הבועה של חדי הקרן נסדקת: שוקי ההון מאבדים סבלנות לחברות ללא רווחים

Airbnb, סנאפצ'ט, דרופבוקס ואחרות ■ אחרי חגיגת השקעות שיצרה מספר חסר תקדים של חברות בשווי של יותר ממיליארד דולר, המשקיעים רוצים לראות החזר ■ "שוקי ההון יכפו 
על חברות להגיע 
לרווחיות"

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חד קרן
ענבל אורפז

באמצע יוני שיתף מנכ״ל חברת האחסון בענן דרופבוקס, דרו האוסטון, מידע ששימח את אנשי הפיננסים בוול סטריט. ״תזרים המזומנים (החופשי) של דרופבוקס חיובי, וזה חשוב במיוחד בסביבה כזאת כי זה אומר שאתה יכול לשלוט בגורל שלך״, אמר האוסטון בוועידת הטכנולוגיות של בלומברג. הנתון הזה אינו בהכרח מצביע על כך שהחברה רווחית, אך מבחינת משקיעי וול סטריט מדובר בסימן חיובי ויוצא דופן בעולם הסטארט־אפים. ״במקום להיות ממומן על ידי המשקיעים שלך, אתה ממומן על ידי הלקוחות", הוסיף האוסטון. דרופבוקס, שידועה בהטבות שהיא מעניקה לעובדיה, שכוללות מסעדת כוכב מישלין ופסל של פנדה עשוי כרום במשרדיה המפוארים, הודיעה גם שתקצץ באלה במטרה להגיע לרווחיות.

האמירה של האוסטון משקפת את אחד השינויים המרכזיים שמאפיינים את התקופה האחרונה במגזר ההשקעות בטכנולוגיה. רוב המשקיעים בעולם בוחנים חברות לפי קריטריון מרכזי אחד: השורה התחתונה - הכנסות פחות הוצאות, כלומר הרווח הגולמי של החברה. אם בסוף השנה החברה מצליחה להניב רווחים לבעלי המניות, היא חברה טובה מבחינתם. לעומת זאת, חברה הפסדית לאורך זמן תרחיק משקיעים.

הדבר נכון לכל ענפי התעשייה, כמעט. החריג המרכזי והמעניין ביותר הוא חברות הטכנולוגיה. הנורמה שהשתרשה ב–15 השנים האחרונות בחסות עמק הסיליקון וקרנות ההון סיכון היא שחברות טכנולוגיה צריכות למכור חזון וחלום. לכן, הן יכולות להציג צמיחה דו־ספרתית עקבית בהכנסות, שיש לקוות כי ביום מן הימים גם תומר לרווחים. אבל בינתיים, הצמיחה מצביעה על השקעה בבניית חברה בעלת עתיד רווחי וחיובי, וכל המעורבים בתעשייה מוכנים להשיגה בכל מחיר.

סביבת ההשקעות הנוחה והקלות היחסית, שבה חברות הצליחו לגייס הון ממשקיעים בשוק הפרטי בשנים האחרונות, דחפו מעלה את הערכות השווי של החברות, שהשקיעו בצמיחה על חשבון חתירה לרווחיות או יצירת מודל עסקי בר קיימא שייצר להן מנועי רווח. בשנים האחרונות הגיע המצב לשיא עם היווצרותם של חדי קרן - חברות פרטיות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ויותר.

איך החברות ממשיכות לצמוח בקצב מהיר כל כך? לפעמים גם המחיר גבוה, למשל דרך מכירה בערוצים לא רווחיים, או בהשקעה שגדולה מהתשואה עליה ברכישה של לקוחות חדשים.

בהגדרה, רוב חברות הטכנולוגיה אינן נולדות רווחיות. בשנותיהן הראשונות מצופה מהן להשקיע בפיתוח טכנולוגיה חדשנית בתהליך מחקר ופיתוח (מו״פ) שגורר בעיקר הוצאות כבדות. לעתים, כבר בתקופות מוקדמות בחייהן הן מתחילות לייצר הכנסות מהמוצר שפיתחו, אך מתוקף המבנה שלהן והמימון של קרנות הון סיכון, הן לא מכוונות להגיע לרווחיות בשלבים מוקדמים. בדרך לשם יהיה עליהן להשקיע גם בשיווק ומכירות כדי לחדור לשווקים. החברות ייהפכו לרווחיות רק כשההכנסות מלקוחות יהיו גבוהות מההשקעה במו״פ, שיווק ומכירות.

מי כבר יכול לקנות חברה 
ב־68 מיליארד דולר?

המשקיעים בסטארט־אפים התאהבו בצמיחה בשנים האחרונות. מבחינת אנשי עמק הסיליקון, מדדים פיננסיים בסיסיים אחרים, כמו מחיר המניה ביחס לרווח שלה (P\E), מאפיינים "כלכלה ישנה". במקרה של חברות טכנולוגיה רבות, נטולות רווחים לחלוטין, היחס הפיננסי הזה אינו רלוונטי. הבעיה היא שהתמקדות בצמיחה בכל מחיר מעודדת קצב שריפת מזומנים גבוה בלי בדיקת הדרך שבה מנוצל הכסף והערך שהוא יוצר - למשל, במכירות או בהכנסות מלקוחות - כדי שהוא ימשיך להצדיק את הערכות השווי הגבוהות של חברות.

כתוצאה מכך, יש כיום מספר חסר תקדים של חברות פרטיות שהגיעו להערכות שווי אסטרנומיות בשוק הפרטי. חברות שהגיעו לרף שווי של מיליארד דולר אלה זכו לכינוי "חדי קרן", ובשנה האחרונה הן עומדות בפני אתגרים. בראש הרשימה נמצאות חברת שיתוף הנסיעות האמריקאית אובר, שגיוס ההון האחרון שלה בוצע לפי שווי של 68 מיליארד דולר; יצרנית האלקטרוניקה הסינית שיאומי (Xiaomi), ששוויה בגיוס האחרון בדצמבר 2014 היה 46 מיליארד דולר; ו–Airbnb, שגייסה לפני שנה לפי שווי של 25.5 מיליארד דולר.

השקת מכשיר חדש של שיאומי. שוויה בגיוס האחרון היה 4.6 מיליארד דולרצילום: בלומברג

תהליך זה יצר חברות ששוות הרבה מאוד כסף על הנייר, אך אין להן יכולת אמיתית להנזיל אותו עד אירוע של הנפקה או אקזיט. הבעיה מחריפה כשמבינים כי אין כמעט שחקנים בעולם שיכולים לרכוש חברות בעלות תגי מחיר כה גבוהים.

לא עוד. בחודשים האחרונים הגישה הזאת נסדקת, ומשקיעים משנים את האופן שבו הם בוחנים חברות - ומתחילים להעדיף רווחיות על פני צמיחה. איש ההון סיכון המשפיע ביל גורלי, שותף בקרן בנצ׳מרק ואחד המשקיעים המוקדמים באובר, פירסם באפריל בבלוג שלו פוסט שטילטל את התעשייה. גורלי טען כי שינויים בעולם הטכנולוגיה עלולים לגרום לתוצאות פיננסיות הרסניות לחדי הקרן, והסביר מדוע מימונם נהפך לתופעה מסוכנת לכל השחקנים המעורבים (יזמים, עובדים, משקיעי הון סיכון ומוסדיים). גורלי הצביע על ההתרבות המהירה של חדי קרן מכ–80 בפברואר 2015 ל–229 בינואר 2016, שנבלמה מאז.

השינוי בשוק המימון לסטארט־אפים בשלבים מתקדמים חל ברבעון הראשון של השנה, קבע גורלי. המשקיעים לחוצים יותר, ולא מוכנים לחתום על סבבי גיוס של חדי קרן חדשים. כתוצאה מכך צנח מספר החברות החדשות שנכנסו לקטגוריה במחצית הראשונה של השנה.

תופעה נוספת, לדבריו, היא סטארט־אפים שבעבר צמחו במהירות והתחילו להיאבק על גיוסי הון. ״בעמק הסיליקון, שבו המנטרה היתה במשך שנים 'צמיחה בכל מחיר', אנשים התחילו לדמיין עולם שבו עלות ההון יכולה לעלות בחדות והרווחים יכולים לחזור לאופנה. חרדה חילחלה באיטיות לכולם״, כתב גורלי, שזכור בתעשייה כמי שהצהיר ב–2008 בפוסט מפורסם כי קרן בנצ׳מרק ״פתוחה לעסקים״, בשעה שבה הטון בעמק הסיליקון, שהובילו קרנות כמו סקויה, היה עצירת השקעות. גורלי גם ייעץ לסטארט־אפים שבהם השקיע לשמור מזומנים ולהישאר רגועים בתקופת ההאטה הכלכלית של 2008.

״הסיבה שכולנו נמצאים בבלאגן הזה היא כמויות ההון המוגזמות שזרמו לשוק הסטארט־אפים מגובי ההון סיכון״, כתב גורלי בפוסט באפריל. לדבריו, זרם ההון הזה הוביל לכמה תוצאות: הראשונה היא קצב שריפת מזומנים (burn rate) גבוה על ידי הסטארט־אפים, שנמצא ברמה גבוהה פי 5–10 מזאת שהיתה ב–1999; רוב החברות פועלות רחוק מאוד מרווחיות; יש תחרות אינטנסיבית שמוּנעת על ידי גישה לכסף; לא קיימת (כמעט) אפשרות לנזילות של עובדים או משקיעים; ונעשה שימוש בדרכים משפטיות ׳מלוכלכות׳ לגייס כסף. ״עוד כסף לא יפתור אף אחת מהבעיות האלה, הוא רק יתרום להן", סיכם גורלי את הפוסט. "הדבר הבריא ביותר שיכול לקרות הוא עלייה ניכרת בעלות הכסף הריאלית וחזרה להכרה בניהול עסקי ראוי״.

"הגעה לרווחיות היא הפעולה המשחררת ביותר"

גורלי המליץ ליזמים שהתרגלו לגייס כסף בקלות ובמהירות, לבלוע את גאוותם ולהסכים גם לסבבי השקעה לפי שווי שנמוך מזה שגייסו בסיבוב הקודם. ״עשה את כל מה שצריך כדי להגיע לתזרים מזומנים חיובי ביתרת המזומנים הנוכחית שלך״, הוא המליץ ליזמים ולמנכ״לים. ״הדירקטוריון שלך יעץ לעשות בדיוק את הדבר ההפוך בארבע השנים האחרונות. התבקשת להיות אמיץ ואמביציוני ונאמר לך שאין זמן טוב יותר להגדיל נתח שוק. למרות זאת, הדרך היחידה להיות בשליטה על הגורל של החברה היא להיפטר מהצורך בגיוסי הון בשווי עולה. הגעה לרווחיות היא הפעולה המשחררת ביותר שסטארט־אפ יכול להשיג״.

גורלי גם הזכיר למנכ״לים של חדי הקרן עצה נוספת, הפעם של גבין בייקר, מנהל פורטפוליו בקרן ההשקעות פידליטי: ״ייצר דולר אחד של תזרים מזומנים חופשי, ואז תוכל להשקיע את כל היתר בצמיחה ולהישאר בתזרים מזומנים חופשי של דולר אחד במשך שנים. אני מבין את זה שאתה רוצה לצמוח, ואני רוצה שתצמח, אבל בואו נממן את הצמיחה מתוך החברה באמצעות השקעה של רווח גולמי, ולא בדולרים חדשים ומדללים של אקוויטי. בסופו של דבר, מימון צמיחה פנימי הוא הדרך היחידה לשלוט בגורל שלך ולא להיות נתון לחסדי שוקי ההון״.

לא במקרה הזכיר גורלי את פידליטי. בפברואר דווח כי קרן ההשקעות חתכה הערכות שווי של רבים מהסטארט־אפים שבהם השקיעה. ההורדה של הערכות השווי נעשתה לאחר תום הרבעון השני, שבו מדד נאסד״ק ירד ב–9.9% ומדד דאו ג׳ונס ירד ב–5.5%. כך למשל, פידליטי הורידה כ–10% מהערכת השווי של דרופבוקס, 8.5% לטבולה הישראלית ו–12.6% לטוויליו (Twilio) שהונפקה לאחרונה.

עם זאת, היו כמה שמות ברשימה של פידליטי ששמרו על שווים בתקופה שבין דצמבר לינואר, כולל חברות מפורסמות, ובהן ווי־וורק, אובר, Airbnb וסנאפצ׳ט. בינואר הורידה פידליטי את השווי של רוב החברות בפורטפוליו הטכנולוגי שלה, אף שנאסד״ק חזר לעליות. דן פרימק, כתב "פורצ׳ן" שדיווח על הערכות השווי של פידליטי, כתב בהמשך טור שבו הסביר כי הוא מתחיל לפקפק בערכן של אותן הערכות שווי, מאחר שלא ידוע כיצד הן מבוצעות ואיזה מידע הן כוללות. זאת, משום שאלה הערכות המתייחסות לחברות פרטיות שאינן מדווחות מדי חודש לבעלי המניות על מצבן.

לכן, ההתבטאות של האוסטון מדרופבוקס יכולה להצביע על קריצה של החברה הפרטית למשקיעים בשוק ההון שמתחילים לשנות את טעמם. האוסטון מסתכל על חברות אחרות בשוק ורואה למשל את Box, שהנפיקה בשנה שעברה אבל עדיין נמצאת במרחק של כמה רבעונים מתזרים הון חיובי. החברה נסחרת בשווי של פחות מ–1.5 מיליארד דולר, לאחר שמחיר מנייתה צנח בכ–50% מאז ההנפקה.

דוגמה נוספת היא חברת סקוור (Square), שפיתחה רכיב סמארטפון לסליקת כרטיסי אשראי, והיא אחת מחברות הטכנולוגיה היחידות שהנפיקו ב–2016. סקוור נדרשה להנפיק את החברה במחיר מניה שנמוך מהטווח שאליו כיוונה, וכיום היא נסחרת במחיר נמוך עוד יותר, עם שווי שוק של כ–3 מיליארד דולר. חברות אחרות פשוט לא נכנסות בשערי וול סטריט. דרופבוקס היא אחת החברות הפרטיות הגדולות והידועות בעמק הסיליקון, שסבב גיוס ההון האחרון שלה שיקף לה הערכת שווי של 10 מיליארד דולר.

״התיאבון של המשקיעים השתנה״, קובע ג׳ייסון ואן איטלי, שותף מנהל לשוקי הון בברקליס ניו יורק. ״ב–2013–2015 משקיעים היו מוכנים להשקיע בחברות מפסידות עם יכולת מוגבלת לראות לאן החברה מתקדמת, כל עוד החברה צומחת ומבטיחה את מקומה בעתיד״. לעומת זאת, לדבריו, ״למשקיעים כיום חשוב לראות רווחיות בזמן ההנפקה הראשונה (IPO), או מסלול ברור לרווחיות בתוך 9–12 חודשים. זה שינוי משמעותי שמצריך היערכות מחדש״.

השינוי גורר תגובת שרשרת של כל התעשייה, ולא רק חברות שיוצאות להנפקה צריכות להתאים את עצמן להעדפת המשקיעים לרווחיות. קרנות ההון סיכון והיזמים צריכים לכוון ליעד זה כבר בשלבים מוקדמים בחיי החברות, ולשנות את האסטרטגיה שנקטו עד כה. ״חברות שנערכות להנפקה צריכות להשקיע בהגעה לרווחיות בחלון זמן הגיוני, ואם לא, לקחת שנה ולעשות שינוי. חברות אחרות יצטרכו מימון נוסף ויקחו כסף מהמשקיעים. כל זה מוּנע מתשוקת המשקיעים המוסדיים להפחית את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי לייצר מזומנים. יש קהילה שלמה של אנשים בחברות הפרטיות שלמדו כיצד להגיע לצמיחה בכל מחיר, ועכשיו הם צריכים לשנות את התפישה״, אומר ואן איטלי.

הוא מונה כמה דוגמאות לחברות שמייצגות את חדי הקרן שצומחים בלי להרוויח, ובהן סנאפצ׳ט, שבנתה בסיס משתמשים גדול, אבל עדיין מפתחת את יכולות המוניטיזציה שלה; ודרופבוקס, שמתחרה בשחקניות אחרות של אחסון בענן כמו גוגל. ״מספר קטן של חדי קרן ינפיקו ב–2016, אם בכלל״, צופה ואן איטלי. הוא מעריך שב–2017–2018 יגיעו להנפקה חברות קטנות יותר, שאינן מעוניינות בעוד סבב גיוס הון פרטי. ״יש מספר ניכר של חברות בתהליך הנפקה, והן מחכות לחלון זמנים מתאים ולביצועים חזקים. עוד מוקדם לקבוע, אבל אני מעריך שמספר ההנפקות השנה יהיה נמוך מב–2015. נכון לעכשיו, נפח ההנפקות ירד ב–18% לעומת השנה שעברה״, אומר ואן איטלי.

"שוקי ההון מאבדים 
את הסבלנות"

כמי שיושבים בניו יורק, על התפר שבין החברות הפרטיות והציבוריות, ומחוברים גם למוקדי היי־טק מחוץ לוול סטריט, כולל בישראל, מעניין לבדוק את נקודת מבטם של הבנקאים. בין החברות הישראליות שליוותה ברקליס בשנים האחרונות להנפקה בולטות סייבר ארק ומובילאיי. ״זה שינוי, אך אני עדיין אופטימי״, אומר טים לוק, סגן יו"ר תחום טכנולוגיה, תקשורת ומדיה בברקליס ניו יורק, שכבר חווה כמה משברים במגזרי הפיננסים והטכנולוגיה.

לדברי ואן איטלי, אחד התחומים שבהם בחרו בברקליס להתמחות הוא חברות אבטחת מידע וסייבר. ״החברות האלה הפסידו הרבה כסף, ועכשיו הן צועדות לאחור לראות איך הן ישיגו רווחיות מהר יותר", הוא אומר. "אני חושב שזה דבר בריא לשוק, מכיוון שהחברות קיבלו מימון בלי רווחיות. הן אמרו, 'נגדל והרווחיות תבוא מאוחר יותר, כי אנחנו מתמקדות ביצירת נתח שוק'. זו גישה זהירה פחות, וכיום, בסביבה שמאופיינת בסיכוני מאקרו, אנחנו קרובים יותר לאמצע או סוף מחזור כלכלי, והמשקיעים מעדיפים להיות זהירים. שכשהמימון ייגמר החברות לא ייעלמו. זה טרנד טבעי. ראינו בשנת 2000 חברות בלי הכנסות כלל, ואז זה נעלם, וקיבלו לבורסה רק חברות רווחיות מאוד״, טוען ואן איטלי.

מסוק של אוברצילום: Andre Penner/אי־פי

הוא מוסיף כי ״זה לא כמו שטענו כמה משקיעים, ש׳החורף מגיע לעמק הסיליקון׳, אלא דרישה ליותר משמעת וזהירות בהקצאת הכסף וניהול העסקים. זה כנראה בריא מאוד נגד יצירת בועות. אולי זה מאתגר את העסקים, אבל מקבלים חברות חזקות יותר שיכולות לשרוד בשוק הציבורי. זה מוסיף לאופטימיות לקראת 2017, כי יש יותר התאמה בין ציפיות המשקיעים והחברות״, אומר ואן איטלי.

הוא מתאר את המגמה בשוק כמחזורית, ומציין כדוגמה חברה שברקליס טיפלה בהנפקתה. ״התחלנו לדבר ב–2007 והכנו אותה להנפקה ב–2008, אבל אז פרץ המשבר״, מספר ואן איטלי. ״ב–2009 שיווקנו אותה למשקיעים על בסיס תזרים המזומנים, אבל השוק התחמם והמשקיעים התמקדו יותר בצמיחה. נהייתה פחות התמקדות ביצירת תזרים מזומנים״.

״המלה 'רווחיות' היתה כמעט מלה גסה״, מתאר את התנהלות המשקיעים בתחום גיא קופרמן, שותף ב–Kuperman LLC, שעוסקת בליווי גיוסי הון לסטארט־אפים בניו יורק, שם הרווחיות נהפכה לנושא מרכזי בשיח. ״כיום צריך לבוא עם נוסחה מתמטית שמתארת יצירת רווח", הוא אומר. "חברות בשלבים המתקדמים צריכות להראות אופק שהולך לשם. הרווחיות קשורה גם לתרחיש האקזיט - ההנחה הרווחת היא שאי־אפשר לבצע הנפקות. מי שמכין עצמו היום להנפקה רוצה לדעת שהוא יצליח לגייס את הכסף, ושהוא נכנס למסלול חיובי לו ולבעלי המניות. הסבירות להנפקה פוחתת והולכת, ואם היציאה לשוק לא מתממשת בתקופה הקרובה צריך אוויר לרוץ אתו. בשביל זה צריך לבוא למשקיעים עם חברה בעלת פעילות עסקית״.

פרד וילסון, משקיע הון סיכון משפיע ומוערך נוסף, העלה לדיון כבר באוקטובר 2015 את השאלה אם חדי הקרן עומדים להיכחד, ומה בעצם יקרה להם. ״אנחנו רואים מספר אדיר של חברות בצמיחה מגייסות כסף השנה עם רווח גולמי שלילי, שאומר שהם מוכרים משהו בפחות ממה שעולה להם לייצר אותו״, כתב. וילסון הסביר כי הבעיה רלוונטית במיוחד בחברות שבהן יש עלות ייצור אמיתית, בניגוד לחברות תוכנה - שירות נסיעות, ניקיון או משלוח מזון, או ספקי שירותים לסטארט־אפים.

לדברי וילסון, הדרך להגיע לרווח גולמי היא להעלות את מחיר המוצרים, או להגדיל את נפחי המכירות. אלא שבשווקים תחרותיים עם מספר רב של שחקנים שבהם אין שחקן בעמדת מונופול, קשה ליישם את האסטרטגיה הזאת כי תמיד יהיו שחקנים שיהיו מוכנים להמשיך להפסיד ולגבות מחירים נמוכים יותר.

״רוב החברות שצומחות במהירות כמו עשבים, באמצעות אסטרטגיית רווח גולמי שלילי, הולכות לגלות ששוקי ההון מאבדים את הסבלנות ויכפו עליהן להגיע לרווח גולמי חיובי, שיגרום לקיצוץ הצמיחה. כך נישאר עם המוני עסקים מתים - רווח גולמי אפסי והערכת שווי של מיליארד דולר ויותר״, אמר וילסון.

"מעגל שמנציח שריפה 
מהירה של כסף"

איש ההון סיכון האמריקאי רורי אודריסקול כתב בטור שפירסם בינואר בבלוג הטכנולוגי טק־קראנץ׳, כי השוק הציבורי למעשה כבר הכיר במצב בעייתי זה. אודריסקול משקיע בעיקר בחברות תוכנה כשירות (SaaS) - חברות שמוכרות תוכנה ברשת, שהתשלום עליה הוא לפי היקף השימוש, לרוב תשלום חודשי. ״חברות בקצב צמיחה מואץ משכו הערכות שווי גבוהות, שאיפשרו להן לגייס הון, והן ביזבזו אותו כדי לייצר עוד צמיחה ולהעלות שוב את הערכת השווי. התוצאה היתה מעגל שמנציח קצב גבוה של שריפת כסף, צמיחה גבוהה יותר והערכות שווי גבוהות יותר״ הסביר אודריסקול.

אודריסקול טוען שבתחום שבו הוא משקיע, חברות SaaS, המשקיעים כבר הבינו שמשהו השתבש. לדבריו, הדרך למדוד את רווחיות הלקוחות בתחום היא ביחס שבין הצמיחה הרבעונית בהכנסות להוצאות המכירות והשיווק הנדרשות כדי להשיג את אותה צמיחה. הוא מצא שהמדד החציוני של יחס זה בחברות SaaS ציבוריות פוחת באופן עקבי מאז 2012, ונכון לינואר נמצא בירידה של 35% מהשיא. הצניחה במדד מצביעה על חוסר יכולתן של החברות לתרגם את ההשקעה שלהן לצמיחה.

לדברי אודריסקול, המשקיעים בשוק ההון הבינו את הבעיה כבר במחצית 2014, אז השווי שלהן ירד ממכפיל של פי 12 על קצב ההכנסות שלהן לפי 6 בתוך שלושה חודשים. הוא הוסיף כי המשקיעים בוחנים את החלטות ההשקעה שלהם מדי יום, והבינו את כלכלת הלקוחות (כמה מכניס כל לקוח) ושאיכות הצמיחה פחתה - ולכן הקטינו את תשלום הפרמיה שהם מוכנים לשלם. לעומת זאת, לדבריו, בשווקים הפרטיים מעריכים את החברות רק פעם בשנה, ולכן מגיבים לאט יותר.

אודריסקול צופה שכבר ב–2016 נראה תיקונים בשוק - חברות יגייסו פחות כסף לפי הערכות שווי נמוכות יותר, מה שיגרום להאטה בצמיחה, שיפחיתו עוד יותר את הערכות השווי. במלים אחרות, התהליך המעגלי יפעל בכיוון הפוך. לדעתו, חברות חכמות יקצצו בהשקעות שוליות, וכך יגדילו את יעילות המכירות, גם אם במחיר של צמיחה אטית יותר. הצמיחה המהירה תתחלף בצמיחה חכמה.

חדי הקרן בעמק הסיליקון נדרשים כבר כיום להתאים את עצמם לעידן החדש, וכך גם שאר חברות הטכנולוגיה בעולם, ובוודאי בישראל. בעמק הסיליקון בפרט, ובכלל בארה״ב, חלה ירידה בהשקעות בסטארט־אפים, שמושפעת מהרוח שנושבת מוול סטריט. עם זאת, הירידות מינוריות עד כה, ובסך הכל רמות ההשקעות עדיין גבוהות מאוד בהשוואה רב־שנתית.

המגמה עדיין לא הגיעה עד ישראל, וההשקעות בסטארט־אפים נמצאות ברמות שיא. היזמים הישראלים מספרים על התמקדות ביצירת הכנסות ופעילות עסקית ממשית, ונערכים לסבבי גיוס הון מצומצמים יותר. התחושה הרווחת היא שהחגיגה אולי התחלפה בזהירות, אך השוק עדיין רחוק מאווירה שלילית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker