחברות כרטיסי אשראי יוכלו לעסוק בתפעול וסליקה כאלה.

הגנת הינוקא החשובה מכל נוגעת לתחרות הישירה בהנפקת כרטיסי אשראי חדשים, לאחר שהבנקים הגדולים ייאלצו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהם. ההגנה קובעת כי הבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי חדשים, אבל תחת הגבלות. הגבלה אחת היא בזמן: בנק יוכל להציע כרטיס אשראי שלו רק בחודש וחצי האחרונים שלפני פקיעת הכרטיס הקיים בידי הלקוח. הגבלה נוספת היא בסכום האשראי: סך האשראי שיעמידו הבנקים לכרטיסים שלהם יהיה עד מחצית האשראי שהועמד על ידם ב–2015.

כמו כן, ועדת שטרום ממליצה להגביר את התחרות בבנקים באמצעות איסור על הבנקים לפגוע בלקוחות שפועלים דרך בנקים מתחרים. הבנקים יחויבו להעביר את פרטי חשבון העו"ש של הלקוח, לפי בקשתו, למתחרים. בנוסף, הבנקים יחויבו להציג בפני הלקוח את פרטי כל כרטיסי האשראי המשווקים דרך הבנק כשהם מוכרים ללקוח כרטיס אשראי.

בנוסף, יחויבו הבנקים בהעברת המידע הנובע מתפעול כרטיס אשראי לידי חברות כרטיסי האשראי. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי המופרדות מהם יחויבו לשתף פעולה ביניהם בהצגת העסקות שנעשו בכרטיס האשראי בחשבון הלקוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#