האוצר נחוש לעודד בנקים חדשים: יסבסד את מערכות המחשוב

בכוונת האוצר להקצות תקציב לרכישת מערכות מידע למספר מוגבל של בנקים חדשים, למשל מקונצרן טאטא ההודי ■ הסיוע יותנה בהגעה של הבנקים לנתח שוק מסוים בפרק זמן שיוגדר מראש - בדומה למנגנון שנקבע בעבר למפעילים חדשים בשוק הסלולר

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור שטרום )מימין(, משה כחלון וקרנית פלוג
דרור שטרום (מימין), משה כחלון וקרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

במשרד האוצר להוטים לקדם את הרפורמה במערכת הבנקאות, המבוססת על המלצות ועדת שטרום - ומוכנים לפתוח את הארנק. לפי התוכנית של האוצר, גופים שיבקשו להקים בנקים יזכו לסבסוד של עשרות מיליוני שקלים למערכות מחשוב (IT) מתקציב המדינה.

בכוונת שר האוצר, משה כחלון, להכריז על חבילת מימון כדי להבטיח ליזמים חדשים שירצו להקים בנקים תנאי פתיחה טובים ותמריץ כלכלי מפתה להיכנס לענף הבנקאות ולהתחרות בבנקים הגדולים. באוצר כבר עובדים על פיתוח המנגנון שיאפשר את סבסוד הרכישה של מערכות המחשוב.

בנק יהב ו TCS TATAצילום: בנק יהב

הרעיון הוא להקצות סכום כולל של כ–150 מיליון שקל לרכישת מערכות מידע, שייועדו למספר מוגבל של בנקים חדשים. האוצר מתכוון להתנות את הסיוע בהגעה של הבנקים החדשים לנתח שוק מסוים בפרק זמן שיוגדר מראש, בדומה למנגנונים שנקבעו בעבר בשוק הסלולר לשחקנים חדשים שנכנסו אליו לשם החזר הערבויות שהעמידו.

מי שעשוי לספק את מערכות המידע הוא קונצרן טאטא ההודי — מהקונצרנים הגדולים בעולם. הקבוצה מייצרת פלדה, מכוניות, מחשבים, כימיקלים, מזון ותחנות כוח, ומספקת שירותי תקשורת, הנדסה ועוד. בנוסף, לקבוצה יש חברה המספקת שירותי מחשוב לבנקים, ותוכנת מחשב בנקאית שהיא מוכרת בכל העולם. שווי השוק של 29 החברות הסחירות בקונצרן גבוה מ–100 מיליארד דולר.

כיום פעילה טאטא בישראל באמצעות פעילות חברת השירותים TCS, ובאמצעות קרן להשקעה בפרויקטים מדעיים שהקימה בשיתוף חברת רמות באוניברסיטת תל אביב (בהיקף 20 מיליון דולר) —אולם הפעילות המשמעותית ביותר של טאטא בישראל קשורה דווקא לבנק יהב. החברה ההודית מקימה בעבור הבנק מערכת ליבה בנקאית בהשקעה של יותר ממיליארד שקל.

ביהב ביקשו מטאטא "לגייר" את התוכנה הבנקאית העולמית לצרכים הישראליים, בתמורה לרכישת שירותי מחשוב מטאטא במשך עשור. ההסכם בין שתי החברות נוקב בסכום של 450–500 מיליון שקל, שיהב ישלם לטאטא בעשור הקרוב בתמורה לתוכנת המחשב המגוירת ושירותי התפעול של מערך המחשוב.

במשרד האוצר מעוניינים להבטיח שמהלכים להגדלת התחרות במערכת הבנקאות, לקידומו של חוק נתוני אשראי ולהקלת דרישות ההון מבנקים חדשים — יצליחו, ולכן מחפשים דרכים לעידוד יזמים חדשים. בין השאר נשקלה אפשרות להעניק לבנקים חדשים ערבות מדינה, אולם הרעיון הזה בעייתי, משום שמתן ערבות מדינה לחלק מהבנקים יכול להגדיל את רמת הסיכון של הבנקים שאינם נהנים מערבות כזו, ומנגד ליצור סיכון מוסרי בבנקים שיקבלו את הערבות. הפתרון הנשקל כעת הוא לממן השקעות בטכנולוגיה, שנחשבת אחד משני סעיפי ההוצאה העיקריים של מוסדות פיננסיים, לצד כוח אדם.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד צילום: עדי כהן צדק

בעבודה שהכינו בהתנדבות בעבור ועדת שטרום אודי חן, שהקים את מערכת המחשב החדשה בבנק דיסקונט, שלמה גלעד, שהיה ראש אגף אסטרטגיה בדיסקונט, ונתאי אלוש, שעוסק גם הוא בתחומי המחשוב והטכנולוגיה — הם הראו כי ב–2012 הוציאו חמשת הבנקים הגדולים 5.2 מיליארד שקל על מערכות המחשב שלהם. לפי העבודה, הבנקים האחרונים שהקימו מערכות מחשב חדשות בישראל היו דיסקונט, שהוציא על כך מיליארד שקל, ובנק יהב.

שלושת מומחי המחשוב העריכו כי מי שיקים בנק חדש בישראל יצטרך להשקיע 150 מיליון שקל לפחות בהקמת מערכת מחשוב, ועוד 20–30 מיליון שקל בשנה בתפעולה השוטף של המערכת. זהו חסם שעשוי להקשות משמעותית על הקמה בנקים חדשים בישראל — 
לפחות קטנים.

כדי להסיר את החסם הזה, הציעו בעבר בבנק ישראל לאפשר לבנקים חדשים לשתף פעולה בהקמת מערכות מחשוב משותפות — ואף נשקל לאפשר לבנקים קיימים, קטנים ובינוניים, לשתף פעולה בתחום המחשוב. כעת הסבסוד הצפוי של האוצר עשוי לפתור את הבעיה.

בלשכת השר כחלון ובמשרד האוצר סירבו להגיב לדברים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker