האוצר מתכנן: חצי מיליארד שקל מכספי הפנסיה יושקעו בחברות סטארט-אפ ישראליות

שר האוצר משה כחלון אישר היום את נוסח החוק שיאפשר להקים קרנות טכנולוגית עילית שיתמחו בהשקעה בחברות היי-טק ישראליות העוסקות במחקר ופיתוח ■ המטרה: לצמצם אקזיטים של חברות ישראליות בחו"ל

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שר האוצר משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: גיל כהן מגן

שר האוצר, משה כחלון, אישר היום (ד') את נוסח התקנות להקמת קרנות טכנולוגיה עילית. את התקנות הגישו רשות ניירות ערך יחד עם הבורסה בישראל. מדובר במכשיר חדש אשר אמור להתמחות בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות העוסקות במחקר ופיתוח. המטרה של מובילי המהלך היא כי הקרנות הללו יגייסו לפחות כ-500-400 מיליון שקל. עד 30% מסכום זה, 120 מיליון שקל, יושקעו בנכסים לא סחירים. בנוסף הם יוכלו לקבל מהמדינה ערבות, כך שיגדילו את היקף המזומנים הקיים בקרן.

מטרת המהלך הינה לאפשר לציבור הישראלי להיחשף להשקעה ולמנוע ממנו לרוץ לחפש השקעות לא מפוקחות מחוץ לבורסה. הקרנות יהיו קרנות סגורות (קיימת מגבלה על פדיון היחידה ויצירתה), כךשניתן יהיה לרכוש ולמכור יחידות שלהן דרך הבורסה לניירות ערך על ידי הציבור הרחב. בניגוד לקרנות הקיימות היום בבורסה על מנהל הקרן הטכנולוגית תחול חובה לרכוש קרן מניות של חברה ישראלית למחקר ופיתוח שאינה נסחרת.

מנהל הקרן יוכל להסתייע ביועץ השקעות או מנהל השקעות המתמחה בתחום ההיי-טק, הביומד או הסייבר. בין היתר, יוכל מנהל הקרן להיעזר במיון השקעות ולבחור את החברות הנכונות להשקעה עבור הקרן.

לצד זאת, על מנהל הקרן יכולו הוראות מיוחדות הנוגעות לשיערוך הנכסים הלא סחירים, חובות דיווח שונות וחובת דיווח כמו דו"ח חודשי של הקרן דו"ח כספי ודו"חות על אירועים מיידים.

מטרת המהלך היא לאפשר לחברות ההיי-טק הישראליות אופציה נוספת לגייס כסף, מלבד שביצוע אקזיטים שעלו  למשק הישראלי כ-9 מיליארד שקל בשנת 2015.

התקווה של מקדמי החוק הינה כי המהלך יכניס כסף ישראלי לענף שנשלט עד כה על ידי כסף אמריקאי, ויאפשר לציבור הישראלית ובינהם הגופים המוסדיים הנרתעים מהשקעה בענף, לקחת חלק בהשקעה.

הצעת החוק הנוכחית הינה תולדה של הוועדה לקיום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח אשר הוקמה במטרה לבחון והלמלץ על אמצעים לעודד את ההשקעה בחברות הייטק מבלי לפגוע בתקינות המסחר ואינטרסים של ציבור המשקיעים. הוועדה שמה לב כי שון ההון הישראלי לא נהנה כיום מפירות הבשלתן של חברות סטארט אפ מקומיות ולכן המליץ על הקמת הקרנות הטכנולוגיות.

שר האוצר כחלון מסר כי: "הקמת קרנות נאמנות ממוקדות בהיי-טק תעודד השקעה של הון ישראלי בחברות היי טק,  תייצר חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן תביא לחלופות השקעה אטרקטיביות. הקרנות יהוו כלי חשוב להגדלת המסחר בבורסה בחברות הנסחרות, מה שייתן זריקת מרץ גם למחזורי המסחר".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר הוסיף: "זהו צעד נוסף במסגרת סדרה של מהלכים שאושרו לאחרונה בכנסת לטובת עידוד פעילות חברות טכנולוגיה בישראל. הקמת הקרנות תסייע לקידום תחום ההי טק כקטר הצמיחה של המשק ולעידוד גיוס הון באמצעות הבורסה, והן יסייעו בהשארת מרכז פעילותן של חברות ההיי-טק בישראל".

יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה, אלישע ינאי, מסר כי "מה שהמשק צריך היום הוא שהממשלה תחדד מחדש את הפוקוס הלאומי של ישראל, הרואה בתעשיית ההיי-טק כקטר הצמיחה של המשק. כבר למעלה מ-5 שנים שאנו מתריאים שבעוד ושוק הסטארט-אפים, האקזיטים והגיוסים גועש ותוסס, תעשיית הטכנולוגיה הישראלית האמיתית, זו של החברות המלאות, האחראית לייצוא של 27 מיליארד דולר בשנת 2015 עם אחריות ישירה לכ-50% מהיצוא התעשייתי של המדינה נמצאת כבר כמה שנים בסטגנציה.

"חזרנו והתרענו בפני שרי האוצר והכלכלה המתחלפים וראש הממשלה כי אם לא יתערבו בצורה מהותית, כל אלה עלולים להביא את ישראל לאיבוד יתרונה הטכנולוגי, דבר שישפיע על המשק כולו. נקודת מבט על אקזיטים מוצלחים ככל שיהיו, כביטוי לשגשוג של תעשיית ההייטק, הנה מטעה ומעוורת את עיני הציבור מפני סכנת המיתון הצפויה לישראל כתוצאה ממגמת הירידה בייצוא ההיי-טק.

"המהלך הזה הוא אמנם רק אחד מני רבים הדרושים כדי לסייע לתעשיית ההייטק לצאת מהסטגנציה בה היא נמצאת, אך הוא בהחלט צעד חיובי ביותר. אנו קוראים לממשלה להמשיך במהלכים שיכשירו את הקרקע לצמיחתן של חברות טכנולוגיה עילית גדולות חדשות המכוונות צמיחה ולא רק כאלה המוכוונות אקזיט".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker