מצב הספנות מידרדר - וצים חוזרת לבעלי החוב

המשך הנפילה בתעריפי ההובלה הימית, ועלייה של 50% במחיר 
הדלק הימי מתחילת 2016, עלולים להקשות על חברת הספנות הישראלית לעמוד בתשלומים של 380 מיליון דולר עד סוף 2017

יורם גביזון

חברת צים, המוחזקת על ידי קנון הולדינגס (32%), כינסה ביום חמישי שעבר את בעלי איגרות החוב שלה לאסיפה, שבה עידכנה אותם בנוגע למצב הענף והשפעתו על החברה.

האסיפה כונסה שנתיים בדיוק לאחר שצים השלימה הסדר חוב, שהיה השני בתוך פחות מחמש שנים. הסדר החוב, שנחתם ביולי 2014, כלל המרת חוב של 1.4 מיליארד דולר למניות, והיה הגדול שביצעה חברה ישראלית אי פעם. ואולם על פי ההתפתחויות בשוק התובלה הימית במכולות ובכלכלה העולמית, כלל לא בטוח שזו תהיה הפעם האחרונה שבה חברת הספנות הישראלית תיאלץ לפרוש את התחייבויותיה.

אונית צים בנמל חיפה
אונית צים בנמל חיפהצילום: בלומברג

הנהלת צים עידכנה את בעלי איגרות החוב כי במדדים של תעריפי ההובלה הימית במכולות נמשכה עד לאחרונה מגמת הירידה החדה, שהחלה במחצית השנייה של 2015. מגמה זו באה לידי ביטוי בירידה של 24.6% בתעריף הממוצע שגבתה צים עבור הובלת מכולה ברבעון הראשון של 2016 לעומת הרבעון המקביל ב–2015 — ל–943 דולר, ונמשכה ברבעון השני של השנה.

הסיבה המרכזית לנפילה בתעריפי ההובלה הימית במכולות היא הפער בין הצמיחה בנפח ההובלה הימית במכולות כתוצאה מהשקת ספינות חדשות לבין הצמיחה בביקוש לשירותי הובלה כנגזרת מהפעילות הכלכלית העולמית.

על פי נתוני אלפאליינר, נפח ההובלה הימית במכולות צפוי לגדול ב–21 מיליון TEU (מכולות שאורכן 20 רגל), כלומר ב–3.6% בהשוואה ל–2015, ואילו הביקוש העולמי לשירותי הובלה צפוי לצמוח ב–1.3% בלבד בהשוואה ל–2015.

על פי אומדנים אלה, 2016 תהיה השנה השישית ברציפות שבה נפח ההובלה צומח בקצב מהיר מהביקוש לשירותי הובלה. פער זה צפוי להתרחב עוד יותר ב–2017 כשאניות חדשות שייצאו מהמספנות יגדילו את ההיצע ב–6% בהשוואה ל–2016 בעוד הביקוש יגדל ב–2%.

חברות הספנות מתקשות יותר להתמודד עם עודף ההיצע בשוק ההובלה הימית במכולות ב–2016. זאת, משום שבניגוד ל–2014 ול–2015 כאשר מחירי הדלק הימי קרסו בשיעור מצטבר של 70%, החל מסוף פברואר 2016 עלו מחירי הדלק הימי ב–68%. כך, מדד מחירי ההובלה הימית המתואם למחירי הדלק הימי קרס ב–25% מסוף 2014. הדרך שבה חברות הספנות מתמודדות עם עודף ההיצע היא באמצעות גריטה או השבתה של אוניות.

התוצאה של ההרעה בסביבה העסקית היא שחיקה ברווחיות התפעולית הממוצעת של החברות בענף. אלה עברו מרווחיות תפעולית ממוצעת של 2.4% מהמחזור ברבעון השני של 2015 להפסד תפעולי של 5.5% מהמחזור ברבעון הראשון של 2016. צים דווקא בולטת לטובה עם הפסד תפעולי של 2.6% מהמחזור ברבעון זה.

הבעיה העיקרית מבחינתה של צים הוא שמבנה ההון שלה גם לאחר תספורת של 1.4 מיליארד דולר, מקשה עליה להתמודד עם ירידת מחירים כה חדה. החברה נושאת על גבה חוב פיננסי של 1.4 מיליארד דולר, ובקופתה היו 350 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2016. זאת, לאחר שברבעון הראשון של 2016 עברה להפסד של 59 מיליון דולר, ולראשונה לתזרים מזומנים שלילי מפעילות של 15 מיליון דולר. צים אמורה לשלם 190 מיליון דולר עד סוף 2016 בגין חכירות מימוניות של אניות ותשלומים לנושים מובטחים כולל בעלי אג"ח ד' ועוד 190 מיליון דולר ב–2017.

החברה עדיין לא פנתה לנושים בבקשה לפרוש את החוב, אך לא מן הנמנע שאם ההרעה בענף תימשך — היא תצטרך לעשות זאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker