בדלת האחורית: תעשיית השלדים בבורסה של תל אביב

מנהלי הבורסה בתל אביב רוצים למשוך אליה חברות טכנולוגיה שבורסת נאסד"ק עדיין גדולה עליהן ■ אלא שבינתיים מגיעות אליה רק חברות סטארט־אפ זעירות ולא בשלות, שמתקשות לגייס הון בדרכים מסורתיות - ונכנסות לבורסה בדלת האחורית דרך מיזוג עם שלדים לא פעילים

עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלד נח על לפטופ
עמרי זרחוביץ'

ישראל מוכרת בעולם כאומת הסטארט־אפ. מספר חברות הטכנולוגיה הישראליות, רובן צעירות בתחילת דרכן, מתקרב ל-6,000. אבל למרות הכסף הרב שמושקע בישראל בחברות אלה, דבר מזה לא בא כמעט לידי ביטוי בבורסת תל אביב. חברות הטכנולוגיה המקומיות בוחרות להיסחר קודם כל בבורסות זרות - בעיקר בנאסד"ק האמריקאית.

חברות כמו צ'ק פוינט, וויקס, אורבוטק, סייבר ארק ואחרות בחרו לדלג על הבורסה בתל אביב וגייסו הון בארה"ב. אחרות, כמו מלאנוקס ואיתוראן, כבר היו רשומות למסחר בישראל במסגרת הרישום הדואלי, אבל החליטו לוותר על הרגולציה הכפולה ולהמשיך להיסחר רק בארה"ב. בין 25 החברות הגדולות שנמנות עם מדד ת"א 25, יש רק שתי חברות עם פעילות טכנולוגית משמעותית - נייס ואלביט מערכות.

גיל שוויד, מייסד צ'ק פוינטצילום: מוטי מילרוד

מנהלי הבורסה של תל אביב ויו"ר רשות ניירות ערך לא חוסכים מאמצים למשוך חברות טכנולוגיה ישראליות להנפיק את מניותיהן בתל אביב. עד כה, רוב הניסיונות העלו חרס. הבורסה אמנם הצליחה להיות בעשור האחרון בית לכמה עשרות חברות ביוטק וביומד צעירות, שגייסו הון בתל אביב לצורך פיתוח תרופות, אבל גל גיוסי ההון הזה הסתיים ברובו באכזבה מבחינת המשקיעים. מבחינתן של חברות היי־טק בתחומים אחרים, כמו פיתוח תוכנה, שבבים, מדיה ואפליקציות סלולריות, בורסת תל אביב כלל לא נמצאת על הרדאר.

חברות טכנולוגיה שבכל זאת מוצאות את דרכן לתל אביב, עושות זאת בעיקר בדלת האחורית - דרך מיזוג עם שלד בורסאי נטול פעילות. כמה מהמהלכים האלה הובלו על ידי אנשים שמזוהים עם שוק ההון, כמו איציק שרם וכפיר זילברמן. בין החברות שעשו את הדרך הזאת ניתן למצוא את ננו דיימנשן, שמפתחת מדפסות תלת־ממד לשוק האלקטרוניקה; פורסייט, שמפתחת פתרונות למניעת תאונות דרכים; חברת הסייבר סייפ־טי וחברת מיי־סייז, שמאפשרת לאסוף את מידות הגוף של בני אדם לצורך רכישה קלה יותר של בגדים באינטרנט.

השבוע נוספה לרשימה חברת הסייבר ODI, שדיווחה כי תתמזג עם שלד בורסאי. בדרך היא צפויה לגייס לפחות 10 מיליון שקל. חברה אחרת, וונטייז, שמפתחת פלטפורמה לשירותי וידיאו לפי דרישה (VOD), נמצאת במהלכים להיכנס לבורסה המקומית, אבל היא תנסה לעשות כן דרך הנפקת מניות ראשונה רגילה, הכוללת פרסום תשקיף ורואד שואו למשקיעים (IPO).

מתוך אתר מיי סייז - mysizeid.com

כל אחת מהחברות האלה נמצאת בשלב אחר בפיתוח המוצר שלה, אבל יש להן קו משותף: הן מאוד לא בשלות, ורובן רחוקות משלב מכירות. הן מוכרות למשקיעים חלום, ונמצאות בשלב מוקדם מאוד של חייהן. הסיכון בהשקעה בהן בשלב הנוכחי הוא גבוה מאוד.

סיכון וחברת סטארט־אפ הן מלים נרדפות. רבות מחברות הסטארט־אפ קורסות בדרך, והמשקיעים בהן מפסידים את השקעתם. לפי מחקר שפורסם ב–2015, רק 2.5% מהסטארט־אפים שמוקמים מצליחים לצמוח ולהפוך לחברה משמעותית. הבדיקה, שערכו חברת המחקר להיי־טק IVC וחברת ReversExit, מבוססת על ניתוח פעילותם של 10,185 סטארט־אפים שהוקמו בישראל ב–1999–2014.

חברות שמוכרות למשקיעים חלום הן בהחלט לגיטימיות. הבורסה נועדה לאפשר למשקיעים להחליט במי מהן הם מעוניינים להשקיע. איש לא מכריח את המשקיעים לקנות את המניות שלהן. עם זאת, קשה להתחמק מהתחושה שהחברות שנכנסו לבורסה של תל אביב בדלת האחורית, לא היו עושות כך אילו היו יכולות לגייס הון לפעילותן בדרך המקובלת — באמצעות פנייה לקרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים או אפילו דרך הנפקה ציבורית רגילה.

עמית דרור, מנכ"ל ננו דיימנשןצילום: גלית רוזן

חלקן אפילו הורידו את השווי שלפיו ביקשו לבצע את ההנפקה. העובדה שהחברות האלה בחרו להירשם למסחר בתל אביב כשהן עדיין קטנות מאוד, נטולות מכירות ונמצאות בשלב הפיתוח הראשוני של הטכנולוגיה והמוצר — רומזת שמדובר בחברות לא בשלות. ייתכן שחלק מהיזמים העדיפו לעשות זאת כדי לשמור על העצמאות שלהם מול מנהלי הקרנות, שנוטים להיות מעורבים יותר בניהול.

חלק מהחברות שנכנסו לשלדים בורסאיים, הצליחו לגייס הון לאחר מכן ממשקיעים פרטיים. ייתכן שהפיכתן מחברה פרטית לציבורית סייעה להן להיתפש כחברה מסודרת יותר מצד לקוחות ומשקיעים פוטנציאליים.

כך או כך, מדובר בחברות קטנות מאוד מבחינת היקף הפעילות, מספר העובדים, השווי והיקף המסחר בהן. כרגע הן מעניינות בעיקר משקיעים פרטיים שמחפשים חלום, והרבה פחות מכך משקיעים מוסדיים שמחפשים פעילות מוכחת. הנה דוגמה לשלוש מהחברות האלה, שעדיין נמצאות בשלבי פיתוח טכנולוגיים ואפיון המוצר.

ננו דיימנשן תמכור מדפסות תלת־ממד

ננו דיימנשן, הנסחרת לפי שווי של כ–200 מיליון שקל, נכנסה לבורסה באוגוסט 2014 - ומאז עלתה מנייתה ב–260%. החברה מפתחת מדפסת תלת־ממד למעגלים אלקטרוניים, שאינה מיועדת לייצור המוני, אלא כדי לאפשר למהנדסי הפיתוח של המוצר להדפיס את המעגל האלקטרוני בזמן אמת, וכך לחסוך זמן פיתוח יקר. ההדפסה של המעגל אורכת כמה שעות. האלטרנטיבה היא הוצאה של ייצור המעגל הניסיוני לספק חיצוני — תהליך שאמור לקחת כשבועיים.

בימים אלה נמצאת החברה בשלב הפיתוח של מדפסת בטא - שעליו היא עובדת עם כמה לקוחות, בהם התעשייה האווירית. החברה אמורה להתחיל את השיווק והמסחור של המדפסות בחודשים הקרובים, וכבר קיבלה התחייבויות לרכישת מדפסות. המדפסת של ננו דיימנשן צפויה להימכר בעשרות אלפי דולרים ליחידה, ומודל ההכנסות יכלול גם הכנסות ממכירת דיו מוליך.

האתגר של מיי סייז: חדירה לשוק האופנה

חברת מיי סייז, שמעוניינת להיסחר בקרוב גם בנאסד"ק, מפתחת פתרונות טכנולוגיים למדידה באמצעות טלפון נייד, שיסייעו לקניית בגדים באתרי אינטרנט. החברה מפתחת אפליקציה שסורקת את גופו של המשתמש, ויודעת להתאים לו את המידות הרלוונטיות בעת קנייה בחנויות בגדים מקוונות. עתה החברה נמצאת בשלב בטא של הפיתוח, והאתגר שעומד בפניה הוא גדול מכיוון שהמדידה היא של גופים מורכבים בתלת ממד. מיי סייז נסחרת לפי שווי של 270 מיליון שקל, ומנייתה עלתה ב–360% מאז שנכנסה לבורסה דרך שלד בורסאי לפני קרוב לשנתיים.

למיי סייז יש אתגר משמעותי נוסף, מלבד זה הטכנולוגי, והוא החדירה לשוק. כדי לגזור נתח מהמכירות, מיי סייז תצטרך להוכיח כי היא תורמת להגדלת המכירות של האתרים, או חוסכת להם כסף בדרך אחרת, למשל מצמצמת את שיעור ההחזרה של מוצרים.

באחרונה הודיעה החברה על הסכם עם חברת LSY, שמוכרת בגדי יוקרה, שבעקבותיו תשולב הטכנולוגיה שלה באתר הקניות. מיי סייז צפויה לקבל תמורת הטמעת הטכנולוגיה 100 אלף דולר ו–7.5% מסך כלל ההכנסות. בנוסף, החברה הודיעה אתמול כי תנצל את הטכנולוגיה שלה גם למדידה של חבילות. החברה מבצעת פיילוט עם חברת כץ משלוחים למדידת נפח של חבילות.

סייפ־טי נהנית מגאות בשוק הסייבר

סייפ־טי פועלת בתחום החם של אבטחת מידע. לחברה יש מוצר שמתחבר לכל מקורות המידע שמחוברים למערכות הארגון, ומאבטח את המידע במערכות. המוצר השני נועד להגנה מפני פרצות שקיימות במערכות ההגנה ההיקפית על הארגון.

בנובמבר ניסתה סייפ־טי לגייס הון בהנפקת מניות ציבורית, אבל השווי שביקשה היה גבוה והיא לא הצליחה לגייס את הסכום הנדרש. מאז הורידה החברה את תחזית ההכנסות שלה ל–2016. בשבוע שעבר הצליחה סייפ־טי להיכנס לבורסה דרך מיזוג שלד בורסאי. לחברה היו ב–2015 הכנסות של מיליון דולר. היא נסחרת כעת לפי שווי של 70 מיליון שקל, לאחר שגייסה ערב הכניסה לבורסה 17 מיליון שקל. החברה נהנית מגאות בשוק הסייבר.

עם זאת, המודעות הגוברת הביאה גם לפיתוח פתרונות רבים, והתחרות שעמה היא מתמודדת גדולה. עם לקוחותיה נמנים בנק הפועלים, הראל ביטוח, משרד הבריאות ומכון ויצמן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker