מהפכת הקלשונים והגיליוטינות עדיין לא הגיעה - אבל מהפכה אחרת כבר כאן
 - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת הקלשונים והגיליוטינות עדיין לא הגיעה - אבל מהפכה אחרת כבר כאן


מגמת הקיטוב, הפיצול והשבטיות שגוברת ברחבי העולם היא תגובת נגד לאי–שוויון ונובעת ממיאוס מהממסד ■ לעת עתה, הממשלות מצליחות לדחות את ההתמודדות עם הבעיות, אבל העולם המערבי והנאור ייצא נפסד מהתהליכים האלה

8תגובות
הפגנה בעד הישארות בריטניה באיחוד
BEN STANSALL/אי־אף־פי

אזרחי בריטניה הגדולה החליטו להפנות עורף לרעיון האחדות האירופית, שאותו טיפחו והנציחו רבות ממדינות אירופה מאז שנות ה–50 של המאה ה–20. פרידתה של בריטניה מהאיחוד עוררה זעזוע ברחבי העולם, ונזק רב נגרם ללכידות שאליה שואפים מנהיגי היבשת.

המהלכים שהובילו למשאל העם, הדיון הציבורי סביבו, הנזק הקשה מבחינה תדמיתית, הפגיעה בנפש - כמו זו של חברת הפרלמנט ג'ו קוקס, שנרצחה על ידי תומך ביציאה מהאיחוד - וחשיפת הפער בחברה הבריטית, מסמלים כולם את מגמת הפילוג, ההתפצלות וההתבדלות בעולם. יש המכנים את התופעה שבטיות. כולנו מכירים אותה היטב מהחברה הישראלית. כור ההיתוך נהפך למגדל בבל, שבו אנשים בוחרים להשתייך לקבוצות על פי מוצא אתני, תפישות פוליטיות, מעמד כלכלי, צבע עור, העדפה מינית ועוד. השבטיות והפילוג מרימים ראש במזרח התיכון, בספרד, בשווייץ, באיטליה, בסקוטלנד, בישראל, וגם בארה"ב, אם לשפוט לפי מערכת הבחירות המקוטבת והמקטבת הנוכחית.

צפו בפרק 5 של מאני טיים: זה רק נשמע משעמם - אבל זו פצצת זמן

ההתפצלות לשבטים, או לתת קבוצות קטנות, אינה תהליך יחיד או בלתי תלוי. זוהי מגמה שעדיין אינה גוברת על המגמה ההפוכה, של השטחת העולם ושאיפה לרב תרבותיות, שהתעצמה במשך יותר מיובל השנים האחרון. ואולם חשיבותה כתגובת נגד לגלובליות היא רבה. עלייתה עשויה להעיד על שינוי מגמה, וגם על הפיצול החד בגורלם של אנשים משכבות שונות באוכלוסייה - בתוך מדינות, ולא רק ביניהן.

שבטיות אינה מלת גנאי בהכרח. השבט המקורי היה משהו חזק וחשוב. הוא הגן על היחיד, העניק לו זהות, סייע בידו בעת צרה וחילק עמו את שלל המלחמה ותקופות השפע. עם היעלמותו של השבט - במובן הרחב ובמובן הצר של שבטים משפחתיים וקהילות - איבדו היחידים הרבה מההגנות והיתרונות שהיו להם.

במקום שבטים תפסו מבנים אחרים את ההובלה וההנהגה, והתוו תשתית לנורמות וערכים חדשים. האינדיבידואליזם המבורך שיחרר מיליונים ומיליארדים של אנשים לקבוע את גורלם בידיהם ולהיות חופשיים לבחור. מדינת הרווחה, שנולדה אי־שם במאה ה–19, נכנסה לכמה מהחללים שהותירה היעלמות השבט ותמכה ביחידים באופן קולקטיבי. עם זאת, הוא שיחרר שדים מהבקבוק של ההוויה האנושית.

בפרוש המאה ה-21, בעקבות תהליכים עצומים שנדונו מעל גבי מגזין זה בגיליונות קודמים ובהרחבה לאורך שנותיו של TheMarker, התחילה לסגת קרנה של הדמוקרטיה - בכך דן בהרחבה מגזין "אקונומיסט" במארס 2013. העולם המשתטח נהיה שקוף ורווי מידע, ותקלות במערכת הכלכלית, שהתמשכו על פני עשרות שנים, נגלו ב-2008 עם קריסתה כמעט של המערכת הפיננסית.

תנועת המחאה שהחלה את דרכה ב-2011 התגלגלה בחלקה למופעי הבדלנות והשבטיות שאנו רואים כיום. אף שדונלד טראמפ, שאסף סביבו את שבט הלבנים העניים, המשכילים פחות, הצעירים פחות, הניגפים בפני השינויים התרבותיים והדמוגרפיים שבארה"ב, נראה כמו הדבר האחרון שתנועת "לכבוש את וול סטריט" כיוונה אליו, הוא עדיין תוצר של אותו שינוי שהיא סימלה, קידמה ונולדה בגללו. טראמפ מסמל את ההתבדלות מהממסד הרפובליקאי שהתנתק כל כך מציבור בוחריו.

מצדה השני של הקשת הפוליטית, ברני סנדרס מסמל את ההתבדלות מהממסד הדמוקרטי, שקשה להבדיל בינו לבין הרפובליקאי בחיבתו לממון ושררה. באסיפות הבחירות וברשתות החברתיות אפשר היה לראות שוב ושוב את התהום העמוקה שמפרידה לא רק בין המועמדים, אלא בין ציבור התומכים בהם.

רק לא להרגיש מיותרים

הממסד הפוליטי והכלכלי ברחבי העולם סובל ממשבר אמון קשה. שמונה שנים למשבר הכלכלי וחמש שנים למחאה העולמית, הפצע המוגלתי של ריכוזיות ואי־שוויון עבר התמרה לצורות שונות של קשיים. אלה גורמים לתופעות שאף אחד לא היה חוזה או מוכן להמר עליהן, כמו הגידול החד בתמיכת היציאה מהאיחוד האירופי של אחת המדינות המשגשגות ויציבות ביותר בו.

אנדרו האמל, פרופסור למשפטים באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, יליד ארה"ב, כתב באמצע יוני בדף הפייסבוק שלו, שחלק גדול ממנו מוקדש לדיון בטיפול הכושל של אירופה בסוגיית ההגירה והפליטים, בהתייחסו למשאל העם בבריטניה: "המגמה ארוכת הטווח היא שחברות מערביות מודרניות אינן מייצרות יותר תעסוקה בעלת משמעות ובעלת שכר הגון לאנשים שאינם בעלי כישורים קוגניטיביים גבוהים. עובדי מחסנים, מגישי מזון מהיר, נהגי משאיות, פקידים מהשורה, קלדנים, עובדי פסי ייצור, דוורים - כל המשרות האלה נעלמות והולכות, ולא יהיו מספיק משרות שירותים חדשות שיחליפו אותן. אין הרבה דברים מפחידים יותר עבורנו מלהבין שאנחנו מיותרים ושלאף אחד לא אכפת מאתנו".

ליסה מקנזי, חוקרת מעמד הפועלים, כתבה ב"גרדיאן": "ב–30 השנים האחרונות היתה התקפה ממושכת על מעמד העובדים, זהותם, עבודתם ותרבותם מצד הפוליטיקאים בלונדון ובועת המדיה שמסביבם. כתוצאה מכך, העובדים הפסיקו להקשיב לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור, והם עושים מה שכל פוליטיקאי חושש ממנו - משתמשים בניסיון שלהם ושופטים בעצמם מה עוזר להם ומה פוגע בהם".

המהפכה שפעילי "לכבוש את וול סטריט" ואחרים חיכו לה עדיין לא הגיעה - לא בקלשונים ולפידים, גיליוטינות והמונים מסתערים על ארמונות, ואפילו לא בצורת פירוקם של הבנקים הגדולים מכדי ליפול. היא כן הגיעה עם מועמדים רדיקליים או סתם הזויים במערכות בחירות לאומיות, במשאלי עם כמו זה שנעשה ביוון נגד חבילת החילוץ, וכמו זה שהתקיים בבריטניה בסוף השבוע.

ערכנו ריאיונות עם אזרחים בריטים בנוגע למשאל העם בשבועות לפני קיומו, והצלחנו לקבל רק תשובות של "נשארים באיחוד", אף שלפי הסקרים היה יתרון קל לתומכים ביציאה. האנשים שאליהם פנינו היו בעלי השכלה אקדמית ומצבם הכלכלי שפיר. האליטות מעדיפות את האחדות, ואינן נזקקות לשבטיות. הקיטוב, במקרה שלהן, עובד לטובתן. חברי האליטה יכולים להרשות לעצמם לאמץ את הזהות הרב תרבותית, האוניברסלית, הקוסמופוליטית של האליטות בכל מקום - משכילה, חילונית ברובה, נהנית מהזדמנויות עדיין. אליטה שבטוחה שעתידה לא יישמט בקרוב מתחת לרגליה, שהביקוש לכישוריה קיים ושריר בערים רבות ברחבי העולם. לאנשים אלה יש את הכלים לשפוט כי שינוי במצב הנוכחי עלול להרע את עמדתם, בניגוד לבני מעמד הפועלים שמזכירה מקנזי, שכל שינוי נראה להם עדיף ממצבם הנוכחי, גם אם הוא מוליך אותם אל הבלתי נודע.

הקיטוב והשבטיות לובשים צורות נאורות פחות ונאורות יותר. בספרד קמה בשנים האחרונות תנועה עממית, שמלבד הבעת מחאה לא אלימה באמצעות הרעשה בכלי מטבח ממרפסות הבתים, גם יצאה להגן על אנשים עניים שבנקים ביקשו לפנות מבתיהם המעוקלים. ואולם היא עלולה לבוא לידי ביטוי גם בגזענות על בסיס מוצא עדתי (אמיתי או מדומיין) בישראל, ועל בסיס בעד ונגד מוסלמים / שחורים / לבנים / שוטרים / גנבים בכל מקום.

הצבעה בעד הישארות בריטניה באיחוד האירופי, אם היתה מתרחשת, או בחירתה לנשיאות של הילרי קלינטון, המייצגת את הממסד הישן, לא יהפכו את מגמת הקיטוב והפיצול, ולא יפתרו את הבעיות שגורמות להחמרתה. תרחישים אלה רק דוחים במקצת את ההתמודדות עם המגמה. בזמן ששבט אחר, רב עוצמה ובעל תחושת זהות חזקה מכריז מלחמה על ערכי התרבות המערבית, הוויתור על הכוח שבאחדות, סולידריות ואחווה עלול להתגלות כטעות קשה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#