שטרום: "כדי שתהיה תחרות, בנקים קטנים צריכים להגיע לנתח שוק של 5%" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטרום: "כדי שתהיה תחרות, בנקים קטנים צריכים להגיע לנתח שוק של 5%"

בפאנל שנערך אתמול בכנס הרצליה, אמר מנכ"ל בנק ירושלים, גיל טופז: "הקלות לבנקים הקטנים באמצעות הפחתת יחס הלימות הון יביאו לתוצאות מהירות יותר מלוחות זמנים שנקבעו בוועדת שטרום"

עודד שריג (מימין), גיל טופז ודרום שטרום, בפאנל אתמול
עדי כהן צדק

"כדי שהמלצות הוועדה יצליחו ותהיה תחרות אמיתית במערכת הבנקאות הישראלית, הבנקים הקטנים צריכים להגיע למסה קריטית של לפחות 5% מנתח שוק במערכת, אחרת זה יהיה פספוס" - כך אמר אתמול דרור שטרום, יו"ר הוועדה להגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני, שהמלצותיה הסופיות הוצגו השבוע בממשלה. את הדברים האלה אמר שטרום בכנס הרצליה במסגרת פאנל תחרותיות במערכת הבנקאות בהנחיית עורך TheMarker, סמי פרץ.

לדברי שטרום, "הגדרת התחרות לא יכולה להישען על קלף אחד - יש בהמלצות מרכיבים רבים שנועדו להוריד את עלויות האשראי, והשאלה שצריכה להישאל היא מה האיזון בין יציבות לתחרות".

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים, אמר כי "אם נלך בכיוון של הקלות לבנקים הקטנים באמצעות הפחתת יחס הלימות הון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון), נראה תוצאות מהירות יותר לעומת לוחות זמנים שנקבעו בוועדת שטרום", אמר.

טופז הוסיף כי "אנחנו מבינים שהתפישה של בנק ישראל כלפי הבנקים הקטנים השתנתה, ואנו רואים שוועדת שטרום עשתה צעדים בכיוון הנכון. בבריטניה יש מידת ריכוזיות דומה לזאת שיש במערכת הבנקאות בישראל, אך יש הבדל אחד - בבריטניה יש עוד 300 בנקים קטנים.

"התחרותיות לא באה לידי ביטוי רק במחירים לצרכן, אלא גם בנגישות לאשראי", הסביר טופז. "ריבוי השחקנים אמור להביא לפריצת דרך במובן הזה. התפישה שקובעת שאם יש המון בנקים - אז לא נורא שחלקם יפלו, היא תפיסה נכונה. בעקבות המשבר בארה"ב נסגרו מאות בנקים, אך איש לא שמע עליהם. על ליהמן ברד'רס שמעו כי הוא זעזע את המערכת בשל גודלו. תפישה זו מתחזקת במיוחד אם מכניסים את ביטוח הפיקדונות. ריבוי שחקנים קטנים עם מתן כלים אפקטיביים לתחרות יכול להועיל לצרכנים".

עודד שריג, לשעבר המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, אמר כי "מה שיכריע בסופו של דבר את השינויים במערכת הפיננסית זה טכנולוגיה. עברנו לכרטיסי אשראי בעוד שהיום בטלפון אפשר לעשות הכל בטלפון. יש גם צ'ק דיגיטלי שמחליף כרטיס פלסטיק - המערכת הדיגיטלית משנה את פני הענף. כיום יש הרבה חברות טכנולוגיה שמכירות את הלקוחות טוב יותר מהבנקים, וכל טכנולוגיה צריך לעודד כי היא משנה את פני השוק".

לדבריו, "תחרות היא אמצעי להורדת מחירים ולא מטרה בפני עצמה, היא אמצעי להנגשה. אי־אפשר להשיג תחרות רק באמצעות הפרדת כרטיסי אשראי, כך שהשאלה אם זה יצליח או לא - לא רלוונטית".

טופז אמר עוד כי: "אין ספק שהדיגיטליות כבר כאן. לצרכנים יש יותר נטייה כיום לקחת מוצרים מבנקים שונים. לגבי לוחות הזמנים לכניסת התחרות במערכת הבנקאית, אנחנו מדברים במקרה האופטימי על השנים 2020–2021.

"בכל מקרה, כיום קיימים שחקנים קטנים שמציעים הצעות אטרקטיביות ויש לעודד זאת. חלק מהבעיה נובעת מדרישות הלימות ההון, ואת זה יש לפתור. אם ייתנו לבנקים הקטנים דרישות הלימות הון נמוכות יותר - נוכל להתחרות טוב יותר. אפשר להאיץ את כניסת התחרות למערכת הבנקאית אם ניתן לבנקים הקטנים את העידוד הנכון. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את מצבם של הבנקים הקטנים, כמו מכירת ביטוח, שהיא דבר רווח בעולם".

שריג אמר כי "הצרכן כשלוקח משכנתא נניח של כמיליון שקל כן יודע לעשות התמחרות, אך באשראי הצרכני, כשהוא לוקח הלוואה של 10,000–20 אלף שקל - הוא עושה פחות התמחרות. האינפורמציה הזאת היא קרדינלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#