הפרטת הבורסה נבלמת? הדיון בכנסת בוטל בעקבות לחץ פוליטי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרטת הבורסה נבלמת? הדיון בכנסת בוטל בעקבות לחץ פוליטי

ההתנגדויות להפרטת הבורסה לני"ע נערמות - והיום צפוי להתקיים דיון בבית הדין המינהלי בעתירה של עובדי הבורסה, שתובעים לקבוע שהיא תירשם כחברה לתועלת הציבור ■ המטרה: למנוע הפרטה ■ גם הבנקים והתנועה לאיכות השלטון מתנגדים

הליך הפרטת הבורסה, שאותו מקדמת רשות ני"ע יחד עם משרד האוצר, מסתבך. אתמול אמור היה להתקיים בכנסת דיון בחוק לשינוי מבנה הבעלות בבורסה והענקת מניות לבנקים ולגופים פיננסיים - אך הוא בוטל ברגע האחרון, וטרם נקבע לו מועד חדש. הערכות בשוק הן שלחצים פוליטיים הצליחו להביא לדחיית הדיון, לצד עומס בעניינים דחופים שדחקו את הדיון מראש סדר העדיפויות של חברי הכנסת.

במסגרת הליך ההפרטה המוצע, הבנקים הישראליים יחזיקו בכ-70% ממניות הבורסה. הבנק הבינלאומי יחזיק 21.6%, בנק הפועלים 14%, בנק לאומי 9.9%, מזרחי טפחות 7.1%, דיסקונט 6%, בנק ירושלים 5.5% ובנק אגוד 5.7%. חברי הבורסה שאינם בשליטת הבנקים יחזיקו 27.6% ממניות הבורסה, והיתרה תלך לחברים הזרים ולבנק ישראל.

מעבר למאבק בכנסת, גורמים שיושפעו מההפרטה מנסים לעצור אותה גם באמצעות הליכים משפטיים. כך, למשל, היום יתקיים בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בירושלים דיון בעתירה שהגיש ועד עובדי הבורסה. בעתירה דורש הוועד כי בית המשפט יחייב את רשם ההקדשות והתאגידים לרשום את הבורסה לניירות ערך כחברה לתועלת הציבור, במטרה למנוע מצב שבו מניות הבורסה, שלטענת הוועד שייכות לציבור הישראלי, יינתנו לבנקים במתנה.

הוועד ינסה לשכנע את בית המשפט כי החלטת הרשם לא לרשום את הבורסה כחברה לתועלת הציבור עלולה להוביל לכך שחברי הבורסה יחליטו יום אחד ליטול מהציבור את נכסיו - ולא תהיה לו כל דרך למנוע זאת. לטענת הוועד, בעוד בפעילות הבורסה אכן יש היבטים מסחריים - הדבר אינו סותר את ההגדרה של מטרה ציבורית.

אייל טואג

לבנק ישראל לא היה כל מידע על ההפרטה

מתנגדת נוספת להפרטה היא התנועה לאיכות השלטון, שהגישה נימוקים להתנגדותה לוועדת הכספים. לפי התנועה, הפרטת הבורסה תוביל למסירת 2 מיליארד שקל לבנקים, במקום שחלק מהכסף יגיע לציבור — כשהנהנים מההפרטה יהיו דווקא אותם חברי בורסה, שחלבו לעצמם הכנסות עתק דרך מעמדם כמתווכים בלעדיים בין ציבור המשקיעים למערכת המסחר. העמותה מאשימה את חברי הבורסה במצבה הנוכחי, שכן לטענתם העמלות המופרזות אותן גבו ייבשו את הבורסה ומנעו ממנה להתייעל.

התנועה מזהירה כי הקצאת מניות בעלות שווי כספי למי שכיום הוא חבר בורסה מקפחת את הציבור, שגם הוא אמור ליהנות מתקבול כספי בעת ההפרטה. התנועה מזהירה גם כי המונופול המופרט, במתכונת החוק הנוכחית, לא יוצר תמריץ לבעלי המניות שלו לשכלל את המסחר ולעשות שינויים מבניים בעתיד — וזאת מכיוון שהצעת החוק לא מאלצת את חברי הבורסה לפתוח את הגישה למערכות המסחר לחברים נוספים. לטענת התנועה, חברי הבורסה יקבלו משאב ציבורי מונופוליסטי למטרות רווח, כך שיהיה להם אינטרס קטן עוד יותר לחלוק אותו עם הציבור.

כדי לעצור את המהלך, התנועה ביקשה מבנק ישראל - שהוא אחד מ–22 חברי הבורסה - להציג לה את כל המסמכים הקשורים למהלך לשינוי המבנה שבידיו. להפתעתה, היא קיבלה תשובה לקונית שהסבירה כי "לבנק אין בידיו את המידע המבוקש". מהתנועה נמסר כי "בנק ישראל קיבל מעמד של חבר בורסה בדיוק בשביל שיהיה לציבור נציג באסיפת הכלכלית, והוא לחלוטין נרדם בשמירה".

בנוסף, התנועה מוטרדת מכך שהצעת החוק הנוכחית פוטרת את הבורסה מהגשת דו"חות כספיים לרשות ני"ע, מבטלת את הזכות של רשות ני"ע לשלוח משקיף לישיבות הדירקטוריון והאסיפה הכללית, מבטלת את הפיקוח של שר האוצר וועדת הכספים על תקני הבורסה והופכת אותה לחברה פרטית למטרות רווח, שהאחיזה של המדינה בה כמעט זניחה.

גם הבנקים מתנגדים להפרטה, בטענה כי הצעת החוק הנוכחית מלאימה את הבורסה. איגוד הבנקים טוען כי הזכות הקניינית בבורסה וברווחיה שייכת לחברי הבורסה, שהשקיעו בה כסף ומשאבים רבים בקידומה. הוא טוען גם כי מס רווחי ההון שנקבע בהצעת החוק גבוה מדי.

מי שקידם את המהלך להפרטת הבורסה, מאז תחילת כהונתו כיו"ר רשות ני"ע, הוא שמואל האוזר. הוא טוען כי ההפרטה תוביל את המשק לצמיחה, שכן הבורסה תחזור למרכז המפה הכלכלית. בעוד רבים במשק מאשימים את הרשות ואת האוזר כי הביאו להתייבשות הבורסה בשל רגולציה כבדה, מבחינת האוזר הרלוונטיות של הבורסה כגורם כלכלי משמעותי נעלם והלך עם השנים בשל המבנה הארכאי שלה, שעיכב את התפתחותה ומנע ממנה להפוך למשאב לאומי לצמיחת המשק והכלכלה.

בנאומים שונים שנשא הסביר האוזר כי "הבורסה נכה כי הבנקים דומיננטים בה", וטען כי המהפכה שהוא מוביל תביא להורדת מחיר גיוס ההון והוזלת העמלות למשקיעים - עמלות שבגינן נהנים כיום הבנקים מהכנסות של יותר מ-2.5 מיליארד שקל בשנה, כשמתוך סכום זה הם משלמים רק 130 מיליון שקל בשנה לבורסה.

לצורך מהלך ההפרטה, הצטיידה הבורסה בהערכת שווי לפעילותה - שאותה הכינה פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג. הדו"ח נקב בשווי פנסטסטי של 1.7–2.3 מיליארד שקל לזירת המסחר לאחר ההפרטה, כששוויה הנוכחי הוערך ב-400–600 מיליון שקל.

האוזר קיבל תמיכה נרחבת למהלך משר האוצר, משה כחלון, שחושב גם הוא כי המהלך ייצור לבורסה מודל תמריצי שיוביל אותה לפעול באופן תחרותי. יש הטוענים שזאת דרכו של כחלון "להתנקם" בבנקים, תחת הסיסמה שהמהלך יוביל להורדה בעמלות המסחר הגבוהות שאותן משלם הציבור. כחלון גורס כי מהלך ההפרטה יפתח את הדלת בפני חברות בישראל ובעולם לבוא ולגייס הון בישראל, שכן הבורסה תייצר אפיקי השקעה איכותיים לציבור ותגוון את מקורות החיסכון.

מקורבים לאוצר ציינו כי הרפורמה בבורסה אינה תקועה, והיא תקודם בהתאם ללוח הזמנים של ועדת הכספים. ממשרד האוצר נמסר כי החוק אינו תקוע, והוא יעלה להצבעה בכנסת ביום שני הקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#