המפקח על הבנקים לא צריך חיסיון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפקח על הבנקים לא צריך חיסיון

ח"כ חנין זועבי תהיה ראשת הממשלה לפני שמישהו כאן יאפשר לבנק לקרוס עקב "בהלת שווא"

אחד הרגעים הטרגי־קומיים במשפט הרצת המניות של נוחי דנקנר היה חשיפת השיחה בין איתי שטרום, שותפו של דנקנר להרשעה, לבין פקידת הבנק הבינלאומי שממנה ביקש שטרום להגדיל את מסגרת האשראי לצורך פעילותו במניית אי.די.בי. "ויי ויי ויי", מלמלה הפקידה בשיחת הטלפון המוקלטת כששמעה את הסכום המבוקש. פקיד בכיר ממנה אישר את הסכום רק לאחר שקיבל שיחת עידוד טלפונית מדנקנר. כזה היה קסמו של דנקנר במערכת הבנקאות, גם בתקופה שבה הידרדר מצבו הפיננסי של קונצרן אי.די.בי.

השופט איתן אורנשטיין, שדן בהתרסקותו של מערך השליטה באי.די.בי בימי דנקנר, התרשם כי אפילו בעת הידרדרות המשיכו הבנקים הגדולים לממן את דנקנר בלי לדרוש בטוחות הולמות וללא ניהול סיכונים ראוי. הוא הפנה את הנושא לעיונו של המפקח על הבנקים, שבדק את ההתנהלות הזאת. מה התגלה? טוב ששאלתם.

התנועה לאיכות השלטון ביקשה עוד בשנה שעברה לפי חוק חופש המידע לקבל את דו"חות הביקורת בעניין אי.די.בי. בנק ישראל התנגד מטעמי חיסיון על דו"חות ביקורת. התנועה עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להורות על מסירת המידע. להתנגדות בנק ישראל לעתירה הזאת הצטרפו איגוד הבנקים וגם בנק הפועלים, שטרח להגיש התנגדות נפרדת מכל הבנקים באמצעות עורכי הדין פנחס רובין וירון אלכאווי ממשרד גורניצקי.

נוחי דנקנר בבית המשפט
מוטי מילרוד

ביוני קבע השופט יגאל מרזל כי במידע המבוקש יש "עניין ציבורי ממשי ואינטרס ציבורי בגילויו", אבל דחה את העתירה. הסיבה לדחייה נעוצה בהלכה משפטית בת יותר מ–20 שנה של העליון - הלכת אזולאי. בפסק דין אזולאי נקבע כי אין לחשוף דו"חות ביקורת של בנק ישראל. פסק הדין ההוא נכתב על ידי השופט אהרן ברק.

שורה של נימוקים נתן השופט ברק בשעתו לחיסיון שנקבע בהלכת אזולאי על דו"חות ביקורת של בנק ישראל. החיסיון נועד להבטיח פיקוח יעיל, למנוע "בהלת שווא" של מפקידים אם הדו"חות יגלו כשלים בבנקים, להבטיח את אמון הציבור ביציבות הבנקים וגם להבטיח שיתוף פעולה של הבנקים בביקורות שנערכות בהם.

מרזל התייחס להנחה, שלפיה מערכת היחסים בין הפיקוח על הבנקים לבין מפוקחיו היא "אינטימית", וכדי להבטיח את שיתוף הפעולה צריך להסתירו מעין הציבור. הוא עצמו מראה כי ברוב העולם כבר לא חושבים כך. זו באמת גישה מיושנת. לבנק ישראל סמכויות פיקוח ודרישת מידע נרחבות. הוא לא זקוק לסודיות כדי להשיג שיתוף פעולה. לבנקים עצמם יש נוהלי תיעוד נרחבים בשל חובות מעולם הממשל התאגידי, ולכן החשש כי מידע לא יתועד כדי למנוע גילוי בדו"חות ביקורת הוא גם חשש בעלמא.

ובכלל, החשש שגילוי דו"חות יפגע ביציבות מערכת הבנקאות הוא מופרך. ראשית, ח"כ חנין זועבי תהיה ראשת הממשלה לפני שמישהו כאן יאפשר לבנק לקרוס עקב "בהלת שווא". שנית, שקיפות ופיקוח ציבורי על הרגולטור והבנקים תורמים ליציבות בנקאית ולא להיפך. החריג לכך הוא גילוי שעלול לגרום ל"ריצה אל הבנק", ובמקרה של דנקנר מדובר בדו"ח על אירועי עבר כך שאין סכנה כזו.

התנועה לאיכות השלטון, המיוצגת על ידי עורכות הדין צרויה מידד־לוזון, נילי אבן חן ויעל קריב־טייטלבאום, ערערה לבית המשפט העליון. הגוף שכונן את החיסיון הגורף על דו"חות הביקורת של בנק ישראל הוא זה שיכול לצמצמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#