"הפרטת הבורסה תביא למסירת 2 מיליארד שקל לבנקים במקום שחלק יגיע לציבור" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפרטת הבורסה תביא למסירת 2 מיליארד שקל לבנקים במקום שחלק יגיע לציבור"

מחר תעלה בכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק להפרטת הבורסה ■ התנועה לאיכות השלטון: "הפתרון לתחלואיה של הבורסה נעוץ בהורדת תנאי הסף להתחברות למערכת המסחר - פעולה זו ניתן לבצע כבר מחר בבוקר, ללא כל הליך חקיקה"

3תגובות

הצעת החוק לשינוי מבנה הבעלות בבורסה והענקת מניות לבנקים ולגופים הפינסיים תעלה מחר (ב') לקריאה ראשונה בכנסת.  ביום ג' הצעת החוק כבר אמורה לעבור לוועדת הכספים. כך בקצב מואץ מקווה יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר להעביר את שינוי הבעלות בבורסה.

"הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה היא ניסיון להרוג זבוב באמצעות תותח - שמכוון לכיוון הלא נכון, ועתיד לגרום נזק חמור", כותבים בתנועה לאיכות השילטון ומוסיפים "חברי הבורסה, שנאסר עליהם לחלק רווחים, ניצלו במשך שנים את מעמדם כמתווכים בלעדיים בין הציבור למערכת המסחר וגבו מהציבור עמלות עתק מופרזות (פי עשרות מונים מעמלות מקבילות בחו"ל), ובמקביל 'ייבשו' את הבורסה ומנעו ממנה להתייעל".

בורסה תל אביב
אייל טואג

נסביר כי בתנועה לאיכות השילטון לא מתנגדים להפיכת הבורסה ממלכ"ר  לחברה עם כוונת רווח. אולם, הם מסבירים כי המהלכים שהאוזר מוביל לא יובילו להורדת העמלות שהציבור משלם, אלה נהפוך הוא הם יגדלו.

הם מציינים כי "הפתרון לתחלואיה של הבורסה נעוץ בהורדת תנאי הסף להתחברות למערכת המסחר, אשר כיום הינם מוגזמים בכל קנה מידה, באופן שיאפשר לכל המעוניין להתחבר אליה ולהציע לציבור שירותי מסחר. הדבר יאלץ את חברי הבורסה להתייעל ולהפחית עמלות, ואף יתרום לעלייה במחזורי המסחר בבורסה. פעולה זו ניתן לבצע כבר מחר בבוקר, ללא כל הליך חקיקה! מדובר בפעולה פשוטה של שינוי תקנון הבורסה, אותה ניתן לבצע אפילו בהוראה מלמעלה של רשות ניירות ערך".

הכנסות הבנקים הגדולים מעמלות ני"ע עומדות בשנים האחרונות על סך של 2.9 מיליארד שקל בשנה. על מנת לבדוק את פערי העמלות ערכו בתנועה מחקר על השוואת העמלות בתחום ניירות הערך בין ישראל וחו"ל.

כך מציינים במחקרם אנשי התנועה כי "ערכנו בדיקה בשני תרחישים: הראשון משקיע קטן (תיק של 600 אלף שקל) שמבצע ארבע פעולות ברבעון. בישראל שילם 1,893 שקל דרך המערכת הבנקאית ואילו אם הוא היה מבצע את הפעולות הללו דרך ברוקרים בישראל הוא היה משלם 217 שקל ואילו בבנקים בבריטניה 312 שקל ובנקים בארה"ב 218 שקל".

שמואל האוזר
אייל טואג

את הבדיקה השנייה הם ערכו על משקיע גדול (תיק של 2 מיליון שקל) שמבצע 20 פעולות ברבעון. במידה ופעולות היו מבוצעות דרך הבנקים הוא היה משלם 12 אלף שקל ואילו דרך ברוקרים פרטיים בישראל הוא היה משלם 1,877 שקל. לעומת זאת בבנקים בבריטניה הוא היה משלם 1,408 שקל ובבנקים בארה"ב 1,030 שקל.

הבורסה תופרט והציבור לא יקבל את חלקו

המשמעות של הפרטת הבורסה היא למעשה הקצאת מניות בשווי כספי למי שכיום הם חברי הבורסה. כך הם למעשה מקבלים כסף. אולם מאחר והבורסה הוגדרה לא פעם 'כמוסד לתועלת הציבור' הגדרה ששונתה לאחרונה, גם לציבור יש חלק בתקבול הכספי", כך כותבים בתנועה.

"ההצהרות המשובצות בהצעת החוק בנוגע להתייעלות והפחתת ניגודי עניינים הן מסך עשן מפני המשמעויות החמורות והאמיתיות של ההצעה: מסירת הבורסה – נכס שערכו עשוי להגיע ל-2 מיליארד שקל (לאחר שיוכל לחלק רווחים), אשר נבנה בכספי העמלות ששילם הציבור – לידיהם של חברי הבורסה, ללא כל תמורה; עיגון המונופול האנכי (על מערכת המסחר ועל מערכת הסליקה) בידי חברה פרטית למטרות רווח, באופן שאינו יוצר כל תמריץ לפתיחת מערכת המסחר לחברים חדשים ואשר יסכל אפשרות לבצע שינויים מבניים בעתיד; ופתח למהלך שבסופו צפוי כי חברי הבורסה הנוכחיים ינפיקו את מניותיה, ימכרו אותם לגופים המוסדיים, וכך הציבור ירכוש בהון עתק את מה ששייך לו זה מכבר".

לבסוף כותבים בתנועה: "הצעת החוק אינה מאלצת את חברי הבורסה לפתוח את הגישה למערכת המסחר לחברים נוספים לאחר ביצוע השינוי המבני. להיפך: מאחר שכעת יהיה בידיהם משאב ציבורי מונופוליסטי, למטרות רווח – יהיה להם אינטרס עוד פחות לחלוק את הגישה אליו עם גורמים נוספים. הצעת החוק ודברי ההסבר מטשטשים עובדה קריטית זו".

מאיגוד הבנקים נמסר: "מדובר בהצגת נתונים לא מדויקת, ומאחר שהמחקר לא הוצג לציבור לא ניתן להתמודד עם כל הטענות שהוא מעלה. שתי שאלות שמתעוררות מהפרסום בתקשורת מלמדות על פער בין המחקר לבין המציאות. אחת - העלויות עבור לקוחות קטנים, שאינן מוצגות במחקר, בפעילותם בניירות ערך נמוכות משמעותית בבנקים בהשוואה לגופים חוץ-בנקאיים.

בנוסף, הנתון לפיו הכנסות הבנקים מעמלות ניירות ערך מסתכמות ב-2.9 מיליארד שקל כולל פעילויות שאינן קשורות לציבור הלקוחות, כגון דמי תפעול קופות גמל, כך שהנתון מציג לציבור מידע לא רלוונטי, לא מדויק ומגמתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#