רוצים לבדוק יתרת עו"ש, פנסיה וביטוח רכב באתר אחד? בקרוב זה יהיה אפשרי

כמו אמזון בתחום הקמעונות ונטפליקס בתחום הטלוויזיה - עולם השירותים הפיננסיים עתיד לעבור מהפכה

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל וייסמן
דניאל וייסמןצילום: עופר וקנין

הגופים הפיננסיים בישראל נמצאים בתחרות מתמדת אחר מנוע הצמיחה הבא. מחקר של חברת הייעוץ TASC מנסה לאפיין אותו: "בעולם השירותים הפיננסיים בישראל קיימת הזדמנות ייחודית לאגרגטור שירכז עבור הלקוח את מכלול נתוניו הפיננסיים, ויספק לו אפשרות לבחור ולהשוות בין מגוון מוצרים ושירותים", כותבים מנכ"ל החברה, אילן שחורי, ואחראי תחום שירותים פיננסיים, דניאל וייסמן.

"את המשבצת הזאת ימלאו מעט שחקנים, חדשים או קיימים, שישכילו לזהות את ההזדמנות מוקדם ולנצלה. במרוץ ינצח מי שיצליח לספק שירות מקיף, אמין ועקבי לצרכן, תוך מתן ערך בנקודת ההחלטה והקפדה על חוויית משתמש מנצחת", הם מוסיפים.

לדברי וייסמן, "האגרגטורים יהפכו לרכיב אינטגרלי בעולם השירותים הפיננסיים בישראל. בנוסף, הם יאפשרו לרכז נתונים פיננסיים אישיים של הלקוח ממגוון מקורות, לצד השוואה בין מוצרים על בסיס מחיר, מאפיינים והמלצות, ואף רכישת מוצרים פיננסיים מספקים שונים".

האגרגטורים הפיננסיים יאיצו את ההפרדה בין ייצור המוצר הפיננסי לבין הפצתו, וישתלטו על נתח משמעותי מהכנסות ההפצה בתחומים אלה. את תפקיד האגרגטור הפיננסי ימלאו מספר מצומצם של שחקנים, שיכולים להיות פלטפורמות ייעודיות חדשות, או שחקנים פיננסיים קיימים, שישכילו לנצל את שעת הכושר הנוכחית".

מה זה אגרגטור פיננסי?

אילן שחורי
אילן שחורי

"ישראלים רבים מתקשרים עם כמה ספקי שירותים פיננסיים, אם הם מחזיקים בחשבון עובר ושב, כרטיס אשראי, פוליסת בריאות, ביטוח רכב, קרן פנסיה ותיק השקעות - מדובר בלפחות חמישה ספקים. מנגד, עם כמה בנקים הוא בקשר? כמו מרבית הישראלים - אחד או שניים".

הנתונים האלה, הוא מבטיח, צפויים להשתנות בקרוב: "עולם השירותים הפיננסיים עובר את מהפכת האגרגציה; אגרגטורים הם אתרים או תוכנות שמרכזים תוכן או מידע ממגוון רחב של מקורות. בתחומי צרכנות שונים, אגרגטורים משמשים כפלטפורמות הפצה מרוכזות המספקות ללקוח מוצרים ושירותים ממגוון רחב של ספקים. בחסות המהפכה הדיגיטלית, אגרגטורים נעשים דומיננטיים יותר בתרבות הצריכה שלנו — הם מאפשרים לנו לקבל מידע, להשוות מחירים, לקבל המלצות ולרכוש מוצרים ממגוון עצום של יצרנים, מחד, אך לתקשר עם גורם מפיץ אחד בלבד, מאידך".

ב–TASC מעריכים כי בעתיד הקרוב יהפכו פלטפורמות אגרגציה והפצה מרוכזות לחלק אינטגרלי משרשרת הערך בתחומי הבנקאות, הביטוח וההשקעות. עם זאת, לכולם ברור שאין צורך בהרבה אגרגטורים, דבר המעלה את השאלה — מי יהיה האגרגטור הפיננסי המרכזי של ישראל?

ה-Google של העולם הפיננסי

בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה צרכנית ומסחרית דרמטית, עם כניסתם של האגרגטורים הדיגיטליים, שמאגדים עבור הלקוח אינפורמציה או מוצרים ממספר רב של ספקים. כך למשל, Google היא אגרגטור בתחום התוכן, בכך שהיא מאפשרת ללקוח גישה למגוון עצום של תכנים, דרך נקודת ממשק אחת נוחה ובאמצעות חיפוש נוח ויעיל.

דוגמה לאגרגטור מנצח נוסף שוייסמן מציין הוא אתר התיירות Booking.com, שנוסד ב–1996. כיום הוא מציע את שירותיהם של יותר מ–900 אלף מלונות, דירות, אכסניות ועוד, בכ–230 מדינות ברחבי העולם. הצמיחה המהירה שלו ביססה אותו כחלק מרכזי בתחום התיירות, כשלצדו פועלים רק קומץ שחקנים נוספים.

בהקשר זה וייסמן מדגיש כי "אגרגציה היא משחק של מנצחים ומפסידים. Netflix למשל חולשת על תחום הטלוויזיה והסרטים, על חשבון ספקיות הטלוויזיה והלוויין. Amazon נהפכה לשם נרדף לקמעונאות ברשת, ואחראית ליותר ממחצית מההכנסה בתחום בארה"ב".

תכנון פיננסי מקיף בלחיצת עכבר

תחום האגרגטורים הפיננסיים בעולם עדיין נמצא בשלבי התהוות. האגרגטור הפיננסי נותן מענה לכלל הצרכים הפיננסיים של הלקוח באמצעות שני שירותים מרכזיים: הוא מרכז את נתוניו הפיננסיים של הלקוח בנקודת ממשק אחת נוחה, דבר המאפשר לו לבחון תנועות בחשבון העובר ושב, תשלומים בכרטיסי אשראי והפקדות לחסכונות ארוכי טווח במקום מרוכז אחד.

בנוסף, האגרגטורים מהווים פלטפורמת הפצה מרוכזת, כלומר, מציעים ללקוח מוצרים פיננסיים ממגוון ספקים שונים, תוך מתן כלים להשוואה ביניהם. יכולת זו מועצמת בזכות ריכוז נתוני הלקוח. על ידי ניתוח הנתונים, לרבות העמלות והריביות שהלקוח משלם, יש ביכולתו של האגרגטור להציע ללקוח מוצרים המתאימים לצרכיו.

"חשיבות האגרגציה רבה במיוחד בעולם השירותים הפיננסיים, בשל מורכבות התחום והצורך של הלקוחות בשירות מותאם אישית", מסביר וייסמן את מסקנות הדו"ח. "כבר כיום, קיים ערך רב להצגת נתוניו הפיננסיים של הצרכן באופן פשוט ונוח, אך בעתיד הנראה לעין, ניתן לצפות כי האגרגטור הפיננסי ייקח חלק משמעותי אף יותר בהתנהלות הלקוח במתן הצעות אשראי וחיסכון אקטיביות בהתאמה אישית, אופטימיזצית עובר ושב, או אף תכנון פיננסי מקיף".

האגרגטורים הפיננסיים, לדבריו, מייצגים שלב מכריע בתהליך שהחל זה מכבר — הפרדת הייצור מההפצה בעולם השירותים הפיננסיים. "בענפי צרכנות רבים מתקיימת הבחנה ברורה בין הגורם המייצר והגורם המפיץ. חברה א' מייצרת את המוצר, בעוד שחברה ב' מפיצה אותו ללקוח קצה. לדוגמה, תנובה מייצרת גבינה, ושופרסל מוכרת אותה ללקוח. בחלק מתחומי השירותים הפיננסיים, דוגמת ביטוח — חברות הביטוח אמונות על הייצור וסוכנויות הביטוח משמשות כמפיצות. בבנקאות, לעומת זאת, זה לא המצב: הבנק חולש על מלוא שרשרת הערך בתחומו — הוא משמש הן כ'מפעל' למוצרים ושירותים בנקאיים, והן כ'רשת חנויות' להפצת המוצרים ללקוח הקצה".

לוייסמן אין ספק כי הלקוחות, ובמיוחד הצעירים שבהם, יעשו שימוש מועיל בכלי החדש שייווצר. "בני דור ה–Y מוכנים לשינוי הזה. אופי הצריכה שלהם משתנה, ובמיוחד בתחום הפיננסי. בני הדור הזה כבר בעלי יכולות פיננסיות והם לקוחות מתוחכמים יותר. הם נוהגים לערוך מחקרי שוק ומבצעים חלק משמעותי מרכישותיהם ברשת, בעיקר בפלטפורמות מובייל. בתחום הפיננסי, לעומת זאת, הם עדיין אינם מקבלים שירות שעונה על צורכיהם".

מי יהיה הראשון שירים את הכפפה

בעוד שבארה"ב קיימות פלטפורמות מקיפות לבנקאות, לביטוח ולחיסכון ארוך טווח, בתחומי הביטוח והחיסכון בישראל פועלות בשנים האחרונות פלטפורמות השוואה מרוכזות כמו Wobi ו–FeeX, ובתחום הבנקאות אין שחקן השוואה ייעודי או פלטפורמת אגרגציה.

לדברי וייסמן, "שוק השירותים הפיננסיים בישראל מעלה צורך ייחודי באגרגציה. ההפרדה המבנית בעולם הפיננסי בישראל מובילה לכך שהצרכן הישראלי מקבל מוצרי בנקאות, ביטוח, חיסכון ארוך טווח והשקעות מספקים שונים. אנו מטפלים בחשבון העובר ושב שלנו באתר הבנק, בוחנים פעילות כרטיסי אשראי באתר של חברת כרטיסי אשראי ובודקים את מצב הביטוח, החיסכון וההשקעות שלנו באתרים של חברות ביטוח או בתי השקעות. קיים ערך צרכני רב בריכוז המידע הפיננסי שלנו בפלטפורמה אחת, אפילו בהשוואה בינלאומית".

למרות הצורך הרב במכשיר הריכוזי, והעובדה שהלקוח מוכן למהלך, מדובר במהלך עסקי מורכב. "התמורות הצפויות מהוות אמנם איום על הסדר הקיים בתחום, אבל מספקות הזדמנות לשחקנים ערניים, שישכילו לנצל את שעת הכושר לכניסה לתחום האגרגציה וההפצה. המתמודדים לתואר האגרגטור הפיננסי של ישראל נמצאים במרוץ לתפיסת הפוזיציה".

וייסמן מעריך מי יהיה הראשון שירים את הכפפה. "התרחיש הסביר ביותר הוא שייכנס לתחום שחקן דיגיטלי קיים, כמו זאפ למשל, שיתרחב לתחום השירותים הפיננסיים. או לחילופין, פורטל פיננסי מתחום הביטוח כמו Wobi, שירים את הכפפה. השחקנים האלה מחזיקים כבר בפלטפורמות שניתן להתאים לעולם התוכן הפיננסי, ונהנים מיכולת ביצוע, אוריינטציה טכנולוגית וניסיון שיקלו עליהם את הכניסה לתחום. אפשרות נוספת היא כניסת שחקן חדש לתחום".

כך זה עובד באמריקה

וייסמן מציין את MINT האמריקאית, כדוגמה לחברה שהצליחה בתחום. החברה הוקמה ב–2006 וצמחה להיות אחד האגרגטורים הפיננסיים המובילים בארה"ב. היא מספקת מעקב נוח אחרי מכלול הנתונים הפיננסיים של הלקוח, ומציעה מגוון שירותים, הכולל הרכבת תוכנית פיננסית, הגדרת תקציב ומטרות וניתוח הוצאות. כיום, יותר מ–20 מיליון איש משתמשים בשירות והיא דורשת מהלוח אמון רב כדי לחשוף את פרטי חשבונותיו.

"אי אפשר להתעלם מהאפשרות שאחד מהשחקנים הדומיננטיים בשוק — בנק, חברת ביטוח או חברת כרטיסי אשראי, יזהה את ההזדמנות ויתפוס בעצמו את עמדת האגרגטור הפיננסי, בדומה ל–Fidelity בארה"ב", מסכם וייסמן. "החלטה כזו אינה נטולת סיכון — מטבעה, פלטפורמת אגרגציה דורשת הנגשת מגוון הצעות ערך מיצרנים שונים ללקוח.

"בפועל, שחקן שיספק שירות כזה, יידרש להציע ללקוחותיו מוצרים של יצרנים אחרים, שעשויים להיות זולים יותר מאשר מוצריו שלו. צעד כזה כרוך בבחינה מדוקדקת של היתרונות והחסרונות הגלומים במהלך: שימור מעמדו כמפיץ מול הלקוח, שהולך ונהיה אקטיבי יותר בקבלת ההחלטות שלו, אך במחיר קניבליזציה במכירות ואובדן בלעדיות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker